ארכיון תגיות: טכנולוגיה

מגמות וטרנדים – ראש השנה הסיני

עם בוא ראש השנה הסיני וכניסת שנת העכברוש הכנו להלן מגמות וטרנדים לחברות ישראליות המעוניינות לפעול בסין או פועלות בסין ולמעשה כל מה שחשוב לחברה ישראלית להתעדכן עם בוא השנה הסינית החדשה.

חוק ההשקעות החדש

בחודש ינואר 2020 נכנס לתוקף חוק השקעות החוץ של הרפובליקה העממית של סין ( להלן: "החוק") אשר שינה את כללי המשחק הנוגעים לחברות זרות בסין. החוק החליף את "שלושת חוקי החברות הסיניות בבעלות זרה" ומהווה את החוק הבסיסי המסדיר השקעות זרות ישירות בסין.

מטרת החוק היא שיפור האווירה העסקית והיכולת של הזרים להשקיע ביוזמות ומפעלים בתוך סין תוך מתן אפשרות להשתתפות שוטפת ושווה בשוק הסיני התחרותי.

ראוי להזכיר, כי ההשקעה הזרה הישירה בסין עמדה בסוף 2018 על 2.1$ טריליון דולרים, ולפי נתוני האו"ם, מדורגת מספר שני בעולם. לעומת זאת, לאחרונה פורסם נתון שכנראה הדאיג את הממשל הסיני, לפיו סין מדורגת במקום ה-46 במידת הקלות בה ניתן לעשות עסקים בשטחה כמו גם התלונות הרבות מצד ארה"ב וממשל טרמאפ על אי הוגנות בעשיית עסקים בסין ועל כללי כניסה שונים ומפלים לחברות זרות אל מול חברות סיניות. לכן, ככל הנראה העברת חוק ההשקעות הייתה חיונית לכלכלת סין, כדי להראות למשקיעים הזרים גישה פתוחה ושקופה ומחויבות לאווירה עסקית בינלאומית.

המגמה היא של שוויון הזדמנויות לחברות זרות. אחד הנושאים המהותיים הוא לגבי הרכש הממשלתי אשר נדרש לתת עדיפות לרכישת מוצרים המיוצרים בסין, הקריטריון לבחירה יהיה מקורם של המוצרים ולא מקור הבעלות של היצרנים. מעבר לכך, משקיע זר אשר ישקיע בתעשיות ובענפים שאינם ב"רשימה השלילית" (רשימה סגורה של הגבלות ואיסורים לגבי השקעות חוץ בתעשיות המנויות בה) יזכה לאותן הזכויות של משקיע מקומי ולאותה האוטונומיה המוקנית למשקיע מקומי ולא יידרש לפרוצדורה הסבוכה של אישור ההשקעה אליה נדרש בתקופה שלפני החוק.

מעבר לכך, החוק החדש מתווה פריצת דרך בקבעו שחברות זרות יכולות להנפיק ניירות ערך כמו מניות, אגרות חוב קונצרניות וכדומה בסין. משקיעים זרים וחברות זרות רשאים גם להקים ולהשתתף מרצון בלשכות מסחר ועמותות על פי החוק, ולבצע פעולות רלוונטיות בהתאם לחוקים, התקנות והתקנונים לשמירה על הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים שלהם.

הממשלה תנקוט גם בצעדים אקטיביים להשגת השוויון הרצוי בחוק, באמצעות הקמת מנגנון תלונה חדש עבור חברות זרות, בו יוכלו חברות זרות ומשקיעים זרים לפרוש את טענותיהם הנוגעות לאי שוויון כלפם שמפר את הוראות החוק החדש. יתרה מכך, החוק נוקט בגישה של עידוד הממשלות המקומיות לקיים ולמלא בקפדנות את התחייבויותיהן באשר לסוגים שונים של חוזים שנחתמו עם משקיעים זרים ועם חברות זרות בהתאם לחוק, כדי שלא יגיעו למצב של הפרה.

קניין רוחני

חברות זרות ומשקיעים זרים חוששים מהכניסה לשוק הסיני גם מהסיבה של התופעה הרחבה של גניבות קניין רוחני בסין. אולם, גם בהיבט זה חל שינוי משמעותי המבשר טובות למעוניינים לסחור בסין. כחלק מהשפעות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין הודיעה הממשלה הסינית לאחרונה כי היא מרחיבה את ההגנות על זכויות קניין רוחני שכן וושינגטון ובייג'ינג נאבקות להגיע להסכם סחר, בין היתר בגלל חילוקי דעות בנושאים אלו. בהודעת מועצת המדינה הסינית נאמר כי "חיזוק ההגנה על זכויות היוצרים הוא התוכן החשוב ביותר לשיפור מערכת ההגנה על קניין רוחני בסין, וגם התמריץ הגדול ביותר להגביר את התחרות הכלכלית של סין". לפי ההנחיה, סין אמורה להגביל את הפרת זכויות היוצרים ואת העלויות הכרוכות בהגנה על קניין רוחני עד שנת 2022, ולשמור על רמה גבוהה של הגנת זכויות יוצרים מספקת לתפיסת החברה הסינית עד 2025.

העדכון במדיניות הקניין הרוחני של סין מגיע מכיוון שהנושא הפך יותר ויותר למחסום בפני משא ומתן סחר בין ארה"ב וסין, שתי הכלכלות הגדולות בעולם. מחוקקים משני צידי המתרס הציבו יותר ויותר את הזרקור לנושאי גניבת IP בסין, כולל כמה מהמועמדים הדמוקרטים לנשיאות 2020. דאגותיהם מחזקות את ממצאי חקירת שנת 2018 של משרד נציג הסחר האמריקני, שהגיעה למסקנה כי גניבת קניין רוחני סיני עולה לארה"ב בין 225 מיליארד דולר ל -600 מיליארד דולר בשנה.

גם בחוק ההשקעות הזרות החדש מתבטאת ההנחיה להגביר את ההגנות על קניין רוחני בסין. החוק אוסר העברה כפויה של טכנולוגיה, וקובע חובות סודיות של הרשות המנהלית בקשר לסודותיהם העסקיים של משקיעים זרים וחברות זרות, הנודעים להם במהלך מילוי תפקידם.

חוק המסחר האלקטרוני

חוק נוסף שנכנס לתוקף בשנה האחרונה הוא חוק המסחר האלקטרוני והוא אחד החוקים הראשונים בעולם המקיפים את תחום המסחר האלקטרוני. קצב הגדילה של שוק המסחר האלקטרוני של סין אשר יצר גם את הצורך לפקח עליו, הוא שהיווה בסיס לחקיקת החוק. חוק המסחר האלקטרוני החדש מסדיר מגוון רחב של פעילויות מסחר אלקטרוני, המוגדרות כעסקים למכירת סחורות או לסיפוק שירותים אלה באמצעות האינטרנט או כל רשת מידע אחרת.

