תהילה לוי-לאטי, נתנאל שפיגלמן

בינואר האחרון נכנסו לתוקף בסין תקנות חדשות הקובעות את אמות המידה לבחינת בטיחות השקעות זרות. לדברי דובר המשרד האמון על בדיקת ההשקעות, החלת האמצעים החדשים הם יישור קו עם המגמה הקיימת בעולם כיום לשיפור מנגנוני ביקורת הביטחון הלאומי מפני השקעות זרות, הנהוגה בשורת מדינות אחרות: ארצות הברית, האיחוד האירופי, אוסטרליה, גרמניה, יפן ובריטניה.

בחינת בטיחות השקעות זרות קיימת בסין מאז 2011, אך התקנות החדשות הן שיאה של רפורמה מהותית בת עשור בתחום ההשקעות הזרות. באופן ספציפי ניתן למנות גם את חוק ההשקעות הזרות שנכנס לתוקף בשנה שעברה, אשר הגדיר את עקרונות היסוד של הגישה להשקעות זרות, וכולל רשימה של השקעות אסורות. עם זאת, החוק הבהיר כי אין בו די, וכי המדינה תקים מערך לבדיקת בטיחותן של השקעות זרות, המשפיעות או עשויות להשפיע  על בטחון המדינה.

בהתאם לחוק, כללי הבדיקה שלפי ההוראות החדשות הם מקיפים ושיטתיים. הם קובעים כי תיבדקנה השקעות זרות בתעשיות צבאיות ובמתקנים תומכי תעשייה צבאית, כמו גם השקעות באזורים הסמוכים למתקנים צבאיים או למפעלי תעשייה צבאית; השקעות בייצור ציוד רגיש, בתעשיות חקלאיות חשובות, ובמפעלי אנרגיה (לרבות אנרגיה ירוקה), משאבים ותשתיות; שירותי שילוח חשובים, טכנולוגיות מידע ומוצרי אינטרנט, שירותי פיננסים, טכנולוגיות מפתח ועוד.

המינוח "השקעות זרות" רחב, והוא כולל גם העברות (למשל, רכישת מיזמים או אחזקות בהם שכבר נמצאים בבעלות זרה). "מיזם בסין" כולל כמעט כל עסק שפועל בגבולות סין. כלומר, מיזוגים ורכישות מחוץ עשויים לעמוד לבדיקה ביטחונית בסין, אם לחברה הנבדקת יש חברת בת בסין.

עבור כל השקעה, קטנה כגדולה, במיזמים הקשורים לצבא ולביטחון, על המשקיע הזר או הגורם המקומי הרלוונטי לפנות מיוזמתם אל לשכת הביקורת בטרם ההשקעה ולהצהיר עליה. ביתר התחומים האמורים – חקלאות, אנרגיה וכדומה – יש לדווח על מיזמים חשובים, ועל ההצהרה לכלול את מידת השליטה בפועל של המשקיע הזר.

טרם ברור לחלוטין מהם "מיזמים חשובים", והאם סין תפרסם הנחיות מבהירות בנושא. אך טיבה של "שליטה בפועל" נאמר מפורשות: החזקת חמישים אחוזים ומעלה מזכויות ההון בפרויקט. בהעדר בעלות, גם שליטה מהותית תיחשב כ"שליטה בפועל" – יכולת השפעה מהותית על חברי הדירקטוריון, או על החלטותיהם של בעלי המניות. במקרים מסוימים, גם יכולת הכרעה בתחומים מוגדרים במיזם – קביעת אסטרטגיה, כוח אדם, מימון או טכנולוגיה, אף היא תוגדר כשליטה בפועל.

יצוין כי בחוק לבקרת מיזוגים, מוגדרת "שליטה מכרעת" של משקיעים זרים במיזם סיני גם כאשר מדובר במספר משקיעים שאין ביניהם מן המשותף, אך מחזיקים במעל מחמישים אחוזים מזכויות ההון. טרם ברור האם כך תוגדר גם "שליטה בפועל" שעל פי החוק החדש.

הלשכה הבודקת היא אגף בוועדה הלאומית לפיתוח ורפורמה (NDRC), והיא תהיה כפופה הן לוועדה והן למשרד הסחר (MOFCOM). תהליך בדיקת בטיחות ההשקעה כולל שלושה שלבים: סקירה מקדימה, סקירה כללית וסקירה מיוחדת.

הסקירה המקדימה עשויה לארוך עד 15 ימי עסקים מאז הגשת הבקשה. על ההגשה לכלול טופס בקשה, תוכנית השקעה, הצהרה המבהירה כיצד תשפיע ההשקעה על ביטחון המדינה, וכל חומר רלוונטי אחר לפי דרישה. בתום הסקירה יודיע המשרד האם יש צורך ב"סקירה כללית" – בדיקה ביטחונית מלאה, העשויה לארוך עד 30 ימי עסקים נוספים. וככל שהמשרד יקבע שההשקעה תשפיע או עשויה להשפיע על הביטחון הלאומי, ייזום המשרד "סקירה מיוחדת". הסקירה המיוחדת עשויה להימשך עד 60 ימי עסקים נוספים, פרק זמן שבנסיבות מיוחדות – שטיבן עדיין לא ידוע – ניתן להארכה.

במהלך בדיקת המידע המשרד רשאי לראיין את הצדדים ולבקש מידע נוסף. בכל שלב, אם הגיע המשרד למסקנה שההשקעה אינה עונה על הקריטריונים הקבועים בתקנות, המיזם רשאי לצאת לדרך, בכפוף כמובן לרגולציות אחרות. ללא אישור המשרד אין להתחיל במיזם. היה וההשקעה עונה על אחת או יותר מההגדרות שברשימה, המשרד יכול לאסור אותה או לאשר אותה, בכפוף לביטול השפעות אפשריות, באמצעות הצבת סייגים ותנאים עליהם יחתמו הצדדים לעסקה.

