מאת: תהילה לוי לאטי, רביד רום, נתנאל שפיגלמן
מאז שנות ה-90 נתפסת סין כמעצמת חיקויים, מה שקיבע את הדעה הרווחת במערב שזכויות על קנין רוחני בסין אינן קיימות. אך בניגוד לתדמית זו, חברות זרות מצליחות לזכות בהגנה על זכויותיהן בקניין הרוחני בסין, ככל שהן רושמות את זכויותיהן בסין.
במדריך זה נסקור חלקים מדיני הקנין הרוחני בסין, ונרחיב על חוזים רלוונטיים להגנה על קניין רוחני בסין.
סימני מסחר
סימני המסחר המוגנים בחוק הסיני הם אלו שנרשמו בסין. למעלה משש מיליון בקשות לרישום סימני מסחר מוגשות כיום בסין מדי שנה. בדומה למדינות רבות אחרות, גם בסין נהוגה מדיניות "הראשון לבקש", לפיה הזכות הבלעדית על סימן תוענק למבקש הראשון. סימנים בינלאומיים מפורסמים עשויים ליהנות מהחרגה, אך בתי המשפט הסיניים נוטים להשתמש בסעיף זה לעיתים נדירות. אם בעבר כמעט כל בקשה לרישום סימני מסחר שהוגשה התקבלה, הרי שבשנים האחרונות פעמים רבות נמצאים מי שהקדימו ורשמו סימני מסחר רבים, כולל סימני מסחר של חברות זרות – לרבות ישראליות – על שמם. חברות עלולות לאבד את ההגנה החוקית על סימן המסחר שלהן – ואף להיתבע על השימוש בו – ככל שסימן מסחר דומה נרשם קודם לכן, ובשל כך יש חשיבות עליונה לרישום מוקדם של סימני מסחר.
יש להקפיד על רישום כפול, הן של השם המקורי והן של השם בו ממותגת החברה בסין (בדרך כלל בסינית). כך לדוגמה, בראשית שנות ה-2000 רשמה "ניו באלאנס" את שמה באנגלית כסימן מסחר, אך התרשלה ולא רשמה את שמה בסינית ("סין באי-לון"). יזם סיני החליט לרשום על שמו את סימן המסחר "סין באי-לון", אותו כבר שיווקה ניו באלאנס בסין. מיד לאחר מכן הוא תבע את ניו באלאנס על השימוש שהיא עושה בסימן המסחר הרשום שלו, וזכה לפיצויים בסך חמישה עשר מיליון יואן. נוסף לכך, ניו באלאנס נאלצה לרכוש ממנו בתשלום מלא את זכויות השימוש העתידיות בשם "סין באי-לון", שכבר התמתג בסין.
חשוב לזכור כי כל רישום חל על סוג אחד בלבד של מוצרים/שירותים, וישנה חשיבות שסימן המסחר ירשם על כל הסוגים הרלוונטיים למוצר/שירות. כך לדוגמה, חברה סינית ששיווקה ארנקי עור בשם Apple, ונתבעה על ידי ענקית הטכנולוגיה, זכתה בדין. בית המשפט פסק שהרישום המקורי של Apple חל רק על מוצרים אלקטרוניים, ואין חשש שהצרכנים יטעו לחשוב שארנקי העור מיוצרים על ידי החברה. לפיכך, רצוי להרחיב את ההגנה ולרשום את סימן המסחר על מגוון רחב ככל האפשר של מוצרים ושירותים הרלוונטיים לו.
הליך הגשת הבקשה כולל בחינה פרוצדורלית ומהותית (אם מדובר בסימן שיכול להיות רשום, ואם יש סימני מסחר דומים או זהים), לאחר מכן שלושה חודשים שהבקשה מפורסמת כדי לאפשר הגשת ערעור של מי מהציבור. במידה והבקשה מאושרת סימן המסחר יזכה לעשר שנות הגנת קניין רוחני.
בהתאם לאמנת פריז ניתן להגיש בקשה מוקדמת וליהנות מהליך מזורז, על בסיס רישום שנעשה במדינה אחרת בתוך שישה חודשים. לפי פרוטוקול מדריד, ניתן לבקש רישום סימן מסחר במדינה אחת גם עבור מדינות אחרות. משכך, אין צורך בהגשות נפרדות, ובעת הרישום במדינת המקור ניתן לבקש שסימן המסחר יהיה מוגן גם במדינות אחרות.