החוק חל על כל העוסקים בפעילות מסחר אלקטרוני, המוגדרים כ"מפעילי מסחר אלקטרוני" והם מחולקים לשלוש קטגוריות: מפעילי עסקים במסחר האלקטרוני (T-mall או JD), מפעילי עסקים המשתמשים בפלטפורמת המסחר האלקטרוני – סוחרי צד שלישי, ומפעילים אחרים (Weibo  או WeChat).

יש לשים לב לסעיף 2 לחוק הקובע כי החוק חל על פעילויות מסחר אלקטרוני בתוך שטחה של סין אך עסקאות מסחר אלקטרוני מחוץ לגבולות סין עלולות גם הן להיכנס לתחום השיפוט של החוק החדש. למשל, כאשר מקום מגוריו של הגוף המבצע את הפלטפורמה המקוונת הוא בתוך סין, כאשר השרת של הפלטפורמה המקוונת ממוקמת בסין, או אם המוצרים או השירותים הם בעיקר עבור השוק הסיני, וזו בעצם השלכה של החוק על חברות זרות.

ראוי לציין כי כל אדם פרטי אשר מעוניין לפתוח חנות אינטרנט חייב להחזיק ברישיון חברה או רישיון עוסק זעיר, כלומר יש חובה לישות משפטית ואין אפשרות להקים חנות על חשבון תעודת זהות של מישהו פרטי, כמו שהיה נהוג עד היום. סעיף 10 לחוק החדש קובע כי מפעילי המסחר האלקטרוני מחויבים להשלים רישום עסקים כשחקני השוק הרלוונטי. כמו כן, קיימת חובה בחוק להגיש החזרי מס, להנפיק חשבוניות ולדווח על מפעיל אחר החוטא במסים כך שכל ההכנסות החייבות במס יעברו דרך רשויות המס.

החוק מתייחס גם לחשש הרב של חברות זרות מחיקויים בשוק הסיני. כדי להתגבר על תופעות גניבה והתחזות, החוק מחייב כל פלטפורמת מסחר אלקטרוני לבצע אימות למידע שנשלח אליה על ידי סוחרים המשתמשים בפלטפורמה זו, להקים פרופיל אישי עבור כל מפעיל ולנהל עדכונים שוטפים. דרך זו של הבטחת גילוי מידע תשמש לרווחת כלל המשתמשים בפלטפורמה: הסוחרים המפעילים והרוכשים.

בהקשר זה, החוק החדש קובע כי בעת איסוף נתונים אישיים של משתמשים ושימוש בהם לצרכי מסחר, על מפעילי פלטפורמות המסחר האלקטרוני לציית לחוקים ולתקנות הקיימים בסין בנוגע להגנה על נתונים אישיים. כמו כן, אין אפשרות לבצע אפליה על סמך נתונים אישיים של משתמש בפלטפורמת הסחר האלקטרוני ובכך בעצם להתאים את התוכן השיווקי המפורסם עבורו לפי איסוף המידע האישי עליו ויצירת מתאם של כלל הנתונים.

כמו בחוק ההשקעות הזרות, גם בחוק המסחר האלקטרוני ישנה התייחסות רחבה לשמירה על זכויות קניין רוחני (IP). כל מפעיל פלטפורמה עסקית מחויב להגן על זכויות הקניין הרוחני (שיפורטו בכללי היישום לחוק) וכן לקבוע כללים בעצמו כדי להגן על זכויות הקניין הרוחני בפלטפורמה אותה הוא מפעיל. מעבר לכך, החוק מטיל חובת דיווח על מפעילי המסחר האלקטרוני כאשר ידוע להם על סוחרים המשתמשים בפלטפורמה ומפרים זכויות קניין רוחני. החוק מגן גם על זכויות הצרכנים, מפרט את תחומי האחריות של מפעילי המסחר האלקטרוני ביחס למוצרים ולשירותים הניתנים בפלטפורמות שלהם, דורש ממפעילי פלטפורמות גילוי מידע על סחורות או שירותים אלו באופן מלא ובזמן הראוי. מובן שעסקאות מזויפות או קידום מטעה אסורים בהחלט לפי החוק, כל זאת על מנת להבטיח את זכותם של הצרכנים למידע ואת זכות הבחירה. מפעיל פלטפורמה אשר לא ימלא אחר הוראות אלו ולא יפעל בהתאם לחובות הדיווח המוטלות עליו חשוף לקנסות חמורים.

Made in China 2025

בשורה נוספת עבור המתכננים להיכנס לשוק הסיני טמונה בתכנית פיתוח הבינה המלאכותית בסין (AIDP). בשנת 2017 פרסמה מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין (המכונה גם ממשלת העם המרכזית) את תכנית פיתוח הבינה המלאכותית. תכנית זו היא חלק מתכנית לאומית גדולה יותר בשם "תוצרת סין 2025" (Made in China 2025), והיא תקושר לדרך המשי החדשה (הדיגיטלית). באמצעות תכניות אלו, סין שואפת להפוך למעצמה הכלכלית הגדולה בעולם ולספק לאוכלוסייה שגשוג הולם המובטח על ידי מערכת יציבה פוליטית. בנוסף, סין מבטיחה שמירה על האינטרסים הכלכליים, הצבאיים והדיפלומטיים בדרך זו. שני נושאים אלו זכו לתשומת לב משמעותית ומתמשכת מהדרגות הגבוהות ביותר בהנהגת סין, כולל הנשיא עצמו, שי ג'ינפינג. סך ההוצאות הממשלתיות והמקומיות של הממשלה הסינית על AI ליישום התוכניות הללו מגיעות לעשרות מיליארדי דולרים.

שי ג'ינפינג נשא דברים בעניין תכניות אלו ואמר כי סין צריכה להשיג רמות מובילות בעולם בטכנולוגיית AI ולצמצם את התלות החיצונית [הזרה] הפגיעה שלה לטכנולוגיות מפתח וציוד מתקדם". בשורה זו היא חיובית עבור משקיעים זרים המעוניינים להיכנס לשוק הסיני באופן של ייצור טכנולוגיות מתקדמות בשטח סין.

