ארכיון תגיות: חדשנות שוק צרכני סין

מדריך להגנה על זכויות קניין רוחני בסין

מאת: תהילה לוי לאטי, רביד רום, נתנאל שפיגלמן

מאז שנות ה-90 נתפסת סין כמעצמת חיקויים, מה שקיבע את הדעה הרווחת במערב שזכויות על קנין רוחני בסין אינן קיימות. אך בניגוד לתדמית זו, חברות זרות מצליחות לזכות בהגנה על זכויותיהן בקניין הרוחני בסין, ככל שהן רושמות את זכויותיהן בסין.

במדריך זה נסקור חלקים מדיני הקנין הרוחני בסין, ונרחיב על חוזים רלוונטיים להגנה על קניין רוחני בסין.

סימני מסחר

סימני המסחר המוגנים בחוק הסיני הם אלו שנרשמו בסין. למעלה משש מיליון בקשות לרישום סימני מסחר מוגשות כיום בסין מדי שנה. בדומה למדינות רבות אחרות, גם בסין נהוגה מדיניות "הראשון לבקש", לפיה הזכות הבלעדית על סימן תוענק למבקש הראשון. סימנים בינלאומיים מפורסמים עשויים ליהנות מהחרגה, אך בתי המשפט הסיניים נוטים להשתמש בסעיף זה לעיתים נדירות. אם בעבר כמעט כל בקשה לרישום סימני מסחר שהוגשה  התקבלה, הרי שבשנים האחרונות פעמים רבות נמצאים מי שהקדימו ורשמו סימני מסחר רבים, כולל סימני מסחר של חברות זרות – לרבות ישראליות – על שמם. חברות עלולות לאבד את ההגנה החוקית על סימן המסחר שלהן – ואף להיתבע על השימוש בו – ככל שסימן מסחר דומה נרשם קודם לכן, ובשל כך יש חשיבות עליונה לרישום מוקדם של סימני מסחר.

יש להקפיד על רישום כפול, הן של השם המקורי והן של השם בו ממותגת החברה בסין (בדרך כלל בסינית). כך לדוגמה, בראשית שנות ה-2000 רשמה "ניו באלאנס" את שמה באנגלית כסימן מסחר, אך התרשלה ולא רשמה את שמה בסינית  ("סין באי-לון").  יזם סיני החליט לרשום על שמו את סימן המסחר "סין באי-לון", אותו כבר שיווקה ניו באלאנס בסין. מיד לאחר מכן הוא תבע את ניו באלאנס על השימוש שהיא עושה בסימן המסחר הרשום שלו, וזכה לפיצויים בסך חמישה עשר מיליון יואן. נוסף לכך, ניו באלאנס נאלצה לרכוש ממנו בתשלום מלא את זכויות השימוש העתידיות בשם "סין באי-לון", שכבר התמתג בסין.

חשוב לזכור כי כל רישום חל על סוג אחד בלבד של מוצרים/שירותים, וישנה חשיבות שסימן המסחר ירשם על כל הסוגים הרלוונטיים למוצר/שירות. כך לדוגמה, חברה סינית ששיווקה ארנקי עור בשם Apple, ונתבעה על ידי ענקית הטכנולוגיה, זכתה בדין. בית המשפט פסק שהרישום המקורי של Apple חל רק על מוצרים אלקטרוניים, ואין חשש שהצרכנים יטעו לחשוב שארנקי העור מיוצרים על ידי החברה. לפיכך, רצוי להרחיב את ההגנה ולרשום את סימן המסחר על מגוון רחב ככל האפשר של מוצרים ושירותים הרלוונטיים לו.

הליך הגשת הבקשה כולל בחינה פרוצדורלית ומהותית (אם מדובר בסימן שיכול להיות רשום, ואם יש סימני מסחר דומים או זהים), לאחר מכן שלושה חודשים שהבקשה מפורסמת כדי לאפשר הגשת ערעור של מי מהציבור. במידה והבקשה מאושרת סימן המסחר יזכה לעשר שנות הגנת קניין רוחני.

בהתאם לאמנת פריז ניתן להגיש בקשה מוקדמת וליהנות מהליך מזורז, על בסיס רישום שנעשה במדינה אחרת בתוך שישה חודשים. לפי פרוטוקול מדריד, ניתן לבקש רישום סימן מסחר במדינה אחת גם עבור מדינות אחרות. משכך, אין צורך בהגשות נפרדות, ובעת הרישום במדינת המקור ניתן לבקש שסימן המסחר יהיה מוגן גם במדינות אחרות.

הפרת ההגנה על סימן מסחר רשום מוגדרת בחמישה אופנים: שימוש בסימן מסחר זהה או דומה לו; זיוף של סימן מסחרי רשום; מכירה ביודעין של מוצרים הנושאים סימן מסחרי רשום מזויף; הסרת הסימן המסחרי הרשום מעל גבי מוצר, ו/או סימונו בסימן מסחרי חליפי, ללא הסכמת בעל הזכויות על הסימן המסחרי הרשום; גרימת נזק בכל דרך אחרת שהיא לזכויות הבלעדיות של אדם אחר להשתמש בסימן המסחר הרשום.

 

פטנטים

בדומה לסימני המסחר, גם הפטנטים המוגנים בחוק הסיני הם רק אלו שנרשמו בסין. תחת הכותרת "פטנטים" מצויות שלוש קטגוריות משנה: אמצאה, פטנט קטן, עיצוב. כמו ברוב ענפי הקניין הרוחני, גם בהגנת הפטנטים נהוגה מדיניות "הראשון לבקש", ולכן מומלץ להקדים את הרישום ככל האפשר.

ברישום פטנט אמצאה נדרש להוכיח הן התקדמות "המצאתית" ביחס לידע קודם והן ישימות פרקטית של הפטנט. על כל אמצאה שנחשפה לציבור, לרבות חשיפה במהלך בקשת הפטנט במדינות אחרות, להיות מוגשת למשרד הפטנטים הסיני בתוך 12 חודשים מיום החשיפה, לאחר מכן תאבד מחידושה ולא תוגן עוד בסין.  משך הגנת הפטנט הוא 20 שנים מיום הגשת בקשת הפטנט.