הפרת ההגנה על סימן מסחר רשום מוגדרת בחמישה אופנים: שימוש בסימן מסחר זהה או דומה לו; זיוף של סימן מסחרי רשום; מכירה ביודעין של מוצרים הנושאים סימן מסחרי רשום מזויף; הסרת הסימן המסחרי הרשום מעל גבי מוצר, ו/או סימונו בסימן מסחרי חליפי, ללא הסכמת בעל הזכויות על הסימן המסחרי הרשום; גרימת נזק בכל דרך אחרת שהיא לזכויות הבלעדיות של אדם אחר להשתמש בסימן המסחר הרשום.
פטנטים
בדומה לסימני המסחר, גם הפטנטים המוגנים בחוק הסיני הם רק אלו שנרשמו בסין. תחת הכותרת "פטנטים" מצויות שלוש קטגוריות משנה: אמצאה, פטנט קטן, עיצוב. כמו ברוב ענפי הקניין הרוחני, גם בהגנת הפטנטים נהוגה מדיניות "הראשון לבקש", ולכן מומלץ להקדים את הרישום ככל האפשר.
ברישום פטנט אמצאה נדרש להוכיח הן התקדמות "המצאתית" ביחס לידע קודם והן ישימות פרקטית של הפטנט. על כל אמצאה שנחשפה לציבור, לרבות חשיפה במהלך בקשת הפטנט במדינות אחרות, להיות מוגשת למשרד הפטנטים הסיני בתוך 12 חודשים מיום החשיפה, לאחר מכן תאבד מחידושה ולא תוגן עוד בסין. משך הגנת הפטנט הוא 20 שנים מיום הגשת בקשת הפטנט.
רישום "פטנט קטן" (Utility Model) מכיל רף נמוך של דרישות כשירות לרישום לעומת אלו של פטנט, ובהתאמה מעניק הגנה לזמן קצר יותר של עשר שנים מיום הגשת הבקשה. כמו פטנט, גם פטנט קטן נדרש להתקדמות וישימות פרקטית; בשונה מפטנט, בקשה לרישום פטנט קטן אינה נבחנת מהותית, אלא פרוצדורלית בלבד.
מספר עצום של פטנטים קטנים רשומים רק בסין, והדבר מקשה על סקירת השוק הסיני באופן מעמיק בשלב הבדיקה הראשוני. כאן מתגלה הבעיה באי הבחינה המהותית של פטנטים קטנים. כך לדוגמה, ענקית האלקטרוניקה הצרפתית שניידר אלקטריק חויבה לשלם 318 מיליון יואן (שהופחתו בערעור ל-183 מיליון) לחברה סינית קטנה שתבעה אותה על הפרת פטנט קטן שנרשם רק בסין, והוחמץ בבדיקת השוק הסיני.
באשר לעיצובים, אלה מוגנים בסין למשך 10 שנים מיום הגשת בקשת הרישום. בדומה לפטנט קטן, בדיקת בקשת ההגנה היא ראשונית בלבד. על הבקשה לכלול טופס בקשה רשמי, שרטוטים או תמונות מפורטות של העיצוב המדובר, הסבר קצר, ומסמכים רלוונטיים נוספים, אם ישנם. בדומה לישראל, עיצובים המפרים את המוסר או הסדר הציבוריים (שימוש בדגל סין, בסמל האולימפיאדה וכדומה) לא יזכו להגנה. כמו כן לא יירשמו מוצרים שאין להם צורה, צבע או דפוס קבועים, מוצרים המהווים חלק בלתי נפרד ממוצר אחר שאינו מוגן ועוד.
הפרת זכויות העיצוב היא אחד התחומים בהם יצא שמה של סין לרעה בכל הנוגע להפרת זכויות קניין רוחני, בשל תעשיית זיופי המותגים שפרחה בה עד העשור האחרון. ממשלת סין פועלת ביד קשה נגד התופעה, הן כדי לאכוף את החוק והן כדי למזער את הנזק התדמיתי העצום שנגרם למוצרי התעשייה הסינית בכללה.