עידוד הייצור הירוק בסין גם הוא תפס תאוצה לאחרונה. בעשורים האחרונים הכלכלה העולמית חוותה התפתחות מהירה. בד בבד, הסביבה הטבעית סובלת מזיהום סביבתי, שינויי אקלים עולמיים, הידלדלות באוזון וגשם חומצי. לכן, החלה להיווצר מודעות רבה לחשיבות של בקרת זיהום והגנה על הסביבה במגזר התעשייתי. ייצור היא התעשייה הגדולה ביותר בכלכלה של סין והא בעצם המקיים את התפתחותה. מסמך מקיף של UNEP ו- PRCEE מתאר את התכנית הלאומית הסינית לפיתוח ציביליזציה אקולוגית (Eco-Civilization) התכנית הסינית מתייחסת לחמישה מרכיבים – כלכלה, חברה ואקולוגיה שהן חלק בלתי נפרד מכל תכנית פיתוח סביבתית בעולם, ולצדן פוליטיקה ותרבות המדגישות את השינוי ההתנהגותי הנדרש ממשרתי הציבור והאזרחים עצמם. ב-11 במרץ 2018 אימץ קונגרס העם הסיני ה -13 את ה"תיקון החוקתי" המתוקן, בו נכתבה התרבות האקולוגית לחוקה, דבר המהווה בעצם ערובה לחקיקה בסיסית להגנת הסביבה שתועיל לתעשיית הייצור של סין.

ב -1 בינואר 2018 נכנס לתוקף חוק מיסוי הגנת הסביבה של הרפובליקה העממית של סין. מטרתו של חוק זה היא שיפור הסביבה, הפחתת פליטות מזהמים וקידום בניית תרבות אקולוגית, הקובע כי חברות, מוסדות ומפעילי ייצור אחרים האחראים על פליטות סביבתיות של מזהמים מחויבים בתשלום מס סביבתי. למעשה, סין הקימה מנגנון ריסון סביבתי המשתמש במינוף מיסוי כדי לכפות הפחתה של יחידות ומפעלים העוסקים בייצור, ובכך הגבילה את חופש הפעולה של חברות זרות ומשקיעים זרים.

בעידן החדש של בניית התרבויות האקולוגיות, קיים ביקוש גבוה בהרבה בייצור ירוק. על מנת להשיג התפתחות ירוקה של ענף הייצור של סין, מבקשת "תוצרת סין 2025": בשנת 2020 יוקמו אלף מפעלי ייצור ירוקים. לכן, על חברות זרות המעוניינות להיכנס לשוק הסיני ע"י ייצור מקומי בסין לחשב את צעדיהן לפי מדיניות זה ולשקול את השיקולים הרווחיים הטמונים בכך.

בקרוב: מטבע דיגיטלי סיני

ב-26 לאוקטובר המחוקקים הבכירים בסין אימצו חוק בנושא קידוד. המחוקקים אישרו את החוק בישיבת הסיום של הוועדה המתמדת של קונגרס העם הלאומי (NPC). החוק מסדיר את תחום הצפנת המידע במדינה, גם בקרב שירותי הממשלה וגם במגזר הפרטי, וייכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2020. על פי החוק, "המדינה מעודדת ותומכת במחקר וביישום של המדע והטכנולוגיה בקידוד ומגנה על זכויות הקניין הרוחני בקידוד". החוק מדגיש גם הכשרה של כוח אדם בקידוד ויציע פרסים על "תרומות יוצאות מן הכלל" בתחום.

הרקע להעברת החוק

בשנת 2014, הבנק המרכזי של סין הקים צוות מחקר במטרה לחקור את השקת מטבע דיגיטלי ולהגביר את השליטה בסין על היצע הכסף. הוצע כי הנפקת המטבע הדיגיטלי תסתמך על מערכת שבה גם הבנק המרכזי וגם המוסדות הפיננסיים יהיו המנפיקים הלגיטימיים של המטבעות הדיגיטליים.

סין מתקדמת  לעבר מטבע וירטואלי משלה וזאת למרות יחסה לתחום הקידוד עד כה כגורם  לחוסר שליטה של הממשלה בשוק הכסף הווירטואלי. החוק החדש הוצע במטרה לאפשר את השימוש במטבע הדיגיטלי ברחבי סין והסברה היא שהצגת מטבע דיגיטלי סיני עצמאי עשויה לעזור למדינה להפחית את חוסר השליטה המתרחש בשווקים המשתמשים במטבעות שאינם בשליטתה.

המטבע הדיגיטלי בסין צפוי להיות דומה למטבע הדיגיטלי Libra של פייסבוק ועתיד לשמש בכל פלטפורמות התשלומים בסין כמו WeChat ו- Alipay. בעוד המטבע הדיגיטלי Libra מצוי תחת ביקורת ובדיקה מתמדת ברחבי העולם, סין מפתחת מטבע דיגיטלי בעל גיבוי ממלכתי אשר עלול להיות משמעותי מבחינת ההשפעה הכלכלית בעולם, ולקדם את סין בהשגת לגיטימציה למטבעות הדיגיטליים.

תוכן החוק

החוק מסווג את הקידוד לקידוד ליבתי, קידוד נפוץ וקידוד מסחרי. קידוד ליבתי וקידוד נפוץ משמשים להגנה על סודות מדינה והם מנוהלים באופן קפדני על ידי הרשויות. לעומת זאת, הקידוד המסחרי בסין משמש אמצעי הגנה על מידע שאינו מוגדר כסוד מדינה ובכך מסייע לאזרחים, למשפטנים ולארגונים פרטיים בעת פעילות עסקית כדי להבטיח את ביטחון מרחב הסייבר והמידע. אולם, על יחידים וארגונים אלו לפעול בהתאם לחוק החדש שנקבע, היות שתחום הקידוד שומר על פרטיות המשתמש ולא מאפשר מעקב מדינה.

החוק מסדיר את השימוש והניהול של הקידוד ומבטיח את אבטחת מרחב הסייבר והמידע. לפי החוק, המדינה תומכת במחקר וביישום של המדע והטכנולוגיה בתחום הקידוד, ומגנה על זכויות הקניין הרוחני בעניינו. בנוסף, החוק דוחק בהקמת מערכות פיקוח ומערכות בקרת אבטחה קפדניות ברשויות המדינה כדי לפקח על הציות לחוק ועל המשמעת האזרחית.

יתר על כן, החוק כולל פרק על האחריות המשפטית הקשורה להתנהלות לא תקינה הנוגעת לקידוד. לדוגמא, אדם או ארגון הגונב מידע מוצפן של אחרים, פורץ למערכת האבטחה של אחרים או משתמש בקידוד כדי לעסוק בפעילויות לא חוקיות הפוגעות בביטחון המדינה, באינטרסים הציבוריים או בזכויותיהם ובאינטרסים של אחרים, יישא באחריות על פי חוק אבטחת הסייבר הסיני וחוקים ותקנות נוספים. בנוסף, יחולו עונשים על המבחין בסיכונים הנוגעים לאבטחת הליבה והקידוד הנפוץ ללא נקיטת אמצעי תגובה או דיווח בזמן אודותם. כמו כן, המוכר או מספק מוצרים ושירותים מוצפנים של קידוד שאינם נבדקים, מאומתים או עומדים בכל התקנים הרלוונטיים, יוזהר, ייקנס, או יוחרמו הרווחים הבלתי חוקיים שהפיק מן המכירה.

