ארכיון תגיות: חברות טכנולוגיה

מדריך להגנה על זכויות קניין רוחני בסין

מאת: תהילה לוי לאטי, רביד רום, נתנאל שפיגלמן

מאז שנות ה-90 נתפסת סין כמעצמת חיקויים, מה שקיבע את הדעה הרווחת במערב שזכויות על קנין רוחני בסין אינן קיימות. אך בניגוד לתדמית זו, חברות זרות מצליחות לזכות בהגנה על זכויותיהן בקניין הרוחני בסין, ככל שהן רושמות את זכויותיהן בסין.

במדריך זה נסקור חלקים מדיני הקנין הרוחני בסין, ונרחיב על חוזים רלוונטיים להגנה על קניין רוחני בסין.

סימני מסחר

סימני המסחר המוגנים בחוק הסיני הם אלו שנרשמו בסין. למעלה משש מיליון בקשות לרישום סימני מסחר מוגשות כיום בסין מדי שנה. בדומה למדינות רבות אחרות, גם בסין נהוגה מדיניות "הראשון לבקש", לפיה הזכות הבלעדית על סימן תוענק למבקש הראשון. סימנים בינלאומיים מפורסמים עשויים ליהנות מהחרגה, אך בתי המשפט הסיניים נוטים להשתמש בסעיף זה לעיתים נדירות. אם בעבר כמעט כל בקשה לרישום סימני מסחר שהוגשה  התקבלה, הרי שבשנים האחרונות פעמים רבות נמצאים מי שהקדימו ורשמו סימני מסחר רבים, כולל סימני מסחר של חברות זרות – לרבות ישראליות – על שמם. חברות עלולות לאבד את ההגנה החוקית על סימן המסחר שלהן – ואף להיתבע על השימוש בו – ככל שסימן מסחר דומה נרשם קודם לכן, ובשל כך יש חשיבות עליונה לרישום מוקדם של סימני מסחר.

יש להקפיד על רישום כפול, הן של השם המקורי והן של השם בו ממותגת החברה בסין (בדרך כלל בסינית). כך לדוגמה, בראשית שנות ה-2000 רשמה "ניו באלאנס" את שמה באנגלית כסימן מסחר, אך התרשלה ולא רשמה את שמה בסינית  ("סין באי-לון").  יזם סיני החליט לרשום על שמו את סימן המסחר "סין באי-לון", אותו כבר שיווקה ניו באלאנס בסין. מיד לאחר מכן הוא תבע את ניו באלאנס על השימוש שהיא עושה בסימן המסחר הרשום שלו, וזכה לפיצויים בסך חמישה עשר מיליון יואן. נוסף לכך, ניו באלאנס נאלצה לרכוש ממנו בתשלום מלא את זכויות השימוש העתידיות בשם "סין באי-לון", שכבר התמתג בסין.

חשוב לזכור כי כל רישום חל על סוג אחד בלבד של מוצרים/שירותים, וישנה חשיבות שסימן המסחר ירשם על כל הסוגים הרלוונטיים למוצר/שירות. כך לדוגמה, חברה סינית ששיווקה ארנקי עור בשם Apple, ונתבעה על ידי ענקית הטכנולוגיה, זכתה בדין. בית המשפט פסק שהרישום המקורי של Apple חל רק על מוצרים אלקטרוניים, ואין חשש שהצרכנים יטעו לחשוב שארנקי העור מיוצרים על ידי החברה. לפיכך, רצוי להרחיב את ההגנה ולרשום את סימן המסחר על מגוון רחב ככל האפשר של מוצרים ושירותים הרלוונטיים לו.

הליך הגשת הבקשה כולל בחינה פרוצדורלית ומהותית (אם מדובר בסימן שיכול להיות רשום, ואם יש סימני מסחר דומים או זהים), לאחר מכן שלושה חודשים שהבקשה מפורסמת כדי לאפשר הגשת ערעור של מי מהציבור. במידה והבקשה מאושרת סימן המסחר יזכה לעשר שנות הגנת קניין רוחני.

בהתאם לאמנת פריז ניתן להגיש בקשה מוקדמת וליהנות מהליך מזורז, על בסיס רישום שנעשה במדינה אחרת בתוך שישה חודשים. לפי פרוטוקול מדריד, ניתן לבקש רישום סימן מסחר במדינה אחת גם עבור מדינות אחרות. משכך, אין צורך בהגשות נפרדות, ובעת הרישום במדינת המקור ניתן לבקש שסימן המסחר יהיה מוגן גם במדינות אחרות.

הפרת ההגנה על סימן מסחר רשום מוגדרת בחמישה אופנים: שימוש בסימן מסחר זהה או דומה לו; זיוף של סימן מסחרי רשום; מכירה ביודעין של מוצרים הנושאים סימן מסחרי רשום מזויף; הסרת הסימן המסחרי הרשום מעל גבי מוצר, ו/או סימונו בסימן מסחרי חליפי, ללא הסכמת בעל הזכויות על הסימן המסחרי הרשום; גרימת נזק בכל דרך אחרת שהיא לזכויות הבלעדיות של אדם אחר להשתמש בסימן המסחר הרשום.

 

פטנטים

בדומה לסימני המסחר, גם הפטנטים המוגנים בחוק הסיני הם רק אלו שנרשמו בסין. תחת הכותרת "פטנטים" מצויות שלוש קטגוריות משנה: אמצאה, פטנט קטן, עיצוב. כמו ברוב ענפי הקניין הרוחני, גם בהגנת הפטנטים נהוגה מדיניות "הראשון לבקש", ולכן מומלץ להקדים את הרישום ככל האפשר.

ברישום פטנט אמצאה נדרש להוכיח הן התקדמות "המצאתית" ביחס לידע קודם והן ישימות פרקטית של הפטנט. על כל אמצאה שנחשפה לציבור, לרבות חשיפה במהלך בקשת הפטנט במדינות אחרות, להיות מוגשת למשרד הפטנטים הסיני בתוך 12 חודשים מיום החשיפה, לאחר מכן תאבד מחידושה ולא תוגן עוד בסין.  משך הגנת הפטנט הוא 20 שנים מיום הגשת בקשת הפטנט.

רישום "פטנט קטן" (Utility Model) מכיל רף נמוך של דרישות כשירות לרישום לעומת אלו של פטנט, ובהתאמה מעניק הגנה לזמן קצר יותר של עשר שנים מיום הגשת הבקשה. כמו פטנט, גם פטנט קטן נדרש להתקדמות וישימות פרקטית; בשונה מפטנט, בקשה לרישום פטנט קטן אינה נבחנת מהותית, אלא פרוצדורלית בלבד.

מספר עצום של פטנטים קטנים רשומים רק בסין, והדבר מקשה על סקירת השוק הסיני באופן מעמיק בשלב הבדיקה הראשוני. כאן מתגלה הבעיה באי הבחינה המהותית של פטנטים קטנים. כך לדוגמה, ענקית האלקטרוניקה הצרפתית שניידר אלקטריק חויבה לשלם 318 מיליון יואן (שהופחתו בערעור ל-183 מיליון) לחברה סינית  קטנה שתבעה אותה על הפרת פטנט קטן שנרשם רק בסין, והוחמץ בבדיקת השוק הסיני.

באשר לעיצובים, אלה מוגנים בסין למשך 10 שנים מיום הגשת בקשת הרישום. בדומה לפטנט קטן, בדיקת בקשת ההגנה היא ראשונית בלבד. על הבקשה לכלול טופס בקשה רשמי, שרטוטים או תמונות מפורטות של העיצוב המדובר, הסבר קצר, ומסמכים רלוונטיים נוספים, אם ישנם. בדומה לישראל, עיצובים המפרים את המוסר או הסדר הציבוריים (שימוש בדגל סין, בסמל האולימפיאדה וכדומה) לא יזכו להגנה. כמו כן לא יירשמו מוצרים שאין להם צורה, צבע או דפוס קבועים, מוצרים המהווים חלק בלתי נפרד ממוצר אחר שאינו מוגן ועוד.

הפרת זכויות העיצוב היא אחד התחומים בהם יצא שמה של סין לרעה בכל הנוגע להפרת זכויות קניין רוחני, בשל תעשיית זיופי המותגים שפרחה בה עד העשור האחרון. ממשלת סין פועלת ביד קשה נגד התופעה, הן כדי לאכוף את החוק והן כדי למזער את הנזק התדמיתי העצום שנגרם למוצרי התעשייה הסינית בכללה.