רישום "פטנט קטן" (Utility Model) מכיל רף נמוך של דרישות כשירות לרישום לעומת אלו של פטנט, ובהתאמה מעניק הגנה לזמן קצר יותר של עשר שנים מיום הגשת הבקשה. כמו פטנט, גם פטנט קטן נדרש להתקדמות וישימות פרקטית; בשונה מפטנט, בקשה לרישום פטנט קטן אינה נבחנת מהותית, אלא פרוצדורלית בלבד.

מספר עצום של פטנטים קטנים רשומים רק בסין, והדבר מקשה על סקירת השוק הסיני באופן מעמיק בשלב הבדיקה הראשוני. כאן מתגלה הבעיה באי הבחינה המהותית של פטנטים קטנים. כך לדוגמה, ענקית האלקטרוניקה הצרפתית שניידר אלקטריק חויבה לשלם 318 מיליון יואן (שהופחתו בערעור ל-183 מיליון) לחברה סינית  קטנה שתבעה אותה על הפרת פטנט קטן שנרשם רק בסין, והוחמץ בבדיקת השוק הסיני.

באשר לעיצובים, אלה מוגנים בסין למשך 10 שנים מיום הגשת בקשת הרישום. בדומה לפטנט קטן, בדיקת בקשת ההגנה היא ראשונית בלבד. על הבקשה לכלול טופס בקשה רשמי, שרטוטים או תמונות מפורטות של העיצוב המדובר, הסבר קצר, ומסמכים רלוונטיים נוספים, אם ישנם. בדומה לישראל, עיצובים המפרים את המוסר או הסדר הציבוריים (שימוש בדגל סין, בסמל האולימפיאדה וכדומה) לא יזכו להגנה. כמו כן לא יירשמו מוצרים שאין להם צורה, צבע או דפוס קבועים, מוצרים המהווים חלק בלתי נפרד ממוצר אחר שאינו מוגן ועוד.

הפרת זכויות העיצוב היא אחד התחומים בהם יצא שמה של סין לרעה בכל הנוגע להפרת זכויות קניין רוחני, בשל תעשיית זיופי המותגים שפרחה בה עד העשור האחרון. ממשלת סין פועלת ביד קשה נגד התופעה, הן כדי לאכוף את החוק והן כדי למזער את הנזק התדמיתי העצום שנגרם למוצרי התעשייה הסינית בכללה.

רישום שמות דומיין ואתרי אינטרנט – פריבילגיה סינית

רק חברות סיניות יכולות לרשום שמות דומיין בסיומת "cn.". למעלה משישים רשמים מוסמכים על ידי מרכז המידע ברשת האינטרנט הסינית (CNNIC) לביצוע רישום שמות הדומיין הסיניים "cn." ברחבי סין. בקשות עשויות להיקלט על ידי סוכנויות אחרות במדינה, אך רק ה-CNNIC בבייג'ינג מוסמך לאשר אותן. עם הגשת הבקשה יש לכלול את הטפסים הבאים: טופס בקשה עם חותם העסק של החברה המבקשת; העתק תעודת עסק בסין (בתוספת תעודת קוד הארגון); העתק תעודת הזהות של איש הקשר הרשום בסין, שעליו להיות אזרח סיני.

זכויות יוצרים – רישום תוכנה

חוק זכויות היוצרים הסיני קובע שאין חובה לרשום את זכויות היוצרים על תוכנות במנהל זכויות היוצרים הלאומי (NCA) לשם הגנה עליהן, שכן הזכויות ניתנות באופן אוטומטי מעצם חיבור היצירה. עם זאת, ישנה אפשרות לרשום תוכנה כקניין רוחני. יתרונו הברור של הרישום המסודר הוא התיעוד ציבורי, שעשוי לשמש ראיה במקרים של מחלוקות משפטיות. במקרה בו תופר זכות היוצרים על התוכנה, יבסס הרישום עילת תביעה קלה להוכחה. שני החריגים בהם נדרשת הוכחת זכויות יוצרים על ידי רישום התוכנה הם כאשר מדובר בבקשה לפרסום והוצאה לאור של משחקי וידאו/מחשב, או כאשר רוכשת התוכנה היא חברה ממשלתית.

לרישום התוכנה נדרש צירוף של 30 עמודים רצופים בהתאמה, המתארים ומגוללים את תחילת הקוד ועד סוף קוד המקור. חשיפה זו של התוכנה מציפה חשש מהותי אצל חברות זרות רבות מפני רישום תוכנה בסין. בהקשר זה יש לציין שבמידה שרשימת קוד המקור או התיעוד כוללים סודות אותם מעוניין המבקש שלא לחשוף, הוא רשאי להגיש בקשה מנומקת ל"הגשה חריגה" של רשימת קוד המקור. באשר לזמני הרישום, בקשה לרישום תוכנה אורכת כחודש ימים.

הגנה חוזית על קניין רוחני בסין

המשולש החוזי: סודיות, אי שימוש ואי עקיפה

בנוסף לרישום זכויות הקניין הרוחני בסין, ישנה חשיבות רבה להגנה חוזית על זכויות הקניין הרוחני. מאחר שחברות זרות רבות מניחות כי בסין לא נאכפים כללי הקניין הרוחני, הן לא טורחות לחתום על חוזים המסייעים על הגנה על הקניין הרוחני בסין. אנו ממליצים לחתום על חוזים המסייעים בהגנה על קניין רוחני. בסין כדאי לא להסתפק ב NDA (הסכם הסודיות) הכללי אלא לחתום על NNN שכולל לצד חובת סודיות, גם הסכמי אי שימוש ואי עקיפה. בראש ובראשונה, מטרת החוזים היא הבהרת ציפיות והסכמות הצדדים לגבי הקניין הרוחני. בחוזים אלו כדאי להבהיר את  הבעלות על הקניין הרוחני,  וכן הוראות הנוגעות לזכויות הקניין הרוחני, גם לאחר סיום היחסים העסקיים בין הצדדים.