בסמכות המשרד להטיל סנקציות. לפי שעה לא מדובר על קנסות מנהליים, אלא על פירוק המיזם באמצעות סילוק אחזקות ונכסים, או ביטול בכוח של השפעת הפרויקט על ביטחונה של סין. סנקציות תופעלנה במקרים של ביצוע השקעה ללא דיווח, וסירוב להגיש בקשה בדיעבד; אי קיום התנאים שהציב המשרד לאשרור העיסקה; מסירת מידע כוזב או הסתרת מידע רלוונטי. רישום של הפרת הסדר יתבצע גם ברשומות האשראי החברתי, שעשויות להוביל לדין משמעתי מצד רגולטורים אחרים, או להוות גורם מחמיר בחקירות שיבצעו רגולטורים אחרים.

תהילה לוי-לאטי, נתנאל שפיגלמן

כחלק ממלחמת הסחר בין סין לארה"ב, מזה זמן רב מטילות הרשויות האמריקאיות והאירופאיות סנקציות כנגד חברות סיניות. כך למשל, בראשית מאי חתם נשיא ארה"ב ביידן על צו המונע השקעות אמריקאיות פרטיות ב-59 חברות המקושרות לתעשייה הצבאית הסינית. הרשימה התווספה לרשימה ארוכה יותר של חברות, שההשקעה בהן נאסרה זה מכבר. לצד הסנקציות הכלכליות, כפעם בפעם מוטלות על סין גם סנקציות פוליטיות. משרד החוץ הסיני הודיע בתגובה כי מדובר ב"מהלכים המייצגים מנטליות של מלחמה קרה".

בתגובה, סין הרחיבה את ארגז הסנקציות שלה ובנתה מכשירים חוקיים בהם תוכל להשתמש כנגד סנקציות שיוטלו עליה; עם זאת, עדיין מדובר במכלול מצומצם בהרבה מזה שעומד לרשות הרשויות באירופה ובארצות הברית. בשנה זו, החל הממשל לעבור מהפעלת צעדים מנהליים כנגד מטילי הסנקציות, לכיוון מסגרת רשמית שתעניק למאבק בסנקציות גם לגיטימציה חוקית.

כבר בינואר האחרון פרסם משרד המסחר הסיני צו המורה על הקמת מעין מוקד לדיווח על סנקציות, מכסים וחקיקה זרה אחרת, המונעות מגופים סיניים פעילויות כלכליות וסחר. באמצעות הצו, הרשויות הסיניות יכולות להחליט לחסום את אמצעי כניסתו לתוקף, ובכך למנוע מהחברה למלא אחר הסנקציות הבינלאומיות. אמצעי נוסף הוא מתן האפשרות לחברה או האדם עליהם מוטלות הסנקציות, לתבוע את החברה הזרה בבית משפט סיני מקומי.

בתחילת מאי חוקקה הועדה המתמדת של הקונגרס חוק משמעותי נוסף בכיוון זה, "החוק נגד סנקציות זרות", שנועד להתמודד עם הסנקציות של ארה"ב ושל האיחוד האירופי כלפי פקידים סינים וחברות סיניות גדולות. בשונה מהליך חקיקתם של חוקים רבים אחרים, הפתוחים לדיון ציבורי, במהלך חקיקת החוק לא ניתנה אפשרות להתייחסות ותגובה ציבורית, מה שמעיד על חשיבותו.

החוק קובע כי ארגון או יחיד אינם רשאים ליישם, או לסייע ביישום, אמצעי הגבלה מפלים שננקטו על ידי מדינות זרות כלפי אזרחים או ארגונים סיניים. הטלת סנקציות או סיוע בהטלתן פוגעים בזכויות ובאינטרסים החוקיים של הגוף עליו הן מוטלות, ומפרי החוק יעמדו בפני השלכות משפטיות לא מוגדרות. ככל הנראה, בכלל זאת ניתן יהיה לתבוע את מטילי הסנקציות, לחייב את הפסקת הסנקציות ולקבוע פיצוי בגין ההפסדים שכבר נגרמו.

בנוסף, לסין יש את הזכות לנקוט באמצעי-נגד מתאימים כלפי כל העוסקים בתכנון או ביישום סנקציות כנגד חברות סיניות, לרבות כלפי מנהלי חברות, ואף קרובי משפחה של יחידים. הסנקציות-שכנגד בהן ניתן יהיה לנקוט כוללות: סירוב אשרות כניסה לסין, תפיסה ועיקול של נכסים בסין, הגבלה או איסור של עסקאות מסחריות בסין.

חשוב לציין כי החוק נגד סנקציות זרות נכתב באופן רחב, וטרם התברר באיזו תדירות מתכוונת סין להשתמש בחוק החדש. עם זאת, עצם החקיקה מעלה חשש ועלול להוות חשיפה בקרב חברות זרות הפועלות בסין, העלולות למצוא את עצמן מושפעות מהחוק. האכיפה הראשונה, ב-23 ביולי 2021, הגיעה עם הטלת סנקציות על שישה אזרחים אמריקאים וחברה מסחרית אחת, בתגובה ליישום סנקציות כלכליות קודמות שהטילה ממשלת ארה"ב על חברות סיניות שבוע ימים קודם לכן.

נראה כי החוק עשוי להשפיע בעיקר על  חברות רב-לאומיות אשר תימצאנה בין הפטיש לסדן, אלו שלא יצליחו לציית באופן חוקי למשטרי הסנקציות הנוגדים. לאותן חברות לא תהיה ברירה אלא לתמרן בין מספר גדל והולך של "מלכודות פוטנציאליות" בפעילותן העסקית בסין. לעת עתה אף מדובר על פעילות בתנאי חוסר ודאות, זאת מפני שלא ברור עדיין באיזו תדירות סין תשתמש בחקיקה החדשה שלה נגד סנקציות, או כמה רחבה זו תהיה.