רישום שמות דומיין ואתרי אינטרנט – פריבילגיה סינית

רק חברות סיניות יכולות לרשום שמות דומיין בסיומת "cn.". למעלה משישים רשמים מוסמכים על ידי מרכז המידע ברשת האינטרנט הסינית (CNNIC) לביצוע רישום שמות הדומיין הסיניים "cn." ברחבי סין. בקשות עשויות להיקלט על ידי סוכנויות אחרות במדינה, אך רק ה-CNNIC בבייג'ינג מוסמך לאשר אותן. עם הגשת הבקשה יש לכלול את הטפסים הבאים: טופס בקשה עם חותם העסק של החברה המבקשת; העתק תעודת עסק בסין (בתוספת תעודת קוד הארגון); העתק תעודת הזהות של איש הקשר הרשום בסין, שעליו להיות אזרח סיני.

זכויות יוצרים – רישום תוכנה

חוק זכויות היוצרים הסיני קובע שאין חובה לרשום את זכויות היוצרים על תוכנות במנהל זכויות היוצרים הלאומי (NCA) לשם הגנה עליהן, שכן הזכויות ניתנות באופן אוטומטי מעצם חיבור היצירה. עם זאת, ישנה אפשרות לרשום תוכנה כקניין רוחני. יתרונו הברור של הרישום המסודר הוא התיעוד ציבורי, שעשוי לשמש ראיה במקרים של מחלוקות משפטיות. במקרה בו תופר זכות היוצרים על התוכנה, יבסס הרישום עילת תביעה קלה להוכחה. שני החריגים בהם נדרשת הוכחת זכויות יוצרים על ידי רישום התוכנה הם כאשר מדובר בבקשה לפרסום והוצאה לאור של משחקי וידאו/מחשב, או כאשר רוכשת התוכנה היא חברה ממשלתית.

לרישום התוכנה נדרש צירוף של 30 עמודים רצופים בהתאמה, המתארים ומגוללים את תחילת הקוד ועד סוף קוד המקור. חשיפה זו של התוכנה מציפה חשש מהותי אצל חברות זרות רבות מפני רישום תוכנה בסין. בהקשר זה יש לציין שבמידה שרשימת קוד המקור או התיעוד כוללים סודות אותם מעוניין המבקש שלא לחשוף, הוא רשאי להגיש בקשה מנומקת ל"הגשה חריגה" של רשימת קוד המקור. באשר לזמני הרישום, בקשה לרישום תוכנה אורכת כחודש ימים.

הגנה חוזית על קניין רוחני בסין

המשולש החוזי: סודיות, אי שימוש ואי עקיפה

בנוסף לרישום זכויות הקניין הרוחני בסין, ישנה חשיבות רבה להגנה חוזית על זכויות הקניין הרוחני. מאחר שחברות זרות רבות מניחות כי בסין לא נאכפים כללי הקניין הרוחני, הן לא טורחות לחתום על חוזים המסייעים על הגנה על הקניין הרוחני בסין. אנו ממליצים לחתום על חוזים המסייעים בהגנה על קניין רוחני. בסין כדאי לא להסתפק ב NDA (הסכם הסודיות) הכללי אלא לחתום על NNN שכולל לצד חובת סודיות, גם הסכמי אי שימוש ואי עקיפה. בראש ובראשונה, מטרת החוזים היא הבהרת ציפיות והסכמות הצדדים לגבי הקניין הרוחני. בחוזים אלו כדאי להבהיר את  הבעלות על הקניין הרוחני,  וכן הוראות הנוגעות לזכויות הקניין הרוחני, גם לאחר סיום היחסים העסקיים בין הצדדים.

חוק החוזים הסיני מגן על סודות מסחריים אליהם נחשף צד במהלך משא ומתן ומונע שימוש אסור בהם, בין אם נכרת החוזה ובין אם לאו. אך הגנה זו לבדה אינה מספקת: הגדרת "סודות מסחריים" עשויה להתפרש בצמצום, וכמו כן היא לא מבהירה את כללי ברירת הדין. לכן רצוי לחתום על הסכם שמירת סודיות, הן כדי להפגין רצינות, הן כדי לקבוע את כללי ברירת הדין, והן כדי לספק הגנה רחבה יותר. להסכם זה כפוף כל צד החתום על הסכם שמירת הסודיות.

על פי חוק התחרות ההוגנת, הגדרת "סוד מסחרי" היא "מידע טכני או מבצעי שאינו ידוע לציבור, המסוגל להביא יתרונות כלכליים לבעלי הזכויות, שיש לו תחולה מעשית ואשר בעלי הזכויות נקטו באמצעים לשמירת סודיותו". משנחתם ההסכם, הסוד המסחרי יכול להיות בשימוש למטרות החוזה בלבד, ולמטרות שהוגדרו בו בלבד. תחולת ההפרה רחבה, והיא כוללת גם: כפייה או אמצעים בלתי חוקיים אחרים; גילוי או שימוש בסודות מסחריים; גילוי או שימוש בסודות מסחריים, בניגוד להסכם או לדרישות החיסיון המוטלות על ידי הצד בעל הזכויות. צדדים שלישיים המשיגים, משתמשים, או חושפים סודות עסקיים, שידעו או שהיה עליהם לדעת כי הופרו על ידי כל אחד מהאמצעים המפורטים לעיל, ייחשבו אף הם כמפרים סוד מסחרי. יודגש כי כדי לזכות להגנת החוק הסיני, על המידע המוגדר כסוד מסחרי להיות בעל ערך כלכלי.

בית המשפט העליון בסין פירט את אמצעי הזיהוי בהם ישתמשו בתי המשפט, בבואם לקבוע האם בעלי הסוד המסחרי נקטו באמצעים לשמירת סודיותו להלן: הגבלת גילוי הסוד לאנשים מסוימים; נעילת או הצפנת מידע; סימונו כ"חסוי"; שימוש בסיסמאות או קודים המגבילים את הגישה למידע; התקשרות בהסכמי סודיות; הגבלת גישה וביקורים למכונות או אתרים המכילים מידע; וכן אמצעים סבירים אחרים.

הואיל ובדרך כלל הסכם סודיות מגן רק מפני גילוי של הסוד המסחרי, אך לא מפני השימוש בו לצרכים שאינם צרכי ההסכם, יש להתייחס לכך מפורשות בהסכם. לפיכך, חשוב לכלול בהסכם הסודיות התייחסות ספציפית לאי שימוש במידע ואי תחרות.

כמו-כן חשוב לכלול בהסכם התייחסות לאי עקיפה. הסכם זה חיוני כאשר מדובר במרבית ענפי הייצוא הסיניים, בהם המשקל המכריע הוא של המחיר. הוא נועד למקרים בהם השותף הסיני עלול לפנות ישירות אל השוק בו משווק היזם את תוצרתו, ולנסות לשווק בו באופן בלתי אמצעי את תוצרת המפעל במחירים זולים מאלו של היבואן, תוך פגיעה בו. ההסכם אינו חיוני במקרים בהם לאיכות וטיב השירות קיים משקל רב.

הסכמי סודיות ועובדים

חברות רשאיות להחתים עובדי מפתח על חוזה סודיות מפורט ונפרד, או לכלול סעיף סודיות נפרד בתוך חוזה העבודה הכללי עליו העובד חתום גם הוא. נוסף להתייחסות לסודות מסחריים קיימים, יכול הסכם הסודיות לכלול גם הוראה המתייחסת לסודות עסקיים וידע שפותחו על ידי העובד עצמו; מומלץ למעסיקים לקבוע מפורשות הוראה מעין זו. יצוין כי על החברה לזהות בקפידה לאילו עובדים קיימת גישה למידע חסוי, שכן סביר כי בתי משפט לא יכירו בחוזי סודיות כלליים, החלים גם על עובדים חסרי גישה למידע. לפיכך יש לנהל מידע מסווג על פי מערכת כללים שיטתית, שהפרתה תהווה עילה לתביעה. על החברה לאמץ ולאכוף בעקביות מדיניות מידע חסוי כתובה – לרבות סנקציות או תשלומי פיצויים קבועים בגין חשיפת המידע – עליה יחתמו כלל העובדים, לצד הצהרה שהם מבינים את תכניה ויפעלו לפי מדיניות זו. המעסיק יקבע איזה מידע יש לשמור כסודי בתפעול היומיומי של החברה, וכיצד יש לטפל בו. כמובן שיש להגביל מידע שהוא סוד עסקי לגיטימי, שכן אחרת ההפרה לא תיאכף.

בתיאורי התפקיד של העובדים בעלי הגישה למידע זה, יש לכלול חובת שמירת סודיות. יש לבצע נוהל בדיקה קבוע לעובדים בעלי הגישה לסודות עסקיים, ולתזכר אותם בדבר חובתם לשמור את המידע אליו נחשפו בסודיות מוחלטת. יש לנהל תיעוד, קשיח או אלקטרוני, של העובדים המשתתפים בפגישות בהן נידונים סודות עסקיים. רישומים אלו עשויים לשמש כהוכחה לגישה למידע שנטען כי חסיונו הופר. בנוסף, יש להגביל את הגישה הפיזית למסמכים וציוד. במחשבים המכילים סודות מסחריים, למשל, יש להקים חומת אש, ולתייג קבצים המכילים סודות מסחריים כ"מסווג" או "מוגבל", כדי למנוע את החשיפה אליהם בשוגג.

