ארכיון תגיות: ייבוא מסין

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, הרבה מעבר למכסים…

איך יוזמת "תוצרת סין 2025" והשינוי במבנה ההשקעות של סינים מחוץ לסין השפיעה על מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, והאם ישראל יכולה להרוויח מכך?

בתקופה האחרונה הטילה ארה"ב מכסים על ייבוא מוצרים מסין, והיא מגבשת המלצות על הגבלות של השקעות סיניות בארה"ב ושוקלת לתבוע את סין בארגון הסחר העולמי בגין גניבה של קניין רוחני מחברות אמריקאיות. בתגובה, בתחילה, הטילה סין מכסים נוספים על למעלה ממאה מוצרים אמריקאיים. ולאחר מכן מסרה כי היא מתכננת הורדת מכסים על ייבוא רכבים לסין, הפחתת ההגבלות על השקעות זרות בתחום הפיננסי והגברת האכיפה בקניין רוחני וזאת כחלק ממאמציה לפתיחת הכלכלה הסינית.

יש אכן אי סימטריה משמעותית מבחינת המכסים שסין מטילה על ייבוא מוצרים מארה"ב לבין המכסים שארה"ב מטילה על אותם מוצרים סינים וכן אי סימטריה מבחינת התחומים שבהם הסינים יכולים להשקיע בשווקים זרים, לעומת תחומי הפעילות המוגבלים של חברות זרות בסין.

המכסים שארה"ב מבקשת להטיל על סחורות סיניות כמעט כולם מכוונים לתעשיות הקשורות ל"תוצרת סין 2025", יוזמה המבקשת לשדרג את הבסיס התעשייתי של סין באופן מקיף. סין אישרה ב-2015 את מדיניות "תוצרת סין 2025" אשר נועדה לקדם חדשנות "תוצרת בית" ולמצב את המדינה כמעצמת היי-טק אשר שולטת במרבית התעשיות המודרניות בעולם. כדי להגיע ליעד זה, סין מעוניינת להחליף את מרבית הטכנולוגיה הזרה שהיא מייבאת בטכנולוגיה סינית. על מנת לבצע זאת, הממשלה הסינית משקיעה משאבים רבים, הכוללים סובסידיות, הלוואות ואג"ח, לתמיכה בחברות היי-טק מקומיות ותימרוץ חברות סיניות להרחבת פעילותן מחוץ לסין, במטרה לרכוש חברות זרות בעלות טכנולוגיות חדשניות, על מנת שהן יוכלו להיות בעלי הקניין הרוחני להעביר את הטכנולוגיות לסין, להקים מרכזי מו"פ ולייצר את המוצרים הללו בסין. עשרת הסקטורים המקודמים תחת מדיניות זו הם טכנולוגיית מידע, מכונות מתקדמות ורובוטיקה, חלל, ציוד ימי וספינות, רכבות מתקדמת, כלי רכב המונעים באנרגיה חדשה, אנרגיה חשמלית, מכונות חקלאיות, חומרים חדשים וביו-מד. מסתמן כי רכישות והשקעות סיניות בשנים האחרונות אכן תאמו למדיניות זו. מדיניות "תוצרת סין 2025" נחשבת כסיבה העיקרית למלחמת הסחר בין סין לארה"ב, שכן ארה"ב רואה במדיניות זו כמערערת את עקרונות התחרות ההוגנת ומהווה דרך נוספת לקידום העברה של קניין רוחני מחברות אמריקאיות.

בנוסף, עקב ההגבלות שהוטלו בשנה האחרונה על ההשקעות מחוץ לסין, מבנה ההשקעות של חברות סיניות השתנה. כך שבמקום השקעה ישירה בחברה הבינלאומית, המשקיע הסיני מבקש מהחברה הבינלאומית להקים חברה משותפת בסין (JV) והמשקיע הסיני מזרים את ההשקעה אל תוך החברה הסינית כאשר הצד הבינלאומי מתחייב להעביר קניין רוחני\טכנולוגיות בשווי ההשקעה הכספית בהתאם לאחוזים שהוא מקבל במיזם המשותף. גם במקרים אלו בשל העברת הטכנולוגיה לסין, החברות הסיניות זכאיות לסוביסדיות ומענקים מהממשל המקומי. נראה כי שינוי המבנה של ההשקעות הסיניות אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות האמריקאית אשר רוצה שההשקעות יהיו בתחומה ולכן רוצה לתבוע את סין בגין הדרישות של חברות סיניות מחברות אמריקאיות להעביר את הטכנולוגיות לסין תמורת השקעות שהמשקיעים הסינים יבצעו בסין ועל מנת לחדור לשוק הסיני.

