תהילה לוי-לאטי, נתנאל שפיגלמן

לאחרונה, נכנס לתוקף בסין חוק פרטיות המידע– "חוק להגנת המידע האישי", העשוי להשפיע דרמטית על האופן בו תוכלנה חברות טכנולוגיה לפעול בסין. החוק אימץ את מודל הגנת המידע הכללי של האיחוד האירופי, והוא מטיל הגבלות משמעותיות על איסוף והעברת נתונים. הוא מתמקד בעיקר באפליקציות המשתמשות במידע אישי לשם מיקוד ("טירגוט") צרכנים, וכמו כן מגביל העברת מידע אישי למדינות בהן נהוגה רמת הגנה פחותה על נתונים.

החוק החדש מתייחס באופן נרחב לכל סוג מידע שהוא, המתועד או מעובד בכל מדיום שהוא – אלקטרוני ושאינו – הנוגע לאנשים פרטיים, המזוהה עמם או מאפשר לזהותם. משכך, אין בחוק הגבלות על איסוף ואחסנת מידע אנונימי. עיבוד מידע כולל איסוף, אחסון, שימוש, שידור, מסירה, חשיפה ומחיקה. החוק אף מגביל את השימוש במידע האישי שנאסף בהתאם להגבלות המוטלות, לצורך מטרות מוגדרות וסבירות בלבד. איסוף המידע מוגבל להיקף המינימלי הדרוש למטרה. מעבדי המידע יישאו באחריות לצמצום היקף השימוש, כמו גם לכך שהמידע המעובד יאובטח ברמה הנדרשת.

עיבוד מידע מזהה מותר אך ורק כאשר ניתנה הסכמה מראש; במקרה בו הדבר נחוץ לצורך בירור על צד לשם כריתת חוזה, לרבות ניהול משאבי אנוש על פי מדיניות העסקה שנקבעה כדין; עיבוד של מידע שכבר נחשף לציבור על ידי המזוהה או בדרך אחרת, בהיקף סביר; נסיבות אחרות שנקבעה בחוק ובתקנות הרלוונטיים.

לעיבודו של מידע אישי רגיש נדרשים מטרה מוגדרת והכרח מספק, אמצעי בטיחות נוקשים, והסכמת הפרט מושא האיסוף. מידע אישי רגיש הוא כזה שדליפתו עלולה לפגוע בקלות בכבוד האדם, בביטחונו האישי, ברכושו. בכלל זאת מידע ביומטרי, דתי, רפואי, פיננסי, ומיקום אישי. מידע על קטינים למטה מגיל 14 מוגדר אוטומטית כמידע אישי רגיש.

בנוסף, תחולתו הטריטוריאלית של החוק רחבה והיא מגבילה גם איסוף ואחסון נתונים מחוץ לסין, ככל שמטרת הפעילות היא אספקת מוצרים ושירותים לאזרחים סיניים; ניתוח והערכת פעילות של אזרחי סין ונסיבות אחרות הקבועות בחוקים ובתקנות הרלוונטיים.

פרק הזמן הקצר שחלף בין חקיקת החוק באוגוסט לבין תחולתו בראשית נובמבר, מנע מחברות טכנולוגיה רבות – כמו גם מכאלו שפעילותן העסקית כרוכה באחזקת מידע על עובדים ולקוחות – את היכולת להתארגן כיאות. עם זאת, חברות שכבר יישמו ופעלו בהתאם לתקינה האירופית התמודדו ביתר נוחות עם החקיקה החדשה. לעומתן, חברות אמריקאיות רבות – אשר פעלו בהתאם לתקינה האמריקאית – צריכות לפלס את דרכן בסבך ההגבלות החדשות על העברת מידע אישי מסין לארצות הברית.

אנו ממליצים לחברות אלו ליידע את עובדיהן או המועמדים לעבודה אצלן לגבי מטרת איסוף המידע האישי, וקבלת הסכמה לעיבודו. במקביל, לשם אבטחת המידע כנדרש בחוק, יש לנסח מדיניות סדורה הנוגעת לעיבוד מידע אישי כחלק מכללי ניהול העסק. כאשר המידע האישי נאסף ומנוטר במיקור חוץ – יש לוודא את יכולת הקבלן לפקח על תהליך עיבוד המידע. בנוסף, שומה על חברות המפעילות אתרי אינטרנט או אפליקציות בסין, לסקור שנית את הצהרות הפרטיות שלהן, ולוודא כי הן עומדות בדרישות החוק כיאות.

מאת: תהילה לוי לאטי, רביד רום ונתנאל שפיגלמן

ב-23 בפברואר האחרון הודיעה העיר צ'נגדו על הגרלה ייחודית. מאתיים אלף שוברים נמכרו בערכים של בין 27-37 דולר, כאשר הפרס הגדול הוא בשווי של כ-6 מיליון דולר. אלא שהפרס לא יינתן ביואן – הוא ישולם במטבע הדיגיטלי החדש שהנפיק הבנק המרכזי, ה-DCEP (Digital Currency Electronic Payment), מדובר במטבע הדיגיטלי החוקי היחיד בסין לעת עתה.

ההגרלה בצ'נגדו גדולה יותר מזו שנערכה בבייג'ינג בראשית אותו חודש, בה הוגרלו כ-1.5 מיליון דולר בין חמישים אלף משתתפים. ערים נוספות, ביניהן שנז'ן וסוג'ואו, ערכו בחודשים האחרונים בדיקות משלהן לפופולריות המטבע הדיגיטלי המדובר. בדומה להגרלה בבייג'ינג, גם ההגרלה של צ'נגדו נערכה לרגל חגיגות ראש השנה הסינית. עורכת ההגרלה עבדה עם קמעונאים מקומיים בדרך המסורתית, אך גם עם אפליקציית הסחר JD.com.

בכך נראה שהמעבר להגרלת מטבעות קריפטו הוא חלק בלתי נפרד ממהפכת התשלום בסלולרי שעברה סין בשנים האחרונות. שתי האפליקציות העיקריות והמפורסמות ביותר לתשלום דיגיטלי הן Alipay של Alibaba ו-Wechat Pay של Tencent. המטבע הדיגיטלי החדש שפיתח בנק העם הסיני צפוי לעבוד בטכניקה זהה לאפליקציות התשלום, וההגרלות שנערכו מהוות מעין בלוני ניסוי למדידת סיכויי הצלחתו.