לגבי אי תחרות, מומלץ להחתים מראש עובדי מפתח על התחייבות כי לאחר שיסיימו את תפקידם בחברה, הם לא יוכלו לעסוק בעבודה דומה בחברה מקבילה-מתחרה לחברה ממנה פרשו. הסכם זה מספק הגנה רחבה יותר מפני זליגת סודות מסחריים שיודלפו תוך עשיית שימוש בהם. הגבלת אי התחרות מוגבלת  למשך שנתיים בלבד; הסכמים ארוכים מפרק זמן זה לא ייאכפו. בדומה, גם ההיקף הגיאוגרפי של הסכם אי התחרות אמור להיות מוגבל לטווח הגיאוגרפי הנדרש כדי להגן על האינטרסים העסקיים, תוך מזעור הפגיעה בעובד. עוד חשוב לציין כי במידה וחברה מגבילה עובד באי תחרות לאחר סיום ההעסקה, החברה צריכה לשלם לעובד שכר מסוים במהלך תקופה זאת, והדבר צריך להיות מצוין במפורש בחוזה כתגמול שניתן לעובד בעבור עמידה בתנאי אי תחרות. השכר המינימלי משתנה מפרובינציה לפרובינציה, אבל בדרך כלל עומד על כשליש משכר העובד.

אכיפה

בפני מי שזכויות הקניין הרוחני שלו נפגעו עומדות אפשרויות שונות לאכיפה כדלהלן:

אכיפה מנהלית

ניתן לפנות למשרד המקומי של התעשייה, המידע והטכנולוגיה, ו/או למשרד האדמיניסטרטיבי של קניין רוחני העוסק בסימני מסחר (ככל וההפרה נוגעת לסימני מסחר), ו/או לפנות למחלקה העוסקת ברגולציית השוק בפרובינציה הרלוונטית בה התרחשה ההפרה. למשרדים יש סמכות לחקירה, תפיסת מוצרים, סגירת העסק, הפעלת משטרה, הטלת קנסות, השמדת מוצרים.

פנייה לרשויות המנהליות הללו לגבי הפרות של קניין רוחני, תוך דרישה להפסיק את ההפרה ולהפסיק את כל הפעילות העסקית הגורמת להפרה, עשויה להיות יעילה, והיא אף לא כרוכה בעלויות יקרות. לסוכנות הרגולטיבית הרלוונטית נתונות סמכויות ההשגחה והביקורת, והיא מפקחת שלא תהא הפרה חוזרת. במסגרת סמכותה היא יכולה להחרים מוצרים ולהטיל קנסות בגין הפעולות המפרות או תוצאותיהן.

אכיפה אזרחית

מדובר באפיק אזרחי-שיפוטי, שייתכן ויניב פיצויים, אך על פי החוק נזק בגין הפרת זכויות קניין רוחני הוא שווה ערך לאובדן שנגרם לבעלי הזכויות בגין ההפרה. בשל כך על דרך הרוב, סכומי הנזק הנפסקים בבתי משפט בסין אינם גבוהים, שכן לא נכללים בהם פיצויי עונשין. בנוסף, הליכים אזרחיים בבתי משפט עלולים לארוך זמן רב וכן להיכרך בעלויות גבוהות.

אכיפה פלילית

במקרים מסוימים ניתן גם לפנות למשטרה, לשם אכיפה פלילית שתניב קנסות ו/או עונשי מאסר. על פי החוק, פגיעה רבה בקניין רוחני דינה מאסר של עד שלוש שנים, ופגיעה המשבשת את הסדר הכלכלי ושהניבה רווחים גדולים לצד המפר (והפסדים גדולים לצד שהופרה זכותו) דינה מאסר עד שבע שנים. עם זאת, ההליך הפלילי הוא ארוך ומייגע, והקנסות שהוא משית קטנים יחסית, ולכן כאשר מדובר בנזק בהתהוות מומלץ לפנות לאפיקים המנהליים שתועלתם מידית. על איטיות האכיפה הפלילית ניתן ללמוד מסיפורה של ענקית תוכן פיראטי שפעלה בשנגחאי מאז 2006 ועד לאחרונה. בתקופת זמן זו פרסמה החברה למעלה מעשרים אלף תכנים נטולי רישיון לשמונה מיליון מנויים. אכיפה פלילית הביאה להפסקת פעילותה רק בראשית פברואר השנה, כעבור חמש עשרה שנה וכשישה עשר מיליון יואן רווחים.

קניין רוחני סחר אלקטרוני

על מנת למכור מוצרים בפלטפורמות הסחר המובילות בסין, חברות צריכות להוכיח בעלות או רישיון לגבי סימני המסחר של המוצרים הנמכרים. לאחרונה סין מגבירה אכיפה של זכויות קניין רוחני גם בתחום הסחר האלקטרוני ("אי קומרס"). כך למשל, חוות דעת מנחה חדשה של בית המשפט העליון הסיני שפורסמה ב-10 בספטמבר 2020 ונוגעת ליישום כלים בהתמודדות עם הגנה על פלטפורמות אי קומרס שמה נר לרגליה להגביר אכיפה ויעילות תוך הטלת חובת זהירות על מפעילי הפלטפורמה.

חוק הסחר האלקטרוני, מפרט שורה של אמצעים שניתן לנקוט בכדי לעצור את הפרה של קניין רוחני, בין היתר באמצעות מחיקה, חסימה, ניתוק של עסקאות ושירותים, וכן אף הפסקתם אם מדובר בהפרת זכויות חוזרת. בחוות הדעת נקבעו הפרטים שיש לציין בהודעה על הפרה או הפרה נגדית כך יש להוסיף מידע רלוונטי הנוגע להוכחת זכות קיימת של קניין רוחני, תביעות, ראיות ראשוניות, אמצעים ספציפיים ותצהיר על אמיתות ההודעה. בכל הקשור לזכות לפטנטים, הפלטפורמה יכולה אף לדרוש מבעל הזכות והמפעיל להגיש הסבר על התכונות הטכניות או העיצוביות של הפטנט ועוד.

חוות הדעת גם מחזקת את הטלת חובת הזהירות נוספת על כל מפעיל פלטפורמה לסחר אלקטרוני כך שאם הוא יודע או צריך היה להיות לדעת שקיימת פגיעה בזכויות הקניין הרוחני, עליו לנקוט באמצעים הנדרשים, אחרת הוא יישא באחריות משותפת על ההפרה.

מניעת ההפרה צריכה להתבצע גם אקטיבית, עובר לה וכפעולה מונעת. בין הכללים שיש לבצע בתוך חובת הזהירות הם: בדיקה תפעולית של מפעילים בפלטפורמה, ביצוע ביקורת סבירה, נקיטת אמצעים טכניים יעילים לחסימת מפרים וסינונם – כך למשל חסימה של המילים "סחורה מזויפת" ו"חיקוי ברמה גבוהה", בחינה ועיון בזכויותיהן של חנויות המסומנות כחנויות מותג או דגל, השארת קישורים למוצרים למכירה חוזרת בעוד התלונה עדיין בתוקף.

חוות הדעת המנחה אמורה לסייע בהטמעת ההתחייבויות הנוגעות לפיראטיות וזיוף בפלטפורמות אי קומרס ומאפשרת גמישות רחבה יותר בהתמודדות עם מפרי זכויות. הדבר משקף את המגמה של סין בשנים האחרונות להגנה על זכויות קניין רוחני. כך לדוגמא  ייצג משרדנו מעצבת אופנה ישראלית ידועה, שבסימן המסחר הרשום שלה בסין נעשה שימוש והועלו חיקויים שלו באתר Alibaba . מיד עם הגשת התלונה על ידי משרדנו בצירוף הוכחת סימן המסחר הרשום,   Alibaba דאגו להסיר את הדפים מהרשת ולשמור על זכויותיה הבלעדיות.

לסיכום

חוקי הקניין הרוחני הסיניים מעניקים הגנה לקניין רוחני, ובשנים האחרונות אנו רואים מגמה של התגברות אכיפה והגנה בתחום זה. דיני הקניין הרוחני היעילים ביותר הם אלו המשלבים באופן נכון שיקולים משפטיים, פרקטיים ואסטרטגיים. שילובי גישות רבים אומצו על ידי חברות רב לאומיות הפעילות בסין. לדעתנו, רישום מוקדם של הזכויות בסין יחד עם בדיקת נאותות בהירה ורציפה, תוך הגנה פרקטית על הקניין הרוחני , יכול להעניק הגנה מרבית בסין.