החוק ומשקיעים זרים

סעיף 3 לחוק הקידוד עוסק באופן ספציפי בהצפנה מסחרית. סעיף קטן 21 מביע תמיכה ממלכתית במחקר ופיתוח הצפנה מסחרית, חילופי דברים אקדמיים, טרנספורמציה של הישגי מחקר וקידום יישומי מוצר. יתר על כן, המדינה תמלא תפקיד בהבטחת מערכת השוק של ההצפנה המסחרית אחידה, פתוחה, תחרותית ומסודרת. כל הגורמים, זרים או מקומיים, המעורבים במחקר ופיתוח, ייצור, מכירות, שירות, יבוא ויצוא של הצפנה מסחרית יטופלו באופן שווה על פי החוק ללא אפליה. למעשה, מעודדים השקעות זרות בהצפנה מסחרית. כל שיתוף הפעולה בין גורמים זרים וסינים בעניין הצפנה מסחרית יהיה וולונטרי. העברה כפויה של טכנולוגיית הצפנה מסחרית באמצעים ניהוליים אסורה על פי חוק הקידוד. סעיף 31 אוסר על ה- SCA ועל הארגונים הרלוונטיים לדרוש קודי מקור ומידע קנייני מארגונים המעסיקים, בודקים ומאשרים מוצרי הצפנה מסחריים. כמו כן, ארגונים ממלכתיים חייבים לשמור בסודיות על כל סודות המסחר והמידע האישי הפרטי שנלמד תוך כדי ביצוע תפקידים רשמיים. אם כן, נראה כי לאחר חוק ההשקעות הזרות, חוק הקידוד מהווה מדרגה נוספת לעבר עידוד השקעות זרות בסין וקורא למשקיעים זרים להיכנס לשוק באמצעות הקלת התנאים עבורם.

מאפיין חשוב אשר מהווה פלטפורמה למשקיעים זרים להיכנס לשוק הסיני הוא הרחבת בסיס הצרכנים בסין שנובעת מן העובדה שמעמד הביניים בסין צומח, וכן כוח הקנייה שלהם. מאפיין נוסף שהופך את סין לנגישה יותר למסחר אלקטרוני חוצה גבולות הוא ממשלת סין אשר מורידה מכסים ומגבלות על חברות העוסקות בתחום.

 

מענקים לשיתוף פעולה ישראלי – אסיאתי במחקר ופיתוח מטעם רשות החדשנות

רשות החדשנות פרסמה לאחרונה קול קורא למספר תכניות סיוע לביצוע פרוייקטי מחקר ופיתוח (מו"פ) יחד עם חברות אסיאתיות אשר במסגרתם יינתנו סיוע כלכלי להוצאות מו"פ.

קול קורא לשיתוף פעולה במו"פ ישראל-שנחאי (סין)

שנחאי, העיר המאוכלסת ביותר בסין, חווה בשנים האחרונות גידול משמעותי בהזדמנויות עסקיות עבור מקומיים וזרים כאחד. שנחאי מהווה את המרכז הבלעדי בסין לסחר, פיננסים, תעשיות טכנולוגיות ושירותים עסקיים.

חברות ישראליות רשאיות להגיש בקשות לביצוע פרוייקטי מו"פ מבוססי חדשנות טכנולוגית בשיתוף עם חברות מובילות בסין. גובה הסיוע בתכנית זו הינו עד 50% מהוצאות המחקר והפיתוח.

המועד האחרון להגשת הבקשה – 15 באוגוסט 2018

אנא לחצו לפרטים נוספים ורישום

קול קורא לשיתוף פעולה במו"פ ישראל-שנז'ן (סין)

במהלך 35 השנים האחרונות, שנז'ן גדלה בקצב מהיר והפכה לאחת הערים החזקות ביותר בסין, כאשר הנה מובילה בסקטור הייצור ומוצרי האלקטרוניקה. שנז'ן מוכרת כ"עמק הסיליקון הסיני" וכ-"One Stop Shop" בה תוכלו למצוא את כלל המשאבים והשירותים על מנת לקדם את חברתכם ומוצרכם.

חברות ישראליות רשאיות להגיש בקשות לביצוע פרוייקטי מו"פ מבוססי חדשנות טכנולוגית בשיתוף חברות משנז'ן. גובה הסיוע בתכנית זו הינו עד 50% מהוצאות המחקר והפיתוח.

המועד האחרון להגשת הבקשה – 22 באוקטובר 2018

אנא לחצו לפרטים נוספים ורישום

קול קורא לשיתוף פעולה במו"פ ישראל – טאיוואן

טייוואן מדורגת במקום ה -11 מתוך 189 כלכלות עולמיות לפי "מדד קלות עשיית עסקים" של הבנק העולמי. טאיפיי, בירת טאיוואן, דורגה כעיר השישית בעולם מבחינה התקדמות טכנולוגית בשנת 2017, כאשר מעל 88% מהאוכלוסייה מחוברים לאינטרנט עם מהירויות ממוצעות גבוהות יותר מאשר בארה"ב.

חברות ישראליות וטיוואניות רשאיות להגיש בקשת מימון לפרוייקטי מו"פ משותפים המבוססים על חדשנות טכנולוגית. גובה הסיוע בתכנית זו הינו עד 50% מהוצאות המחקר והפיתוח.

המועד האחרון להגשת הבקשה – 15 בנובמבר 2018

אנא לחצו לפרטים נוספים ורישום

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, הרבה מעבר למכסים…

איך יוזמת "תוצרת סין 2025" והשינוי במבנה ההשקעות של סינים מחוץ לסין השפיעה על מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, והאם ישראל יכולה להרוויח מכך?

בתקופה האחרונה הטילה ארה"ב מכסים על ייבוא מוצרים מסין, והיא מגבשת המלצות על הגבלות של השקעות סיניות בארה"ב ושוקלת לתבוע את סין בארגון הסחר העולמי בגין גניבה של קניין רוחני מחברות אמריקאיות. בתגובה, בתחילה, הטילה סין מכסים נוספים על למעלה ממאה מוצרים אמריקאיים. ולאחר מכן מסרה כי היא מתכננת הורדת מכסים על ייבוא רכבים לסין, הפחתת ההגבלות על השקעות זרות בתחום הפיננסי והגברת האכיפה בקניין רוחני וזאת כחלק ממאמציה לפתיחת הכלכלה הסינית.

יש אכן אי סימטריה משמעותית מבחינת המכסים שסין מטילה על ייבוא מוצרים מארה"ב לבין המכסים שארה"ב מטילה על אותם מוצרים סינים וכן אי סימטריה מבחינת התחומים שבהם הסינים יכולים להשקיע בשווקים זרים, לעומת תחומי הפעילות המוגבלים של חברות זרות בסין.

