ארכיון תגיות: רישום למסחר

הזדמנויות חדשות לחברות ביו-טק ישראליות- רפורמה בכללי הרישום בבורסה בהונג קונג

ב-30 באפריל 2018 נכנס לתוקף כללי רישום חדשים המאפשרים לחברות ביו-טק אשר אינן עומדות בדרישות הפיננסיות בהתאם לכללים הנוכחים, להירשם למסחר בבורסה בהונג קונג ("HKEx"). בדומה הכללים יאפשרו לחברות WVR (חברות בעלת מניות מסוגים שונים) חדשניות בעלות שיעור צמיחה גבוהה להירשם למסחר ב-HKEx. חברות משתמשות במבנה WVR מאחר והוא מאפשר למייסד החברה לשמור על שליטה גם לאחר ה-IPO.

הונג קונג הנה שוק ה- IPO הרביעי בגודלו בעולם כאשר מרבית הכספים שגויסו דרך IPO היו מחברות מסורתיות וחברות פיננסיות. בשנה האחרונה נרשמו למסחר 174 חברות חדשות תחת HKEx, שיא רישומים חדש בהונג קונג, כאשר שווים הכולל של החברות ב-HKEx גדל ב-37.9% לעומת 2016. למרות החוזק הכללי של הונג קונג בשוק ה-IPO, ניכרת חולשה תחת הסקטור הטכנולוגי שכן חברות טכנולוגיה ייצגו רק 5.8% מסך הגיוסים דרך IPO בשנה שעברה. מטרת הרפורמה הנה למשוך מגוון רחב יותר של חברות לגייס הון בהונג קונג, ובפרט חברות טכנולוגיה בשל הרצון לגוון את סוג החברות המונפקות ב-HKEx.

חברות ביו-טק נדרשות לעמוד בקריטריונים הבאים על מנת ליהנות מהרפורמה:

  1.  שווי שוק של החברה הינו לפחות 191.1 מיליון דולר נכון למועד הרישום;
  2. החברה בעלת מוצר ליבה, מוצר ביו-טק אשר נבדק ואושר ע"י הרשויות המוסמכות (FDA, CFDA, EMA), אחד לפחות "מעבר לשלב הקונספט". תנאי זה ייבחן לפי עמידה באבני הדרך ההתפתחותיות המפורטות לפי סוג המוצר בהתאם לסעיף 3.3 של ה-"Biotech Guidance Letter"; לדוגמא על מנת שמוצר ליבה שהינה תרופת מולקולה קטנה או מוצר ביולוגי תעמוד בדרישה זו, על החברה להשלים את שלב I בניסויים קליניים ובמקביל הרשות המוסמכת אינה הביעה התנגדות להתחלת השלבים העוקבים;
  3. החברה פעילה בתחום העסקים הנוכחי שלה לפחות שנתיים פיננסיות טרם הרישום, כאשר סיבת הגיוס המרכזית היא גיוס כספים למו"פ על מנת להחדיר את מוצר הליבה לשוק. החברה עוסקת במו"פ של מוצר הליבה מעל ל-6 חודשים טרם מועד הרישום. במידה ומוצר הליבה נרכש או תחת רישוי מצד ג', על החברה להיות מסוגלת להוכיח כי הייתה התקדמות במו"פ מאז הרכישה או הרישוי;
  4. החברה בעלת זכויות הקניין הרוחני על מוצר הליבה, לרבות בקשות לפטנטים ופטנטים רשומים;
  5. החברה קיבלה השקעת צד שלישי "משמעותית" ממשקיע ״מתוחכם״ לפחות 6 חודשים לפני הרישום, כאשר התנאי ״מתוחכם״ ייבחן לפי לסך הנכסים, הניסיון, הידע, ומומחיותו של המשקיע (לדוגמא חברת תרופות/שירותי בריאות גדולה תיחשב כמשקיע "מתוחכם"); והתנאי "משמעותית" תיבחן בהתאם לאופי ההשקעה, סכום ההשקעה, הסיכון והעיתוי של ההשקעה;
  6. החברה עומדת בדרישות ההון החוזר (עם התחשבות בהכנסות ה-IPO) – כיסוי של לפחות 125% מדרישות ההון שלה במשך שנה לאחר ההנפקה;
  7. על החברה לוודא כי הציבור מחזיק במניות בשווי שוק של לפחות כ-47.8 מיליון דולר מהון המניות המונפק שלה במועד הרישום;
  8. חברות הרשומות לפי כללים אלו אינן רשאיות לבצע כל רכישה, פיטור(ים), עסקאות או הסדרים שיגרמו לשינוי מהותי בעיסוק העיקרי ללא הסכמת HKEx מראש. במידה וה- HKEx סבורה כי החברה לא עמדה בהתחייבותה המתמשכת לשמור על פעולות או נכסים, לחברה תינתן תקופה של עד 12 חודשים על מנת לעמוד מחדש בדרישה זו כאשר כישלון יבטל את רישומה.
  9. בנוסף לדרישות לעיל, ה-HKEx תבחן כל שינוי בעלות בחברה ב 12 החודשים שקדמו למועד הרישום.