כוונתה של ממשלת סין ברורה – היא לא מעוניינת בייצור מטבע ספקולטיבי שישמש רק להשקעות, אלא בהמרת המערכת המוניטרית כולה, שתתבסס בטווח הארוך על המטבע החדש. כך למשל, מקודמת חקיקה שתחייב סוחרים לקבל את ה-DCEP כתשלום חוקי לכל דבר. יתרונות השימוש במטבע הדיגיטלי ברורים: הקטנת העלויות של העברות בנקאיות, צמצום הסיכונים שבעסקאות מזומן לא מקוונות, מיגור הלבנות הון ומימונים בלתי חוקיים. על המטבע החדש יוכל הרגולטור לפקח ביתר יעילות, ולצד זאת, תיחסכנה עלויות שימור מחזור המטבעות והשטרות המזומנים.

מעניין לציין כי לפני שש שנים, החלה בסין דרכו של מטבע קריפטו אחר: הביטקוין. אבי הביטקוין, צ'נדלר גואו, הקים את החווה הראשונה לכריית ביטקוין בסמוך לתחנת כוח הידרואלקטרית במערב סין. כריית ביטקוין דורשת אנרגיה רבה, וגורמי הממשל המקומיים העמידו לרשותו את התחנה ההיא, שבשיאה סיפקה את החשמל הדרוש לכריית כ-30% מכלל הביטקוין בעולם.

גואו מאמין שה-DCEP יכבוש את שוק הקריפטו, וכי "יום אחד כל העולם ישתמש ב-DCEP". לדבריו, סוכני המטבע החדש יהיו בני ובנות התפוצה הסינית הגדולה בארצות זרות, שתוך שימוש טבעי בו עם משפחתם שבסין יטמיעו אותו במדינות השונות.

עם זאת, רבים מטילים ספק בסיכויי הצלחת המטבע הדיגיטלי הסיני. בדומה לביטקוין, המטבע החדש משתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין – מעין ספר דיגיטלי אוניברסלי המשמש לאימות עסקאות. כלומר, משתמש המעוניין לאמת עסקה חדשה, מתועד אוטומטית במאגר הכולל כל עסקה שנעשתה אי פעם ברשת. אך בשונה מביטקוין ומטבעות קריפטו דומים, המופעלים על ידי מערכת מבוזרת, המטבע הדיגיטלי החדש נשלט על ידי גורם יחיד – הבנק המרכזי. נתון זה לבדו מעלה את החשש שהממשל המרכזי יעשה במטבע שימוש לריגול אחרי אזרחים.

אנליסטים סיניים טוענים שה-DCEP בטוח יותר לשימוש מאשר הליברה, המטבע החדש שהנפיקה פייסבוק, והמצוי תחת שליטתה הבלעדית. מדובר במרוץ צמוד לכיבוש שוק הקריפטו: הבנק המרכזי להוט לקדם את התפתחות המטבע, ולנצל את ההזדמנות להוציא את המערכת הפיננסית הבינלאומית משליטתה של ארצות הברית.

ככל שיותר מדינות תשתמשנה במטבע הדיגיטלי הסיני, תוכל להיווצר סיטואציה חדשה של בניית מערכת פיננסית חדשה. זו הקיימת נבנתה על ידי ארצות הברית, בדמותה ובצלמה; הגורמים המאיצים את השימוש במטבע הדיגיטלי החדש מקווים שהוא יסייע להפיכת היואן למטבע בינלאומי, ובכך בעצם למצב בו היואן יהפוך למתחרה משמעותי של הדולר.

מאת: תהילה לוי לאטי, רביד רום, נתנאל שפיגלמן

תמריצים והטבות בשוק הסיני

עולם הרכבים האוטונומיים הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות בעולם בכלל, ובסין בפרט. החברות הסיניות נכנסו אומנם למרוץ פיתוח וייצור הרכבים האוטונומיים באיחור מסוים, אך כעת הן מדביקות את הפער. ב-2018 פרש הממשל את חסותו על תחום הרכבים האוטונומיים בסין, וטכנולוגיות הרכבים האוטונומיים מהוות אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית "תוצרת סין 2025". לפי יעדי הממשל, עד לשנת 2030, 10% מכלל כלי הרכב שיימכרו בסין יהיו אוטונומיים.

מבחינה פיננסית, כמו תחומים רבים אחרים, גם תחום הרכבים האוטונומיים הסיני הוא הגדול בעולם, וחברות רבות מבקשות נתח ממנו. החברות הפעילות בתחום אינן רק סיניות (הידועות שבהן הן Huawei וענקית האינטרנט Baidu), אלא גם מערביות – בהן היצרניות הגרמניות אאודי, ב.מ.וו. ומרצדס. ישראל מיוצגת בסין בין היתר על ידי חברת מובילאיי, הפועלת יחד עם יצרניות סיניות. התחום מתפתח בצעדי ענק, ובחודשיים הראשונים של 2021 בוצעו בו בסין עשרים וארבע עסקאות מימון בסך 17 מיליארד RMB.

בד בבד עם ההתפתחות המעשית, מתקדמת בסין גם ההתפתחות הרגולטורית. היקף האישורים הנדרש להשקת מכוניות אוטונומיות היה אחד הגורמים לכניסתה האיטית של סין לשוק, והממשל פועל במהירות לפישוט התהליכים. במרץ שעבר פרסם המשרד לביטחון פנים את טיוטת התיקונים המוצעים לחוק הלאומי לבטיחות התעבורה בדרכים.

ברמה המקומית, על מנת להקל על קבלת האישורים, מאפשר הממשל המרכזי למקבלי ההחלטות בערים וברשויות המקומיות לקבוע בעצמם רגולציה פרטנית. העיר שנזן, המפותחת ביותר מבחינה טכנולוגית, הראתה התפתחות רגולטורית משמעותית בתחום, בינואר שנה זו. בתור אזור כלכלי מיוחד, העניק הממשל המרכזי לשנזן עדיפות בפיתוח רכבים אוטונומיים. בדרכיה של שנזן צפויות לנוע ראשונות המכוניות האוטונומיות, והנסיעה הראשונה ברכב אוטונומי אף נערכה בה בדצמבר האחרון.

להלן חלקים מהותיים מתוך טיוטות המשרד לביטחון פנים והעיר שנזן.