בישראל לעומת זאת, יש חברות סטארט אפ וטכנולוגיה רבות אשר משוועות להשקעות. בנוסף בניגוד לחברות אמריקאיות, חברות ישראליות הם בד"כ קטנות ואין להם את החוזק והמשאבים הפיננסיים על מנת לחדור לשוק הסיני לבד ולכן לרוב הן צריכות את המשקיע הסיני על מנת לחדור לשוק הסיני. בהתאם לשינוי במדיניות ההשקעות של סין בשנה האחרונה, אנו סייענו לחברות ישראליות רבות להקים מיזמים משותפים עם חברות סיניות כאשר החברות הסיניות השקיעו את ההון הנדרש והחברה הישראלית השקיעה את הטכנולוגיות. המבנה הזה מאפשר לחברות הישראליות לקבל השקעה בחברה (אם כי בישות הסינית) ודריסת רגל לשוק הסיני דרך הקשרים של החברה הסינית ותוך שימוש בהון שמעניקה החברה הסינית כמו גם סובסידיות של הממשל המקומי. אולם, החברה הישראלית חייבת להגדיר במדוייק את הקניין הרוחני שהיא מעבירה והגבלת הטריטוריה וגם לוודא שיש לה שליטה אמיתית במיזם המשותף על ידי נוכחות בפועל ואמצעים משפטיים שונים.

במצב דברים זה, נראה כי עם מלחמת הסחר אשר עלולה לפרוץ בין ארה"ב לסין, חברות סיניות יתמקדו ביבוא טכנולוגיות ממדינות אחרות אל תוך סין. ישראל, אשר ממילא מהווה יעד אטרקטיבי ליבוא טכנולוגיות עבור החברות הסיניות, תוכל לשפר עוד יותר את עמדתה המסחרית מול סין ועמדתה הכלכלית ככלל. אני צופה כי נמשיך לראות יותר ויותר מיזמים משותפים בין חברות סיניות לחברות ישראליות בתקופה הקרובה.

כל מה שחשוב לישראל לדעת וללמוד מהסכמי הסחר של סין עם מדינות אחרות

בחודש מרץ 2016 נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגנית ראש ממשלת סין ליו ינדונג, והצדדים החלו לגבש את הסעיפים הראשונים לעבר חתימת הסכם סחר חופשי בין ישראל לסין. בעשרים לחודש מרץ הקרוב מתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקור בסין לציון 25 שנים ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות. כאשר מטרת העל בביקור זה, הינו הגדלה משמעותית של היקף הסחר בין ישראל לסין. אשר אחד האמצעים המשמעותיים לגידול בהיקף הסחר הוא הסכם הסחר החופשי הנידון בין שתי המדינות.

הצפי הוא כי הסכם הסחר החופשי צפוי להכפיל את הסחר בין שתי המדינות, להגדיל את התוצר בשתי המדינות ולהוביל לעלייה בהשקעות ולהטבות כלכליות משמעותיות לסין וישראל. ההסכם צפוי לכלול סחר בסחורות, סחר בשירותים, מכס וכללי מקור, השקעות, נושאי תקינה ורגולציה, קניין רוחני ושיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי. ההסכם גם עתיד לכלול הסרת חסמי סחר- כך שהייצוא הישראלי לסין ייהנה מהקלות בכניסה לסין וכך גם מסין לישראל. הדגשים שישראל מעוניינת לכלול בהסכם הנם העדפות בייצוא ההיי-טק לרבות ציוד רפואי, מוצרי תקשורת ומוצרים אלקטרונים ובנוסף העדפות למוצרי טכנולוגיית המים כטפטפות ומגופים ומוצרי חקלאות, פירות וירקות מיוחדים ותבלינים. במקביל סין מעוניינת לייצא ללא מכס מוצרי צריכה, לרבות מוצרים חשמליים אשר סין מייצאת לישראל בכמויות רבות. הציפייה של ישראל כי ההסכם יצליח להקטין את הסתמכותה של ישראל על האיחוד האירופאי וארה"ב כשווקיה המרכזיים ולהגדיל את הייצוא לסין שהינה שוק גדול ומשמעותי.