רישום שמות דומיין ואתרי אינטרנט – פריבילגיה סינית
רק חברות סיניות יכולות לרשום שמות דומיין בסיומת "cn.". למעלה משישים רשמים מוסמכים על ידי מרכז המידע ברשת האינטרנט הסינית (CNNIC) לביצוע רישום שמות הדומיין הסיניים "cn." ברחבי סין. בקשות עשויות להיקלט על ידי סוכנויות אחרות במדינה, אך רק ה-CNNIC בבייג'ינג מוסמך לאשר אותן. עם הגשת הבקשה יש לכלול את הטפסים הבאים: טופס בקשה עם חותם העסק של החברה המבקשת; העתק תעודת עסק בסין (בתוספת תעודת קוד הארגון); העתק תעודת הזהות של איש הקשר הרשום בסין, שעליו להיות אזרח סיני.
זכויות יוצרים – רישום תוכנה
חוק זכויות היוצרים הסיני קובע שאין חובה לרשום את זכויות היוצרים על תוכנות במנהל זכויות היוצרים הלאומי (NCA) לשם הגנה עליהן, שכן הזכויות ניתנות באופן אוטומטי מעצם חיבור היצירה. עם זאת, ישנה אפשרות לרשום תוכנה כקניין רוחני. יתרונו הברור של הרישום המסודר הוא התיעוד ציבורי, שעשוי לשמש ראיה במקרים של מחלוקות משפטיות. במקרה בו תופר זכות היוצרים על התוכנה, יבסס הרישום עילת תביעה קלה להוכחה. שני החריגים בהם נדרשת הוכחת זכויות יוצרים על ידי רישום התוכנה הם כאשר מדובר בבקשה לפרסום והוצאה לאור של משחקי וידאו/מחשב, או כאשר רוכשת התוכנה היא חברה ממשלתית.
לרישום התוכנה נדרש צירוף של 30 עמודים רצופים בהתאמה, המתארים ומגוללים את תחילת הקוד ועד סוף קוד המקור. חשיפה זו של התוכנה מציפה חשש מהותי אצל חברות זרות רבות מפני רישום תוכנה בסין. בהקשר זה יש לציין שבמידה שרשימת קוד המקור או התיעוד כוללים סודות אותם מעוניין המבקש שלא לחשוף, הוא רשאי להגיש בקשה מנומקת ל"הגשה חריגה" של רשימת קוד המקור. באשר לזמני הרישום, בקשה לרישום תוכנה אורכת כחודש ימים.
הגנה חוזית על קניין רוחני בסין
המשולש החוזי: סודיות, אי שימוש ואי עקיפה
בנוסף לרישום זכויות הקניין הרוחני בסין, ישנה חשיבות רבה להגנה חוזית על זכויות הקניין הרוחני. מאחר שחברות זרות רבות מניחות כי בסין לא נאכפים כללי הקניין הרוחני, הן לא טורחות לחתום על חוזים המסייעים על הגנה על הקניין הרוחני בסין. אנו ממליצים לחתום על חוזים המסייעים בהגנה על קניין רוחני. בסין כדאי לא להסתפק ב NDA (הסכם הסודיות) הכללי אלא לחתום על NNN שכולל לצד חובת סודיות, גם הסכמי אי שימוש ואי עקיפה. בראש ובראשונה, מטרת החוזים היא הבהרת ציפיות והסכמות הצדדים לגבי הקניין הרוחני. בחוזים אלו כדאי להבהיר את הבעלות על הקניין הרוחני, וכן הוראות הנוגעות לזכויות הקניין הרוחני, גם לאחר סיום היחסים העסקיים בין הצדדים.
חוק החוזים הסיני מגן על סודות מסחריים אליהם נחשף צד במהלך משא ומתן ומונע שימוש אסור בהם, בין אם נכרת החוזה ובין אם לאו. אך הגנה זו לבדה אינה מספקת: הגדרת "סודות מסחריים" עשויה להתפרש בצמצום, וכמו כן היא לא מבהירה את כללי ברירת הדין. לכן רצוי לחתום על הסכם שמירת סודיות, הן כדי להפגין רצינות, הן כדי לקבוע את כללי ברירת הדין, והן כדי לספק הגנה רחבה יותר. להסכם זה כפוף כל צד החתום על הסכם שמירת הסודיות.