 

טיוטת החוק להגנה על המידע האישי – הגנה מוגברת על הפרטיות

מאת: עו"ד ושותפה תהילה לוי לאטי ורביד רום

ב-21 באוקטובר 2020 פורסמה טיוטת חוק הגנת המידע האישי, המכילה 70 סעיפים הנוגעים להטלת קנסות כבדים כנגד הפרות הנוגעות להגנה על נתונים אישיים. מדובר בחוק המקיף הראשון של סין בתחום הזה – מה שעשוי להשפיע משמעותית על חברות הפועלות בסין או מעוניינות לפתוח בפעילות בשוק הסיני.

טיוטת החוק תשפיע בהגברת האבטחה, בכך שמפעילי תשתית מידע וגופים מרכזיים המטפלים בכמות משמעותית של מידע אישי אשר מעבירים מידע אישי לחו"ל יחויבו לעבור הערכת אבטחה מצד הרשויות הסיניות. טיוטה זו אינה מספקת מידע לגבי ההגדרה מהי כמות משמעותית, בשונה מטיוטה קודמת מ-2017, ככל הנראה כדי לאפשר הרחבה של ההגנה וגמישות בנוגע ליישומה. אם יתגלה כי ארגונים או יחידים מעבר לים פגעו בזכויות אזרחי סין בכל הנוגע למידע אישי או מעורבים בפעילויות הקשורות בנתונים אישיים ופוגעים בביטחון הלאומי ובאינטרסים הציבוריים של סין, הם יוכנסו לרשימה שחורה על ידי מרחב הסייבר הסיני. פגיעה מעין זו כוללת שימוש במידע בדרכים לא חוקיות, פסולות, המבוססות על הונאה והטעיה באשר לעיבוד המידע, וכן דרכים ללא מטרה ברורה וסבירה או שאינן קשורות למטרת העיבוד וכן ללא הסכמה אישית.

עולם הנתונים, עיתוי פרסום הטיוטה ותקופת הקורונה קשורים אלה באלה. עולם הדאטה גדל במהירות רבה בסין, ומסייע רבות למשל בהתמודדות עם הנגיף, על ידי מעקב וניטור קשרים של חולים מאומתים דרך פלטפורמות מקוונות וזיהוי מהיר של מסלולים של חולים פוטנציאליים. עם זאת, הפרות רבות קורות באופן בוטה בעיקר ברשתות החברתיות. כך לפי מומחים, עיתוי פרסום הטיוטה נועד לפנות דווקא לחברות זרות, שבשנים האחרונות הדליפו מידע אישי והפרו לא אחת את הפרטיות של משתמשי הפלטפורמות ברשת. למרות זאת, בשל הצורך בפיתוח טכנולוגיות חדשות (להן יש משמעות חשובה בכל התחומים) המבוססות על נתונים אישיים, ייתכן והטיוטה תיאכף בזהירות כדי להימנע מתמריץ שלילי בפיתוח.

נתונים אישיים שחוסה עליהם פרטיות המובהרים בטיוטה הם: גזע, אתניות, דת, נתונים ביומטריים, נתונים רפואיים ופיננסיים ונתוני מסלול אישי. הטיוטה חלה על עיבוד הנתונים האישיים של יחידים בסין ללא קשר למוצאם במקור, ובכך מציעה יישום חוץ-טריטוריאלי ברור וספציפי לגופים ויחידים בחו"ל המעבדים את הנתונים האישיים של נושאי נתונים בסין לצורך אספקת מוצרים ושירותים, לניתוח או הערכת התנהגותם של בעלי נתונים בסין או בנסיבות אחרות המפורטות ברגולציה הסינית. ארגונים או אנשים מחוץ לסין אשר נופלים במסגרת ההגדרות בטיוטה יצטרכו להקים ארגון ייעודי או למנות נציג בסין ולדווח על המידע הרלוונטי לרשויות בסין.

בעוד שבאופן מסוים הטיוטה כוללת חוקים שכבר קיימים ונמצאים באופן מפוזר בחוקים ותקנות שונות בנושא אבטחת סייבר והגנת נתונים, היא גם מחדשת בכך שמחייבת מעבדי נתונים אישיים לאמץ תוכנית compliance לתאימות ובקרה בכדי להגן על נתונים אישיים של משתמשים.

להפרות חמורות של הטיוטה ואי נקיטת אמצעים מספקים שהכרחיים להגנה על נתונים אישיים, יש השלכות שיכולות לבוא לידי ביטוי בקנסות גבוהים בסכום של עד 50,000,000 RMB או עד 5% מהכנסות השנה הקודמת, מה שעשוי לפגוע קשות בארגונים וביחידים שאוספים מידע אישי, משתמשים בו וסוחרים בו שלא כדין ולמטרות רווח.

מבחינת האחריות האישית בהקשר של הפרה של הטיוטה, הצוות או האדם שאחראי באופן ישיר על המידע האישי ועל עיבודו עלולים להיות מחויבים בסכום של מיליון RMB. הטיוטה מניחה שמעבד הנתונים האישיים הוא אשם אם עולות טענות מעין אלו כנגדו על ידי האחראי על תחום מערכת הנתונים, אלא אם האחרון יוכיח אחרת. גם אם יוכיח אחרת, ההכרעה עדיין בידי בית המשפט הסיני ועל סמך שיקול דעתו, ולכן יהיה קשה להוכיח שהוא לחלוטין נטול כל אחריות.

טיוטת החוק מספקת באופן ספציפי עקרונות הגנת נתונים שונים, כולל שקיפות, הוגנות, מזעור נתונים ודיוקם, שמירה מוגבלת והטלת אחריות. התוצאה לטווח הארוך הנלמדת מפרסום הטיוטה היא החמרת הסנקציות והאכיפה כנגד הגורמים שמקבלים ומעבדים נתונים אישיים והגנה מוגברת על דאטה ונתונים אישיים ופרטיותם של אזרחי סין.

חוק בקרת הייצוא של הרפובליקה העממית של סין

מאת: עו"ד ושותפה תהילה לוי לאטי ורביד רום

ב-17 לאוקטובר 2020 עבר חוק בקרת הייצוא של סין, שנכנס לתוקף ב-1 לדצמבר 2020. חוק זה מהותי לעניין הפיקוח על הייצוא בסין והיקף תחולתו רחב בהרבה בהשוואה לתקנות פיקוח הייצוא שכבר קיימות.

החוק מציג ארבע קטגוריות של "מוצרים מפוקחים" לעניין החוק: מוצרים לשימוש דואלי שיכולים לשמש לצרכים אזרחיים וצבאיים כאחד, מוצרים צבאיים, מוצרים גרעיניים, סחורות, טכנולוגיות, שירותים ומוצרים אחרים החיוניים להגנה על הביטחון הלאומי והאינטרסים של סין, כמו גם לביצוע המחויבות של סין לאי-התפשטות גרעינית. עוד כפופים לחוק הם תחומי המעבר, הובלה, ייצוא מחדש של המוצרים המבוקרים, או ייצוא מאזורים מפוקחי מכס מיוחדים או מקומות פיקוח. פעילויות מבוקרות בסחר כוללות העברת מוצרים המיוצרים  מחוץ לסין; ו"נחשב ליצוא" – אספקת מוצרים המיוצרים על ידי אזרחים סינים, ישויות משפטיות או ארגונים למוסדות זרים וליחידים.

החוק קובע יישום חוץ-טריטוריאלי, מעין סמכות שיפוט שהיא זרוע ארוכה של הממשל הסיני הנוגעת לארגונים ואנשים פרטיים מחוץ לסין המפרים את הוראות החוק ומסכנים את ביטחון המדינה. הוראה זו מאפשרת לסין לעקוב אחר משתמשי הקצה והשימושים הסופיים של המוצרים, וכן מציבה דרישות ציות (compliance) מיוחדות עבור ארגונים זרים בעת ניהול סחר עם סין. גם חברות סיניות המבקשות אישור לייצא מוצרים מפוקחים צריכות לעבור מסלול מיוחד, הכולל אישור של החברות הזרות המעורבות.

במקביל, תהיה רשימה של הגופים הלא אמינים על ידי משרד המסחר הסיני, ויהיה ניתן להגביל או לאסור על גופים זרים המופיעים ברשימה לעסוק בפעילויות ובמוצרים המפוקחים ליישם בקרה זמנית על סחורות ושירותים שאינם ברשימה (באמצעות מתן הודעה), וניתן לאסור על ייצוא מוצרים מפוקחים.