טיוטת המשרד לביטחון פנים:

(1) דרישות לבדיקת דרכים של רכבים אוטונומיים וגישה אליהן: בדיקת הדרכים שיוקצו לנסיעת כלי רכב בהם קיימות פונקציות נהיגה אוטומטית תבוצע בזמנים, אזורים ודרכים שיוגדרו בחוק. רכבי הניסוי האוטונומיים מחויבים לעבור מבחנים בכבישים ובמקומות סגורים, ולשאת לוחיות רישוי זמניות בטרם ייצאו לבדיקת הדרכים. לאחר מעבר מבחני הדרכים, ניתן לייצר, לייבא ולמכור רכבים המצוידים בפונקציות נהיגה אוטומטיות בהתאם לחוקים ולתקנות הרלוונטיים. רכבים שיזדקקו לגישה לכביש הייעודי לרכבים אוטונומיים חייבים להגיש בקשה לכמה לוחיות רישוי.

(2) הקצאת האחריות להפרות ותאונות: האחריות על הפרת חוק, או תאונת דרכים בה מעורבים כלי רכב אוטונומיים וידניים, תוטל על הנהג ומפתח מערכת הנהיגה האוטומטית בהתאם לחוקים. נושא האחריות הנזיקית בגין נזק שנגרם לרכבים המצוידים בפונקציות נהיגה אוטומטיות בלבד, ללא מצבי פעולה ידניים, מטופל בנפרד על ידי המחלקות הרלוונטיות במועצת המדינה.

כפי שניתן להבחין, ההוראות בתיקונים המוצעים של המשרד לביטחון פנים, הנוגעות לשאלת האחריות, עמומות. בעיקרו של דבר, תקנות מפורטות באשר לעקרונות האחריות לרכבים אוטונומיים תיקבענה במועד נוסף על ידי המחלקה הרלוונטית במועצת המדינה. ניתן לצפות כי החקיקה בנושא תתפתח בקרוב.

(3) חובת איסוף נתונים: על מפעילות הרכבים האוטונומיים לקבץ את המידע שיצטבר בידן. לא הובהרה מטרת איסוף הנתונים.

לפי שעה, התיקונים המוצעים נוגעים רק לרכבים המצוידים בפונקציית נהיגה אוטומטית, אך נשמרת בהם גם פונקציית ההפעלה הידנית. בהקשר זה, תקנה נפרדת בטיוטה קובעת שחובה לאייש את מושב הנהג ברכב אוטונומי, אם קיים בו מושב שכזה.

טיוטת שנזן:

(1) הכרה בניסויים: התקנות משלבות את ההוראות הרלוונטיות בטיוטה העוסקת ביישום ניסויי כלי רכב בדרכים, שהנפיק המשרד לתעשייה וטכנולוגיות מידע. התקנות מאפשרות בדיקת ביצועי רכבים אוטונומיים בכבישים מהירים באזור המנהלי המיוחד של שנזן, וכן הכרה בתוצאות בדיקות ממחוזות וערים אחרות בסין. התקנות קובעות כי השקת רכב אוטונומי לחלוטין (נטול נהג) מותנית במעבר הערכת בטיחות, בדיקה ואישור של הרשויות הרלוונטיות, ואימוץ אמצעי בטיחות מתאימים.

(2) גישה ורישום: יצרניות רכבים המעוניינות להיכנס לשוק הסיני, כפופות למערכת ניהול גישה עליה מפקח המשרד לתעשייה וטכנולוגיות מידע. לרכבים אוטונומיים עדיין אין תקני גישה, ולכן הם אינם יכולים להיכלל בקטלוג מוצרי הרכב, להירשם ולהימכר, וממילא גם לא לנוע בכבישי סין. לעת עתה, גיבוש הסטנדרטים הלאומיים לרכבים אוטונומיים מצוי בשלב טרומי. לפיכך, התקנות קובעות תקנים מקומיים לרכבים אוטונומיים, בד בבד עם פטירתם ממערכת תנאי הגישה הרגילה. דגמי רכבים אוטונומיים העומדים בתקן המקומי או הקבוצתי יורשו להירשם בקטלוג הרכבים האוטונומיים של שנזן, ולאחר מכן להימכר ולקבל רישיון נהיגה בתחום האזור המנהלי המיוחד של שנזן.

(3) אבטחת סייבר והגנת נתונים: הקישוריות ההדדית בין רכבים אוטונומיים מציבה אתגר אבטחת סייבר משמעותי, בנוסף לנתוניהם האישיים של נהגים שייאספו אגב דרכם – פרטי הנהג, מיקומו, כיוון הנהיגה, היסטוריית מסלולים, מהירות ממוצעת או המרחק אותו עבר. פרטיות הנהגים, הנוסעים ואפילו משתתפי תנועה בדרכים אחרות – הולכי רגל, למשל – עלולה להיפגע על ידי חשיפת נתונים אלו. התקנות כוללות פרק המסדיר באופן ספציפי אבטחת סייבר והגנת נתונים עבור רכבים אוטונומיים.

הפרק מטיל את חובת ההגנה על החברות המפתחות את הרכבים האוטונומיים. עליהן להקים מערכות הערכה וניהול אבטחת סייבר, שתגנה על נתוני האינטרנט והנתונים האישיים של הנהגים מפני דליפה, גניבה או חבלה. בנוסף, חל עליהן איסור לאסוף, לעבד ולהשתמש בפרטים האישיים שיצטברו. חלק זה חל גם על איסוף בלתי חוקי של נתונים הקשורים לביטחון המדינה.

(4) אחריות על תאונות דרכים והפרות חוק: היבט חשוב בתקנות הוא חלוקת האחריות במקרים בהם מעורב רכב אוטונומי בהפרת סדר. התקנות מבחינות בין רכבים בהם קיימים גם נהגים (חצי אוטונומיים), עליהם יחולו החוקים והתקנות הקיימים, לבין רכבים אוטונומיים לחלוטין, שהאחריות עליהן תוטל על בעליהן או על אחראי הבקרה כדלהלן. עם זאת, בשני המקרים, כאשר גורם התאונה היה פגם איכותי ברכב האוטונומי, יוכל החייב לדרוש פיצויים מהיצרן או ממפיץ הרכב.