על פי חוק התחרות ההוגנת, הגדרת "סוד מסחרי" היא "מידע טכני או מבצעי שאינו ידוע לציבור, המסוגל להביא יתרונות כלכליים לבעלי הזכויות, שיש לו תחולה מעשית ואשר בעלי הזכויות נקטו באמצעים לשמירת סודיותו". משנחתם ההסכם, הסוד המסחרי יכול להיות בשימוש למטרות החוזה בלבד, ולמטרות שהוגדרו בו בלבד. תחולת ההפרה רחבה, והיא כוללת גם: כפייה או אמצעים בלתי חוקיים אחרים; גילוי או שימוש בסודות מסחריים; גילוי או שימוש בסודות מסחריים, בניגוד להסכם או לדרישות החיסיון המוטלות על ידי הצד בעל הזכויות. צדדים שלישיים המשיגים, משתמשים, או חושפים סודות עסקיים, שידעו או שהיה עליהם לדעת כי הופרו על ידי כל אחד מהאמצעים המפורטים לעיל, ייחשבו אף הם כמפרים סוד מסחרי. יודגש כי כדי לזכות להגנת החוק הסיני, על המידע המוגדר כסוד מסחרי להיות בעל ערך כלכלי.
בית המשפט העליון בסין פירט את אמצעי הזיהוי בהם ישתמשו בתי המשפט, בבואם לקבוע האם בעלי הסוד המסחרי נקטו באמצעים לשמירת סודיותו להלן: הגבלת גילוי הסוד לאנשים מסוימים; נעילת או הצפנת מידע; סימונו כ"חסוי"; שימוש בסיסמאות או קודים המגבילים את הגישה למידע; התקשרות בהסכמי סודיות; הגבלת גישה וביקורים למכונות או אתרים המכילים מידע; וכן אמצעים סבירים אחרים.
הואיל ובדרך כלל הסכם סודיות מגן רק מפני גילוי של הסוד המסחרי, אך לא מפני השימוש בו לצרכים שאינם צרכי ההסכם, יש להתייחס לכך מפורשות בהסכם. לפיכך, חשוב לכלול בהסכם הסודיות התייחסות ספציפית לאי שימוש במידע ואי תחרות.
כמו-כן חשוב לכלול בהסכם התייחסות לאי עקיפה. הסכם זה חיוני כאשר מדובר במרבית ענפי הייצוא הסיניים, בהם המשקל המכריע הוא של המחיר. הוא נועד למקרים בהם השותף הסיני עלול לפנות ישירות אל השוק בו משווק היזם את תוצרתו, ולנסות לשווק בו באופן בלתי אמצעי את תוצרת המפעל במחירים זולים מאלו של היבואן, תוך פגיעה בו. ההסכם אינו חיוני במקרים בהם לאיכות וטיב השירות קיים משקל רב.
הסכמי סודיות ועובדים
חברות רשאיות להחתים עובדי מפתח על חוזה סודיות מפורט ונפרד, או לכלול סעיף סודיות נפרד בתוך חוזה העבודה הכללי עליו העובד חתום גם הוא. נוסף להתייחסות לסודות מסחריים קיימים, יכול הסכם הסודיות לכלול גם הוראה המתייחסת לסודות עסקיים וידע שפותחו על ידי העובד עצמו; מומלץ למעסיקים לקבוע מפורשות הוראה מעין זו. יצוין כי על החברה לזהות בקפידה לאילו עובדים קיימת גישה למידע חסוי, שכן סביר כי בתי משפט לא יכירו בחוזי סודיות כלליים, החלים גם על עובדים חסרי גישה למידע. לפיכך יש לנהל מידע מסווג על פי מערכת כללים שיטתית, שהפרתה תהווה עילה לתביעה. על החברה לאמץ ולאכוף בעקביות מדיניות מידע חסוי כתובה – לרבות סנקציות או תשלומי פיצויים קבועים בגין חשיפת המידע – עליה יחתמו כלל העובדים, לצד הצהרה שהם מבינים את תכניה ויפעלו לפי מדיניות זו. המעסיק יקבע איזה מידע יש לשמור כסודי בתפעול היומיומי של החברה, וכיצד יש לטפל בו. כמובן שיש להגביל מידע שהוא סוד עסקי לגיטימי, שכן אחרת ההפרה לא תיאכף.
בתיאורי התפקיד של העובדים בעלי הגישה למידע זה, יש לכלול חובת שמירת סודיות. יש לבצע נוהל בדיקה קבוע לעובדים בעלי הגישה לסודות עסקיים, ולתזכר אותם בדבר חובתם לשמור את המידע אליו נחשפו בסודיות מוחלטת. יש לנהל תיעוד, קשיח או אלקטרוני, של העובדים המשתתפים בפגישות בהן נידונים סודות עסקיים. רישומים אלו עשויים לשמש כהוכחה לגישה למידע שנטען כי חסיונו הופר. בנוסף, יש להגביל את הגישה הפיזית למסמכים וציוד. במחשבים המכילים סודות מסחריים, למשל, יש להקים חומת אש, ולתייג קבצים המכילים סודות מסחריים כ"מסווג" או "מוגבל", כדי למנוע את החשיפה אליהם בשוגג.