חברות WVR נדרשות לעמוד בקריטריונים הבאים על מנת ליהנות מהרפורמה:

  1. שווי שוק של 5.1 מיליארד דולר או שווי שוק של 1.27 מיליארד דולר עם הכנסה של 127.4 מיליון דולר לפחות;
  2. חברה חדשנית עם שיעור צמיחה גבוהה אשר למוטבים שלה חלק פעיל ומהותי בהתפתחות החברה בהתאם לכללי הרישום;
  3. חברה חדשנית עם שיעור צמיחה גבוהה אשר למוטבים שלה חלק פעיל ומהותי בהתפתחות החברה בהתאם לכללי הרישום.

רפורמה זו הנה צעד חשוב לשמירה על התפתחות השוק וצפויה למשוך חברות ומשקיעים רבים, לרבות חברות ביו-טק ישראליות, להירשם למסחר ב- HKEx שכן חברות טכנולוגיות מקבלות שוויי גבוהה בבורסה זו. מלבד גיוס הון מהשוק המקומי, ה-HKEx יכולה לשמש שער כניסה לסין ואסיה כולה, שכן דרכה ניתן להגיע לכספם של המשקיעים האמידים ביותר באסיה.

סיסרם מדיקל (לשעבר אלמה לייזרס) הינה החברה הישראלית הראשונה שחלה להיסחר בבורסת הונג קונג לאחר שהשיגו את האישור הנדרש עבור חברות מישראל. סיסרם מדיקל היא ממובילות שוק האסתטיקה הרפואית בעולם, והנה ממוקמת במקום החמישי בנתח השוק העולמי שלה, ובמקום הראשון בסין. החברה הגישה תשקיף לבורסת הונג-קונג בספטמבר 2017 וגייסה 112 מיליון דולר, מהם 88 מיליון דולר יזרמו אליה.

אנחנו ממליצים לעקוב אחר ההתפתחויות השונות בנושא ורישומם של חברות ביו-טק ו-WVR באמצעות כללים אלו על מנת להבין כיצד הליכי רישום אלו מתנהלים בפועל למשל מסגרת זמן הנדרשת לבורסה לאשר כי החברה אכן עומדת בתנאי לעיל.

בשורה לחברות ישראליות: בורסת הונג קונג מתכננת לפתוח מדד חדש לחברות טכנולוגיה עם דרישות סף נמוכות

הבורסה בהונג קונג מתכנננת לפרסם בקשה לייעוץ בנוגע להשקת מדד חדש לחברות טכנולוגיה, "המדד השלישי", אשר יכול לסייע לחברות טכנולוגיה להירשם למסחר בבורסה בהונג קונג עם דרישות סף נמוכות יותר.  שחקנים רבים בבורסה בהונג קונג תומכים ברצון הבורסה להקים מדד נוסף אשר יותאם לחברות טכנולוגיה הן מסין והן מרחבי העולם. עדיין לא נקבעו הכללים והרגולציה למדד החדש אבל ייתכן והם יעקבו אחר הבורסה בסינגפור אשר מאפשרת רישום מבני דואלי ודרישות סף נמוכות יותר אשר יתאימו לחברות טכנולוגיה.