יצואנים המעוניינים לייצא מוצרים מפוקחים חייבים לפנות לרשויות המוסמכות בבקשה להיתרי ייצוא. בנוסף, עליהם להגיש בקשה להיתר ייצוא במקום בו הם מודעים, או היו צריכים להיות מודעים לכך שמה שמעוניינים לייצא עלול ליצור קונפליקט עם האינטרסים של סין, גם אם אינו מופיע ברשימה ולא כפוף למגבלות.

הרשויות יהיו מוסמכות ורשאיות לנהל רשימת יבואנים ומשתמשי קצה, ועשויות לאסור עליהם או להגביל אותם בסחר במוצרים מפוקחים. רשימה זו תפורסם כאשר יוחלט באופן סופי על איסור שכזה, וסיכוי גבוה שיהיה קשר בין רשימה זו לרשימת הגופים הלא אמינים. זאת ועוד, אספקת שירותים ופעילות עם יצואנים העוסקים בפעילות לא חוקית עלולה להביא לאכיפה כנגד מי שפועל עם המפרים. העונשים בחוק בגין הפרות הם עונשים מנהליים או פליליים הכוללים קנסות גבוהים, חילוט הכנסות שהושגו שלא כדין וסנקציות אחרות לרבות השעיית פעילות, איסור ייצוא לתקופה שאינה מוגבלת בזמן ועוד.

חוק בקרת הייצוא מסמן צעד נוסף של סין לקראת משטר בקרת ייצוא כולל, מקיף ומאוחד ומספק לממשל סין מרחב מסוים ושיקול דעת ביישומו. יש לצפות שממשל סין יוסיף רגולציה נוספת שתבהיר פרטים נוספים והנחיות לציות לחוק, מגבלות הייצוא והיקפו, מה מהווה איום על ביטחון המדינה, הנחיות להקמת מנגנוני ציות פנימיים והשלכות עונשיות נוספות בהפרה. לכן, מומלץ לכל בעלי העסקים שעוסקים במישרין או בעקיפין בסחר בינלאומי במוצרים או שירותים מפוקחים להתעדכן בהתפתחויות וליישם מדיניות הולמת שתואמת למשטר בקרת הייצוא כדי לא לסכן את פעילותם העסקית.

 

חיזוק המגמה להגנה ואכיפת קניין רוחני בסין

חוות הדעת המנחה החדשה של בית המשפט העליון הסיני במגמת הגברת האכיפה של זכויות קניין רוחני בתחום הסחר האלקטרוני

מאת: עו"ד ושותפה תהילה לוי-לאטי והמתמחה רביד רום

ב-10 בספטמבר 2020 פרסם בית המשפט העליון בסין את חוות הדעת הנוגעת ליישום כלים בהתמודדות עם הגנה על פלטפורמות סחר אלקטרוני. חוות הדעת מטרתה להגביר אכיפה ויעילות בהגנה על זכויות הקניין הרוחני בתחום הזה, תוך הטלת חובת זהירות על מפעילי הפלטפורמה.

כדי להבין את תרומתה של חוות הדעת, נחזור אחורה לחוק הסחר האלקטרוני, שמפרט שורה של אמצעים שניתן לנקוט בכדי לעצור את ההפרה, בין היתר באמצעות מחיקה, חסימה, ניתוק של עסקאות ושירותים, וכן אף הפסקתם אם מדובר בהפרת זכויות חוזרת.

חוק הסחר האלקטרוני מציב דרישה עמומה ובעייתית הנוגעת לצורך ב"ראיות ראשוניות להפרה" בכל הנוגע למצב שבו מתלונן או מפעיל מודיעים על הפרה או מודיעים נגדית על הפרה (מצהירים על אי-הפרה). בשל כלליות הדרישה, שהביאה למחלוקות רבות, היה צורך בהבהרה נוספת, שבאה לידי ביטוי בחוות הדעת. בהתאם לחוות הדעת, נקבעו הפרטים שיש לציין בהודעה על הפרה או הפרה נגדית כך יש להוסיף מידע רלוונטי הנוגע להוכחת זכות קיימת של קניין רוחני, תביעות, ראיות ראשוניות, אמצעים ספציפיים ותצהיר על אמיתות ההודעה. בכל הקשור לזכות לפטנטים, הפלטפורמה יכולה אף לדרוש מבעל הזכות והמפעיל להגיש הסבר על התכונות הטכניות או העיצוביות של הפטנט ועוד.

חוות הדעת גם מחזקת את הטלת חובת הזהירות נוספת על כל מפעיל פלטפורמה לסחר אלקטרוני כך שאם הוא יודע או צריך היה להיות לדעת שקיימת פגיעה בזכויות הקניין הרוחני, עליו לנקוט באמצעים הנדרשים, אחרת הוא יישא באחריות משותפת על ההפרה.

מניעת ההפרה צריכה להתבצע גם אקטיבית, עובר לה וכפעולה מונעת. בין הכללים שיש לבצע בתוך חובת הזהירות הם: בדיקה תפעולית של מפעילים בפלטפורמה, ביצוע ביקורת סבירה, נקיטת אמצעים טכניים יעילים לחסימת מפרים וסינונם – כך למשל חסימה של המילים "סחורה מזויפת" ו"חיקוי ברמה גבוהה", בחינה ועיון בזכויותיהן של חנויות המסומנות כחנויות מותג או דגל, השארת קישורים למוצרים למכירה חוזרת בעוד התלונה תקפה.

חוות הדעת המנחה אמורה לסייע בהטמעת ההתחייבויות הנוגעות לפיראטיות וזיוף בפלטפורמות מסחר אלקטרוני ומאפשרת גמישות רחבה יותר בהתמודדות עם מפרי זכויות. הדבר משקף את המגמה של סין בשנים האחרונות להגנה על זכויות קניין רוחני. כך למשל, ייצג משרדנו מעצבת אופנה ישראלית ידועה, שבסימן המסחר הרשום שלה בסין נעשה שימוש והועלו חיקויים שלו באתר Alibaba. מיד עם הגשת התלונה על ידי משרדנו בצירוף הוכחת סימן המסחר הרשום Alibaba דאגו להסיר את הדפים מהרשת ולשמור על זכויותיה.

פרסום הפרשנות השיפוטית הנוגעת להגנה על סודות מסחריים

ב- 11 בספטמבר 2020 פרסם בית המשפט העממי העליון בסין פרשנות משפטית הנוגעת להפרת זכויות סודות מסחריים. הגדרת הסודות המסחריים הקבועה בחוק היא מידע טכני, מידע עסקי וכל מידע עסקי אחר שאינו ידוע לציבור ובעל ערך מסחרי ואשר ננקטו אמצעי סודיות על ידי המחזיקים בסוד המסחרי. מידע הידוע לציבור שלגביו לא תחול הפרה הוא כזה שנהוג בענף או שמן השכל הישר להסיק שהוא ידוע לציבור, או כזה שנחשף בפלטפורמות פרסומיות או/ו פומביות.

הפרשנות מייחסת למילוי נקיטת אמצעי סודיות ככאלה שדי בהם בכדי למנוע את חשיפת הסודות המסחריים, כך למשל על ידי חתימת הסכם סודיות או הוספת סעיף בחוזה הנוגע לחובת סודיות, אשר כוללת בתוכה כל סוג של עובד- החל מעובד נוכחי לעובד שכבר לא עובד במקום העבודה, לקוחות, ספקים ומבקרים שלהם גישה לסודות מסחריים, בערוצים שונים כגון בגישה לכללים ותקנות החברה, הודעות בכתב, תקנון החברה ועוד. דרכים נוספות למלא את חובת הסודיות הנדרשת הן דרך סיווג, הצפנה והגבלת גישה ושימוש לציוד אלקטרוני וכל ציוד אחר שעלול להביא לגילוי סוד מסחרי. גם שינוי בסוד מסחרי קיים או שימוש עקיף בו מהווים הפרה של זכויות.

יחד עם זאת, גם מקום שבו חובת הסודיות לא מצוינת בחוזה בין הצדדים, אילו מפר צד מסוים מקום שידע או צריך היה לדעת שהמידע הושג הוא כסוד מסחרי, חובה זו תעמוד, וזאת על בסיס עיקרון תום הלב. מקרים כאלה תלויים באופי ומטרת ההתקשרות ובמנהגים המקובלים בשוק, וייבחנו על ידי בית המשפט במקרים הרלוונטיים.

בשונה מהקביעה בעבר, נטל ההוכחה במקרים מסוימים יעבור מהתובע לנתבע באשר לקיומו של סוד מסחרי. לאחר שהתובע סיפק ראיות לפיהן נקט באמצעים המתאימים לשמירת סודיות, הנטל של ההוכחה עובר לנתבע להוכיח כי הסוד המסחרי כבר היה ידוע לציבור.