חברות זרות נדרשות לפתח סטנדרטים ופעולות ספציפיות לסין הנפרדות מפעילותן הגלובלית, מכיוון שסין יוצרת מציאות משפטית משלה. העתיד אומנם מעורפל מבחינת האכיפה, אך ככל שארה"ב תוסיף יותר סנקציות, כך יגדל הלחץ בסין לנקוט בפעולות קונקרטיות יותר. במהלך השנה הקרובה אנו צופים שהקשיים ייוותרו זהים כעתה, אם לא יחמירו. אנו ממליצים להיערך בהתאם מבחינת תאימות מוחלטת לרגולציה הסינית, וייעוץ משפטי הולם הבקי בחוקים המשתנים חדשות לבקרים.

מאת: תהילה לוי לאטי, רביד רום ונתנאל שפיגלמן

ב-23 בפברואר האחרון הודיעה העיר צ'נגדו על הגרלה ייחודית. מאתיים אלף שוברים נמכרו בערכים של בין 27-37 דולר, כאשר הפרס הגדול הוא בשווי של כ-6 מיליון דולר. אלא שהפרס לא יינתן ביואן – הוא ישולם במטבע הדיגיטלי החדש שהנפיק הבנק המרכזי, ה-DCEP (Digital Currency Electronic Payment), מדובר במטבע הדיגיטלי החוקי היחיד בסין לעת עתה.

ההגרלה בצ'נגדו גדולה יותר מזו שנערכה בבייג'ינג בראשית אותו חודש, בה הוגרלו כ-1.5 מיליון דולר בין חמישים אלף משתתפים. ערים נוספות, ביניהן שנז'ן וסוג'ואו, ערכו בחודשים האחרונים בדיקות משלהן לפופולריות המטבע הדיגיטלי המדובר. בדומה להגרלה בבייג'ינג, גם ההגרלה של צ'נגדו נערכה לרגל חגיגות ראש השנה הסינית. עורכת ההגרלה עבדה עם קמעונאים מקומיים בדרך המסורתית, אך גם עם אפליקציית הסחר JD.com.

בכך נראה שהמעבר להגרלת מטבעות קריפטו הוא חלק בלתי נפרד ממהפכת התשלום בסלולרי שעברה סין בשנים האחרונות. שתי האפליקציות העיקריות והמפורסמות ביותר לתשלום דיגיטלי הן Alipay של Alibaba ו-Wechat Pay של Tencent. המטבע הדיגיטלי החדש שפיתח בנק העם הסיני צפוי לעבוד בטכניקה זהה לאפליקציות התשלום, וההגרלות שנערכו מהוות מעין בלוני ניסוי למדידת סיכויי הצלחתו.

כוונתה של ממשלת סין ברורה – היא לא מעוניינת בייצור מטבע ספקולטיבי שישמש רק להשקעות, אלא בהמרת המערכת המוניטרית כולה, שתתבסס בטווח הארוך על המטבע החדש. כך למשל, מקודמת חקיקה שתחייב סוחרים לקבל את ה-DCEP כתשלום חוקי לכל דבר. יתרונות השימוש במטבע הדיגיטלי ברורים: הקטנת העלויות של העברות בנקאיות, צמצום הסיכונים שבעסקאות מזומן לא מקוונות, מיגור הלבנות הון ומימונים בלתי חוקיים. על המטבע החדש יוכל הרגולטור לפקח ביתר יעילות, ולצד זאת, תיחסכנה עלויות שימור מחזור המטבעות והשטרות המזומנים.

מעניין לציין כי לפני שש שנים, החלה בסין דרכו של מטבע קריפטו אחר: הביטקוין. אבי הביטקוין, צ'נדלר גואו, הקים את החווה הראשונה לכריית ביטקוין בסמוך לתחנת כוח הידרואלקטרית במערב סין. כריית ביטקוין דורשת אנרגיה רבה, וגורמי הממשל המקומיים העמידו לרשותו את התחנה ההיא, שבשיאה סיפקה את החשמל הדרוש לכריית כ-30% מכלל הביטקוין בעולם.

גואו מאמין שה-DCEP יכבוש את שוק הקריפטו, וכי "יום אחד כל העולם ישתמש ב-DCEP". לדבריו, סוכני המטבע החדש יהיו בני ובנות התפוצה הסינית הגדולה בארצות זרות, שתוך שימוש טבעי בו עם משפחתם שבסין יטמיעו אותו במדינות השונות.

עם זאת, רבים מטילים ספק בסיכויי הצלחת המטבע הדיגיטלי הסיני. בדומה לביטקוין, המטבע החדש משתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין – מעין ספר דיגיטלי אוניברסלי המשמש לאימות עסקאות. כלומר, משתמש המעוניין לאמת עסקה חדשה, מתועד אוטומטית במאגר הכולל כל עסקה שנעשתה אי פעם ברשת. אך בשונה מביטקוין ומטבעות קריפטו דומים, המופעלים על ידי מערכת מבוזרת, המטבע הדיגיטלי החדש נשלט על ידי גורם יחיד – הבנק המרכזי. נתון זה לבדו מעלה את החשש שהממשל המרכזי יעשה במטבע שימוש לריגול אחרי אזרחים.

אנליסטים סיניים טוענים שה-DCEP בטוח יותר לשימוש מאשר הליברה, המטבע החדש שהנפיקה פייסבוק, והמצוי תחת שליטתה הבלעדית. מדובר במרוץ צמוד לכיבוש שוק הקריפטו: הבנק המרכזי להוט לקדם את התפתחות המטבע, ולנצל את ההזדמנות להוציא את המערכת הפיננסית הבינלאומית משליטתה של ארצות הברית.