חוק החוזים הסיני מגן על סודות מסחריים אליהם נחשף צד במהלך משא ומתן ומונע שימוש אסור בהם, בין אם נכרת החוזה ובין אם לאו. אך הגנה זו לבדה אינה מספקת: הגדרת "סודות מסחריים" עשויה להתפרש בצמצום, וכמו כן היא לא מבהירה את כללי ברירת הדין. לכן רצוי לחתום על הסכם שמירת סודיות, הן כדי להפגין רצינות, הן כדי לקבוע את כללי ברירת הדין, והן כדי לספק הגנה רחבה יותר. להסכם זה כפוף כל צד החתום על הסכם שמירת הסודיות.

על פי חוק התחרות ההוגנת, הגדרת "סוד מסחרי" היא "מידע טכני או מבצעי שאינו ידוע לציבור, המסוגל להביא יתרונות כלכליים לבעלי הזכויות, שיש לו תחולה מעשית ואשר בעלי הזכויות נקטו באמצעים לשמירת סודיותו". משנחתם ההסכם, הסוד המסחרי יכול להיות בשימוש למטרות החוזה בלבד, ולמטרות שהוגדרו בו בלבד. תחולת ההפרה רחבה, והיא כוללת גם: כפייה או אמצעים בלתי חוקיים אחרים; גילוי או שימוש בסודות מסחריים; גילוי או שימוש בסודות מסחריים, בניגוד להסכם או לדרישות החיסיון המוטלות על ידי הצד בעל הזכויות. צדדים שלישיים המשיגים, משתמשים, או חושפים סודות עסקיים, שידעו או שהיה עליהם לדעת כי הופרו על ידי כל אחד מהאמצעים המפורטים לעיל, ייחשבו אף הם כמפרים סוד מסחרי. יודגש כי כדי לזכות להגנת החוק הסיני, על המידע המוגדר כסוד מסחרי להיות בעל ערך כלכלי.

בית המשפט העליון בסין פירט את אמצעי הזיהוי בהם ישתמשו בתי המשפט, בבואם לקבוע האם בעלי הסוד המסחרי נקטו באמצעים לשמירת סודיותו להלן: הגבלת גילוי הסוד לאנשים מסוימים; נעילת או הצפנת מידע; סימונו כ"חסוי"; שימוש בסיסמאות או קודים המגבילים את הגישה למידע; התקשרות בהסכמי סודיות; הגבלת גישה וביקורים למכונות או אתרים המכילים מידע; וכן אמצעים סבירים אחרים.

הואיל ובדרך כלל הסכם סודיות מגן רק מפני גילוי של הסוד המסחרי, אך לא מפני השימוש בו לצרכים שאינם צרכי ההסכם, יש להתייחס לכך מפורשות בהסכם. לפיכך, חשוב לכלול בהסכם הסודיות התייחסות ספציפית לאי שימוש במידע ואי תחרות.

כמו-כן חשוב לכלול בהסכם התייחסות לאי עקיפה. הסכם זה חיוני כאשר מדובר במרבית ענפי הייצוא הסיניים, בהם המשקל המכריע הוא של המחיר. הוא נועד למקרים בהם השותף הסיני עלול לפנות ישירות אל השוק בו משווק היזם את תוצרתו, ולנסות לשווק בו באופן בלתי אמצעי את תוצרת המפעל במחירים זולים מאלו של היבואן, תוך פגיעה בו. ההסכם אינו חיוני במקרים בהם לאיכות וטיב השירות קיים משקל רב.

הסכמי סודיות ועובדים

חברות רשאיות להחתים עובדי מפתח על חוזה סודיות מפורט ונפרד, או לכלול סעיף סודיות נפרד בתוך חוזה העבודה הכללי עליו העובד חתום גם הוא. נוסף להתייחסות לסודות מסחריים קיימים, יכול הסכם הסודיות לכלול גם הוראה המתייחסת לסודות עסקיים וידע שפותחו על ידי העובד עצמו; מומלץ למעסיקים לקבוע מפורשות הוראה מעין זו. יצוין כי על החברה לזהות בקפידה לאילו עובדים קיימת גישה למידע חסוי, שכן סביר כי בתי משפט לא יכירו בחוזי סודיות כלליים, החלים גם על עובדים חסרי גישה למידע. לפיכך יש לנהל מידע מסווג על פי מערכת כללים שיטתית, שהפרתה תהווה עילה לתביעה. על החברה לאמץ ולאכוף בעקביות מדיניות מידע חסוי כתובה – לרבות סנקציות או תשלומי פיצויים קבועים בגין חשיפת המידע – עליה יחתמו כלל העובדים, לצד הצהרה שהם מבינים את תכניה ויפעלו לפי מדיניות זו. המעסיק יקבע איזה מידע יש לשמור כסודי בתפעול היומיומי של החברה, וכיצד יש לטפל בו. כמובן שיש להגביל מידע שהוא סוד עסקי לגיטימי, שכן אחרת ההפרה לא תיאכף.

בתיאורי התפקיד של העובדים בעלי הגישה למידע זה, יש לכלול חובת שמירת סודיות. יש לבצע נוהל בדיקה קבוע לעובדים בעלי הגישה לסודות עסקיים, ולתזכר אותם בדבר חובתם לשמור את המידע אליו נחשפו בסודיות מוחלטת. יש לנהל תיעוד, קשיח או אלקטרוני, של העובדים המשתתפים בפגישות בהן נידונים סודות עסקיים. רישומים אלו עשויים לשמש כהוכחה לגישה למידע שנטען כי חסיונו הופר. בנוסף, יש להגביל את הגישה הפיזית למסמכים וציוד. במחשבים המכילים סודות מסחריים, למשל, יש להקים חומת אש, ולתייג קבצים המכילים סודות מסחריים כ"מסווג" או "מוגבל", כדי למנוע את החשיפה אליהם בשוגג.