ברכבים אוטונומיים לחלוטין, החלוקה היא בין עבירות תנועה ותאונות המתרחשות במהלך הביצוע הרציף של משימות הנהיגה, עליהן יהיה אחראי הבקר, לבין אלו המתרחשות בגין ניהול, שימוש או תחזוקה לקויים של הרכב, עליהם יישא בעל הרכב באחריות. החלוקה הוסברה לפי עקרון "המרוויח נושא באחריות". כמו כן, מערכות ניטור התנועה הקיימות בדרך כלל לא יכולות לטפל בבעיות טכניות ברכבים אוטונומיים. בהתחשב בכך שהתפעול והתחזוקה מסורים לידי הנהג או בקר הרכב, הטלת האחריות עליהם – ולא על החברה המייצרת – יגרמו להם למלא את חובתם בזהירות ובקפידה, ויימנעו עיכובים ממושכים מהם האינטרסים הלגיטימיים של הקורבנות עלולים להיפגע. על אף חדשנותן של התקנות בתחום חלוקת האחריות, נותרו מספר סוגיות לפתרון עתידי.

(5) הפעלה מסחרית: התקנות מפרטות את הדרישות להפעלה מסחרית של כלי רכב ללא נהג. רכבים אוטונומיים חייבים לקבל אישורי הובלה ורישיונות בטרם השקתם, וניתן לגבות אגרות לשם ביצוע הרישומים. חלק זה אינו קיים לעת עתה במקומות אחרים, ומתמודד עם הכוונות לייצור רכבים אוטונומיים מסחריים.

הצעות הטיוטה של ​​המשרד לביטחון פנים ושל שנזן מהוות צעד ראשון להסדרה סינית בתחום הרכבים האוטונומיים, וצפויה להן השפעה משמעותית על התפתחות השוק בסין. סעיפי האחריות אמורים להשפיע ישירות על פיתוח טכנולוגיות ומודלים עסקיים, והם יחייבו שינויים בגיבוש ההסדרים החוזיים בין מפתחי מערכות נהיגה אוטומטיות ליצרניות הרכבים.

עם בוא ראש השנה הסיני וכניסת שנת העכברוש הכנו להלן מגמות וטרנדים לחברות ישראליות המעוניינות לפעול בסין או פועלות בסין ולמעשה כל מה שחשוב לחברה ישראלית להתעדכן עם בוא השנה הסינית החדשה.

חוק ההשקעות החדש

בחודש ינואר 2020 נכנס לתוקף חוק השקעות החוץ של הרפובליקה העממית של סין ( להלן: "החוק") אשר שינה את כללי המשחק הנוגעים לחברות זרות בסין. החוק החליף את "שלושת חוקי החברות הסיניות בבעלות זרה" ומהווה את החוק הבסיסי המסדיר השקעות זרות ישירות בסין.

מטרת החוק היא שיפור האווירה העסקית והיכולת של הזרים להשקיע ביוזמות ומפעלים בתוך סין תוך מתן אפשרות להשתתפות שוטפת ושווה בשוק הסיני התחרותי.

ראוי להזכיר, כי ההשקעה הזרה הישירה בסין עמדה בסוף 2018 על 2.1$ טריליון דולרים, ולפי נתוני האו"ם, מדורגת מספר שני בעולם. לעומת זאת, לאחרונה פורסם נתון שכנראה הדאיג את הממשל הסיני, לפיו סין מדורגת במקום ה-46 במידת הקלות בה ניתן לעשות עסקים בשטחה כמו גם התלונות הרבות מצד ארה"ב וממשל טרמאפ על אי הוגנות בעשיית עסקים בסין ועל כללי כניסה שונים ומפלים לחברות זרות אל מול חברות סיניות. לכן, ככל הנראה העברת חוק ההשקעות הייתה חיונית לכלכלת סין, כדי להראות למשקיעים הזרים גישה פתוחה ושקופה ומחויבות לאווירה עסקית בינלאומית.

המגמה היא של שוויון הזדמנויות לחברות זרות. אחד הנושאים המהותיים הוא לגבי הרכש הממשלתי אשר נדרש לתת עדיפות לרכישת מוצרים המיוצרים בסין, הקריטריון לבחירה יהיה מקורם של המוצרים ולא מקור הבעלות של היצרנים. מעבר לכך, משקיע זר אשר ישקיע בתעשיות ובענפים שאינם ב"רשימה השלילית" (רשימה סגורה של הגבלות ואיסורים לגבי השקעות חוץ בתעשיות המנויות בה) יזכה לאותן הזכויות של משקיע מקומי ולאותה האוטונומיה המוקנית למשקיע מקומי ולא יידרש לפרוצדורה הסבוכה של אישור ההשקעה אליה נדרש בתקופה שלפני החוק.

מעבר לכך, החוק החדש מתווה פריצת דרך בקבעו שחברות זרות יכולות להנפיק ניירות ערך כמו מניות, אגרות חוב קונצרניות וכדומה בסין. משקיעים זרים וחברות זרות רשאים גם להקים ולהשתתף מרצון בלשכות מסחר ועמותות על פי החוק, ולבצע פעולות רלוונטיות בהתאם לחוקים, התקנות והתקנונים לשמירה על הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים שלהם.

הממשלה תנקוט גם בצעדים אקטיביים להשגת השוויון הרצוי בחוק, באמצעות הקמת מנגנון תלונה חדש עבור חברות זרות, בו יוכלו חברות זרות ומשקיעים זרים לפרוש את טענותיהם הנוגעות לאי שוויון כלפם שמפר את הוראות החוק החדש. יתרה מכך, החוק נוקט בגישה של עידוד הממשלות המקומיות לקיים ולמלא בקפדנות את התחייבויותיהן באשר לסוגים שונים של חוזים שנחתמו עם משקיעים זרים ועם חברות זרות בהתאם לחוק, כדי שלא יגיעו למצב של הפרה.

קניין רוחני

חברות זרות ומשקיעים זרים חוששים מהכניסה לשוק הסיני גם מהסיבה של התופעה הרחבה של גניבות קניין רוחני בסין. אולם, גם בהיבט זה חל שינוי משמעותי המבשר טובות למעוניינים לסחור בסין. כחלק מהשפעות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין הודיעה הממשלה הסינית לאחרונה כי היא מרחיבה את ההגנות על זכויות קניין רוחני שכן וושינגטון ובייג'ינג נאבקות להגיע להסכם סחר, בין היתר בגלל חילוקי דעות בנושאים אלו. בהודעת מועצת המדינה הסינית נאמר כי "חיזוק ההגנה על זכויות היוצרים הוא התוכן החשוב ביותר לשיפור מערכת ההגנה על קניין רוחני בסין, וגם התמריץ הגדול ביותר להגביר את התחרות הכלכלית של סין". לפי ההנחיה, סין אמורה להגביל את הפרת זכויות היוצרים ואת העלויות הכרוכות בהגנה על קניין רוחני עד שנת 2022, ולשמור על רמה גבוהה של הגנת זכויות יוצרים מספקת לתפיסת החברה הסינית עד 2025.