ככל שיותר מדינות תשתמשנה במטבע הדיגיטלי הסיני, תוכל להיווצר סיטואציה חדשה של בניית מערכת פיננסית חדשה. זו הקיימת נבנתה על ידי ארצות הברית, בדמותה ובצלמה; הגורמים המאיצים את השימוש במטבע הדיגיטלי החדש מקווים שהוא יסייע להפיכת היואן למטבע בינלאומי, ובכך בעצם למצב בו היואן יהפוך למתחרה משמעותי של הדולר.

מאת: תהילה לוי לאטי, רביד רום, נתנאל שפיגלמן

תמריצים והטבות בשוק הסיני

עולם הרכבים האוטונומיים הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות בעולם בכלל, ובסין בפרט. החברות הסיניות נכנסו אומנם למרוץ פיתוח וייצור הרכבים האוטונומיים באיחור מסוים, אך כעת הן מדביקות את הפער. ב-2018 פרש הממשל את חסותו על תחום הרכבים האוטונומיים בסין, וטכנולוגיות הרכבים האוטונומיים מהוות אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית "תוצרת סין 2025". לפי יעדי הממשל, עד לשנת 2030, 10% מכלל כלי הרכב שיימכרו בסין יהיו אוטונומיים.

מבחינה פיננסית, כמו תחומים רבים אחרים, גם תחום הרכבים האוטונומיים הסיני הוא הגדול בעולם, וחברות רבות מבקשות נתח ממנו. החברות הפעילות בתחום אינן רק סיניות (הידועות שבהן הן Huawei וענקית האינטרנט Baidu), אלא גם מערביות – בהן היצרניות הגרמניות אאודי, ב.מ.וו. ומרצדס. ישראל מיוצגת בסין בין היתר על ידי חברת מובילאיי, הפועלת יחד עם יצרניות סיניות. התחום מתפתח בצעדי ענק, ובחודשיים הראשונים של 2021 בוצעו בו בסין עשרים וארבע עסקאות מימון בסך 17 מיליארד RMB.

בד בבד עם ההתפתחות המעשית, מתקדמת בסין גם ההתפתחות הרגולטורית. היקף האישורים הנדרש להשקת מכוניות אוטונומיות היה אחד הגורמים לכניסתה האיטית של סין לשוק, והממשל פועל במהירות לפישוט התהליכים. במרץ שעבר פרסם המשרד לביטחון פנים את טיוטת התיקונים המוצעים לחוק הלאומי לבטיחות התעבורה בדרכים.

ברמה המקומית, על מנת להקל על קבלת האישורים, מאפשר הממשל המרכזי למקבלי ההחלטות בערים וברשויות המקומיות לקבוע בעצמם רגולציה פרטנית. העיר שנזן, המפותחת ביותר מבחינה טכנולוגית, הראתה התפתחות רגולטורית משמעותית בתחום, בינואר שנה זו. בתור אזור כלכלי מיוחד, העניק הממשל המרכזי לשנזן עדיפות בפיתוח רכבים אוטונומיים. בדרכיה של שנזן צפויות לנוע ראשונות המכוניות האוטונומיות, והנסיעה הראשונה ברכב אוטונומי אף נערכה בה בדצמבר האחרון.

להלן חלקים מהותיים מתוך טיוטות המשרד לביטחון פנים והעיר שנזן.

טיוטת המשרד לביטחון פנים:

(1) דרישות לבדיקת דרכים של רכבים אוטונומיים וגישה אליהן: בדיקת הדרכים שיוקצו לנסיעת כלי רכב בהם קיימות פונקציות נהיגה אוטומטית תבוצע בזמנים, אזורים ודרכים שיוגדרו בחוק. רכבי הניסוי האוטונומיים מחויבים לעבור מבחנים בכבישים ובמקומות סגורים, ולשאת לוחיות רישוי זמניות בטרם ייצאו לבדיקת הדרכים. לאחר מעבר מבחני הדרכים, ניתן לייצר, לייבא ולמכור רכבים המצוידים בפונקציות נהיגה אוטומטיות בהתאם לחוקים ולתקנות הרלוונטיים. רכבים שיזדקקו לגישה לכביש הייעודי לרכבים אוטונומיים חייבים להגיש בקשה לכמה לוחיות רישוי.

(2) הקצאת האחריות להפרות ותאונות: האחריות על הפרת חוק, או תאונת דרכים בה מעורבים כלי רכב אוטונומיים וידניים, תוטל על הנהג ומפתח מערכת הנהיגה האוטומטית בהתאם לחוקים. נושא האחריות הנזיקית בגין נזק שנגרם לרכבים המצוידים בפונקציות נהיגה אוטומטיות בלבד, ללא מצבי פעולה ידניים, מטופל בנפרד על ידי המחלקות הרלוונטיות במועצת המדינה.

כפי שניתן להבחין, ההוראות בתיקונים המוצעים של המשרד לביטחון פנים, הנוגעות לשאלת האחריות, עמומות. בעיקרו של דבר, תקנות מפורטות באשר לעקרונות האחריות לרכבים אוטונומיים תיקבענה במועד נוסף על ידי המחלקה הרלוונטית במועצת המדינה. ניתן לצפות כי החקיקה בנושא תתפתח בקרוב.

(3) חובת איסוף נתונים: על מפעילות הרכבים האוטונומיים לקבץ את המידע שיצטבר בידן. לא הובהרה מטרת איסוף הנתונים.

לפי שעה, התיקונים המוצעים נוגעים רק לרכבים המצוידים בפונקציית נהיגה אוטומטית, אך נשמרת בהם גם פונקציית ההפעלה הידנית. בהקשר זה, תקנה נפרדת בטיוטה קובעת שחובה לאייש את מושב הנהג ברכב אוטונומי, אם קיים בו מושב שכזה.