לגבי אי תחרות, מומלץ להחתים מראש עובדי מפתח על התחייבות כי לאחר שיסיימו את תפקידם בחברה, הם לא יוכלו לעסוק בעבודה דומה בחברה מקבילה-מתחרה לחברה ממנה פרשו. הסכם זה מספק הגנה רחבה יותר מפני זליגת סודות מסחריים שיודלפו תוך עשיית שימוש בהם. הגבלת אי התחרות מוגבלת  למשך שנתיים בלבד; הסכמים ארוכים מפרק זמן זה לא ייאכפו. בדומה, גם ההיקף הגיאוגרפי של הסכם אי התחרות אמור להיות מוגבל לטווח הגיאוגרפי הנדרש כדי להגן על האינטרסים העסקיים, תוך מזעור הפגיעה בעובד. עוד חשוב לציין כי במידה וחברה מגבילה עובד באי תחרות לאחר סיום ההעסקה, החברה צריכה לשלם לעובד שכר מסוים במהלך תקופה זאת, והדבר צריך להיות מצוין במפורש בחוזה כתגמול שניתן לעובד בעבור עמידה בתנאי אי תחרות. השכר המינימלי משתנה מפרובינציה לפרובינציה, אבל בדרך כלל עומד על כשליש משכר העובד.

אכיפה

בפני מי שזכויות הקניין הרוחני שלו נפגעו עומדות אפשרויות שונות לאכיפה כדלהלן:

אכיפה מנהלית

ניתן לפנות למשרד המקומי של התעשייה, המידע והטכנולוגיה, ו/או למשרד האדמיניסטרטיבי של קניין רוחני העוסק בסימני מסחר (ככל וההפרה נוגעת לסימני מסחר), ו/או לפנות למחלקה העוסקת ברגולציית השוק בפרובינציה הרלוונטית בה התרחשה ההפרה. למשרדים יש סמכות לחקירה, תפיסת מוצרים, סגירת העסק, הפעלת משטרה, הטלת קנסות, השמדת מוצרים.

פנייה לרשויות המנהליות הללו לגבי הפרות של קניין רוחני, תוך דרישה להפסיק את ההפרה ולהפסיק את כל הפעילות העסקית הגורמת להפרה, עשויה להיות יעילה, והיא אף לא כרוכה בעלויות יקרות. לסוכנות הרגולטיבית הרלוונטית נתונות סמכויות ההשגחה והביקורת, והיא מפקחת שלא תהא הפרה חוזרת. במסגרת סמכותה היא יכולה להחרים מוצרים ולהטיל קנסות בגין הפעולות המפרות או תוצאותיהן.

אכיפה אזרחית

מדובר באפיק אזרחי-שיפוטי, שייתכן ויניב פיצויים, אך על פי החוק נזק בגין הפרת זכויות קניין רוחני הוא שווה ערך לאובדן שנגרם לבעלי הזכויות בגין ההפרה. בשל כך על דרך הרוב, סכומי הנזק הנפסקים בבתי משפט בסין אינם גבוהים, שכן לא נכללים בהם פיצויי עונשין. בנוסף, הליכים אזרחיים בבתי משפט עלולים לארוך זמן רב וכן להיכרך בעלויות גבוהות.

אכיפה פלילית

במקרים מסוימים ניתן גם לפנות למשטרה, לשם אכיפה פלילית שתניב קנסות ו/או עונשי מאסר. על פי החוק, פגיעה רבה בקניין רוחני דינה מאסר של עד שלוש שנים, ופגיעה המשבשת את הסדר הכלכלי ושהניבה רווחים גדולים לצד המפר (והפסדים גדולים לצד שהופרה זכותו) דינה מאסר עד שבע שנים. עם זאת, ההליך הפלילי הוא ארוך ומייגע, והקנסות שהוא משית קטנים יחסית, ולכן כאשר מדובר בנזק בהתהוות מומלץ לפנות לאפיקים המנהליים שתועלתם מידית. על איטיות האכיפה הפלילית ניתן ללמוד מסיפורה של ענקית תוכן פיראטי שפעלה בשנגחאי מאז 2006 ועד לאחרונה. בתקופת זמן זו פרסמה החברה למעלה מעשרים אלף תכנים נטולי רישיון לשמונה מיליון מנויים. אכיפה פלילית הביאה להפסקת פעילותה רק בראשית פברואר השנה, כעבור חמש עשרה שנה וכשישה עשר מיליון יואן רווחים.

קניין רוחני סחר אלקטרוני

על מנת למכור מוצרים בפלטפורמות הסחר המובילות בסין, חברות צריכות להוכיח בעלות או רישיון לגבי סימני המסחר של המוצרים הנמכרים. לאחרונה סין מגבירה אכיפה של זכויות קניין רוחני גם בתחום הסחר האלקטרוני ("אי קומרס"). כך למשל, חוות דעת מנחה חדשה של בית המשפט העליון הסיני שפורסמה ב-10 בספטמבר 2020 ונוגעת ליישום כלים בהתמודדות עם הגנה על פלטפורמות אי קומרס שמה נר לרגליה להגביר אכיפה ויעילות תוך הטלת חובת זהירות על מפעילי הפלטפורמה.

חוק הסחר האלקטרוני, מפרט שורה של אמצעים שניתן לנקוט בכדי לעצור את הפרה של קניין רוחני, בין היתר באמצעות מחיקה, חסימה, ניתוק של עסקאות ושירותים, וכן אף הפסקתם אם מדובר בהפרת זכויות חוזרת. בחוות הדעת נקבעו הפרטים שיש לציין בהודעה על הפרה או הפרה נגדית כך יש להוסיף מידע רלוונטי הנוגע להוכחת זכות קיימת של קניין רוחני, תביעות, ראיות ראשוניות, אמצעים ספציפיים ותצהיר על אמיתות ההודעה. בכל הקשור לזכות לפטנטים, הפלטפורמה יכולה אף לדרוש מבעל הזכות והמפעיל להגיש הסבר על התכונות הטכניות או העיצוביות של הפטנט ועוד.

חוות הדעת גם מחזקת את הטלת חובת הזהירות נוספת על כל מפעיל פלטפורמה לסחר אלקטרוני כך שאם הוא יודע או צריך היה להיות לדעת שקיימת פגיעה בזכויות הקניין הרוחני, עליו לנקוט באמצעים הנדרשים, אחרת הוא יישא באחריות משותפת על ההפרה.

