מאת: עו"ד ושותפה תהילה לוי לאטי ורביד רום

ב-21 באוקטובר 2020 פורסמה טיוטת חוק הגנת המידע האישי, המכילה 70 סעיפים הנוגעים להטלת קנסות כבדים כנגד הפרות הנוגעות להגנה על נתונים אישיים. מדובר בחוק המקיף הראשון של סין בתחום הזה – מה שעשוי להשפיע משמעותית על חברות הפועלות בסין או מעוניינות לפתוח בפעילות בשוק הסיני.

טיוטת החוק תשפיע בהגברת האבטחה, בכך שמפעילי תשתית מידע וגופים מרכזיים המטפלים בכמות משמעותית של מידע אישי אשר מעבירים מידע אישי לחו"ל יחויבו לעבור הערכת אבטחה מצד הרשויות הסיניות. טיוטה זו אינה מספקת מידע לגבי ההגדרה מהי כמות משמעותית, בשונה מטיוטה קודמת מ-2017, ככל הנראה כדי לאפשר הרחבה של ההגנה וגמישות בנוגע ליישומה. אם יתגלה כי ארגונים או יחידים מעבר לים פגעו בזכויות אזרחי סין בכל הנוגע למידע אישי או מעורבים בפעילויות הקשורות בנתונים אישיים ופוגעים בביטחון הלאומי ובאינטרסים הציבוריים של סין, הם יוכנסו לרשימה שחורה על ידי מרחב הסייבר הסיני. פגיעה מעין זו כוללת שימוש במידע בדרכים לא חוקיות, פסולות, המבוססות על הונאה והטעיה באשר לעיבוד המידע, וכן דרכים ללא מטרה ברורה וסבירה או שאינן קשורות למטרת העיבוד וכן ללא הסכמה אישית.

עולם הנתונים, עיתוי פרסום הטיוטה ותקופת הקורונה קשורים אלה באלה. עולם הדאטה גדל במהירות רבה בסין, ומסייע רבות למשל בהתמודדות עם הנגיף, על ידי מעקב וניטור קשרים של חולים מאומתים דרך פלטפורמות מקוונות וזיהוי מהיר של מסלולים של חולים פוטנציאליים. עם זאת, הפרות רבות קורות באופן בוטה בעיקר ברשתות החברתיות. כך לפי מומחים, עיתוי פרסום הטיוטה נועד לפנות דווקא לחברות זרות, שבשנים האחרונות הדליפו מידע אישי והפרו לא אחת את הפרטיות של משתמשי הפלטפורמות ברשת. למרות זאת, בשל הצורך בפיתוח טכנולוגיות חדשות (להן יש משמעות חשובה בכל התחומים) המבוססות על נתונים אישיים, ייתכן והטיוטה תיאכף בזהירות כדי להימנע מתמריץ שלילי בפיתוח.

נתונים אישיים שחוסה עליהם פרטיות המובהרים בטיוטה הם: גזע, אתניות, דת, נתונים ביומטריים, נתונים רפואיים ופיננסיים ונתוני מסלול אישי. הטיוטה חלה על עיבוד הנתונים האישיים של יחידים בסין ללא קשר למוצאם במקור, ובכך מציעה יישום חוץ-טריטוריאלי ברור וספציפי לגופים ויחידים בחו"ל המעבדים את הנתונים האישיים של נושאי נתונים בסין לצורך אספקת מוצרים ושירותים, לניתוח או הערכת התנהגותם של בעלי נתונים בסין או בנסיבות אחרות המפורטות ברגולציה הסינית. ארגונים או אנשים מחוץ לסין אשר נופלים במסגרת ההגדרות בטיוטה יצטרכו להקים ארגון ייעודי או למנות נציג בסין ולדווח על המידע הרלוונטי לרשויות בסין.

בעוד שבאופן מסוים הטיוטה כוללת חוקים שכבר קיימים ונמצאים באופן מפוזר בחוקים ותקנות שונות בנושא אבטחת סייבר והגנת נתונים, היא גם מחדשת בכך שמחייבת מעבדי נתונים אישיים לאמץ תוכנית compliance לתאימות ובקרה בכדי להגן על נתונים אישיים של משתמשים.

להפרות חמורות של הטיוטה ואי נקיטת אמצעים מספקים שהכרחיים להגנה על נתונים אישיים, יש השלכות שיכולות לבוא לידי ביטוי בקנסות גבוהים בסכום של עד 50,000,000 RMB או עד 5% מהכנסות השנה הקודמת, מה שעשוי לפגוע קשות בארגונים וביחידים שאוספים מידע אישי, משתמשים בו וסוחרים בו שלא כדין ולמטרות רווח.