טיוטת שנזן:

(1) הכרה בניסויים: התקנות משלבות את ההוראות הרלוונטיות בטיוטה העוסקת ביישום ניסויי כלי רכב בדרכים, שהנפיק המשרד לתעשייה וטכנולוגיות מידע. התקנות מאפשרות בדיקת ביצועי רכבים אוטונומיים בכבישים מהירים באזור המנהלי המיוחד של שנזן, וכן הכרה בתוצאות בדיקות ממחוזות וערים אחרות בסין. התקנות קובעות כי השקת רכב אוטונומי לחלוטין (נטול נהג) מותנית במעבר הערכת בטיחות, בדיקה ואישור של הרשויות הרלוונטיות, ואימוץ אמצעי בטיחות מתאימים.

(2) גישה ורישום: יצרניות רכבים המעוניינות להיכנס לשוק הסיני, כפופות למערכת ניהול גישה עליה מפקח המשרד לתעשייה וטכנולוגיות מידע. לרכבים אוטונומיים עדיין אין תקני גישה, ולכן הם אינם יכולים להיכלל בקטלוג מוצרי הרכב, להירשם ולהימכר, וממילא גם לא לנוע בכבישי סין. לעת עתה, גיבוש הסטנדרטים הלאומיים לרכבים אוטונומיים מצוי בשלב טרומי. לפיכך, התקנות קובעות תקנים מקומיים לרכבים אוטונומיים, בד בבד עם פטירתם ממערכת תנאי הגישה הרגילה. דגמי רכבים אוטונומיים העומדים בתקן המקומי או הקבוצתי יורשו להירשם בקטלוג הרכבים האוטונומיים של שנזן, ולאחר מכן להימכר ולקבל רישיון נהיגה בתחום האזור המנהלי המיוחד של שנזן.

(3) אבטחת סייבר והגנת נתונים: הקישוריות ההדדית בין רכבים אוטונומיים מציבה אתגר אבטחת סייבר משמעותי, בנוסף לנתוניהם האישיים של נהגים שייאספו אגב דרכם – פרטי הנהג, מיקומו, כיוון הנהיגה, היסטוריית מסלולים, מהירות ממוצעת או המרחק אותו עבר. פרטיות הנהגים, הנוסעים ואפילו משתתפי תנועה בדרכים אחרות – הולכי רגל, למשל – עלולה להיפגע על ידי חשיפת נתונים אלו. התקנות כוללות פרק המסדיר באופן ספציפי אבטחת סייבר והגנת נתונים עבור רכבים אוטונומיים.

הפרק מטיל את חובת ההגנה על החברות המפתחות את הרכבים האוטונומיים. עליהן להקים מערכות הערכה וניהול אבטחת סייבר, שתגנה על נתוני האינטרנט והנתונים האישיים של הנהגים מפני דליפה, גניבה או חבלה. בנוסף, חל עליהן איסור לאסוף, לעבד ולהשתמש בפרטים האישיים שיצטברו. חלק זה חל גם על איסוף בלתי חוקי של נתונים הקשורים לביטחון המדינה.

(4) אחריות על תאונות דרכים והפרות חוק: היבט חשוב בתקנות הוא חלוקת האחריות במקרים בהם מעורב רכב אוטונומי בהפרת סדר. התקנות מבחינות בין רכבים בהם קיימים גם נהגים (חצי אוטונומיים), עליהם יחולו החוקים והתקנות הקיימים, לבין רכבים אוטונומיים לחלוטין, שהאחריות עליהן תוטל על בעליהן או על אחראי הבקרה כדלהלן. עם זאת, בשני המקרים, כאשר גורם התאונה היה פגם איכותי ברכב האוטונומי, יוכל החייב לדרוש פיצויים מהיצרן או ממפיץ הרכב.

ברכבים אוטונומיים לחלוטין, החלוקה היא בין עבירות תנועה ותאונות המתרחשות במהלך הביצוע הרציף של משימות הנהיגה, עליהן יהיה אחראי הבקר, לבין אלו המתרחשות בגין ניהול, שימוש או תחזוקה לקויים של הרכב, עליהם יישא בעל הרכב באחריות. החלוקה הוסברה לפי עקרון "המרוויח נושא באחריות". כמו כן, מערכות ניטור התנועה הקיימות בדרך כלל לא יכולות לטפל בבעיות טכניות ברכבים אוטונומיים. בהתחשב בכך שהתפעול והתחזוקה מסורים לידי הנהג או בקר הרכב, הטלת האחריות עליהם – ולא על החברה המייצרת – יגרמו להם למלא את חובתם בזהירות ובקפידה, ויימנעו עיכובים ממושכים מהם האינטרסים הלגיטימיים של הקורבנות עלולים להיפגע. על אף חדשנותן של התקנות בתחום חלוקת האחריות, נותרו מספר סוגיות לפתרון עתידי.

(5) הפעלה מסחרית: התקנות מפרטות את הדרישות להפעלה מסחרית של כלי רכב ללא נהג. רכבים אוטונומיים חייבים לקבל אישורי הובלה ורישיונות בטרם השקתם, וניתן לגבות אגרות לשם ביצוע הרישומים. חלק זה אינו קיים לעת עתה במקומות אחרים, ומתמודד עם הכוונות לייצור רכבים אוטונומיים מסחריים.

הצעות הטיוטה של ​​המשרד לביטחון פנים ושל שנזן מהוות צעד ראשון להסדרה סינית בתחום הרכבים האוטונומיים, וצפויה להן השפעה משמעותית על התפתחות השוק בסין. סעיפי האחריות אמורים להשפיע ישירות על פיתוח טכנולוגיות ומודלים עסקיים, והם יחייבו שינויים בגיבוש ההסדרים החוזיים בין מפתחי מערכות נהיגה אוטומטיות ליצרניות הרכבים.

מאת: עו"ד ושותפה תהילה לוי לאטי ורביד רום

ב-21 באוקטובר 2020 פורסמה טיוטת חוק הגנת המידע האישי, המכילה 70 סעיפים הנוגעים להטלת קנסות כבדים כנגד הפרות הנוגעות להגנה על נתונים אישיים. מדובר בחוק המקיף הראשון של סין בתחום הזה – מה שעשוי להשפיע משמעותית על חברות הפועלות בסין או מעוניינות לפתוח בפעילות בשוק הסיני.