העדכון במדיניות הקניין הרוחני של סין מגיע מכיוון שהנושא הפך יותר ויותר למחסום בפני משא ומתן סחר בין ארה"ב וסין, שתי הכלכלות הגדולות בעולם. מחוקקים משני צידי המתרס הציבו יותר ויותר את הזרקור לנושאי גניבת IP בסין, כולל כמה מהמועמדים הדמוקרטים לנשיאות 2020. דאגותיהם מחזקות את ממצאי חקירת שנת 2018 של משרד נציג הסחר האמריקני, שהגיעה למסקנה כי גניבת קניין רוחני סיני עולה לארה"ב בין 225 מיליארד דולר ל -600 מיליארד דולר בשנה.

גם בחוק ההשקעות הזרות החדש מתבטאת ההנחיה להגביר את ההגנות על קניין רוחני בסין. החוק אוסר העברה כפויה של טכנולוגיה, וקובע חובות סודיות של הרשות המנהלית בקשר לסודותיהם העסקיים של משקיעים זרים וחברות זרות, הנודעים להם במהלך מילוי תפקידם.

חוק המסחר האלקטרוני

חוק נוסף שנכנס לתוקף בשנה האחרונה הוא חוק המסחר האלקטרוני והוא אחד החוקים הראשונים בעולם המקיפים את תחום המסחר האלקטרוני. קצב הגדילה של שוק המסחר האלקטרוני של סין אשר יצר גם את הצורך לפקח עליו, הוא שהיווה בסיס לחקיקת החוק. חוק המסחר האלקטרוני החדש מסדיר מגוון רחב של פעילויות מסחר אלקטרוני, המוגדרות כעסקים למכירת סחורות או לסיפוק שירותים אלה באמצעות האינטרנט או כל רשת מידע אחרת.

החוק חל על כל העוסקים בפעילות מסחר אלקטרוני, המוגדרים כ"מפעילי מסחר אלקטרוני" והם מחולקים לשלוש קטגוריות: מפעילי עסקים במסחר האלקטרוני (T-mall או JD), מפעילי עסקים המשתמשים בפלטפורמת המסחר האלקטרוני – סוחרי צד שלישי, ומפעילים אחרים (Weibo  או WeChat).

יש לשים לב לסעיף 2 לחוק הקובע כי החוק חל על פעילויות מסחר אלקטרוני בתוך שטחה של סין אך עסקאות מסחר אלקטרוני מחוץ לגבולות סין עלולות גם הן להיכנס לתחום השיפוט של החוק החדש. למשל, כאשר מקום מגוריו של הגוף המבצע את הפלטפורמה המקוונת הוא בתוך סין, כאשר השרת של הפלטפורמה המקוונת ממוקמת בסין, או אם המוצרים או השירותים הם בעיקר עבור השוק הסיני, וזו בעצם השלכה של החוק על חברות זרות.

ראוי לציין כי כל אדם פרטי אשר מעוניין לפתוח חנות אינטרנט חייב להחזיק ברישיון חברה או רישיון עוסק זעיר, כלומר יש חובה לישות משפטית ואין אפשרות להקים חנות על חשבון תעודת זהות של מישהו פרטי, כמו שהיה נהוג עד היום. סעיף 10 לחוק החדש קובע כי מפעילי המסחר האלקטרוני מחויבים להשלים רישום עסקים כשחקני השוק הרלוונטי. כמו כן, קיימת חובה בחוק להגיש החזרי מס, להנפיק חשבוניות ולדווח על מפעיל אחר החוטא במסים כך שכל ההכנסות החייבות במס יעברו דרך רשויות המס.

החוק מתייחס גם לחשש הרב של חברות זרות מחיקויים בשוק הסיני. כדי להתגבר על תופעות גניבה והתחזות, החוק מחייב כל פלטפורמת מסחר אלקטרוני לבצע אימות למידע שנשלח אליה על ידי סוחרים המשתמשים בפלטפורמה זו, להקים פרופיל אישי עבור כל מפעיל ולנהל עדכונים שוטפים. דרך זו של הבטחת גילוי מידע תשמש לרווחת כלל המשתמשים בפלטפורמה: הסוחרים המפעילים והרוכשים.

בהקשר זה, החוק החדש קובע כי בעת איסוף נתונים אישיים של משתמשים ושימוש בהם לצרכי מסחר, על מפעילי פלטפורמות המסחר האלקטרוני לציית לחוקים ולתקנות הקיימים בסין בנוגע להגנה על נתונים אישיים. כמו כן, אין אפשרות לבצע אפליה על סמך נתונים אישיים של משתמש בפלטפורמת הסחר האלקטרוני ובכך בעצם להתאים את התוכן השיווקי המפורסם עבורו לפי איסוף המידע האישי עליו ויצירת מתאם של כלל הנתונים.

כמו בחוק ההשקעות הזרות, גם בחוק המסחר האלקטרוני ישנה התייחסות רחבה לשמירה על זכויות קניין רוחני (IP). כל מפעיל פלטפורמה עסקית מחויב להגן על זכויות הקניין הרוחני (שיפורטו בכללי היישום לחוק) וכן לקבוע כללים בעצמו כדי להגן על זכויות הקניין הרוחני בפלטפורמה אותה הוא מפעיל. מעבר לכך, החוק מטיל חובת דיווח על מפעילי המסחר האלקטרוני כאשר ידוע להם על סוחרים המשתמשים בפלטפורמה ומפרים זכויות קניין רוחני. החוק מגן גם על זכויות הצרכנים, מפרט את תחומי האחריות של מפעילי המסחר האלקטרוני ביחס למוצרים ולשירותים הניתנים בפלטפורמות שלהם, דורש ממפעילי פלטפורמות גילוי מידע על סחורות או שירותים אלו באופן מלא ובזמן הראוי. מובן שעסקאות מזויפות או קידום מטעה אסורים בהחלט לפי החוק, כל זאת על מנת להבטיח את זכותם של הצרכנים למידע ואת זכות הבחירה. מפעיל פלטפורמה אשר לא ימלא אחר הוראות אלו ולא יפעל בהתאם לחובות הדיווח המוטלות עליו חשוף לקנסות חמורים.