מניעת ההפרה צריכה להתבצע גם אקטיבית, עובר לה וכפעולה מונעת. בין הכללים שיש לבצע בתוך חובת הזהירות הם: בדיקה תפעולית של מפעילים בפלטפורמה, ביצוע ביקורת סבירה, נקיטת אמצעים טכניים יעילים לחסימת מפרים וסינונם – כך למשל חסימה של המילים "סחורה מזויפת" ו"חיקוי ברמה גבוהה", בחינה ועיון בזכויותיהן של חנויות המסומנות כחנויות מותג או דגל, השארת קישורים למוצרים למכירה חוזרת בעוד התלונה עדיין בתוקף.

חוות הדעת המנחה אמורה לסייע בהטמעת ההתחייבויות הנוגעות לפיראטיות וזיוף בפלטפורמות אי קומרס ומאפשרת גמישות רחבה יותר בהתמודדות עם מפרי זכויות. הדבר משקף את המגמה של סין בשנים האחרונות להגנה על זכויות קניין רוחני. כך לדוגמא  ייצג משרדנו מעצבת אופנה ישראלית ידועה, שבסימן המסחר הרשום שלה בסין נעשה שימוש והועלו חיקויים שלו באתר Alibaba . מיד עם הגשת התלונה על ידי משרדנו בצירוף הוכחת סימן המסחר הרשום,   Alibaba דאגו להסיר את הדפים מהרשת ולשמור על זכויותיה הבלעדיות.

לסיכום

חוקי הקניין הרוחני הסיניים מעניקים הגנה לקניין רוחני, ובשנים האחרונות אנו רואים מגמה של התגברות אכיפה והגנה בתחום זה. דיני הקניין הרוחני היעילים ביותר הם אלו המשלבים באופן נכון שיקולים משפטיים, פרקטיים ואסטרטגיים. שילובי גישות רבים אומצו על ידי חברות רב לאומיות הפעילות בסין. לדעתנו, רישום מוקדם של הזכויות בסין יחד עם בדיקת נאותות בהירה ורציפה, תוך הגנה פרקטית על הקניין הרוחני , יכול להעניק הגנה מרבית בסין.

 

ההזדמנויות מחכות בדרך המשי

קרן דרך המשי היא הזדמנות טובה לקרנות ישראליות, שיכולות להקים עמה קרן משותפת להשקעות בחברות ישראליות

יוזמת דרך המשי (One Belt One Road) היא יוזמה שהגה ב–2013 נשיא סין, שי ג'ינפינג, ונועדה לקדם את דרך המשי העתיקה — דרך הסחר הסינית, היבשתית והימית. מטרת היוזמה השאפתנית היא לעודד שיתוף, פיתוח ופתיחות כלכלית ותרבותית בין סין לעולם, ולקדם את הסחר של סין עם אסיה, אירופה ואפריקה, וכן עם ישראל.

כחלק מהיוזמה, הוקמה בדצמבר 2014 קרן דרך המשי, בהיקף של 40 מיליארד דולר. מטרת הקרן היא לממש ולסייע לקידום בעולם של יוזמת דרך המשי על ידי השקעות ומימון פיננסי. הקרן מתמקדת בעיקר בפרויקטים של בנייה, תשתיות, אנרגיה ותיעוש, ובשיתופי פעולה פיננסיים החיוניים לקישור של הכלכלה הסינית עם שאר העולם. במאי הודיע ג'ינפינג כי סין תשקיע 124 מיליארד דולר ביוזמת דרך המשי, מהם 14.5 מיליארד דולר בקרן דרך המשי.

אין קריטריונים חד־משמעיים שבהם צריך לעמוד כדי לקבל השקעה או מימון פיננסי מהקרן, אלא עקרונות כלליים שלפיהם הקרן תבחן כל פרויקט. בין העקרונות ניתן למנות את הקווים המנחים הבאים: הפרויקטים צריכים לענות על הצרכים ההתפתחותיים של המדינות והאזורים שבהם יפעלו; הם חייבים לשרת את האינטרסים ההדדיים ולהביא תועלת מעשית לסין ולמדינות לאורך דרך המשי; הם צריכים להיות משמעותיים עבור פיתוח הכלכלה הריאלית — לדוגמה, שיפור יכולות הייצור, הטכנולוגיה, הניהול, התפעול והחדשנות; ועליהם להיות מעשיים מבחינה מסחרית ולהימצא באיזון סביר בין הסיכון לתשואות.

מאז הושקה, הקרן ביצעה כמה השקעות בפרויקטים ובחברות שונות. בין השקעותיה ניתן למנות השקעה של 2 מיליארד דולר והלוואה של 15 מיליארד דולר בקרן משותפת לקזחסטן ולסין. בין הפרויקטים שבהם משקיעה הקרן יש כאלה בתחום כריית נחושת, אלומיניום ומפעל מלט. השקעה נוספת של הקרן נעשתה בשיתוף עם חברת כמצ'יינה (חברת כימיקלים בבעלות ממשלתית סינית) במפעל הצמיגים האיטלקי פירלי. כמו כן, השקיעה הקרן בפרויקטים של גז טבעי ברוסיה.

קרן דרך המשי מחפשת שיתופי פעולה עם קרנות ממדינות שונות במטרה להקים קרנות משותפות להשקעה בפרויקטים. זו הזדמנות טובה לקרנות ישראליות לחבור לקרן דרך המשי, ולבחון הקמת קרן משותפת להשקעות בחברות טכנולוגיות ישראליות שעשויות להשתלב ביוזמה.

לקבלת השקעה מקרן דרך המשי או להכרה בכך שפרופיל החברה מתאים לקריטריונים הכלליים של היוזמה, יש חשיבות משמעותית מאוד לחברות ישראליות המעוניינות לפעול בסין או רוצות לקבל השקעה מחברות סיניות. לאחר תקופה ארוכה של עיכובים והשהיות בנתינת אישורים להשקעות של חברות סיניות מחוץ לסין, הוציאה ממשלת סין הודעה מנחה באוגוסט האחרון, שבה הגדיר הממשל הסיני את התחומים שבהם הוא מעודד השקעות סיניות מחוץ לסין. בין התחומים נמנים בנייה, תשתיות, היי־טק, חקלאות, וכן השקעות התואמות את המדיניות של יוזמת דרך המשי. כך למעשה, השקעות בחברות ישראליות העוסקות בתחומים הקשורים ליוזמת דרך המשי יקבלו העדפה מהממשל הסיני להשקעה מחוץ לסין.

תחום משמעותי נוסף הוא הנפקות של חברות ישראליות בבורסה בהונג קונג. המשקיעים בהונג קונג מייחסים משמעות רבה לפעילות של החברה בסין, ובעיקר להשתלבות החברה ביוזמת דרך המשי. במקרה שחברה מצליחה לקבל השקעה או מימון מקרן דרך המשי, יהיה לה קל באופן משמעותי לגייס כספים בהנפקה בהונג קונג. מכאן שחברות ישראליות השוקלות להירשם למסחר בהונג קונג או בסין צריכות לבדוק כיצד באפשרותן להשתלב ביוזמה, או לקבל מימון או השקעה מהקרן.

אם חברות ישראליות ישכילו להכיר את יוזמת דרך המשי ויבדקו אפשרויות מעשיות להשתלב בה, זו תהיה עבורן הזדמנות מצוינת להרחיב את הפעילות העסקית ולגייס כספים בסין.

לחץ כדי לעבור למאמר במרקר

סין – שוק המובייל המשגשג בעולם

על רקע הצמיחה המהירה של סין בשנים האחרונות, אין זה מפתיע שהמדינה ממשיכה לשבור שיאים ולשמר את מעמדה כמדינה בעלת מספר גולשי האינטרנט הגדול בעולם. מספר גולשי האינטרנט בסין עומד כיום על למעלה מ-688 מיליון איש (כ-50% מכלל האוכלוסייה). על אף הנתונים המרשימים, ומתוך הכרה בכך שהפוטנציאל עוד רחוק ממימוש, ממשיכה ממשלת סין להשקיע סכומי עתק בהרחבת התשתיות ובחיבור הפריפריה ברחבי המדינה לרשתות אינטרנט מתקדמות.

מספרם של כלל גולשי האינטרנט דרך טלפונים ניידים עומד כיום על יותר מ-620 מיליון גולשים, המהווים כ-90% מכלל גולשי האינטרנט בסין. על רקע הצמיחה המהירה של הענף ותמיכת השלטונות הסינים במסגרת עידוד חדשנות ופיתוח טכנולוגי בסין, הצטרפו בשנה האחרונה כ-63 מיליון גולשי אינטרנט חדשים דרך טלפונים ניידים.

הפוטנציאל הגלום באזורים הכפריים בסין, ורצון הממשלה לפתח אזורים אלו ולהוציא את התושבים מקו העוני, באים לידי ביטוי בין היתר בפתרונות טכנולוגים. דוגמאות לכך ניתן לראות בקידום התחרות ופתיחת תכניות פיילוט המאפשרות מסחר ישיר עם חקלאים דרך פלטפורמות מסחר אלקטרוני, וכן פיתוח פלטפורמות תשלומי מובייל. התוכניות עולות בקנה אחד עם תכנית החומש ה-13 שהציבה הממשלה לשנים 2016-2020. בין יעדי התוכנית נקבע כי הממשלה תפעל ותשקיע משאבים כדי לפתח את האזורים העניים ולהפכם ל"ערים חכמות", תוך שיפור השירותים הציבוריים על ידי שימוש בטכנולוגיות ואפליקציות.

בנוסף, התמיכה הרבה של הממשל הסיני בפיתוח ורכישת טכנולוגיות מידע חכמות, וההעדפה של הסינים לטלפונים ניידיים, גורמים להשקעות ורכישות רבות של חברות סיניות בתחום המובייל. כך, בתקופה האחרונה: ענקית החיפוש הסינית Baidu, ביצעה השקעה המוערכת בעשרות מיליוני דולרים ב-Taboola, חברת המלצות תוכן ישראלית. חברת Mobvista הסינית, חברת פרסום הסלולרי הגדולה באסיה רכשה את NativeX, חברת פרסום סלולרי אמריקאית, בעסקה המוערכת בכ-24.5 מיליון דולר. חברת Spearhead, חברת שיווק מהמובילות בסין רכשה את Smaato, חברת פרסום סלולרי אמריקאית, בעסקה המוערכת בכ-148 מיליון דולר. וחברת Youzu הסינית, המפתחת והמו"ל של משחקים מקוונים רכשה את חברת Bigpoint הגרמנית, המפתחת משחקים מקוונים, בעסקה המוערכת בכ-80 מיליון יורו.

מלבד סיוע ממשלתי, תאגידי ענק סינים כמו ALIBABA ו-JIND DONG הכריזו כי בשנים הקרובות ישקיעו בפיתוח תשתיות אינטרנט וחיבור אזורי פריפריה בסין לפלטפורמות המסחר האלקטרוני, כולל הכנת מערך לוגיסטי ופיננסי שיאפשר נגישות וזמינות גם לאזורים מרוחקים. בנוסף, חברות טלקום סיניות כגון: China Telecom ו- China Mobile צפויות להמשיך להרחיב את תשתיות האינטרנט המהיר במקומות פחות מפותחים בסין, ולשדרג יותר ויותר גולשים לאינטרנט במהירות של G4.

סין כבר היום נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום המובייל. מגוון השירותים הנגישים למשתמשים בלחיצת כפתור הוא כמעט אין סופי. האפליקציות הפופולריות ביותר בקרב המשתמשים בסין הן לאפליקציות להודעות (WeChat ו-QQ), למנועי חיפוש ולחדשות אינטרנט. אפליקציות נוספות בעלות גידול מתמיד הן אפליקציות לשירותי תשלום (כמו Alipay השחקנית המובילה בשוק), לקניות, הזמנת נסיעות וכדומה.