המכסים שארה"ב מבקשת להטיל על סחורות סיניות כמעט כולם מכוונים לתעשיות הקשורות ל"תוצרת סין 2025", יוזמה המבקשת לשדרג את הבסיס התעשייתי של סין באופן מקיף. סין אישרה ב-2015 את מדיניות "תוצרת סין 2025" אשר נועדה לקדם חדשנות "תוצרת בית" ולמצב את המדינה כמעצמת היי-טק אשר שולטת במרבית התעשיות המודרניות בעולם. כדי להגיע ליעד זה, סין מעוניינת להחליף את מרבית הטכנולוגיה הזרה שהיא מייבאת בטכנולוגיה סינית. על מנת לבצע זאת, הממשלה הסינית משקיעה משאבים רבים, הכוללים סובסידיות, הלוואות ואג"ח, לתמיכה בחברות היי-טק מקומיות ותימרוץ חברות סיניות להרחבת פעילותן מחוץ לסין, במטרה לרכוש חברות זרות בעלות טכנולוגיות חדשניות, על מנת שהן יוכלו להיות בעלי הקניין הרוחני להעביר את הטכנולוגיות לסין, להקים מרכזי מו"פ ולייצר את המוצרים הללו בסין. עשרת הסקטורים המקודמים תחת מדיניות זו הם טכנולוגיית מידע, מכונות מתקדמות ורובוטיקה, חלל, ציוד ימי וספינות, רכבות מתקדמת, כלי רכב המונעים באנרגיה חדשה, אנרגיה חשמלית, מכונות חקלאיות, חומרים חדשים וביו-מד. מסתמן כי רכישות והשקעות סיניות בשנים האחרונות אכן תאמו למדיניות זו. מדיניות "תוצרת סין 2025" נחשבת כסיבה העיקרית למלחמת הסחר בין סין לארה"ב, שכן ארה"ב רואה במדיניות זו כמערערת את עקרונות התחרות ההוגנת ומהווה דרך נוספת לקידום העברה של קניין רוחני מחברות אמריקאיות.

בנוסף, עקב ההגבלות שהוטלו בשנה האחרונה על ההשקעות מחוץ לסין, מבנה ההשקעות של חברות סיניות השתנה. כך שבמקום השקעה ישירה בחברה הבינלאומית, המשקיע הסיני מבקש מהחברה הבינלאומית להקים חברה משותפת בסין (JV) והמשקיע הסיני מזרים את ההשקעה אל תוך החברה הסינית כאשר הצד הבינלאומי מתחייב להעביר קניין רוחני\טכנולוגיות בשווי ההשקעה הכספית בהתאם לאחוזים שהוא מקבל במיזם המשותף. גם במקרים אלו בשל העברת הטכנולוגיה לסין, החברות הסיניות זכאיות לסוביסדיות ומענקים מהממשל המקומי. נראה כי שינוי המבנה של ההשקעות הסיניות אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות האמריקאית אשר רוצה שההשקעות יהיו בתחומה ולכן רוצה לתבוע את סין בגין הדרישות של חברות סיניות מחברות אמריקאיות להעביר את הטכנולוגיות לסין תמורת השקעות שהמשקיעים הסינים יבצעו בסין ועל מנת לחדור לשוק הסיני.

בישראל לעומת זאת, יש חברות סטארט אפ וטכנולוגיה רבות אשר משוועות להשקעות. בנוסף בניגוד לחברות אמריקאיות, חברות ישראליות הם בד"כ קטנות ואין להם את החוזק והמשאבים הפיננסיים על מנת לחדור לשוק הסיני לבד ולכן לרוב הן צריכות את המשקיע הסיני על מנת לחדור לשוק הסיני. בהתאם לשינוי במדיניות ההשקעות של סין בשנה האחרונה, אנו סייענו לחברות ישראליות רבות להקים מיזמים משותפים עם חברות סיניות כאשר החברות הסיניות השקיעו את ההון הנדרש והחברה הישראלית השקיעה את הטכנולוגיות. המבנה הזה מאפשר לחברות הישראליות לקבל השקעה בחברה (אם כי בישות הסינית) ודריסת רגל לשוק הסיני דרך הקשרים של החברה הסינית ותוך שימוש בהון שמעניקה החברה הסינית כמו גם סובסידיות של הממשל המקומי. אולם, החברה הישראלית חייבת להגדיר במדוייק את הקניין הרוחני שהיא מעבירה והגבלת הטריטוריה וגם לוודא שיש לה שליטה אמיתית במיזם המשותף על ידי נוכחות בפועל ואמצעים משפטיים שונים.

במצב דברים זה, נראה כי עם מלחמת הסחר אשר עלולה לפרוץ בין ארה"ב לסין, חברות סיניות יתמקדו ביבוא טכנולוגיות ממדינות אחרות אל תוך סין. ישראל, אשר ממילא מהווה יעד אטרקטיבי ליבוא טכנולוגיות עבור החברות הסיניות, תוכל לשפר עוד יותר את עמדתה המסחרית מול סין ועמדתה הכלכלית ככלל. אני צופה כי נמשיך לראות יותר ויותר מיזמים משותפים בין חברות סיניות לחברות ישראליות בתקופה הקרובה.

Israel Accelerator Program

Dear colleagues,

We have the pleasure to invite you to participate in the Israel Accelerator Program.
The Program is led by Israel Ministry of Economy and Industry in cooperation with DayDayUp , as an important part of economy and trade exchange between Israel and China. The mission of this program is to help Israeli tech startups to enter, grow and succeed in China market.

The program is designed for the startups who have interest to develop their business in China. The selected startups are expected to set up partnership with local companies or get investment in China.

We would be happy to assist with any legal and/or business related matters you may encounter in China.

Contact us for registration.

(When China will Rule the World (of investment

China's Outbound & Inbound Investment the Legal Perspective

עו"ד תהילה לוי לאטי, ראש דסק סין ומזרח אסיה, הציגה בוועידה השנתית ה-5 לעסקים עם סין את ההזדמנויות העסקיות הקיימות היום בסין, ואת ההיבטים והדגשים המרכזיים בכניסה לשוק הסיני.

לחץ כדי לעבור לוידיאו 

סין – שוק המובייל המשגשג בעולם

על רקע הצמיחה המהירה של סין בשנים האחרונות, אין זה מפתיע שהמדינה ממשיכה לשבור שיאים ולשמר את מעמדה כמדינה בעלת מספר גולשי האינטרנט הגדול בעולם. מספר גולשי האינטרנט בסין עומד כיום על למעלה מ-688 מיליון איש (כ-50% מכלל האוכלוסייה). על אף הנתונים המרשימים, ומתוך הכרה בכך שהפוטנציאל עוד רחוק ממימוש, ממשיכה ממשלת סין להשקיע סכומי עתק בהרחבת התשתיות ובחיבור הפריפריה ברחבי המדינה לרשתות אינטרנט מתקדמות.