לפי התיקון לחוק נגד תחרות לא הוגנת מ-2019, הפיצויים עבור שימוש בסודות מסחריים הוגדלו לפיצויים סטטוטוריים על סך 5 מיליון יואן, ועד פי חמש מסכום הפיצויים העונשיים. הפרשנות מוסיפה ומחזקת את החוק הקיים כך שבחישוב הפיצויים, בית המשפט יחשב את הרווחים שהתקבלו מהשימוש בסוד המסחרי, כמו גם הוספת תמלוגים סבירים.

עוד מוסיפה הפרשנות בהרחבת סמכות שיפוט לבתי משפט בסין – גם בתי משפט בערכאות נמוכות יותר יוכלו לדון בתיקים והדבר ייקבע לפי המקום בו התרחשה ההפרה או מקום מגוריו של הנתבע. בנוסף, הפרשנות הוסיפה הגנה וחסינות מלאה על אנשים שמדווחים לרשויות השיפוטיות או הממשלתיות על מקרי הפרת זכויות של סודות מסחריים. אנו סבורים כי תיקונים אלו ירחיבו את ההגנה על סודות מסחריים בסין וחברות ינקטו ביותר אמצעי זהירות, בין היתר כי תהיה יותר גישה לערכאות משפטיות והן בשל הגדלת הפיצויים. נושאים אלו בעבר היוו לעיתים סיבה לאי נקיטת אמצעים משפטיים.

סקירת הפרשנות השיפוטית הנוגעת להגנה על סודות מסחריים משקפת נכונה את הכיוון שאליו מתקדמת סין באשר להגנה על זכויות קניין רוחני.

 

ההזדמנויות מחכות בדרך המשי

קרן דרך המשי היא הזדמנות טובה לקרנות ישראליות, שיכולות להקים עמה קרן משותפת להשקעות בחברות ישראליות

יוזמת דרך המשי (One Belt One Road) היא יוזמה שהגה ב–2013 נשיא סין, שי ג'ינפינג, ונועדה לקדם את דרך המשי העתיקה — דרך הסחר הסינית, היבשתית והימית. מטרת היוזמה השאפתנית היא לעודד שיתוף, פיתוח ופתיחות כלכלית ותרבותית בין סין לעולם, ולקדם את הסחר של סין עם אסיה, אירופה ואפריקה, וכן עם ישראל.

כחלק מהיוזמה, הוקמה בדצמבר 2014 קרן דרך המשי, בהיקף של 40 מיליארד דולר. מטרת הקרן היא לממש ולסייע לקידום בעולם של יוזמת דרך המשי על ידי השקעות ומימון פיננסי. הקרן מתמקדת בעיקר בפרויקטים של בנייה, תשתיות, אנרגיה ותיעוש, ובשיתופי פעולה פיננסיים החיוניים לקישור של הכלכלה הסינית עם שאר העולם. במאי הודיע ג'ינפינג כי סין תשקיע 124 מיליארד דולר ביוזמת דרך המשי, מהם 14.5 מיליארד דולר בקרן דרך המשי.

אין קריטריונים חד־משמעיים שבהם צריך לעמוד כדי לקבל השקעה או מימון פיננסי מהקרן, אלא עקרונות כלליים שלפיהם הקרן תבחן כל פרויקט. בין העקרונות ניתן למנות את הקווים המנחים הבאים: הפרויקטים צריכים לענות על הצרכים ההתפתחותיים של המדינות והאזורים שבהם יפעלו; הם חייבים לשרת את האינטרסים ההדדיים ולהביא תועלת מעשית לסין ולמדינות לאורך דרך המשי; הם צריכים להיות משמעותיים עבור פיתוח הכלכלה הריאלית — לדוגמה, שיפור יכולות הייצור, הטכנולוגיה, הניהול, התפעול והחדשנות; ועליהם להיות מעשיים מבחינה מסחרית ולהימצא באיזון סביר בין הסיכון לתשואות.

מאז הושקה, הקרן ביצעה כמה השקעות בפרויקטים ובחברות שונות. בין השקעותיה ניתן למנות השקעה של 2 מיליארד דולר והלוואה של 15 מיליארד דולר בקרן משותפת לקזחסטן ולסין. בין הפרויקטים שבהם משקיעה הקרן יש כאלה בתחום כריית נחושת, אלומיניום ומפעל מלט. השקעה נוספת של הקרן נעשתה בשיתוף עם חברת כמצ'יינה (חברת כימיקלים בבעלות ממשלתית סינית) במפעל הצמיגים האיטלקי פירלי. כמו כן, השקיעה הקרן בפרויקטים של גז טבעי ברוסיה.

קרן דרך המשי מחפשת שיתופי פעולה עם קרנות ממדינות שונות במטרה להקים קרנות משותפות להשקעה בפרויקטים. זו הזדמנות טובה לקרנות ישראליות לחבור לקרן דרך המשי, ולבחון הקמת קרן משותפת להשקעות בחברות טכנולוגיות ישראליות שעשויות להשתלב ביוזמה.

לקבלת השקעה מקרן דרך המשי או להכרה בכך שפרופיל החברה מתאים לקריטריונים הכלליים של היוזמה, יש חשיבות משמעותית מאוד לחברות ישראליות המעוניינות לפעול בסין או רוצות לקבל השקעה מחברות סיניות. לאחר תקופה ארוכה של עיכובים והשהיות בנתינת אישורים להשקעות של חברות סיניות מחוץ לסין, הוציאה ממשלת סין הודעה מנחה באוגוסט האחרון, שבה הגדיר הממשל הסיני את התחומים שבהם הוא מעודד השקעות סיניות מחוץ לסין. בין התחומים נמנים בנייה, תשתיות, היי־טק, חקלאות, וכן השקעות התואמות את המדיניות של יוזמת דרך המשי. כך למעשה, השקעות בחברות ישראליות העוסקות בתחומים הקשורים ליוזמת דרך המשי יקבלו העדפה מהממשל הסיני להשקעה מחוץ לסין.

תחום משמעותי נוסף הוא הנפקות של חברות ישראליות בבורסה בהונג קונג. המשקיעים בהונג קונג מייחסים משמעות רבה לפעילות של החברה בסין, ובעיקר להשתלבות החברה ביוזמת דרך המשי. במקרה שחברה מצליחה לקבל השקעה או מימון מקרן דרך המשי, יהיה לה קל באופן משמעותי לגייס כספים בהנפקה בהונג קונג. מכאן שחברות ישראליות השוקלות להירשם למסחר בהונג קונג או בסין צריכות לבדוק כיצד באפשרותן להשתלב ביוזמה, או לקבל מימון או השקעה מהקרן.

אם חברות ישראליות ישכילו להכיר את יוזמת דרך המשי ויבדקו אפשרויות מעשיות להשתלב בה, זו תהיה עבורן הזדמנות מצוינת להרחיב את הפעילות העסקית ולגייס כספים בסין.

לחץ כדי לעבור למאמר במרקר

בשורה לחברות ישראליות: בורסת הונג קונג מתכננת לפתוח מדד חדש לחברות טכנולוגיה עם דרישות סף נמוכות

הבורסה בהונג קונג מתכנננת לפרסם בקשה לייעוץ בנוגע להשקת מדד חדש לחברות טכנולוגיה, "המדד השלישי", אשר יכול לסייע לחברות טכנולוגיה להירשם למסחר בבורסה בהונג קונג עם דרישות סף נמוכות יותר.  שחקנים רבים בבורסה בהונג קונג תומכים ברצון הבורסה להקים מדד נוסף אשר יותאם לחברות טכנולוגיה הן מסין והן מרחבי העולם. עדיין לא נקבעו הכללים והרגולציה למדד החדש אבל ייתכן והם יעקבו אחר הבורסה בסינגפור אשר מאפשרת רישום מבני דואלי ודרישות סף נמוכות יותר אשר יתאימו לחברות טכנולוגיה.

נראה כי הבורסה בהונג קונג זקוקה להשקת המדד החדש על מנת להעלות את מספר ההנפקות בה ואת מחזור הפעילות. וכן בכדי להתחרות על הנפקות של חברות טכנולוגיה בעולם בעיקר עם הנאסד"ק אשר נחשב הראשון בעולם בהנפקות של חברות טכנולוגיה וכן במדד חברות הטכנולוגיה בשנזן (CHINEXT) אשר גם בו מונפקות חברות טכנולוגיה סיניות רבות.

הבורסה ההונג־קונגית הינה אחת הבורסות הגדולות ביותר באסיה. בשנת 2016 גייסו חברות בהנפקות ראשונות כ – 195 מיליארד דולר הונג קונג  (כ- 24.4 מיליארד דולר אמריקאי). אבל רוב החברות המונפקות בבורסה בהונג קונג עדיין הינם גופים פיננסיים ובנקים ורק מעט מאוד חברות טכנולוגיה וטלקום רשומות למסחר בהונג קונג.