טיוטת החוק תשפיע בהגברת האבטחה, בכך שמפעילי תשתית מידע וגופים מרכזיים המטפלים בכמות משמעותית של מידע אישי אשר מעבירים מידע אישי לחו"ל יחויבו לעבור הערכת אבטחה מצד הרשויות הסיניות. טיוטה זו אינה מספקת מידע לגבי ההגדרה מהי כמות משמעותית, בשונה מטיוטה קודמת מ-2017, ככל הנראה כדי לאפשר הרחבה של ההגנה וגמישות בנוגע ליישומה. אם יתגלה כי ארגונים או יחידים מעבר לים פגעו בזכויות אזרחי סין בכל הנוגע למידע אישי או מעורבים בפעילויות הקשורות בנתונים אישיים ופוגעים בביטחון הלאומי ובאינטרסים הציבוריים של סין, הם יוכנסו לרשימה שחורה על ידי מרחב הסייבר הסיני. פגיעה מעין זו כוללת שימוש במידע בדרכים לא חוקיות, פסולות, המבוססות על הונאה והטעיה באשר לעיבוד המידע, וכן דרכים ללא מטרה ברורה וסבירה או שאינן קשורות למטרת העיבוד וכן ללא הסכמה אישית.

עולם הנתונים, עיתוי פרסום הטיוטה ותקופת הקורונה קשורים אלה באלה. עולם הדאטה גדל במהירות רבה בסין, ומסייע רבות למשל בהתמודדות עם הנגיף, על ידי מעקב וניטור קשרים של חולים מאומתים דרך פלטפורמות מקוונות וזיהוי מהיר של מסלולים של חולים פוטנציאליים. עם זאת, הפרות רבות קורות באופן בוטה בעיקר ברשתות החברתיות. כך לפי מומחים, עיתוי פרסום הטיוטה נועד לפנות דווקא לחברות זרות, שבשנים האחרונות הדליפו מידע אישי והפרו לא אחת את הפרטיות של משתמשי הפלטפורמות ברשת. למרות זאת, בשל הצורך בפיתוח טכנולוגיות חדשות (להן יש משמעות חשובה בכל התחומים) המבוססות על נתונים אישיים, ייתכן והטיוטה תיאכף בזהירות כדי להימנע מתמריץ שלילי בפיתוח.

נתונים אישיים שחוסה עליהם פרטיות המובהרים בטיוטה הם: גזע, אתניות, דת, נתונים ביומטריים, נתונים רפואיים ופיננסיים ונתוני מסלול אישי. הטיוטה חלה על עיבוד הנתונים האישיים של יחידים בסין ללא קשר למוצאם במקור, ובכך מציעה יישום חוץ-טריטוריאלי ברור וספציפי לגופים ויחידים בחו"ל המעבדים את הנתונים האישיים של נושאי נתונים בסין לצורך אספקת מוצרים ושירותים, לניתוח או הערכת התנהגותם של בעלי נתונים בסין או בנסיבות אחרות המפורטות ברגולציה הסינית. ארגונים או אנשים מחוץ לסין אשר נופלים במסגרת ההגדרות בטיוטה יצטרכו להקים ארגון ייעודי או למנות נציג בסין ולדווח על המידע הרלוונטי לרשויות בסין.

בעוד שבאופן מסוים הטיוטה כוללת חוקים שכבר קיימים ונמצאים באופן מפוזר בחוקים ותקנות שונות בנושא אבטחת סייבר והגנת נתונים, היא גם מחדשת בכך שמחייבת מעבדי נתונים אישיים לאמץ תוכנית compliance לתאימות ובקרה בכדי להגן על נתונים אישיים של משתמשים.

להפרות חמורות של הטיוטה ואי נקיטת אמצעים מספקים שהכרחיים להגנה על נתונים אישיים, יש השלכות שיכולות לבוא לידי ביטוי בקנסות גבוהים בסכום של עד 50,000,000 RMB או עד 5% מהכנסות השנה הקודמת, מה שעשוי לפגוע קשות בארגונים וביחידים שאוספים מידע אישי, משתמשים בו וסוחרים בו שלא כדין ולמטרות רווח.

מבחינת האחריות האישית בהקשר של הפרה של הטיוטה, הצוות או האדם שאחראי באופן ישיר על המידע האישי ועל עיבודו עלולים להיות מחויבים בסכום של מיליון RMB. הטיוטה מניחה שמעבד הנתונים האישיים הוא אשם אם עולות טענות מעין אלו כנגדו על ידי האחראי על תחום מערכת הנתונים, אלא אם האחרון יוכיח אחרת. גם אם יוכיח אחרת, ההכרעה עדיין בידי בית המשפט הסיני ועל סמך שיקול דעתו, ולכן יהיה קשה להוכיח שהוא לחלוטין נטול כל אחריות.

טיוטת החוק מספקת באופן ספציפי עקרונות הגנת נתונים שונים, כולל שקיפות, הוגנות, מזעור נתונים ודיוקם, שמירה מוגבלת והטלת אחריות. התוצאה לטווח הארוך הנלמדת מפרסום הטיוטה היא החמרת הסנקציות והאכיפה כנגד הגורמים שמקבלים ומעבדים נתונים אישיים והגנה מוגברת על דאטה ונתונים אישיים ופרטיותם של אזרחי סין.

מאת: עו"ד ושותפה תהילה לוי-לאטי והמתמחה רביד רום

ב -5 ביולי 2020 פורסמו בסין תקנות להבטחת תשלומים לעסקים קטנים ובינוניים, שמטרתן לקבוע מנגנון ארוך טווח למניעת פיגורים בתשלומים לאותם עסקים, כדי להגן על הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים מפני שימוש של העסקים הגדולים במעמדם ובכוחם בכדי להימנע מתשלום חובותיהם.