מספרם של כלל גולשי האינטרנט דרך טלפונים ניידים עומד כיום על יותר מ-620 מיליון גולשים, המהווים כ-90% מכלל גולשי האינטרנט בסין. על רקע הצמיחה המהירה של הענף ותמיכת השלטונות הסינים במסגרת עידוד חדשנות ופיתוח טכנולוגי בסין, הצטרפו בשנה האחרונה כ-63 מיליון גולשי אינטרנט חדשים דרך טלפונים ניידים.

הפוטנציאל הגלום באזורים הכפריים בסין, ורצון הממשלה לפתח אזורים אלו ולהוציא את התושבים מקו העוני, באים לידי ביטוי בין היתר בפתרונות טכנולוגים. דוגמאות לכך ניתן לראות בקידום התחרות ופתיחת תכניות פיילוט המאפשרות מסחר ישיר עם חקלאים דרך פלטפורמות מסחר אלקטרוני, וכן פיתוח פלטפורמות תשלומי מובייל. התוכניות עולות בקנה אחד עם תכנית החומש ה-13 שהציבה הממשלה לשנים 2016-2020. בין יעדי התוכנית נקבע כי הממשלה תפעל ותשקיע משאבים כדי לפתח את האזורים העניים ולהפכם ל"ערים חכמות", תוך שיפור השירותים הציבוריים על ידי שימוש בטכנולוגיות ואפליקציות.

בנוסף, התמיכה הרבה של הממשל הסיני בפיתוח ורכישת טכנולוגיות מידע חכמות, וההעדפה של הסינים לטלפונים ניידיים, גורמים להשקעות ורכישות רבות של חברות סיניות בתחום המובייל. כך, בתקופה האחרונה: ענקית החיפוש הסינית Baidu, ביצעה השקעה המוערכת בעשרות מיליוני דולרים ב-Taboola, חברת המלצות תוכן ישראלית. חברת Mobvista הסינית, חברת פרסום הסלולרי הגדולה באסיה רכשה את NativeX, חברת פרסום סלולרי אמריקאית, בעסקה המוערכת בכ-24.5 מיליון דולר. חברת Spearhead, חברת שיווק מהמובילות בסין רכשה את Smaato, חברת פרסום סלולרי אמריקאית, בעסקה המוערכת בכ-148 מיליון דולר. וחברת Youzu הסינית, המפתחת והמו"ל של משחקים מקוונים רכשה את חברת Bigpoint הגרמנית, המפתחת משחקים מקוונים, בעסקה המוערכת בכ-80 מיליון יורו.

מלבד סיוע ממשלתי, תאגידי ענק סינים כמו ALIBABA ו-JIND DONG הכריזו כי בשנים הקרובות ישקיעו בפיתוח תשתיות אינטרנט וחיבור אזורי פריפריה בסין לפלטפורמות המסחר האלקטרוני, כולל הכנת מערך לוגיסטי ופיננסי שיאפשר נגישות וזמינות גם לאזורים מרוחקים. בנוסף, חברות טלקום סיניות כגון: China Telecom ו- China Mobile צפויות להמשיך להרחיב את תשתיות האינטרנט המהיר במקומות פחות מפותחים בסין, ולשדרג יותר ויותר גולשים לאינטרנט במהירות של G4.

סין כבר היום נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום המובייל. מגוון השירותים הנגישים למשתמשים בלחיצת כפתור הוא כמעט אין סופי. האפליקציות הפופולריות ביותר בקרב המשתמשים בסין הן לאפליקציות להודעות (WeChat ו-QQ), למנועי חיפוש ולחדשות אינטרנט. אפליקציות נוספות בעלות גידול מתמיד הן אפליקציות לשירותי תשלום (כמו Alipay השחקנית המובילה בשוק), לקניות, הזמנת נסיעות וכדומה.

תוכניות הפיתוח הטכנולוגי בתחום הסלולר תוך גידול מתמיד באוכלוסיית מעמד הביניים בסין, מעיד שמספר משתמשי האינטרנט בסין דרך הסלולר ימשיך לצמוח בשנים הקרובות. מכאן, שכל חברה בתחום הרואה בשוק זה פוטנציאל עסקי חייבת לשאוף להשתלב בסין דרך השחקניות המקומיות. יחד עם זאת, השתלבות של חברות מובייל זרות בסין עדיין מאתגרת ומורכבת. בהקשר זה חשוב לציין שבסין בה חנות האפליקציות של גוגל למעשה חסומה כל האפליקציות צריכות לעבור דרך החברות הסיניות השולטות בשוק בסין. לפיכך נוצר מצב שבו השירותים הנ"ל ואחרים ניתנים על ידי מספר מצומצם יחסית של תאגידים סינים גדולים יותר ופחות השולטים בשוק, והחסמים העומדים בפני חברות זרות המעוניינות להשתלב בתחום הינם גדולים.

תערוכת המובייל העולמית MWC

כחלק מהחשיבות הרבה שמעניקה ממשלת סין לתחום הטכנולוגיות והמובייל והרצון לקדם את הנושא, מארחת סין מדי שנה את תערוכת המובייל העולמית MWC, אשר מתקיימת בשנחאי בין התאריכים 29 ליוני -1 ביולי 2016. ה- MWC שנחאי הינו אירוע המובייל הגדול באסיה השנה, המארח את כלל תעשיית ועולם המובייל, החל מהדרג הניהולי וכלה בצרכנים חובבי טכנולוגיה על מנת ליצור פלטפורמה בה ניתן לשתף ולחוות טכנולוגיות חדשות. שלל אטרקציות בנושא יוצגו עבור המבקרים: הפעלת טיסנים, מציאות וירטואלית, מתחם משחקים למובייל ועוד. התערוכה תאפשר למשתתפים לחוות טכנולוגיה בהקשר של "מובייל" ולראות כיצד מוצרים ושירותים המחוברים למובייל יכולים לשפר את חיי היומיום בעזרת יישומים בתחום התעשייה, הבית, הרכב, הבריאות, החקלאות ועוד.

התערוכה צפויה למשוך השנה מספר שיא של מבקרים וחברות בינלאומיות מתחום המובייל, שיציגו טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות. בתערוכה משתתפות מדי שנה החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בתעשיית המובייל בסין, ביניהן: מפעילים סלולריים, יצרני מכשירים, חברות תוכנה, אינטרנט ועוד. ההערכות צופות שבתערוכה השנה ישתתפו כ – 70,000 משתתפים, 8,000 חברות, המייצגות 101 מדינות ו-1,000 מצגים. התערוכה הוצמדה לכנס בן יומיים של ענקי המובייל בתעשייה, המושך אלפי משתתפים ברמת מקבלי ההחלטות של החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם והיא מהווה תערוכה חשובה לחברות בתחום המובייל הפונות לשוק הסיני.