Made in China 2025

בשורה נוספת עבור המתכננים להיכנס לשוק הסיני טמונה בתכנית פיתוח הבינה המלאכותית בסין (AIDP). בשנת 2017 פרסמה מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין (המכונה גם ממשלת העם המרכזית) את תכנית פיתוח הבינה המלאכותית. תכנית זו היא חלק מתכנית לאומית גדולה יותר בשם "תוצרת סין 2025" (Made in China 2025), והיא תקושר לדרך המשי החדשה (הדיגיטלית). באמצעות תכניות אלו, סין שואפת להפוך למעצמה הכלכלית הגדולה בעולם ולספק לאוכלוסייה שגשוג הולם המובטח על ידי מערכת יציבה פוליטית. בנוסף, סין מבטיחה שמירה על האינטרסים הכלכליים, הצבאיים והדיפלומטיים בדרך זו. שני נושאים אלו זכו לתשומת לב משמעותית ומתמשכת מהדרגות הגבוהות ביותר בהנהגת סין, כולל הנשיא עצמו, שי ג'ינפינג. סך ההוצאות הממשלתיות והמקומיות של הממשלה הסינית על AI ליישום התוכניות הללו מגיעות לעשרות מיליארדי דולרים.

שי ג'ינפינג נשא דברים בעניין תכניות אלו ואמר כי סין צריכה להשיג רמות מובילות בעולם בטכנולוגיית AI ולצמצם את התלות החיצונית [הזרה] הפגיעה שלה לטכנולוגיות מפתח וציוד מתקדם". בשורה זו היא חיובית עבור משקיעים זרים המעוניינים להיכנס לשוק הסיני באופן של ייצור טכנולוגיות מתקדמות בשטח סין.

עידוד הייצור הירוק בסין גם הוא תפס תאוצה לאחרונה. בעשורים האחרונים הכלכלה העולמית חוותה התפתחות מהירה. בד בבד, הסביבה הטבעית סובלת מזיהום סביבתי, שינויי אקלים עולמיים, הידלדלות באוזון וגשם חומצי. לכן, החלה להיווצר מודעות רבה לחשיבות של בקרת זיהום והגנה על הסביבה במגזר התעשייתי. ייצור היא התעשייה הגדולה ביותר בכלכלה של סין והא בעצם המקיים את התפתחותה. מסמך מקיף של UNEP ו- PRCEE מתאר את התכנית הלאומית הסינית לפיתוח ציביליזציה אקולוגית (Eco-Civilization) התכנית הסינית מתייחסת לחמישה מרכיבים – כלכלה, חברה ואקולוגיה שהן חלק בלתי נפרד מכל תכנית פיתוח סביבתית בעולם, ולצדן פוליטיקה ותרבות המדגישות את השינוי ההתנהגותי הנדרש ממשרתי הציבור והאזרחים עצמם. ב-11 במרץ 2018 אימץ קונגרס העם הסיני ה -13 את ה"תיקון החוקתי" המתוקן, בו נכתבה התרבות האקולוגית לחוקה, דבר המהווה בעצם ערובה לחקיקה בסיסית להגנת הסביבה שתועיל לתעשיית הייצור של סין.

ב -1 בינואר 2018 נכנס לתוקף חוק מיסוי הגנת הסביבה של הרפובליקה העממית של סין. מטרתו של חוק זה היא שיפור הסביבה, הפחתת פליטות מזהמים וקידום בניית תרבות אקולוגית, הקובע כי חברות, מוסדות ומפעילי ייצור אחרים האחראים על פליטות סביבתיות של מזהמים מחויבים בתשלום מס סביבתי. למעשה, סין הקימה מנגנון ריסון סביבתי המשתמש במינוף מיסוי כדי לכפות הפחתה של יחידות ומפעלים העוסקים בייצור, ובכך הגבילה את חופש הפעולה של חברות זרות ומשקיעים זרים.

בעידן החדש של בניית התרבויות האקולוגיות, קיים ביקוש גבוה בהרבה בייצור ירוק. על מנת להשיג התפתחות ירוקה של ענף הייצור של סין, מבקשת "תוצרת סין 2025": בשנת 2020 יוקמו אלף מפעלי ייצור ירוקים. לכן, על חברות זרות המעוניינות להיכנס לשוק הסיני ע"י ייצור מקומי בסין לחשב את צעדיהן לפי מדיניות זה ולשקול את השיקולים הרווחיים הטמונים בכך.

ב-26 לאוקטובר המחוקקים הבכירים בסין אימצו חוק בנושא קידוד. המחוקקים אישרו את החוק בישיבת הסיום של הוועדה המתמדת של קונגרס העם הלאומי (NPC). החוק מסדיר את תחום הצפנת המידע במדינה, גם בקרב שירותי הממשלה וגם במגזר הפרטי, וייכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2020. על פי החוק, "המדינה מעודדת ותומכת במחקר וביישום של המדע והטכנולוגיה בקידוד ומגנה על זכויות הקניין הרוחני בקידוד". החוק מדגיש גם הכשרה של כוח אדם בקידוד ויציע פרסים על "תרומות יוצאות מן הכלל" בתחום.

הרקע להעברת החוק

בשנת 2014, הבנק המרכזי של סין הקים צוות מחקר במטרה לחקור את השקת מטבע דיגיטלי ולהגביר את השליטה בסין על היצע הכסף. הוצע כי הנפקת המטבע הדיגיטלי תסתמך על מערכת שבה גם הבנק המרכזי וגם המוסדות הפיננסיים יהיו המנפיקים הלגיטימיים של המטבעות הדיגיטליים.

סין מתקדמת  לעבר מטבע וירטואלי משלה וזאת למרות יחסה לתחום הקידוד עד כה כגורם  לחוסר שליטה של הממשלה בשוק הכסף הווירטואלי. החוק החדש הוצע במטרה לאפשר את השימוש במטבע הדיגיטלי ברחבי סין והסברה היא שהצגת מטבע דיגיטלי סיני עצמאי עשויה לעזור למדינה להפחית את חוסר השליטה המתרחש בשווקים המשתמשים במטבעות שאינם בשליטתה.

המטבע הדיגיטלי בסין צפוי להיות דומה למטבע הדיגיטלי Libra של פייסבוק ועתיד לשמש בכל פלטפורמות התשלומים בסין כמו WeChat ו- Alipay. בעוד המטבע הדיגיטלי Libra מצוי תחת ביקורת ובדיקה מתמדת ברחבי העולם, סין מפתחת מטבע דיגיטלי בעל גיבוי ממלכתי אשר עלול להיות משמעותי מבחינת ההשפעה הכלכלית בעולם, ולקדם את סין בהשגת לגיטימציה למטבעות הדיגיטליים.