מבחינת האחריות האישית בהקשר של הפרה של הטיוטה, הצוות או האדם שאחראי באופן ישיר על המידע האישי ועל עיבודו עלולים להיות מחויבים בסכום של מיליון RMB. הטיוטה מניחה שמעבד הנתונים האישיים הוא אשם אם עולות טענות מעין אלו כנגדו על ידי האחראי על תחום מערכת הנתונים, אלא אם האחרון יוכיח אחרת. גם אם יוכיח אחרת, ההכרעה עדיין בידי בית המשפט הסיני ועל סמך שיקול דעתו, ולכן יהיה קשה להוכיח שהוא לחלוטין נטול כל אחריות.

טיוטת החוק מספקת באופן ספציפי עקרונות הגנת נתונים שונים, כולל שקיפות, הוגנות, מזעור נתונים ודיוקם, שמירה מוגבלת והטלת אחריות. התוצאה לטווח הארוך הנלמדת מפרסום הטיוטה היא החמרת הסנקציות והאכיפה כנגד הגורמים שמקבלים ומעבדים נתונים אישיים והגנה מוגברת על דאטה ונתונים אישיים ופרטיותם של אזרחי סין.

עידוד השקעות זרות בגואנדונג

ב-1 בדצמבר 2017 הרשויות בגואנגדונג פרסמו אמצעים חדשים לעידוד השקעות זרות במחוז. היתרונות משתקפים בעיקר בשני היבטים, כמפורט להלן:

מענקים כספיים לפרויקטים במימון זר

1. בונוסים כספיים בשווי של לפחות שני אחוזים מסכום ההשקעה השנתי בפועל יוענקו לפרויקטים העונים על הדרישות הבאות, כאשר גובה המענק לא יעלה על 100 מיליון RMB (כ-15.1 מיליון דולר):
   • פרויקטים חדשים בשווי של יותר מ -50 מיליון דולר;
   • פרויקטים מתחדשים בשווי של יותר מ -30 מיליון דולר;
   • מטה רב לאומי או אזורי ששוויו לפחות 10 מיליון דולר.
2.  תמיכה כספית לפי שיקול דעת הרשויות תוענק לחברות העונות על הדרישות הבאות:
   • עבור חברות פורצ'ן 500 וחברות מובילות בעולם עם השקעות בפועל בשווי ייצור שנתי העולה על 100 מיליון דולר.
   • פרויקטים חדשים בתחום IAB (דור חדש של מידע, ציוד אוטומטי, וביו-פרמצבטיקה) ו-NEM (אנרגיה חדשה וחומר חדש) עם השקעות שנתיות בפועל שאינן יורדות מ-30 מיליון דולר.
   • מטה רב-לאומי או אזורי התורם מעל ל-10 מיליון RMB (כ-1.5 מיליון דולר) להכנסות המחוז, יקבל 30% מהתרומה כמענק בתשלום חד פעמי, המענק מוגבל עד ל-10 מיליון RMB (כ-1.5 מיליון דולר).

הרחבת הגישה לשוק

כ-30 אחוז מהמגבלות על משקיעים זרים הוסרו- מדובר במגבלות בדבר אחוזי החזקה והיקף הפעילות, ובמקביל, פתיחת הגישה בתעשיות שהיו אסורות עבור חברות ומשקיעים זרים. תעשיות כמו סוכנויות שירות משאבי אנוש; ייצור כלי רכב מיוחדים או המבוססים על אנרגיה חלופית; חברות הובלה ימיות בינלאומיות; שירותי אינטרנט ומרכזי שיחות; הקמה ותפעול של תחנות דלק; בנקאות, ניירות ערך וחברות ביטוח חיים ועוד.

רגולציה עבור רישום כתובת וירטואלית בחללי עבודה משותפים

לפי דיווחים אחרונים מצד סטרטאפים בבייג'ין, הרשויות בבייג'ינג מפסיקות בהדרגתיות להנפיק רישיונות עסק לעסקים הרושמים את כתובתם ככתובת דיגיטלית בחללי עבודה משותפים, לרבות חממות סטארט-אפ.

חללי עבודה משותפים התרחבו במהירות רבה בצמוד להתחזקות הסטרטאפים ותחום היזמות בסין, ומנגד, הרשויות מפגרות מאחור בכל הנוגע להסדרה בנושא. רישום עסק באופן מסורתי הוא תהליך מייגע בסין. אולם, עסקים העובדים בחלל משותף המציאו מסלול מהיר, המאפשר את רישום החברה כנגד השכרת דסק עבודה בחלל משותף. הרגולציה החדשה בבייג'ינג דורשת מעסקים לספק מיקום פיזי בנוסף לתעודת בעלות על הנכס. מטרתה של סנקציה זו על כתובות וירטואליות היא להסדיר את הרגולציה המתירנית בתעשיית החללים המשותפים, שהובילה לסוגיות מס חדשות ואי-התאמות בכתובת הרשומה לכתובת בפעול של עסקים רבים.

על אף שלא ניתנה שום הודעה רשמית, ההתפתחות הרגולטורית אינה ייחודית לבייג'ינג. במהלך השנה האחרונה, מקורות בתעשייה דיווחו על פיקוח רגולטורי מוגבר על שטחים משותפים בכל רחבי סין.