לגבי אי תחרות, מומלץ להחתים מראש עובדי מפתח על התחייבות כי לאחר שיסיימו את תפקידם בחברה, הם לא יוכלו לעסוק בעבודה דומה בחברה מקבילה-מתחרה לחברה ממנה פרשו. הסכם זה מספק הגנה רחבה יותר מפני זליגת סודות מסחריים שיודלפו תוך עשיית שימוש בהם. הגבלת אי התחרות מוגבלת למשך שנתיים בלבד; הסכמים ארוכים מפרק זמן זה לא ייאכפו. בדומה, גם ההיקף הגיאוגרפי של הסכם אי התחרות אמור להיות מוגבל לטווח הגיאוגרפי הנדרש כדי להגן על האינטרסים העסקיים, תוך מזעור הפגיעה בעובד. עוד חשוב לציין כי במידה וחברה מגבילה עובד באי תחרות לאחר סיום ההעסקה, החברה צריכה לשלם לעובד שכר מסוים במהלך תקופה זאת, והדבר צריך להיות מצוין במפורש בחוזה כתגמול שניתן לעובד בעבור עמידה בתנאי אי תחרות. השכר המינימלי משתנה מפרובינציה לפרובינציה, אבל בדרך כלל עומד על כשליש משכר העובד.
אכיפה
בפני מי שזכויות הקניין הרוחני שלו נפגעו עומדות אפשרויות שונות לאכיפה כדלהלן:
אכיפה מנהלית
ניתן לפנות למשרד המקומי של התעשייה, המידע והטכנולוגיה, ו/או למשרד האדמיניסטרטיבי של קניין רוחני העוסק בסימני מסחר (ככל וההפרה נוגעת לסימני מסחר), ו/או לפנות למחלקה העוסקת ברגולציית השוק בפרובינציה הרלוונטית בה התרחשה ההפרה. למשרדים יש סמכות לחקירה, תפיסת מוצרים, סגירת העסק, הפעלת משטרה, הטלת קנסות, השמדת מוצרים.
פנייה לרשויות המנהליות הללו לגבי הפרות של קניין רוחני, תוך דרישה להפסיק את ההפרה ולהפסיק את כל הפעילות העסקית הגורמת להפרה, עשויה להיות יעילה, והיא אף לא כרוכה בעלויות יקרות. לסוכנות הרגולטיבית הרלוונטית נתונות סמכויות ההשגחה והביקורת, והיא מפקחת שלא תהא הפרה חוזרת. במסגרת סמכותה היא יכולה להחרים מוצרים ולהטיל קנסות בגין הפעולות המפרות או תוצאותיהן.
אכיפה אזרחית
מדובר באפיק אזרחי-שיפוטי, שייתכן ויניב פיצויים, אך על פי החוק נזק בגין הפרת זכויות קניין רוחני הוא שווה ערך לאובדן שנגרם לבעלי הזכויות בגין ההפרה. בשל כך על דרך הרוב, סכומי הנזק הנפסקים בבתי משפט בסין אינם גבוהים, שכן לא נכללים בהם פיצויי עונשין. בנוסף, הליכים אזרחיים בבתי משפט עלולים לארוך זמן רב וכן להיכרך בעלויות גבוהות.
אכיפה פלילית
במקרים מסוימים ניתן גם לפנות למשטרה, לשם אכיפה פלילית שתניב קנסות ו/או עונשי מאסר. על פי החוק, פגיעה רבה בקניין רוחני דינה מאסר של עד שלוש שנים, ופגיעה המשבשת את הסדר הכלכלי ושהניבה רווחים גדולים לצד המפר (והפסדים גדולים לצד שהופרה זכותו) דינה מאסר עד שבע שנים. עם זאת, ההליך הפלילי הוא ארוך ומייגע, והקנסות שהוא משית קטנים יחסית, ולכן כאשר מדובר בנזק בהתהוות מומלץ לפנות לאפיקים המנהליים שתועלתם מידית. על איטיות האכיפה הפלילית ניתן ללמוד מסיפורה של ענקית תוכן פיראטי שפעלה בשנגחאי מאז 2006 ועד לאחרונה. בתקופת זמן זו פרסמה החברה למעלה מעשרים אלף תכנים נטולי רישיון לשמונה מיליון מנויים. אכיפה פלילית הביאה להפסקת פעילותה רק בראשית פברואר השנה, כעבור חמש עשרה שנה וכשישה עשר מיליון יואן רווחים.