30153691 - diplomatic handshake between countries: flags of china and israel overprinted the two hands

עד היום סין חתמה על 14 הסכמי סחר חופשי עם מדינות אחרות ובימים אלו סין מנהלת דיונים לקראת הסכם סחר חופשי עם 9 מדינות נוספות, ביניהן ישראל. הסכם הסחר החופשי בין סין לניו זילנד נכנס לתוקף ב1 לאוקטובר 2008 והוא הסכם הסחר החופשי הראשון שסין חתמה עם מדינה מכלכלה מפותחת. ההסכם התייחס לנושאים כמו מסחר בסחורות, סחר בשירותים והשקעות. ההסכם כלל: הורדה הדרגתית של המכס בגין הייצוא לסין. ההסכם איפשר לעד 1,800 סינים בשנה להיכנס לניו זילנד ולעסוק בתחומים כגון רפואה סינית מסורתית, הוראת שפה ושירות מזון וכן הטבות לגבי השקעות ותחום השירותים. כתוצאה מההסכם: קצב הגידול השנתי של הסחר בין שתי המדינות היה מעל -15% לשנה בשנים האחרונות. סין הפכה לשותפת הסחר (טובין) הגדולה ביותר עבור ניו זילנד. השוק הסיני הפך ליעד הייצוא והייבוא הגדול ביותר עבור ניו זילנד. גם שוק ההשקעות נהנה מצמיחה מהירה.

מדינה נוספת שחתמה על הסכם סחר חופשי בשנת 2008 הייתה סינגפור וההסכם עימה כולל בתוכו סחר בסחורות, שירותים, השקעות, פיצויים, נהלי מכס, שיתוף פעולה כלכלי ועוד. בין עיקרי ההסכם: ביטול המכס עבור כ-95% מכלל הייצוא של סינגפור לסין, בעוד אין תעריפים על כל היצוא הסיני לסינגפור. יחס מועדף לסחורות מסינגפור. חברות סיניות וסינגפוריות בענף בתי החולים ושירותים עסקיים נבחרים נהנים מיחס מועדף בכניסה לשווקים. כתוצאה מההסכם: שוק ההשקעות בסינגפור מסתמכות בעיקר על השקעות סיניות. וסין מהווה שותפת הסחר הגדולה ביותר עבור סינגפור.

הסכם הסחר החופשי עם אוסטרליה נכנס לתוקף חלקו ב 2015 וחלקו ב 2016 לאחר שנים רבות של דיונים על ההסכם. ההסכם כולל בתוכו תחומים רבים ונחשב להסכם הסחר החופשי האיכותי ביותר שסין חתמה בנושאי סחר וליברליזציה של השקעות. בין עיקרי ההסכם ישנם: הטבות לייצוא מזון מאוסטרליה, כאשר סקטורים רגישים לסין נשארו מחוץ להסכם. הטבות לייצוא משאבים מאוסטרליה. השקעות סיניות באוסטרליה שאינן עולות על 1.078 מיליארד דולר אוסטרלי, לא ידרשו לאישור תחת כללי השקעות הזרות של אוסטרליה. המכס עבור כ- 95% מהיצוא האוסטרלי יבוטל, בעוד חסמים יוסרו על מנת לאפשר ליותר עסקים סיניים להשקיע באוסטרליה. כתוצאה מההסכם: יצוא סחורות כגון צעצועים, מוצרים חשמליים ומכניים מסין במגמת עלייה. אוסטרליה הפכה ליעד התעופה (למרחקים גדולים) השני בגודלו עבור סין. בנקים סינים פתחו סניפים באוסטרליה, מה שאפשר מימון נח יותר של חברות סיניות בחו"ל. ההשקעות הישירות של סין באוסטרליה עלו בצורה משמעותית.

הסכם הסחר החופשי בין סין לדרום קוריאה שנכנס לתוקף לפני כשנה, כלל בעיקר ליברליזציה בסחר בסחורות מצד שני המדינות עבור כ-90% מהפריטים החייבים במס וכ-85% מנפח הסחר. כתוצאה מההסכם: הסכום הכולל של היצוא לסין בחקלאות, בעלי חיים, ודיג גדל ב- 7.8%. הייבוא לסין באמצעות מסחר דיגיטלי עלה ב32.6%. ההשקעה של סין במגזר השירותים בקוריאה הגיע לשיא של 1.7 מיליארד דולר בשנת 2015.