בשנים האחרונות, ובעיקר מאז צמחו מאגרי המט"ח של סין למימדים עצומים, החלה הממשלה הסינית "לפזול" החוצה ולהשקיע כספים, ישירות או בעקיפין (ע"י חברות ממשלתיות ו/או הלוואות לחברות סיניות), ברכישת מניות, חברות ונכסים שונים ברחבי עולם. מגמות ההשקעה של ממשלת סין הינם השקעה ברכישת חברות בעלות חומרי גלם ומשאבים, בעיקר במדינות מתפתחות אשר בהן התשואה מהירה וגבוהה. ובנוסף, השקעה בחברות העוסקות בתעשייה עתירת ידע וטכנולוגיות חדשות.

ממשלת סין מנסה בשנים האחרונות לעודד חברות סיניות לבצע מיזוגים ורכישות של חברות זרות, בתקווה כי הדבר יקזז את הזינוק ביתרות המט"ח של סין, אשר עמדו בשנת 2010 על סך של כ- 2.7 טריליון דולר. אחד מגורמי המוטיבציה בסין לכך הינו החשש שככל שזרם הכסף הזר שמגיע לסין גובר, כך יותר קשה לבנק המרכזי של סין למנוע עלייה באינפלציה והיווצרות בועת נדל"ן בשוק המקומי.

הצמיחה הכלכלית המהירה של סין הביאה אותה לחפש חומרי גלם מכל הסוגים והמינים בכל רחבי העולם. המדינות המתפתחות מהוות פתרון לצורך הגדול של סין לחומרי גלם כגון: נפט, מתכות ועצים וכן למניעת מצב בו העלייה בביקוש לחומרים תיצור יחסי תלות של סין במדינות המייצאות אליה. כחלק מיחסיה המסחריים של סין עם אפריקה, סין נותנת הלוואות ואשראי מועדף לחברות סיניות המשקיעות באפריקה. למעשה, סין הקציבה סכום של כ- 20 מיליארד דולר למימון הסחר והתשתיות ברחבי אפריקה לשנים הקרובות.

בנוסף, החברות הסיניות רואות את אפריקה ומדינות המתפתחות אחרות הן כשוק מצוין לסחורות הזולות המיוצרות בסין והן כאופציה לרכישת חומרי גלם רבים (מקורות אנרגיה ומרבצי מינראלים). הרכישות הרבות של מקורות האנרגיה ומרבצי המינראלים השונים, מבטיחות את המשך זרימת חומרי הגלם לסין גם בשנים הבאות, כל זאת תמורת תשלום תמלוגים מופחתים. כך לדוגמא, רכש התאגיד הסיני הממלכתי למתכות שאינן מכילות ברזל את הזכות לפיתוח כורי נחושת רבים בזמביה, האיחוד הסיני חתם חוזה לפיתוח מרבצי ברזל בליבריה ועוד.

מגמת ההשקעה הנוספת הינה רכישת טכנולוגיות חדשות וחברות היי-טק חדשניות בכדי לייבא ידע וטכנולוגיה לסין. הסינים מעוניינים להתחיל בהליך של "עצמאות" שיאפשר להם להתפתח ולהפחית את התלות במדינות אחרות. על מנת לעשות זאת, עליהם לרכוש לעצמם את הערך המוסף שמביאים המשקיעים: הון מזומן, ידע וטכנולוגיה. ההון כבר קיים בסין וכעת הם משקיעים ברכישת הידע והטכנולוגיה.

יצוין, כי גם ישראל, הופכת לאחרונה יעד השקעתי בסין וחברות סיניות רבות מגלות התעניינות רבה בפוטנציאל הגלום בישראל. כך לאחרונה, רכשה החברה הסינית, כימצ'ינה,  מניות של חברת מכתשים אגן הישראלית. ונראה כי מדובר רק בפתיחת הדרך להשקעות סיניות נוספות רבות בישראל הואיל והסינים רואים בישראל כמקור ליזמות וטכנולוגיות חדשות ומייחסים חשיבות רבה ל"ראש היהודי". וכן לאור הקשיים הרבים שבהם נתקלות החברות הסיניות ברכישות טכנולוגיות בארה"ב ובאירופה בשל הגבלות ממשלתיות.

העסקים הסינים באפריקה ובמדינות המתפתחות, כמו – גם ההשקעה בחברות עתירות ידע וטכנולוגיה ניחנים בראייה לטווח הרחוק ותוך כדי התחשבות בצרכיה העתידיים של סין במטרה לשריין לעצמה משאבים יקרים לעתיד וכן להבטיח ידע וטכנולוגיה. מגמה זו טומנת בחובה הזדמנויות ופוטנציאל רב לחברות סטארט אפ, היי-טק, ביוטכנולוגיה ואנרגיות ירוקות ישראליות, אשר מחפשות משקיעים. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי בפעילות בסין יש לנקוט אמצעי זהירות רבים בכדי לשמור על זכויות הקניין הרוחני ולהבטיח את הזכויות בקיום החוזה.