הונג קונג והבורסה שלה משמשות כבר שנים ארוכות בתפקיד שער הכניסה עבור משקיעים לסין ולאסיה כולה. הונג קונג נהפכה במשך השנים למרכז פיננסי בינלאומי, ויש בה נוכחות גבוהה של מוסדות פיננסיים בינלאומיים לצד בתי ההשקעות ובנקים סיניים. הונג קונג מושכת חברות ואנשי עסקים שרוצים להשקיע בצמיחה הסינית תוך שהם נהנים מתרבות עסקית מערבית. הצלחת הבורסה בהונג קונג למשוך משקיעים נובעת ממיקומה הגיאוגרפי, כשער לכלכלות האזור ובעיקר לסין,  וכן בשל מערכת פיננסית חזקה ומערבית.

49254820 - business graph with arrows tending downwards

בחודש מרץ האחרון פירסמה הבורסה בהונג קונג מדריך אזורי לגבי ישראל ובחודש אפריל האחרון הודיעה הבורסה בהונג קונג על החלטה להכיר בישראל כ"תחום שיפוט מקובל". משמעות ההחלטה היא כי חברות שהתאגדו בישראל יוכלו לראשונה להנפיק בה ניירות ערך. החלטה זו התקבלה לאחר לאחר שהוחלט בהונג קונג כי דיני החברות בישראל דומים לדיני החברות בהונג קונג ויש בהם כדי לספק הגנה לציבור המשקיעים.

הנפקות בבורסת הונג קונג תאושרנה רק לחברות פרטיות שהתאגדו בישראל ועדיין לא ביצעו הנפקה ראשונה לציבור, וכן לחברות שהתאגדו בישראל והנפיקו ניירות ערך בבורסות זרות. נכון להיום עדיין לא נבחנה על ידי הבורסה בהונג קונג אפשרות רישום למסחר של חברות שהתאגדו בישראל והנפיקו ניירות ערך בבורסה בת"א

ישראל הינה אחת המדינות עם מספר חברות הסטארט אפ הגדול בעולם והיא מפורסמת בכך שמספר החברות הישראליות הרשומות למסחר בנאסד"ק ובבורסה של ניו יורק הוא הגדול ביותר מקרב כל המדינות למעט ארה"ב וסין. משרדנו (ZAG-SW) מלווה ונותן ייעוץ משפטי לרוב החברות הישראליות המונפקות בנאסד"ק בשנים האחרונות. שוק ההון בארה"ב היווה את המימון הציבורי העיקרי של חברות ישראליות אולם בשנים האחרונות יותר ויותר משקיעים סינים השקיעו בחברות הישראליות. אף על פי כן, לאור המדיניות האחרונה בחודשים האחרונים לגבי הגבלת ההשקעות מחוץ לסין יש פחות השקעות של חברות סיניות בחברות ישראליות.

אנו צופים כי פתיחת ההבורסה בהונג קונג לרישום חברות ישראליות וכן השקת מדד ייחודי לחברות טכנולוגיה עם דרישות סף נמוכות יהוו פוטנציאל כלכלי משמעותי וגדול לחברות ישראליות להירשם למסחר בהונג קונג ולגייס שם כספים.

האטה ברכישות הסיניות בעולם?

חברות סיניות המשיכו גם השנה (2016) ברכישות ענק של חברות מערביות. בניגוד לעבר בו התמקדו הסינים בעיקר בחברות מתחומי המשאבים והאנרגיה, הרכישות השנה התמקדו בתחומים חדשניים יותר, כולל: טכנולוגיה, תעשייה חדשנית, מזון, מלונאות, כימיכלים, ועוד. ההשקעות שביצעו חברות סיניות השנה מבטאות את הצהרות הממשלהGo)   Global) ואת תכנית החומש ה-13 ויעדיה להוביל לייצור גובר של מוצרי High-End, פיתוח תעשיית ההיי-טק, מרכזי מחקר ופיתוח  והגברת הצריכה המקומית. בין העסקאות הבולטות השנה היו אלו של כמצ'יינה (המוכרת לנו בישראל) שמתכננת להשלים רכישה בסך 43 מיליארד דולר של Syngenta חברת האגרו-טכנולוגיה השוויצרית הגדולה בעולם; Anbang Insurance שרכשה את רשת Starwood Hotels האמריקאית תמורת 14.3 מיליארד דולר, Tencent שרכשה תמורת 8.6 מיליארד דולר את Supercell מפתחת משחקי המובייל מפינלנד, ועוד.

Chinese Economy

במסיבת עיתונאים שנערכה מטעם בכירי הרשויות בסין ב-6 בדצמבר 2016, נמסרה הודעה משותפת כי בקרוב יחולו בסין הגבלות חדשות ופיקוח הדוק יותר על השקעות חוץ של חברות סיניות בתחומים שונים. ההודעה נמסרה מטעם בכירי הרשות הלאומית לפיתוח ורפורמה (NDRC), רשות התעשייה והמסחר (MOFCOM), הבנק המרכזי (PBC) והרשות המדינית למטבע החוץ (SAFE).

על פי ההודעה שנמסרה, הרשויות בסין מבהירות כי ימשיכו באותה המסגרת הרגולטורית בה נהגו כלפי השקעות חוץ עד היום, אולם יושם דגש רב יותר על עסקאות ותחומים הכוללים:

  1. השקעות חוץ בקנה מידה גדול בתחום שאינו קשור לתחום העיסוק העיקרי של החברה.
  2. השקעות חוץ ע"י חברות שותפות מוגבלת.
  3. השקעות חוץ שמערבות חברות המקימות כלי השקעה (במהירות, במיוחד לצורך ההשקעה).
  4. חברות בת גדולות הנשלטות על ידי חברות אם קטנות יותר יחסית.
  5. השקעות חוץ בהיקף רחב בתחומים: נדל"ן, מלונות, אולפני סרטים, תעשיית הבידור וקבוצות ספורט.

על אף שטרם פורסמו האמצעים שיינקטו, מדובר ב"דגל-אדום" עבור השקעות חוץ של חברות סיניות בתחומים הנ"ל. נוכח היקף ההודעה שפורסמה במסיבת העיתונאים על ידי ארבע הרשויות החזקות במדינה במסחר חוץ, ונוכח תזמון ההודעה (היחלשות מטבע היואן), ניתן להניח שנראה יותר פיקוח והחמרה בהגבלות שיחולו על השקעות חוץ בעתיד הקרוב.

הועידה השנתית להעברת טכנולוגיה בינלאומית (בייג'ין) 2016

הועידה להעברת טכנולוגיה בינלאומית (ITTC) נערכה בשבוע שעבר בבייג'ין. הועידה נערכת מדי שנה בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה הסיני והממשלה המקומית. בין מאות המשתתפים נכחו גם השנה חברות מובילות בתעשיות השונות, וכן אנשי עסקים ומשקיעים מסין ורחבי העולם.

עו"ד תהילה לוי-לאטי בועידה בבייג'ין. הרצאה בנושא טכנולוגיות ישראליות בסין.


BIG DATA, הגנת הפרטיות וטיוטת חוק הסייבר החדש בסין

מדוע חברות אינטרנט זרות חוששות מעדכוני החקיקה האחרונים בסין ?

ההתפתחות הטכנולוגית המהירה בסין והשימוש הגובר באתרי אינטרנט ואפליקציות מצד צרכנים, מציבים אתגרים חדשים לממשלה ומאלצים אותה להתמודד באופן יעיל יותר עם תחום ה-BIG DATA, הגנת הפרטיות ואבטחת המידע.

משרד התעשייה והמסחר בסין פרסם ב-5 לאוגוסט 2016 טיוטת תיקון לחוק זכויות הצרכן. התיקון כולל תקנות בנושא הגנת פרטיות המידע ואבטחת נתונים, שבין היתר יוסיפו חובות על עסקים הפועלים בסין בהתנהלותם מול הצרכנים, ויסייעו להגן על פרטיותם וזכויותיהם של הצרכנים.

ממשלת סין סימנה לראשונה, בתיקון הקודם לחוק ב-2013, את חשיבות ההגנה על מידע אישי של צרכנים והנושא עוגן בחוק. אולם עד כה, הניסוח הכללי של החוק הקשה על הצרכנים, ארגוני זכויות הצרכנים ורשויות האכיפה לשמור מפני הפרת זכויות, כך שהחוק לא נאכף.