תוכן החוק

החוק מסווג את הקידוד לקידוד ליבתי, קידוד נפוץ וקידוד מסחרי. קידוד ליבתי וקידוד נפוץ משמשים להגנה על סודות מדינה והם מנוהלים באופן קפדני על ידי הרשויות. לעומת זאת, הקידוד המסחרי בסין משמש אמצעי הגנה על מידע שאינו מוגדר כסוד מדינה ובכך מסייע לאזרחים, למשפטנים ולארגונים פרטיים בעת פעילות עסקית כדי להבטיח את ביטחון מרחב הסייבר והמידע. אולם, על יחידים וארגונים אלו לפעול בהתאם לחוק החדש שנקבע, היות שתחום הקידוד שומר על פרטיות המשתמש ולא מאפשר מעקב מדינה.

החוק מסדיר את השימוש והניהול של הקידוד ומבטיח את אבטחת מרחב הסייבר והמידע. לפי החוק, המדינה תומכת במחקר וביישום של המדע והטכנולוגיה בתחום הקידוד, ומגנה על זכויות הקניין הרוחני בעניינו. בנוסף, החוק דוחק בהקמת מערכות פיקוח ומערכות בקרת אבטחה קפדניות ברשויות המדינה כדי לפקח על הציות לחוק ועל המשמעת האזרחית.

יתר על כן, החוק כולל פרק על האחריות המשפטית הקשורה להתנהלות לא תקינה הנוגעת לקידוד. לדוגמא, אדם או ארגון הגונב מידע מוצפן של אחרים, פורץ למערכת האבטחה של אחרים או משתמש בקידוד כדי לעסוק בפעילויות לא חוקיות הפוגעות בביטחון המדינה, באינטרסים הציבוריים או בזכויותיהם ובאינטרסים של אחרים, יישא באחריות על פי חוק אבטחת הסייבר הסיני וחוקים ותקנות נוספים. בנוסף, יחולו עונשים על המבחין בסיכונים הנוגעים לאבטחת הליבה והקידוד הנפוץ ללא נקיטת אמצעי תגובה או דיווח בזמן אודותם. כמו כן, המוכר או מספק מוצרים ושירותים מוצפנים של קידוד שאינם נבדקים, מאומתים או עומדים בכל התקנים הרלוונטיים, יוזהר, ייקנס, או יוחרמו הרווחים הבלתי חוקיים שהפיק מן המכירה.

החוק ומשקיעים זרים

סעיף 3 לחוק הקידוד עוסק באופן ספציפי בהצפנה מסחרית. סעיף קטן 21 מביע תמיכה ממלכתית במחקר ופיתוח הצפנה מסחרית, חילופי דברים אקדמיים, טרנספורמציה של הישגי מחקר וקידום יישומי מוצר. יתר על כן, המדינה תמלא תפקיד בהבטחת מערכת השוק של ההצפנה המסחרית אחידה, פתוחה, תחרותית ומסודרת. כל הגורמים, זרים או מקומיים, המעורבים במחקר ופיתוח, ייצור, מכירות, שירות, יבוא ויצוא של הצפנה מסחרית יטופלו באופן שווה על פי החוק ללא אפליה. למעשה, מעודדים השקעות זרות בהצפנה מסחרית. כל שיתוף הפעולה בין גורמים זרים וסינים בעניין הצפנה מסחרית יהיה וולונטרי. העברה כפויה של טכנולוגיית הצפנה מסחרית באמצעים ניהוליים אסורה על פי חוק הקידוד. סעיף 31 אוסר על ה- SCA ועל הארגונים הרלוונטיים לדרוש קודי מקור ומידע קנייני מארגונים המעסיקים, בודקים ומאשרים מוצרי הצפנה מסחריים. כמו כן, ארגונים ממלכתיים חייבים לשמור בסודיות על כל סודות המסחר והמידע האישי הפרטי שנלמד תוך כדי ביצוע תפקידים רשמיים. אם כן, נראה כי לאחר חוק ההשקעות הזרות, חוק הקידוד מהווה מדרגה נוספת לעבר עידוד השקעות זרות בסין וקורא למשקיעים זרים להיכנס לשוק באמצעות הקלת התנאים עבורם.

מאפיין חשוב אשר מהווה פלטפורמה למשקיעים זרים להיכנס לשוק הסיני הוא הרחבת בסיס הצרכנים בסין שנובעת מן העובדה שמעמד הביניים בסין צומח, וכן כוח הקנייה שלהם. מאפיין נוסף שהופך את סין לנגישה יותר למסחר אלקטרוני חוצה גבולות הוא ממשלת סין אשר מורידה מכסים ומגבלות על חברות העוסקות בתחום.

על רקע הצמיחה המהירה של סין בשנים האחרונות, אין זה מפתיע שהמדינה ממשיכה לשבור שיאים ולשמר את מעמדה כמדינה בעלת מספר גולשי האינטרנט הגדול בעולם. מספר גולשי האינטרנט בסין עומד כיום על למעלה מ-688 מיליון איש (כ-50% מכלל האוכלוסייה). על אף הנתונים המרשימים, ומתוך הכרה בכך שהפוטנציאל עוד רחוק ממימוש, ממשיכה ממשלת סין להשקיע סכומי עתק בהרחבת התשתיות ובחיבור הפריפריה ברחבי המדינה לרשתות אינטרנט מתקדמות.

מספרם של כלל גולשי האינטרנט דרך טלפונים ניידים עומד כיום על יותר מ-620 מיליון גולשים, המהווים כ-90% מכלל גולשי האינטרנט בסין. על רקע הצמיחה המהירה של הענף ותמיכת השלטונות הסינים במסגרת עידוד חדשנות ופיתוח טכנולוגי בסין, הצטרפו בשנה האחרונה כ-63 מיליון גולשי אינטרנט חדשים דרך טלפונים ניידים.

הפוטנציאל הגלום באזורים הכפריים בסין, ורצון הממשלה לפתח אזורים אלו ולהוציא את התושבים מקו העוני, באים לידי ביטוי בין היתר בפתרונות טכנולוגים. דוגמאות לכך ניתן לראות בקידום התחרות ופתיחת תכניות פיילוט המאפשרות מסחר ישיר עם חקלאים דרך פלטפורמות מסחר אלקטרוני, וכן פיתוח פלטפורמות תשלומי מובייל. התוכניות עולות בקנה אחד עם תכנית החומש ה-13 שהציבה הממשלה לשנים 2016-2020. בין יעדי התוכנית נקבע כי הממשלה תפעל ותשקיע משאבים כדי לפתח את האזורים העניים ולהפכם ל"ערים חכמות", תוך שיפור השירותים הציבוריים על ידי שימוש בטכנולוגיות ואפליקציות.