בתערוכה ייפתח ביתן ישראלי בו ישתתפו כ-20 חברות ישראליות שיציגו פתרונות טכנולוגים מתקדמים לעולם המובייל של סין. בין החברות המובילות המציגות בביתן הישראלי השנה יהיו: Vexigo המציעה שירותי פרסום מקוונים, תוך שימוש בפלטפורמת פרסום וטכנולוגיה מתקדמת מתחום ה-Ad-Tech.
Cellmining הפועלת בתחום ה- (Self Organizing Network) ומציעה פתרונות לאיתור ותיקון בעיות תקשורת ברשת הסלולרית, וחברת הסייבר Checkmarx המפתחת מוצרים מתקדמים בתחום אבטחת התוכנה.

שנגחאי ממשיכה לתמוך ולקדם הקמת מרכזי פיתוח

עד חודש אוגוסט השנה הוקמו קרוב ל-400 מרכזי מחקר ופיתוח זרים בשנגחאי, שני שליש מהם במחוז פודונג. המרכזים שהוקמו בשנגחאי מהווים כ-25% מכלל מרכזי המחקר והפיתוח הזרים בסין.

החל מה-1 לנובמבר נכנס לתוקף מסמך עקרונות אותו יזמה הממשלה העירונית בשנגחאי, במטרה לעודד השקעות זרות בעיר ולהקים מרכזי פיתוח נוספים. העקרונות יוצרים מערכת המיועדת להתמודד בדרך יעילה יותר עם הקמה ותפעול של מרכזי מחקר ופיתוח, תוך אימוץ סטנדרטים וחוקים בינלאומיים.

הנושאים החדשים עליהם יושם דגש כוללים:

  • הליך נוח יותר להגשת בקשות וקבלת אשרות שהייה של עובדים בינלאומיים ("עובדים זרים").
  • יצירת "מסלול מהיר" לבחינת מקצועיות והערכת כישורי עבודה עבור מתן אשרות לעובדים.
  • מתן עדיפות לציוד מיובא בבדיקות מכס.
  • חברות היי-טק שיעמדו בתנאים שנקבעו יהיו זכאיות לתשלום מס חברות מופחת.
  • מתן עדיפות למרכזי מחקר ופיתוח בחיזוק אשראי.
  • ביו-רפואה – ישום מערכת יעילה לייבוא ושחרור דגימות מעבדה וחומרים כימיים, על פי עיקרון של מתן "אישור שנתי" שיצמצם את תדירות הפיקוח והבדיקות.
  • מתן דגש שמירת זכויות קניין רוחני של מרכזי המחקר והפיתוח הזרים.

בנוסף, העקרונות מעודדים משקיעים ומרכזי מחקר ופיתוח זרים לפיתוח חדשנות מקומית. לפיכך, תהיה תמיכה בפרויקטים שונים של שיתופי פעולה בין מרכזי מחקר ופיתוח זרים לאוניברסיטאות מקומיות, מכוני מחקר וחברות סיניות. מרכזי מחקר ופיתוח זרים אף יזכו לתמיכת הממשלה המקומית במידה וישלבו פיתוח פלטפורמות לשירותים ציבוריים, ישתפו פעולה עם מוסדות חינוך או חברות מקומיות ליצירת מרכזי הדרכות ותוכניות לפיתוח כישרונות.

SITI

פתיחת מרכז טכנולוגיה וחדשנות (סין-ישראל) בשנגחאי
ב-27 לאוקטובר נערך בשנגחאי פורום Pujiang לחדשנות וטכנולוגיה. הפורום הושק לראשונה בשנת 2008 ומאורגן על ידי המשרד הלאומי למדע וטכנולוגיה והממשלה העירונית של שנגחאי. השנה, בעקבות חתימת ישראל וסין על הסכם שת"פ יזמות וחדשנות תלת שנתי, ישראל נבחרה לכהן כמדינת הכבוד בפורום.

במסגרת אירועי הפורום, נערך טקס הפתיחה של מרכז SITI לפיתוח טכנולוגי בסין (Sino-Israel Technology Innovation Center) במעמד בכירים בממשלת סין וקונסול ישראל בשנגחאי מר ארנון פרלמן (למעלה בתמונה).

המרכז הוקם בפארק הטכנולוגי Zhangjiang בשנגחאי, וממומן בחלקו על ידי הממשלה העירונית. מטרת המרכז לחבר בין חברות טכנולוגיה וחממות מישראל למשקיעים וליזמים בסין, וכן ליצור פלטפורמה לשיתופי פעולה חוצי גבולות, שתסייע להחדיר טכנולוגיה וחדשנות ישראלית לשוק הסיני.

בתקופה זו מרכז SITI מתמקד בעיקר בתחומים: אנרגיה (חיסכון באנרגיה ואנרגיה מתחדשת), שימוש בחומרים חדשים כמו הדפסות תלת מימד, "האינטרנט של הדברים" (IOT – Internet Of Things) ואחרים.

צוות המחלקה המסחרית במשרדנו מסייע בפעילות SITI בישראל. במסגרת אירוע הפתיחה השתתפו מר אייב קלר מנכ"ל SITI ומר רועי גינוסר נציג ZAG בשנגחאי.

תערוכת המובייל העולמית MWC – שנחאי 2015

ארגון ה-GSM ציין בשבוע שעבר שיא חדש כשדיווח על כ-40,000 משתתפים מכ-100 מדינות שלקחו חלק בתערוכת המובייל השנתית (Mobile World Congress) שנערכה בשנחאי. שנה קודם לכן באותו המקום מספר המשתתפים הגיע לכ-26,000 "בלבד". התערוכה מושכת אליה מדי שנה את החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בתעשיית המובייל בסין, מפעילים סלולריים, יצרני מכשירים, חברות תוכנה ואינטרנט ועוד. בין השמות המובילים הופיעו: Alibaba, China Mobile, China Telecom, China Unicom, Huawei, Lenovo, ZTE, Visa ועוד.

זו השנה השנייה שמכון הייצוא ומנהל סחר החוץ במשרד הכלכלה מקימים ביתן לאומי בתערוכה בשנחאי. השנה השתתפו 17 חברות ישראליות שהציגו פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לעולם המובייל, ובין היתר ערכו פגישות B2B עם גורמים רלוונטים בתעשייה במשך שלושת ימי התערוכה.

שוק המובייל בסין צומח בקצב מהיר במיוחד. חברות סיניות גדולות וקטנות נמצאות בתחרות מתמדת ביניהן במטרה לזכות בנתח גדול יותר של לקוחות תוך שילוב המוצרים עם הטכנולוגיות המתקדמות מרחבי העולם. תערוכת המובייל העולמית הבאה בשנחאי צפויה להתקיים ב-27 ליוני 2016.

תערוכת מובייל - שנחאי 2015

89% מגולשי האינטרנט בסין עושים זאת דרך המכשירים הניידים

על פי דו"ח שהתקבל ממרכז ה-China Internet Network Information Center) CNNIC), מספרם הכולל של משתמשי האינטרנט בסין הגיע ביוני האחרון ל-668 מיליון, כ-19 מיליון משתמשים יותר מאשר בשנה החולפת. מספר משתמשי האינטרנט דרך הסלולר הגיע ל-88.9% אחוזים (כ-594 מיליון משתמשים), לעומת 86% בסוף שנת 2014.

על מנת להבין את מידת הגודל: מספר משתמשי האינטרנט בסין הינו יותר מכפול מכלל אוכלוסיית ארה"ב.

האפליקציות הפופולריות ביותר בקרב המשתמשים בסין הן להודעות (WeChat ו-QQ), למנועי חיפוש ולחדשות אינטרנט. אפליקציות נוספות בעלות גידול מתמיד הן אפליקציות לשירותי תשלום (כמו Alipay השחקנית המובילה בשוק), לקניות, הזמנת נסיעות וכדומה.

בהתאם לגידול ולצורך הטכנולוגי, חברות הסלולר דואגות לפתח את תשתיות האינטרנט הסלולרי ולשפר את מהירות הגלישה. הפיתוח מתבצע בתמיכת הממשלה המרכזית, ועל פי התוכניות שיפור משמעותי במהירות הגלישה יבוא לידי ביטוי כבר במחצית הראשונה של שנה הבאה (2016).

תוכניות הפיתוח הטכנולוגי בתחום הסלולר תוך גידול אוכלוסיית מעמד הביניים בסין, מעיד שמספר משתמשי האינטרנט דרך הסלולר ימשיך לצמוח בשנים הקרובות. מכאן, כל חברה בתחום הרואה בשוק זה פוטנציאל עסקי חייבת לשאוף להשתלב בסין דרך השחקניות המקומיות.

היי טק בסין – סיכוי או סיכון?!

 

"If you can't beat them, join them" חברות טכנולוגיה ישראליות רבות שואלות את עצמן נוכח השגשוג הטכנולוגי בסין האם להצטרף למגמה הזו וליהנות מהצמיחה המרשימה בתחום או שמא הסיכונים הטמונים הפעילות עסקית וכלכלית בסין גדולים מדי?!

תעשיית ההיי טק בסין פורחת וחברות ענק בינלאומיות רבות, כגון: איי.בי.אם, מיקרוסופט ומוטורולה כבר הקימו מרכזי מחקר ופיתוח בסין. בשנים האחרונות הייתה הצמיחה בתעשיית ההיי טק בסין עקבית, ומחקרים אף מראים כי חברות ההיי טק הסיניות צמחו פי שלוש מחברות היי טק מערביות באותה תקופה. בתוכנית החומש ה-12 (2011–2015) שמה הממשלה הסינית דגש נוסף על נושאים שהיא מעוניינת לקדם, ובראש הרשימה נמצאות תעשיות עתירות ידע, כגון היי- טק, אנרגיה מתחדשת, ביוטכנולוגיה, ביו-מדיקל וחקלאות מודרנית. הממשלה הסינית יודעת כי הטכנולוגיה היא השער לעתיד, ולכן היא מעוניינת להשוות את רמת הטכנולוגיה והפיתוח בסין לזו הקיימת במערב. בפני חברות ישראליות הפועלות בתחומים אלו עומדות אפוא הזדמנויות רבות בסין.

הסינים מבקשים לייבא את הידע הנחוץ להם על ידי רכישת טכנולוגיות או על ידי עידוד הקמת מרכזי מחקר ופיתוח בסין. כדי לעשות זאת ולצמצם בכך פערים בנושאי טכנולוגיות, הסינים מוכנים לשלם מחירים גבוהים ביותר ואף לספוג הפסדים לטווח קצר, ובלבד שיגרפו רווחים בטווח הארוך.

הצמיחה המהירה במזרח הרחוק בכלל, ההתפתחות המואצת בסין בפרט, ומימדיו העצומים של השוק המקומי בסין, מקשים על התחרות של המערב בסין.  מלבד זאת, חברות בין-לאומיות רבות כבר הבינו כי אין להן אפשרות להתעלם מהשוק המקומי הסיני. כוח העבודה הסיני הזול ובעיקר היכולת להעסיק מהנדס בפחות מאלף דולר לחודש הם גורמים מפתים עבור חברות אלה. גם פערי העלות הם גורם רב משמעות בשיקול להעברת מרכזי המחקר והפיתוח מזרחה.

הממשלה הסינית עושה רבות לפיתוח נושא ההיי טק בסין. כך למשל, היא מוכנה להעניק מימון לחברות סיניות הרוכשות טכנולוגיות, ומעודדת הקמת מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בין-לאומיות בסין על ידי מתן מענקים וסובסידיות רבות. קרנות הון סיכון רבות משקיעות כספים רבים בעידוד ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות בסין. כדי לעודד פעילות של חברות היי טק, ובעיקר לצורך מימון חברות אלו נפתחה בשנה שעברה בבורסה בשנזן זירת מסחר חדשה. זירת המסחר מיועדת לחברות היי טק, קלינטק וביו טק, והיא עדות למאמציה של סין לעודד צמיחה מקומית ולעזור לחברות היי טק סיניות במימון.

עם זאת, חברות רבות ברחבי העולם עדיין חוששות למכור טכנולוגיות לסין. החשש הוא בעיקר מתחרות לא הוגנת ומהפרת זכויות הקניין הרוחני. לפיכך מנסה סין לרכוש טכנולוגיות מתקדמות מחברות אשר מוכנות לשתף עמה פעולה.

מומחים מתעשיית ההון סיכון בישראל מעריכים כי חברות ישראליות רבות תעבֵרנה את פעילות המחקר והפיתוח שלהן למזרח הרחוק בשנים הקרובות, בין היתר בשל ההטבות והעלויות הזולות אשר פורטו לעיל. כבר היום, קרוב ל- 50 אחוזים מהייצוא הישראלי לסין הוא בענפי ההיי טק.

בשל הסיכונים הרבים הטמונים בהעברת מרכזי המחקר והפיתוח לסין או במכירת טכנולוגיות לסין חשוב להתייעץ ולבדוק משפטית את דרך ההעברה ואת האפשרות להגן על הקניין הרוחני של החברה העוברת לסין. חשוב לרשום את הזכויות הקנייניות בסין (סימני מסחר, פטנטים וכו’) וכן להחתים לקוחות, ספקים, יצרנים או חברות סיניות שמשתפים עמם פעולה, על הסכם סודיות. חשוב לציין כי מאז שסין התקבלה לארגון הסחר העולמי התפתחה חקיקה מתקדמת בנושא ההגנה על הקניין הרוחני. עם זאת, האכיפה עדיין לוקה בחסר ועדיין קיים חשש מהעתקה ומחשיפה של טכנולוגיות הליבה.