תוכניות הפיתוח הטכנולוגי בתחום הסלולר תוך גידול מתמיד באוכלוסיית מעמד הביניים בסין, מעיד שמספר משתמשי האינטרנט בסין דרך הסלולר ימשיך לצמוח בשנים הקרובות. מכאן, שכל חברה בתחום הרואה בשוק זה פוטנציאל עסקי חייבת לשאוף להשתלב בסין דרך השחקניות המקומיות. יחד עם זאת, השתלבות של חברות מובייל זרות בסין עדיין מאתגרת ומורכבת. בהקשר זה חשוב לציין שבסין בה חנות האפליקציות של גוגל למעשה חסומה כל האפליקציות צריכות לעבור דרך החברות הסיניות השולטות בשוק בסין. לפיכך נוצר מצב שבו השירותים הנ"ל ואחרים ניתנים על ידי מספר מצומצם יחסית של תאגידים סינים גדולים יותר ופחות השולטים בשוק, והחסמים העומדים בפני חברות זרות המעוניינות להשתלב בתחום הינם גדולים.

תערוכת המובייל העולמית MWC

כחלק מהחשיבות הרבה שמעניקה ממשלת סין לתחום הטכנולוגיות והמובייל והרצון לקדם את הנושא, מארחת סין מדי שנה את תערוכת המובייל העולמית MWC, אשר מתקיימת בשנחאי בין התאריכים 29 ליוני -1 ביולי 2016. ה- MWC שנחאי הינו אירוע המובייל הגדול באסיה השנה, המארח את כלל תעשיית ועולם המובייל, החל מהדרג הניהולי וכלה בצרכנים חובבי טכנולוגיה על מנת ליצור פלטפורמה בה ניתן לשתף ולחוות טכנולוגיות חדשות. שלל אטרקציות בנושא יוצגו עבור המבקרים: הפעלת טיסנים, מציאות וירטואלית, מתחם משחקים למובייל ועוד. התערוכה תאפשר למשתתפים לחוות טכנולוגיה בהקשר של "מובייל" ולראות כיצד מוצרים ושירותים המחוברים למובייל יכולים לשפר את חיי היומיום בעזרת יישומים בתחום התעשייה, הבית, הרכב, הבריאות, החקלאות ועוד.

התערוכה צפויה למשוך השנה מספר שיא של מבקרים וחברות בינלאומיות מתחום המובייל, שיציגו טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות. בתערוכה משתתפות מדי שנה החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בתעשיית המובייל בסין, ביניהן: מפעילים סלולריים, יצרני מכשירים, חברות תוכנה, אינטרנט ועוד. ההערכות צופות שבתערוכה השנה ישתתפו כ – 70,000 משתתפים, 8,000 חברות, המייצגות 101 מדינות ו-1,000 מצגים. התערוכה הוצמדה לכנס בן יומיים של ענקי המובייל בתעשייה, המושך אלפי משתתפים ברמת מקבלי ההחלטות של החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם והיא מהווה תערוכה חשובה לחברות בתחום המובייל הפונות לשוק הסיני.

בתערוכה ייפתח ביתן ישראלי בו ישתתפו כ-20 חברות ישראליות שיציגו פתרונות טכנולוגים מתקדמים לעולם המובייל של סין. בין החברות המובילות המציגות בביתן הישראלי השנה יהיו: Vexigo המציעה שירותי פרסום מקוונים, תוך שימוש בפלטפורמת פרסום וטכנולוגיה מתקדמת מתחום ה-Ad-Tech.
Cellmining הפועלת בתחום ה- (Self Organizing Network) ומציעה פתרונות לאיתור ותיקון בעיות תקשורת ברשת הסלולרית, וחברת הסייבר Checkmarx המפתחת מוצרים מתקדמים בתחום אבטחת התוכנה.

תערוכת המובייל העולמית MWC – שנחאי 2015

ארגון ה-GSM ציין בשבוע שעבר שיא חדש כשדיווח על כ-40,000 משתתפים מכ-100 מדינות שלקחו חלק בתערוכת המובייל השנתית (Mobile World Congress) שנערכה בשנחאי. שנה קודם לכן באותו המקום מספר המשתתפים הגיע לכ-26,000 "בלבד". התערוכה מושכת אליה מדי שנה את החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בתעשיית המובייל בסין, מפעילים סלולריים, יצרני מכשירים, חברות תוכנה ואינטרנט ועוד. בין השמות המובילים הופיעו: Alibaba, China Mobile, China Telecom, China Unicom, Huawei, Lenovo, ZTE, Visa ועוד.

זו השנה השנייה שמכון הייצוא ומנהל סחר החוץ במשרד הכלכלה מקימים ביתן לאומי בתערוכה בשנחאי. השנה השתתפו 17 חברות ישראליות שהציגו פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לעולם המובייל, ובין היתר ערכו פגישות B2B עם גורמים רלוונטים בתעשייה במשך שלושת ימי התערוכה.

שוק המובייל בסין צומח בקצב מהיר במיוחד. חברות סיניות גדולות וקטנות נמצאות בתחרות מתמדת ביניהן במטרה לזכות בנתח גדול יותר של לקוחות תוך שילוב המוצרים עם הטכנולוגיות המתקדמות מרחבי העולם. תערוכת המובייל העולמית הבאה בשנחאי צפויה להתקיים ב-27 ליוני 2016.

תערוכת מובייל - שנחאי 2015

89% מגולשי האינטרנט בסין עושים זאת דרך המכשירים הניידים

על פי דו"ח שהתקבל ממרכז ה-China Internet Network Information Center) CNNIC), מספרם הכולל של משתמשי האינטרנט בסין הגיע ביוני האחרון ל-668 מיליון, כ-19 מיליון משתמשים יותר מאשר בשנה החולפת. מספר משתמשי האינטרנט דרך הסלולר הגיע ל-88.9% אחוזים (כ-594 מיליון משתמשים), לעומת 86% בסוף שנת 2014.

על מנת להבין את מידת הגודל: מספר משתמשי האינטרנט בסין הינו יותר מכפול מכלל אוכלוסיית ארה"ב.

האפליקציות הפופולריות ביותר בקרב המשתמשים בסין הן להודעות (WeChat ו-QQ), למנועי חיפוש ולחדשות אינטרנט. אפליקציות נוספות בעלות גידול מתמיד הן אפליקציות לשירותי תשלום (כמו Alipay השחקנית המובילה בשוק), לקניות, הזמנת נסיעות וכדומה.