תקנות התשלומים קובעות את מערכת גילוי פרטי התשלום באופן בו סכומי החוזים שאיחרו בקבלת תשלום לעסקים קטנים ובינוניים ייכללו בדוח השנתי, ויפורסמו לציבור באמצעות מערכת פרסום פרטי האשראי של הארגון, מה שעשוי להרתיע את הציבור מביצוע עסקאות עתידיות עם אותן חברות, ועלול אף לבוא לידי ביטוי בהפסקת מימון או בבעיות ברישום החברה.

בתקנות התשלומים נקבעה מערכת טיפול בתלונות וענישה על היעדר יושר. לנוכח הדרישה כי עסקים קטנים ובינוניים יקדימו בתשלום כספים לצרכי הקמה, ארגונים גדולים ועתירי אמצעים נוטים להשתמש בכוחם וקובעים תנאים שנוחים רק להם בעת עריכת החוזה (כך, למשל הם מאריכים את תקופת התשלום) או מוצאים דרכים להימנע מתשלום בצורה מוסווית. התקנות יוצרות מנגנון פיקוח באמצעות סעיפים מונעים ובכך משפיעות גם על גופים ממשלתיים ומוסדות, ברמה הארצית וברמה המחוזית.

נדמה שתקנות התשלומים עלולות לפגוע באוטונומיה של חברות ובחופש החוזים, ואכן יש בהן פגיעה מעין זו- הן יוצרות התניה בחוזה. עם זאת, מטרתן היא חשובה והיא בטווח הארוך לשפר את הסביבה העסקית ולסייע לעסקים הקטנים והבינוניים במימוש זכויותיהם שעם הזמן הולכות ונשחקות; זאת על ידי ניסיון לתקן את התנהגותם של אלה השואפים לנצל את כוחם ולא לכבד את זכויותיהם. דוגמאות לכך הן בכך  שהתקנות קובעות כי לא ניתן לכפות על עסקים קטנים ובינוניים להסכים לתנאי תשלום, התחייבויות ותנאים בלתי סבירים בגין הפרת חוזה- בכך מסתכנות החברות שכן הספק שעובד עם אותם עסקים עשוי לטעון שההוראות בחוזה לא תקפות מכיוון שאינן לגיטימיות לפי התקנות. לכן, על הצדדים להסכים על תקופת התשלום בהתאם לנורמות המקובלות בשוק. בנוסף, גופים ומוסדות ממשלתיים הרוכשים מוצרים, פרויקטים ושירותים מעסקים קטנים ובינוניים מוגבלים בתקופת תשלום שלא תעלה על 60 יום.

למרות שתקנות התשלומים מנסות להימנע מהתערבות בחופש הבחירה והאוטונומיה של הצדדים בבואם לחתום על חוזה, זאת בכדי לעודד את הפעילות העסקית השוטפת, הן עדיין קובעות הרבה הגבלות בכדי ליצור סטנדרט לחוזה על ידי מנגנון גילוי פרטי תשלום, טיפול בתלונות, פיקוח והערכה לפי התקנות. התקנות החדשות כנראה יביאו להרתעה מכיוון שחברות גדולות יחששו מההתקשרות בחוזה ומתוצאה של פסילתו בעקבות הפרת התקנות.

חברות ישראליות רבות מייצרות בסין, החל מטקסטיל, צעצועים וריהוט וכלה במכשור רפואי וחלקים לתעשיית ההייטק. בשל וירוס הקורונה, הודיע המשרד הכללי של מועצת המדינה על הארכת חג ראש השנה הסיני בשנת 2020 עד ל-2 בפברואר וקבע כי אם עובדים נדרשים לעבוד בתקופה כזו, יינתנו להם ימי מנוחה מפצים (פיצוי אחד לאחד). באזור שנחאי אף הגדילו לעשות ונקבע כי ישולם לעובדים בתקופה זו 200% מהשכר היומי.

בנוסף, מחוזות רבים בסין הודיעו כי ידחו את חידוש העבודה ורובם לא יחזרו לעבוד לפני ה-10 בפברואר. עבור ימי חופשה אלו המעסיק ישלם שכר כמוסכם בחוזה העבודה, גם עבור העובדים שאינם עובדים. חברות רבות בסין ביקשו מהעובדים לעבוד מהבית, אך עבור מפעלי ייצור אין אפשרות כזו. כך שלמעשה, הנטל על החברות הישראליות המחזיקות במפעלים בסין הוא משמעותי מאחר והעובדים אינם עובדים אבל המעסיק חייב לשלם להם שכר כרגיל.

יתרה מכך, נקבע כי העסקים / הייצור של חברות ומפעלים רבים בסין יופסקו לחלוטין עד להודעה חדשה. חברות ומפעלים אלו עדיין צריכים לשלם את שכר העובדים על פי חוזה העבודה, אם השעיית העסקים והייצור הינה בתוך מחזור תשלום שכר אחד (בדרך כלל חודש). לעומת זאת, אם ההשעיה נמשכת יותר ממחזור תשלום שכר אחד, ובמקרה בו עובד בחברה מספק עבודה רגילה, השכר ששילם המפעל לעובד צריך להיות לפחות בסכום התקן המקומי בשכר מינימום.

עבור חברות ומפעלים קטנים מדובר במצב בעייתי שיכול להביא לסגירת הפעילות שלהם בסין. גם עבור חברות גדולות מדובר בנטל כלכלי גדול הואיל והייצור נפסק אבל חובת תשלום המשכורות נמשכת. ישנם מעסיקים רבים אשר מתרעמים על מצב זה. עם זאת, במחוזות מסוימים בסין ניסה הממשל הסיני להקל על הנטל בקבעו קריטריונים להקלה או פיצוי בעניין תשלום השכירות, אולם עבור עסקים קטנים זה לא מספיק.