הייצוא של ישראל לסין עמד בשנת 2015 על 3.1 מיליארד דולר, אולם כמחציתו הורכב מרכיבים אלקטרוניים הנשלט בחלקו הגדול על ידי חברת אינטל שלה מפעלי בדיקה והרכבה רבים בעיקר בסין וחלק גדול נוסף הורכב מייצוא יהלומים. לאחר נטרול ייצוא הרכיבים האלקטרוניים והיהלומים נראה כי בשנים האחרונות לא הייתה צמיחה ממשית בייצוא מישראל לסין. אומנם, ענף המכשור הרפואי מצליח להגדיל את חלקו בייצוא מדי שנה אבל עדיין לא מתקרב למימוש הפוטנציאל שלו בנוסף הייצוא מענף המזון והמשקאות וכן ייצוא כימיקלים ירדו בשנה האחרונה. יצואנים רבים קובלים כי הבעיות העיקריות בייצוא לסין הינם חשש מבעיות בשליטה על הקניין הרוחני והאכיפה בסין, חוקים רבים ורגולציה ותקינה מורכבת וארוכה וכן רמה גבוהה של מכסים. נראה כי ישראל צריכה לשים דגש על העדפה לייצוא מישראל של מוצרים שבהם ישראל מתמחה כגון היי טק, ביו מד, מכשור רפואי, טכנולוגיות חקלאיות כמו גם פירות וירקות. כמו כן, הואיל לישראל יש פוטנציאל לייצא לסין מוצרים טכנולוגים היא צריכה להתמקד בסוגיית הקניין הרוחני ופתרונות לאכיפה של זכויות קניין רוחני בסין. בנוסף, כדאי לישראל להתרכז בענף המכשור הרפואי ולדרוש תקינה מקלה על ייצוא מכשור רפואי מישראל לסין והורדת מכסים למכשור הרפואי וכן למוצרים בתחום החקלאות לרבות פירות וירקות.

מהשוואה להסכמי סחר חופשי אחרים שסין חתמה נראה כי כל מדינה שחתמה על הסכם סחר חופשי עם סין הגדילה את קצב הגידול השנתי של הסחר וסין הפכה להיות שותפת הסחר העיקרית בה וכן הסכם הסחר החופשי גרם לגידול בהשקעות הסיניות במדינה וכן לגידול במספר התיירים במדינה. עוד נראה כי דווקא המדינות שבהם ארך המו"מ זמן רב הצליחו להגיע להסכם איכותי יותר הכולל בתוכו תחומים רבים ומסייע לכלכלת אותה המדינה. לפיכך, נראה כי הסכם סחר חופשי איכותי יכול לסייע משמעותית לשוק היצואנים הישראלי ולעשות שינוי של ממש בייצוא מישראל לסין.

הקשחת תנאי האשראי בסין תגרום להתנערות החברות הסיניות מהתחייבויותיהן

בהתאם להערכות מומחים, חברות סיניות קטנות רבות צפויות להפסיק את פעילותן במהלך 2011, וזאת בתגובה לדרישתה של ממשלת סין להעלאת שיעור רזרבות בבנקים המרכזיים. בפעם החמישית מאז תחילת השנה, דורשת הממשלה להקשיח את תנאי האשראי במטרה לרסן את קצב עליית האינפלציה, שעלתה בחודש אפריל ב-5.4% וכן לצנן את מחירי הנדל"ן הגואים במדינה.

הקשחת תנאי האשראי צפויה להשפיע באופן ישיר ומיידי על עשרות אלפי חברות סיניות קטנות ובינוניות שיתקשו לגייס אשראי לצורך פעילותן השוטפת. החשש המרכזי הוא כי חברות אלה יגיעו לכדי חדלון פירעון ויתנערו מהתחייבויותיהן ללא שהן מספקות סחורה ו/או פורעות חובות לנושים. לטענת המומחים, גם ניסיון מצד חברות קטנות לגייס כסף באפיקים פרטיים חוץ בנקאיים (המהווים למעלה מ-6% משוק ההלוואות הכללי בסין ומוערכים בכ- 365 מיליארד דולר בשנה) אינו פתרון הולם וקיים חשש כי הריביות ממלווים פרטיים ירקיעו שחקים, כך שחברות קטנות לא יוכלו לעמוד בתנאים אלו.

היקף הייבוא של חברות ישראליות בסין נאמד בכ- 4.5 מיליארד דולר בשנה והצעדים עליהן הכריזה ממשלת סין צפויים לפגוע בהן. כחלק מצעדי הזהירות, הוציאו משרדינו בשנחאי, בייג'ין ושנזן הנחיות מדויקות ללקוחותינו כיצד עליהן לנהוג טרם התקשרות עם חברות סיניות. לאחרונה, מטפלים משרדי הפירמה בסין בבקשות רבות למיצוי הליכים משפטיים כנגד חברות סיניות קטנות שנמצאות בחדלון פירעון ולא מסוגלות לעמוד בהתחייבויותיהן.