בהתאם לגידול ולצורך הטכנולוגי, חברות הסלולר דואגות לפתח את תשתיות האינטרנט הסלולרי ולשפר את מהירות הגלישה. הפיתוח מתבצע בתמיכת הממשלה המרכזית, ועל פי התוכניות שיפור משמעותי במהירות הגלישה יבוא לידי ביטוי כבר במחצית הראשונה של שנה הבאה (2016).

תוכניות הפיתוח הטכנולוגי בתחום הסלולר תוך גידול אוכלוסיית מעמד הביניים בסין, מעיד שמספר משתמשי האינטרנט דרך הסלולר ימשיך לצמוח בשנים הקרובות. מכאן, כל חברה בתחום הרואה בשוק זה פוטנציאל עסקי חייבת לשאוף להשתלב בסין דרך השחקניות המקומיות.

שנת הארנב ותוכנית החומש ה-12

ראש השנה הסיני חל השנה בתחילת חודש פברואר 2011 והשנה התחלפה משנת הנמר לשנת הארנב. שנת הארנב מסמלת רוגע ואופטימיות, בשונה משנת הנמר המסמלת שינויים דרמטיים.

בשנת הארנב תיכנס לתוקף תוכנית החומש ה-12 של סין. החל משנת 1953 עובדת סין בהתאם לתוכניות חומש שבהן מתוכננות החמש השנים הבאות מבחינה כלכלית. הכלכלה הסינית, אשר לאחרונה הוכרזה ככלכלה הגדולה השנייה בעולם ידועה בחשיבה לתכנון לטווח הארוך. בתוכנית ישנם שינויים כלכליים רבים אשר ישפיעו על עתיד סין והעולם כולו בשנים הבאות.

תוכנית החומש ה-12 של סין הינה תוכנית המעצבת את הכלכלה הסינית בחמש השנים הקרובות (2011-2015). התכנית נקבעת ע"י המפלגה הקומוניסטית של סין באמצעות הוועדה מרכזית והקונגרס הלאומי. התוכנית כוללת תכנון מראש של האסטרטגיה להתפתחות כלכלית, הצבת יעדי צמיחה ורפורמות המיועדות לכלל סין. בנוסף לכך, התוכנית כוללת תוכניות ספציפיות לאזורים מקומיים שונים.  

במרכז תוכנית החומש החדשה עומדים שינויים כלכליים ובעיקר מעבר לכלכלה צרכנית במטרה לייצב את הצמיחה הכלכלית ופיזור ההון בחלוקה שווה. וזאת כדי להתמודד עם האתגרים הפנימיים: פערים כלכליים, אינפלציה והתחממות יתר של שוק הנדל"ן.

לתוכנית החומש ה-12 יש תפקיד חשוב לקדם את מטרת סין להגיע לכלכלה מאוזנת בשנים הבאות. וזאת באמצעות האטה בצמיחה הכלכלית (הגדלת ה-GDP בכ- 7% בשנה) ועיצוב צמיחה מאוזנת והגברת הצריכה. בתוכנית מזהה המפלגה הקומוניסטית מספר גורמים אשר עלולים להפריע להתקדמות סין ובהם: מחסור במשאבים טבעיים, צריכה מקומית מועטה, חלוקה לא שוויונית של המשאבים, מחסור בחדשנות ויזמות, מחסור בחקלאות מתקדמת, קושי במציאת משרות לבוגרי האוניברסיטאות הרבים. ובעיקר עידוד הצמיחה בפנים הארץ כדי לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בסין.

הפתרונות המוצעים בתוכנית הינם להוביל את סין מכלכלה מוּנעת ייצור לכלכלה מוּנעת צריכה, להפוך את החקלאות הכפרית למודרנית יותר, לקדם חסכון באנרגיה ושמירה על איכות הסביבה, לעודד חדשנות ויזמות עסקית, הקמת מערכת סוציאלית לאומית והמשך קידום הפתיחה למערב באופן הדרגתי.  

קידום הצריכה הינו יעד משמעותי בתוכנית החומש ה-12. במהלך השנים האחרונות רשמה הכלכלה הסינית הצלחה בשימור הצמיחה המהירה והפיתוח הכלכלי. אולם, בשנים עברו עיקר הצמיחה התבסס על ייצור בתעשייה כבדה ומזהמת. עתה מבינים בממשל הסיני כי כדי לשמור על צמיחה מהירה יש להוביל למדיניות כלכלית המבוססת על שילוב בין השקעות, ייצור וייצוא והגדלת הצריכה בשוק המקומי.כבר כיום מעודדים בסין צריכה פרטית ע"י מתן סובסידיות והוזלת מיסים למספר ענפים, במטרה לחזק את כוח הקנייה.

הצמיחה בשוק הסיני בכלל ויותר מכך, התפתחות השוק הצרכני הסיני, התפתחותה הטכנולוגית של התעשייה הסינית והעניין הגובר בשיתופי טכנולוגיים עם חברות זרות בפרט, מייצרים פוטנציאל והזדמנות משמעותית לפעילותן של חברות ישראליות בסין ולחידוש התנופה בקשרים ובסחר הבילטראלי בין המדינות. בין היתר גם בשל עודף הסחר הרב ואפשרויות השקעה מוגבלות. לפיכך, לחברות ישראליות העוסקות במחקר ופיתוח המוכנות להעביר את מרכזם או למכור טכנולוגיות לסין ישנם הזדמנויות רבות.   

חברות ישראליות יכולות למצוא הזדמנויות רבות בסין כגון: שיווק מוצרי טכנולוגיה מתקדמים, שיווק טכנולוגיות המבוססות על אנרגיות ירוקות, שיווק מוצרי חקלאות מודרניים ומוצרי רפואה ועוד. כמו-כן, מאחר ואחת המטרות של סין הינה לפתח את תעשיות השירותים והמערכות הפיננסיות, יהיו בשנים הבאות הזדמנויות להיכנס לשוק הסיני גם בהיבטים אלו.