קניין רוחני סחר אלקטרוני
על מנת למכור מוצרים בפלטפורמות הסחר המובילות בסין, חברות צריכות להוכיח בעלות או רישיון לגבי סימני המסחר של המוצרים הנמכרים. לאחרונה סין מגבירה אכיפה של זכויות קניין רוחני גם בתחום הסחר האלקטרוני ("אי קומרס"). כך למשל, חוות דעת מנחה חדשה של בית המשפט העליון הסיני שפורסמה ב-10 בספטמבר 2020 ונוגעת ליישום כלים בהתמודדות עם הגנה על פלטפורמות אי קומרס שמה נר לרגליה להגביר אכיפה ויעילות תוך הטלת חובת זהירות על מפעילי הפלטפורמה.
חוק הסחר האלקטרוני, מפרט שורה של אמצעים שניתן לנקוט בכדי לעצור את הפרה של קניין רוחני, בין היתר באמצעות מחיקה, חסימה, ניתוק של עסקאות ושירותים, וכן אף הפסקתם אם מדובר בהפרת זכויות חוזרת. בחוות הדעת נקבעו הפרטים שיש לציין בהודעה על הפרה או הפרה נגדית כך יש להוסיף מידע רלוונטי הנוגע להוכחת זכות קיימת של קניין רוחני, תביעות, ראיות ראשוניות, אמצעים ספציפיים ותצהיר על אמיתות ההודעה. בכל הקשור לזכות לפטנטים, הפלטפורמה יכולה אף לדרוש מבעל הזכות והמפעיל להגיש הסבר על התכונות הטכניות או העיצוביות של הפטנט ועוד.
חוות הדעת גם מחזקת את הטלת חובת הזהירות נוספת על כל מפעיל פלטפורמה לסחר אלקטרוני כך שאם הוא יודע או צריך היה להיות לדעת שקיימת פגיעה בזכויות הקניין הרוחני, עליו לנקוט באמצעים הנדרשים, אחרת הוא יישא באחריות משותפת על ההפרה.
מניעת ההפרה צריכה להתבצע גם אקטיבית, עובר לה וכפעולה מונעת. בין הכללים שיש לבצע בתוך חובת הזהירות הם: בדיקה תפעולית של מפעילים בפלטפורמה, ביצוע ביקורת סבירה, נקיטת אמצעים טכניים יעילים לחסימת מפרים וסינונם – כך למשל חסימה של המילים "סחורה מזויפת" ו"חיקוי ברמה גבוהה", בחינה ועיון בזכויותיהן של חנויות המסומנות כחנויות מותג או דגל, השארת קישורים למוצרים למכירה חוזרת בעוד התלונה עדיין בתוקף.
חוות הדעת המנחה אמורה לסייע בהטמעת ההתחייבויות הנוגעות לפיראטיות וזיוף בפלטפורמות אי קומרס ומאפשרת גמישות רחבה יותר בהתמודדות עם מפרי זכויות. הדבר משקף את המגמה של סין בשנים האחרונות להגנה על זכויות קניין רוחני. כך לדוגמא ייצג משרדנו מעצבת אופנה ישראלית ידועה, שבסימן המסחר הרשום שלה בסין נעשה שימוש והועלו חיקויים שלו באתר Alibaba . מיד עם הגשת התלונה על ידי משרדנו בצירוף הוכחת סימן המסחר הרשום, Alibaba דאגו להסיר את הדפים מהרשת ולשמור על זכויותיה הבלעדיות.
לסיכום
חוקי הקניין הרוחני הסיניים מעניקים הגנה לקניין רוחני, ובשנים האחרונות אנו רואים מגמה של התגברות אכיפה והגנה בתחום זה. דיני הקניין הרוחני היעילים ביותר הם אלו המשלבים באופן נכון שיקולים משפטיים, פרקטיים ואסטרטגיים. שילובי גישות רבים אומצו על ידי חברות רב לאומיות הפעילות בסין. לדעתנו, רישום מוקדם של הזכויות בסין יחד עם בדיקת נאותות בהירה ורציפה, תוך הגנה פרקטית על הקניין הרוחני , יכול להעניק הגנה מרבית בסין.