נראה כי הבורסה בהונג קונג זקוקה להשקת המדד החדש על מנת להעלות את מספר ההנפקות בה ואת מחזור הפעילות. וכן בכדי להתחרות על הנפקות של חברות טכנולוגיה בעולם בעיקר עם הנאסד"ק אשר נחשב הראשון בעולם בהנפקות של חברות טכנולוגיה וכן במדד חברות הטכנולוגיה בשנזן (CHINEXT) אשר גם בו מונפקות חברות טכנולוגיה סיניות רבות.

הבורסה ההונג־קונגית הינה אחת הבורסות הגדולות ביותר באסיה. בשנת 2016 גייסו חברות בהנפקות ראשונות כ – 195 מיליארד דולר הונג קונג  (כ- 24.4 מיליארד דולר אמריקאי). אבל רוב החברות המונפקות בבורסה בהונג קונג עדיין הינם גופים פיננסיים ובנקים ורק מעט מאוד חברות טכנולוגיה וטלקום רשומות למסחר בהונג קונג.

הונג קונג והבורסה שלה משמשות כבר שנים ארוכות בתפקיד שער הכניסה עבור משקיעים לסין ולאסיה כולה. הונג קונג נהפכה במשך השנים למרכז פיננסי בינלאומי, ויש בה נוכחות גבוהה של מוסדות פיננסיים בינלאומיים לצד בתי ההשקעות ובנקים סיניים. הונג קונג מושכת חברות ואנשי עסקים שרוצים להשקיע בצמיחה הסינית תוך שהם נהנים מתרבות עסקית מערבית. הצלחת הבורסה בהונג קונג למשוך משקיעים נובעת ממיקומה הגיאוגרפי, כשער לכלכלות האזור ובעיקר לסין,  וכן בשל מערכת פיננסית חזקה ומערבית.

49254820 - business graph with arrows tending downwards

בחודש מרץ האחרון פירסמה הבורסה בהונג קונג מדריך אזורי לגבי ישראל ובחודש אפריל האחרון הודיעה הבורסה בהונג קונג על החלטה להכיר בישראל כ"תחום שיפוט מקובל". משמעות ההחלטה היא כי חברות שהתאגדו בישראל יוכלו לראשונה להנפיק בה ניירות ערך. החלטה זו התקבלה לאחר לאחר שהוחלט בהונג קונג כי דיני החברות בישראל דומים לדיני החברות בהונג קונג ויש בהם כדי לספק הגנה לציבור המשקיעים.

הנפקות בבורסת הונג קונג תאושרנה רק לחברות פרטיות שהתאגדו בישראל ועדיין לא ביצעו הנפקה ראשונה לציבור, וכן לחברות שהתאגדו בישראל והנפיקו ניירות ערך בבורסות זרות. נכון להיום עדיין לא נבחנה על ידי הבורסה בהונג קונג אפשרות רישום למסחר של חברות שהתאגדו בישראל והנפיקו ניירות ערך בבורסה בת"א

ישראל הינה אחת המדינות עם מספר חברות הסטארט אפ הגדול בעולם והיא מפורסמת בכך שמספר החברות הישראליות הרשומות למסחר בנאסד"ק ובבורסה של ניו יורק הוא הגדול ביותר מקרב כל המדינות למעט ארה"ב וסין. משרדנו (ZAG-SW) מלווה ונותן ייעוץ משפטי לרוב החברות הישראליות המונפקות בנאסד"ק בשנים האחרונות. שוק ההון בארה"ב היווה את המימון הציבורי העיקרי של חברות ישראליות אולם בשנים האחרונות יותר ויותר משקיעים סינים השקיעו בחברות הישראליות. אף על פי כן, לאור המדיניות האחרונה בחודשים האחרונים לגבי הגבלת ההשקעות מחוץ לסין יש פחות השקעות של חברות סיניות בחברות ישראליות.

אנו צופים כי פתיחת ההבורסה בהונג קונג לרישום חברות ישראליות וכן השקת מדד ייחודי לחברות טכנולוגיה עם דרישות סף נמוכות יהוו פוטנציאל כלכלי משמעותי וגדול לחברות ישראליות להירשם למסחר בהונג קונג ולגייס שם כספים.