עקב כך, יש צפי למחסור בסחורות מסין בזמן הקרוב וכן לייקור משמעותי בסחורות המיוצרות בסין. יצוין גם כי חברות המייצרות במדינות שכנות במזרח אינן בטוחות מאחר ורבים מחומרי הגלם מגיעים מסין.

חברות ישראליות רבות נוהגות לרשום את סימני המסחר שלהם בישראל, באירופה ובארה"ב אבל לרוב הן אינן כוללות את סין בתכנית שלהן. זאת בעיקר מאחר והם לא מודעים להשלכות של אי רישום סימן מסחר על מכירות החברה או המוצר שלהם בסין. אנחנו ממליצים לכל החברות הישראליות המכוונות לפעילות בינלאומית, גם אם לא בסין, לרשום את סימני המסחר שלהן בסין.

מערכת סימני המסחר בסין עובדת על פי מדיניות "הראשון להגיש" (first to file) באופן שבו הראשון שמבצע רישום של סימן מסחר, הוא שיזכה לרישום סימן המסחר בסין. חברות ישראליות שלא השכילו לרשום את סימני המסחר שלהם בסין סבלו מהפסדים עצומים כדלקמן:

חברה העוסקת בייצור ומכירת טקסטיל פנתה למשרדנו כדי להסדיר את יחסיה מול לקוח חדש איתו התחילה לעבוד בסין. בבדיקה מקרית שערכנו  לגבי סימני המסחר בסין התגלה כי לקוח וותיק  של החברה החליט לרשום את סימן המסחר של החברה על שמו. הלקוח טען שעשה זאת לטובת החברה, על מנת שאדם חיצוני לחברה לא ירשום את סימן המסחר של החברה וימנע ממנה מגוון פעילויות בסין הדורשות סימן מסחר רשום. לאחר שהחברה הבהירה לאותו לקוח כי אינה מתכוונת להעביר לו סחורה אלא אם יבטל את סימן המסחר, התרצה הלקוח והעביר את הבעלות בסימן המסחר הרשום לחברה.

דוגמא נוספת, חברת קוסמטיקה גדולה הייתה מעוניינת לפתוח חנות ב- Amazon וב- Tmall, ולשם כך ביקשה לרשום סימן מסחר בארה"ב ובסין. לאחר בדיקה ראשונית לצורך רישום סימן המסחר, מצאנו כי חברה סינית קטנה הקדימה לרשום את שם חברת הקוסמטיקה כסימן המסחר על שמה בארצות הברית ובסין. משרדנו הצליח לאתר את הסוכן שהיה אחראי לרישום סימן המסחר של החברה הסינית ולאחר משא ומתן ממושך שכלל גם פיצוי כספי, הסכימה החברה הסינית לחתום על הסכם דו קיום (Co-Existence Agreement) לפיו חברת הקוסמטיקה תוכל גם היא לרשום במקביל את סימן המסחר על שמה. מקרה זה נגמר באופן חיובי יחסית אך היה עלול להיגמר בסחיטת סכומי כסף גדולים למען האפשרות לרשום את סימן המסחר.

מלבד אתרי אינטרנט רבים של מסחר אלקטרוני בסין אשר דורשים מסוחרים לרשום סימן מסחר כתנאי לרישום לפלטפורמות המסחר , גם כאשר סוחר מעוניין למכור את מוצריו דרך מפיץ מקומי בסין, אנו ממליצים לרשום את סימני המסחר על שם החברה ולא על שם המפיץ.

חשוב לנקוט אמצעי זהירות ולשים לב כי נתקלנו במקרים רבים בעבר בהם מפיצים רשמו את סימני המסחר של החברות איתן עבדו על שמם בסין ולא עדכנו את החברות ולאחר סכסוך עם המפיץ ניסו לסחוט את החברות ולהרוויח כסף.  בסין קיימת מילה המתארת אנשים אשר מנסים באופן פעיל לרשום סימנים מסחריים כדי לסחוט את הבעלים בפועל ולהרוויח כסף, למכור את סימני המסחר מאוחר יותר או כדי לצמצם את סיכויי הבעלים בפועל להרוויח בסין. אנשים כאלו נקראים "גוזלי סימני מסחר" (Trademark Squatters).

כאשר סימן המסחר של חברה א נרשם ע"י חברה ב בסין, הדבר יכול למנוע מחברה א בעתיד למכור את מוצריה בסין ועל מנת לשלול מחברה ב את הזכויות צריך יהיה להוכיח כי חברה ב אינה משתמשת בסימן המסחר למעלה משלוש שנים והתהליך כלול בליטיגציה ארוכה. הזכויות המוקנות ברישום סימן מסחר בסין הן: זכות בלעדית להשתמש בסימן המסחר, הזכות להעניק רישיון לחברות אחרות להשתמש בסימן המסחר, הזכות להגיש בקשה לתפיסת סוחרים בסחורה מזויפת, הזכות לקבל פיצוי בגין הפרת הזכויות והזכות להגיש בקשה לביטול סימנים דומים שנרשמו במועד מאוחר יותר.

חשוב לציין כי הסימנים המסחריים הם טריטוריאליים. כאשר חברה רושמת את הסימן המסחרי שלה בסין, הוא מוגן רק בסין. יש להגיש בקשה אחרת לסימן מסחרי בהונג קונג או בטיוואן אם החברה זקוקה להגנה באזור זה.

לסיכום, חברה המעוניינת להיכנס לשוק הסיני צריכה לפעול בהקדם האפשרי לרישום סימן מסחר על שמה בסין, כדי למנוע גניבות ומניעת כניסה לשוק זה. נציין גם כי הליך רישום סימן מסחר בסין נמשך כ-13 חודשים ולכן יש להגיש את הבקשה לרישומו כמה שיותר מוקדם.