בנוסף, התמיכה הרבה של הממשל הסיני בפיתוח ורכישת טכנולוגיות מידע חכמות, וההעדפה של הסינים לטלפונים ניידיים, גורמים להשקעות ורכישות רבות של חברות סיניות בתחום המובייל. כך, בתקופה האחרונה: ענקית החיפוש הסינית Baidu, ביצעה השקעה המוערכת בעשרות מיליוני דולרים ב-Taboola, חברת המלצות תוכן ישראלית. חברת Mobvista הסינית, חברת פרסום הסלולרי הגדולה באסיה רכשה את NativeX, חברת פרסום סלולרי אמריקאית, בעסקה המוערכת בכ-24.5 מיליון דולר. חברת Spearhead, חברת שיווק מהמובילות בסין רכשה את Smaato, חברת פרסום סלולרי אמריקאית, בעסקה המוערכת בכ-148 מיליון דולר. וחברת Youzu הסינית, המפתחת והמו"ל של משחקים מקוונים רכשה את חברת Bigpoint הגרמנית, המפתחת משחקים מקוונים, בעסקה המוערכת בכ-80 מיליון יורו.

מלבד סיוע ממשלתי, תאגידי ענק סינים כמו ALIBABA ו-JIND DONG הכריזו כי בשנים הקרובות ישקיעו בפיתוח תשתיות אינטרנט וחיבור אזורי פריפריה בסין לפלטפורמות המסחר האלקטרוני, כולל הכנת מערך לוגיסטי ופיננסי שיאפשר נגישות וזמינות גם לאזורים מרוחקים. בנוסף, חברות טלקום סיניות כגון: China Telecom ו- China Mobile צפויות להמשיך להרחיב את תשתיות האינטרנט המהיר במקומות פחות מפותחים בסין, ולשדרג יותר ויותר גולשים לאינטרנט במהירות של G4.

סין כבר היום נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום המובייל. מגוון השירותים הנגישים למשתמשים בלחיצת כפתור הוא כמעט אין סופי. האפליקציות הפופולריות ביותר בקרב המשתמשים בסין הן לאפליקציות להודעות (WeChat ו-QQ), למנועי חיפוש ולחדשות אינטרנט. אפליקציות נוספות בעלות גידול מתמיד הן אפליקציות לשירותי תשלום (כמו Alipay השחקנית המובילה בשוק), לקניות, הזמנת נסיעות וכדומה.

תוכניות הפיתוח הטכנולוגי בתחום הסלולר תוך גידול מתמיד באוכלוסיית מעמד הביניים בסין, מעיד שמספר משתמשי האינטרנט בסין דרך הסלולר ימשיך לצמוח בשנים הקרובות. מכאן, שכל חברה בתחום הרואה בשוק זה פוטנציאל עסקי חייבת לשאוף להשתלב בסין דרך השחקניות המקומיות. יחד עם זאת, השתלבות של חברות מובייל זרות בסין עדיין מאתגרת ומורכבת. בהקשר זה חשוב לציין שבסין בה חנות האפליקציות של גוגל למעשה חסומה כל האפליקציות צריכות לעבור דרך החברות הסיניות השולטות בשוק בסין. לפיכך נוצר מצב שבו השירותים הנ"ל ואחרים ניתנים על ידי מספר מצומצם יחסית של תאגידים סינים גדולים יותר ופחות השולטים בשוק, והחסמים העומדים בפני חברות זרות המעוניינות להשתלב בתחום הינם גדולים.

תערוכת המובייל העולמית MWC

כחלק מהחשיבות הרבה שמעניקה ממשלת סין לתחום הטכנולוגיות והמובייל והרצון לקדם את הנושא, מארחת סין מדי שנה את תערוכת המובייל העולמית MWC, אשר מתקיימת בשנחאי בין התאריכים 29 ליוני -1 ביולי 2016. ה- MWC שנחאי הינו אירוע המובייל הגדול באסיה השנה, המארח את כלל תעשיית ועולם המובייל, החל מהדרג הניהולי וכלה בצרכנים חובבי טכנולוגיה על מנת ליצור פלטפורמה בה ניתן לשתף ולחוות טכנולוגיות חדשות. שלל אטרקציות בנושא יוצגו עבור המבקרים: הפעלת טיסנים, מציאות וירטואלית, מתחם משחקים למובייל ועוד. התערוכה תאפשר למשתתפים לחוות טכנולוגיה בהקשר של "מובייל" ולראות כיצד מוצרים ושירותים המחוברים למובייל יכולים לשפר את חיי היומיום בעזרת יישומים בתחום התעשייה, הבית, הרכב, הבריאות, החקלאות ועוד.

התערוכה צפויה למשוך השנה מספר שיא של מבקרים וחברות בינלאומיות מתחום המובייל, שיציגו טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות. בתערוכה משתתפות מדי שנה החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בתעשיית המובייל בסין, ביניהן: מפעילים סלולריים, יצרני מכשירים, חברות תוכנה, אינטרנט ועוד. ההערכות צופות שבתערוכה השנה ישתתפו כ – 70,000 משתתפים, 8,000 חברות, המייצגות 101 מדינות ו-1,000 מצגים. התערוכה הוצמדה לכנס בן יומיים של ענקי המובייל בתעשייה, המושך אלפי משתתפים ברמת מקבלי ההחלטות של החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם והיא מהווה תערוכה חשובה לחברות בתחום המובייל הפונות לשוק הסיני.

בתערוכה ייפתח ביתן ישראלי בו ישתתפו כ-20 חברות ישראליות שיציגו פתרונות טכנולוגים מתקדמים לעולם המובייל של סין. בין החברות המובילות המציגות בביתן הישראלי השנה יהיו: Vexigo המציעה שירותי פרסום מקוונים, תוך שימוש בפלטפורמת פרסום וטכנולוגיה מתקדמת מתחום ה-Ad-Tech.
Cellmining הפועלת בתחום ה- (Self Organizing Network) ומציעה פתרונות לאיתור ותיקון בעיות תקשורת ברשת הסלולרית, וחברת הסייבר Checkmarx המפתחת מוצרים מתקדמים בתחום אבטחת התוכנה.