סעיפי התיקון האחרון מוסיפים חובות על החברות והעסקים, וקובעים כי מעתה הם ייאלצו ליידע במפורש את הצרכנים ולקבל את הסכמתם לגבי: המידע שנאסף, המטרה לשמה הוא נאסף ואופן השימוש בו. בנוסף, על עסקים ייאסר למסור מידע אישי אודות צרכנים לחברות צד ג' (כמו חברות פרסום, ספקי שירות ועוד) ללא הסכמת הצרכנים, אלא אם המידע הוא אנונימי (מידע שלא ניתן לקשור לאדם מסוים באופן בו האדם יהיה ניתן לזיהוי) ושלא ניתן לבצע בו דה-אנונימיזציה. גם נושא הספאם (שליחת דואר אלקטרוני, הודעות SMS וביצוע שיחות טלמרקטינג) נכלל בתיקון החוק, כך שעסקים לא יורשו לפעול באותן דרכים ללא הסכמה מפורשת מצד הצרכנים.

על עסקים יהיה לפתח מערכת פנימית של ניהול ושמירה על המידע האישי שנאסף, הכוללת כלים לאבטחת המידע, פיתוח מערכת תלונות יעילה, ועמידה בשאר תנאי החוק. במקרה של דליפה או איבוד מידע מצד העסקים, הם יחויבו ליידע את הצרכנים באופן מיידי ולפעול בהתאם להוראות החוק. כמו כן, החוק מחייב את העסקים לשמור תיעוד של פעילותם בהתאם לדרישות החוק לתקופה של 5 שנים לפחות.

התיקון לחוק מכיל עקרונות של לגיטימיות וצורך אמיתי באיסוף ושימוש במידע אישי של צרכנים מצד עסקים. בנוסף למצוין לעיל, פרק 4 לתיקון מציין כי הוראות ספציפיות יחולו על עסקים על פי התחומים השונים, ביניהם: חינוך, תיירות, בריאות, תרבות, מזון ושתייה, נדל"ן, משלוחים, שירותי הדרכה (Training), שירותי סוכנויות ואחרים.

חברות הפועלות בסין נדרשות לעקוב אחר עדכוני החקיקה הצפויים ולהכירם לעומק כדי לעמוד בדרישות החוק. במקרה של הפרת החוק או התקנות הספציפיות הנוגעות להם, עסקים עלולים לשאת בקנסות שונים בהתאם לחומרת ההפרה שנגרמה. במקרים חמורים יותר, הפרת החוק תוכל להוביל להשעיה ואף לשלילת רישיון העסק של החברה שנמצאה אחראית. טיוטת החוק הייתה פתוחה להערות הציבור עד ה-5 לספטמבר 2016 והחוק הסופי צפוי להתפרסם עד סוף השנה.

חוק הסייבר – פרסום הטיוטה השנייה לחוק וההשלכות על חברות אינטרנט בסין

ממשלת סין החליטה לאחרונה כי היא רוצה להדק את השליטה על טכנולוגיית המידע וה-Big Data בסין. בהמשך לחקיקת חוק הביטחון הלאומי וחוק הלוחמה בטרור ב-2015, הממשל הסיני עובד כבר חודשים ארוכים על טיוטת חוק הסייבר, אשר בין היתר יחייב כי מידע על אזרחים סינים וכל מידע אחר אשר נאסף בסין יישאר על שרתים בסין.

בעוד שכיום אין גישה לפלטפורמות כגון גוגל, פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר בסין, קיים חשש שחוק הסייבר החדש ירחיב את בעיות הגישה על חברות אינטרנט בינלאומיות נוספות, זאת דרך החלת תנאים שחברות זרות לא יוכלו (או לא ירצו) לעמוד בהם מסיבות שונות, ביניהן חשיפת קניין רוחני, סודות מסחריים, מאגרי מידע ומידע פנימי אחר.

נראה כי בטיוטת החוק השנייה, שהייתה פתוחה להערות הציבור עד ה-4 לאוגוסט, ממשלת סין מציבה אתגרים של ממש בפני חברות מערביות שיצטרכו להתאים עצמן לסטנדרטים החדשים שייקבעו, ככל שיחולו עליהן.

הנושאים החשובים שהועלו בטיוטה:

מידע אישי: טיוטת החוק מגנה באופן מקיף על המידע האישי של האזרחים בסין, ודורשת מחברות אינטרנט להחזיק במערכת אבטחת מידע שתגן על פרטיות משתמשים, דרך שמירת המידע האישי שנאסף ומעובד על ידן.

על אף מספר סעיפים המחייבים הגנה על ביטחון המידע של המשתמשים, החוק מטיל על "מפעילי רשתות" (מושג שאינו מוגדר באופן חד משמעי) חובה לרשום משתמשים בשמם האמיתי וכן לבצע אימות של פרטי הזיהוי על פי תעודת זהות או דרכים אחרות. ברור כי מדובר בדרישה שתהיה קשה ליישום בקרב אותם מפעילי רשתות.

עניין נוסף הוא שטיוטת החוק קובעת כי "מידע אישי רגיש" יהיה בעל חשיבות עליונה ורשויות החוק יהיו אלו שיגדירו את היקף המידע הרגיש ואת מידת ההגנה הדרושה עליו. לאור העובדה שאין הגדרה ספציפית ל"מידע אישי רגיש" בחוק, הדבר עלול לכלול מערכות מידע בתעשיות רבות שיחוייבו להתאים את עצמן לכך.

צנזורה ומעקב אחר משתמשים בסין: חברות אינטרנט יצטרכו להעניק למשטרה ולרשויות החוק כל עזרה נדרשת בחקירות פליליות או מטעמי בטחון לאומי. כמו כן ידרשו החברות לצנזר תוכן בלתי חוקי ולדווח על כך מייד לרשויות. גם כאן, הסעיפים אינם מוגדרים באופן מוחלט אך כן ברור שאי עמידה בהם עשויה לגרום לסגירת החברה, חסימת האתר או קבלת קנס כספי. כמו כן במקרים מסוימים, חברות אף ידרשו להעביר מידע מסווג או ציוד לרשויות החוקרות. דרישה נוספת של החוק ממנה חוששות חברות בינלאומיות היא הקניית "דלת אחורית" למערכות המידע והנתונים של החברה, דרכה יוכלו הרשויות החוקרות לקבל גישה לתקשורת מוצפנת אך חשופה.

באופן כללי, טיוטת החוק מכילה יותר התחייבויות על חברות אינטרנט לא רק בהיבטים של הגנת המידע על המשתמשים אלא גם ביצוע יותר בקרה ושליטה על המידע ועונשים וקנסות גדולים יותר על אי ציות. בנוסף לכך, תקנות נוספות צפויות להיקבע על ידי הרשות האדמיניסטרטיבית האחראית על הסייבר בסין. כפועל יוצא מכך, האחסון והעברת המידע של פרטי משתמשים סינים יהיו כפופים להערכה ולהחלטת רשות זו, אשר תוכל לסרב להעביר את הנתונים מחוץ לסין.

על אף סעיפי החוק הנוקשים, נראה שממשלת סין הסירה מספר סעיפים מטיוטת החוק הקודמת שהעלו התנגדויות בקרב הקהילה הבינלאומית. בימים אלו, בכירים בסין מנהלים מגעים עם חברות טכנולוגיה מערביות במטרה להביא לניסוח טיוטה סופית של החוק.

עם הפנים מזרחה

היחסים המתהדקים בין ממשלות ישראל וסין העלו שלב נוסף השנה עם ביקורה של סגנית ראש ממשלת סין בישראל. במהלך הביקור וכחלק מ"ועידת החדשנות ישראל-סין", נחתמו הסכמים שונים בנושאי חינוך, תרבות, מדע, בריאות, טכנולוגיה ואחרים.

בתחום הבריאות, נחתם הסכם שיתוף פעולה תלת-שנתי בין משרד הבריאות הסיני למשרד הבריאות הישראלי. שיתוף הפעולה צפוי להתמקד במחקר רפואי, היערכות לחירום, רפואה מרחוק, בריאות דיגיטלית, שירותי בריאות הציבור וגיבוש רפורמות במערכת הבריאות.

בתחום החינוך, הסכמים שנחתמו בין מוסדות להשכלה גבוהה ישראלים וסינים כוללים את:
2016 – אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת Jilin
2015 – אוניברסיטת חיפה ו-Easy China Normal University
2014 – אוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת Tsinghua
2013 – הטכניון ואוניברסיטת Shantou.
ההסכמים נועדו לצורך קידום שיתופי פעולה אקדמיים (מחקר והוראה), ולהקמת מכוני מחקר וחדשנות בסין. ממשלת סין ומוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה מעוניינים לשים דגש בשנים אלו על התחומים: טכנולוגיה, ביו-טכנולוגיה, אנרגיה סולארית, מים, טכנולוגיה סביבתית ועוד.

בהמשך להסכמים שנחתמו, לאחרונה יצאה לדרך תוכנית חדשה בהובלת רשות החדשנות לסיוע לחברות ישראליות בסין. להלן הפרטים וקישור לאתר: