ארכיון תגיות: התאגדות בסין

מדריך להגנה על זכויות קניין רוחני בסין

מאת: תהילה לוי לאטי, רביד רום, נתנאל שפיגלמן

מאז שנות ה-90 נתפסת סין כמעצמת חיקויים, מה שקיבע את הדעה הרווחת במערב שזכויות על קנין רוחני בסין אינן קיימות. אך בניגוד לתדמית זו, חברות זרות מצליחות לזכות בהגנה על זכויותיהן בקניין הרוחני בסין, ככל שהן רושמות את זכויותיהן בסין.

במדריך זה נסקור חלקים מדיני הקנין הרוחני בסין, ונרחיב על חוזים רלוונטיים להגנה על קניין רוחני בסין.

סימני מסחר

סימני המסחר המוגנים בחוק הסיני הם אלו שנרשמו בסין. למעלה משש מיליון בקשות לרישום סימני מסחר מוגשות כיום בסין מדי שנה. בדומה למדינות רבות אחרות, גם בסין נהוגה מדיניות "הראשון לבקש", לפיה הזכות הבלעדית על סימן תוענק למבקש הראשון. סימנים בינלאומיים מפורסמים עשויים ליהנות מהחרגה, אך בתי המשפט הסיניים נוטים להשתמש בסעיף זה לעיתים נדירות. אם בעבר כמעט כל בקשה לרישום סימני מסחר שהוגשה  התקבלה, הרי שבשנים האחרונות פעמים רבות נמצאים מי שהקדימו ורשמו סימני מסחר רבים, כולל סימני מסחר של חברות זרות – לרבות ישראליות – על שמם. חברות עלולות לאבד את ההגנה החוקית על סימן המסחר שלהן – ואף להיתבע על השימוש בו – ככל שסימן מסחר דומה נרשם קודם לכן, ובשל כך יש חשיבות עליונה לרישום מוקדם של סימני מסחר.

יש להקפיד על רישום כפול, הן של השם המקורי והן של השם בו ממותגת החברה בסין (בדרך כלל בסינית). כך לדוגמה, בראשית שנות ה-2000 רשמה "ניו באלאנס" את שמה באנגלית כסימן מסחר, אך התרשלה ולא רשמה את שמה בסינית  ("סין באי-לון").  יזם סיני החליט לרשום על שמו את סימן המסחר "סין באי-לון", אותו כבר שיווקה ניו באלאנס בסין. מיד לאחר מכן הוא תבע את ניו באלאנס על השימוש שהיא עושה בסימן המסחר הרשום שלו, וזכה לפיצויים בסך חמישה עשר מיליון יואן. נוסף לכך, ניו באלאנס נאלצה לרכוש ממנו בתשלום מלא את זכויות השימוש העתידיות בשם "סין באי-לון", שכבר התמתג בסין.

חשוב לזכור כי כל רישום חל על סוג אחד בלבד של מוצרים/שירותים, וישנה חשיבות שסימן המסחר ירשם על כל הסוגים הרלוונטיים למוצר/שירות. כך לדוגמה, חברה סינית ששיווקה ארנקי עור בשם Apple, ונתבעה על ידי ענקית הטכנולוגיה, זכתה בדין. בית המשפט פסק שהרישום המקורי של Apple חל רק על מוצרים אלקטרוניים, ואין חשש שהצרכנים יטעו לחשוב שארנקי העור מיוצרים על ידי החברה. לפיכך, רצוי להרחיב את ההגנה ולרשום את סימן המסחר על מגוון רחב ככל האפשר של מוצרים ושירותים הרלוונטיים לו.

הליך הגשת הבקשה כולל בחינה פרוצדורלית ומהותית (אם מדובר בסימן שיכול להיות רשום, ואם יש סימני מסחר דומים או זהים), לאחר מכן שלושה חודשים שהבקשה מפורסמת כדי לאפשר הגשת ערעור של מי מהציבור. במידה והבקשה מאושרת סימן המסחר יזכה לעשר שנות הגנת קניין רוחני.

בהתאם לאמנת פריז ניתן להגיש בקשה מוקדמת וליהנות מהליך מזורז, על בסיס רישום שנעשה במדינה אחרת בתוך שישה חודשים. לפי פרוטוקול מדריד, ניתן לבקש רישום סימן מסחר במדינה אחת גם עבור מדינות אחרות. משכך, אין צורך בהגשות נפרדות, ובעת הרישום במדינת המקור ניתן לבקש שסימן המסחר יהיה מוגן גם במדינות אחרות.

הפרת ההגנה על סימן מסחר רשום מוגדרת בחמישה אופנים: שימוש בסימן מסחר זהה או דומה לו; זיוף של סימן מסחרי רשום; מכירה ביודעין של מוצרים הנושאים סימן מסחרי רשום מזויף; הסרת הסימן המסחרי הרשום מעל גבי מוצר, ו/או סימונו בסימן מסחרי חליפי, ללא הסכמת בעל הזכויות על הסימן המסחרי הרשום; גרימת נזק בכל דרך אחרת שהיא לזכויות הבלעדיות של אדם אחר להשתמש בסימן המסחר הרשום.

 

פטנטים

בדומה לסימני המסחר, גם הפטנטים המוגנים בחוק הסיני הם רק אלו שנרשמו בסין. תחת הכותרת "פטנטים" מצויות שלוש קטגוריות משנה: אמצאה, פטנט קטן, עיצוב. כמו ברוב ענפי הקניין הרוחני, גם בהגנת הפטנטים נהוגה מדיניות "הראשון לבקש", ולכן מומלץ להקדים את הרישום ככל האפשר.

ברישום פטנט אמצאה נדרש להוכיח הן התקדמות "המצאתית" ביחס לידע קודם והן ישימות פרקטית של הפטנט. על כל אמצאה שנחשפה לציבור, לרבות חשיפה במהלך בקשת הפטנט במדינות אחרות, להיות מוגשת למשרד הפטנטים הסיני בתוך 12 חודשים מיום החשיפה, לאחר מכן תאבד מחידושה ולא תוגן עוד בסין.  משך הגנת הפטנט הוא 20 שנים מיום הגשת בקשת הפטנט.

רישום "פטנט קטן" (Utility Model) מכיל רף נמוך של דרישות כשירות לרישום לעומת אלו של פטנט, ובהתאמה מעניק הגנה לזמן קצר יותר של עשר שנים מיום הגשת הבקשה. כמו פטנט, גם פטנט קטן נדרש להתקדמות וישימות פרקטית; בשונה מפטנט, בקשה לרישום פטנט קטן אינה נבחנת מהותית, אלא פרוצדורלית בלבד.

מספר עצום של פטנטים קטנים רשומים רק בסין, והדבר מקשה על סקירת השוק הסיני באופן מעמיק בשלב הבדיקה הראשוני. כאן מתגלה הבעיה באי הבחינה המהותית של פטנטים קטנים. כך לדוגמה, ענקית האלקטרוניקה הצרפתית שניידר אלקטריק חויבה לשלם 318 מיליון יואן (שהופחתו בערעור ל-183 מיליון) לחברה סינית  קטנה שתבעה אותה על הפרת פטנט קטן שנרשם רק בסין, והוחמץ בבדיקת השוק הסיני.

באשר לעיצובים, אלה מוגנים בסין למשך 10 שנים מיום הגשת בקשת הרישום. בדומה לפטנט קטן, בדיקת בקשת ההגנה היא ראשונית בלבד. על הבקשה לכלול טופס בקשה רשמי, שרטוטים או תמונות מפורטות של העיצוב המדובר, הסבר קצר, ומסמכים רלוונטיים נוספים, אם ישנם. בדומה לישראל, עיצובים המפרים את המוסר או הסדר הציבוריים (שימוש בדגל סין, בסמל האולימפיאדה וכדומה) לא יזכו להגנה. כמו כן לא יירשמו מוצרים שאין להם צורה, צבע או דפוס קבועים, מוצרים המהווים חלק בלתי נפרד ממוצר אחר שאינו מוגן ועוד.

הפרת זכויות העיצוב היא אחד התחומים בהם יצא שמה של סין לרעה בכל הנוגע להפרת זכויות קניין רוחני, בשל תעשיית זיופי המותגים שפרחה בה עד העשור האחרון. ממשלת סין פועלת ביד קשה נגד התופעה, הן כדי לאכוף את החוק והן כדי למזער את הנזק התדמיתי העצום שנגרם למוצרי התעשייה הסינית בכללה.

רישום שמות דומיין ואתרי אינטרנט – פריבילגיה סינית

רק חברות סיניות יכולות לרשום שמות דומיין בסיומת "cn.". למעלה משישים רשמים מוסמכים על ידי מרכז המידע ברשת האינטרנט הסינית (CNNIC) לביצוע רישום שמות הדומיין הסיניים "cn." ברחבי סין. בקשות עשויות להיקלט על ידי סוכנויות אחרות במדינה, אך רק ה-CNNIC בבייג'ינג מוסמך לאשר אותן. עם הגשת הבקשה יש לכלול את הטפסים הבאים: טופס בקשה עם חותם העסק של החברה המבקשת; העתק תעודת עסק בסין (בתוספת תעודת קוד הארגון); העתק תעודת הזהות של איש הקשר הרשום בסין, שעליו להיות אזרח סיני.

זכויות יוצרים – רישום תוכנה

חוק זכויות היוצרים הסיני קובע שאין חובה לרשום את זכויות היוצרים על תוכנות במנהל זכויות היוצרים הלאומי (NCA) לשם הגנה עליהן, שכן הזכויות ניתנות באופן אוטומטי מעצם חיבור היצירה. עם זאת, ישנה אפשרות לרשום תוכנה כקניין רוחני. יתרונו הברור של הרישום המסודר הוא התיעוד ציבורי, שעשוי לשמש ראיה במקרים של מחלוקות משפטיות. במקרה בו תופר זכות היוצרים על התוכנה, יבסס הרישום עילת תביעה קלה להוכחה. שני החריגים בהם נדרשת הוכחת זכויות יוצרים על ידי רישום התוכנה הם כאשר מדובר בבקשה לפרסום והוצאה לאור של משחקי וידאו/מחשב, או כאשר רוכשת התוכנה היא חברה ממשלתית.

לרישום התוכנה נדרש צירוף של 30 עמודים רצופים בהתאמה, המתארים ומגוללים את תחילת הקוד ועד סוף קוד המקור. חשיפה זו של התוכנה מציפה חשש מהותי אצל חברות זרות רבות מפני רישום תוכנה בסין. בהקשר זה יש לציין שבמידה שרשימת קוד המקור או התיעוד כוללים סודות אותם מעוניין המבקש שלא לחשוף, הוא רשאי להגיש בקשה מנומקת ל"הגשה חריגה" של רשימת קוד המקור. באשר לזמני הרישום, בקשה לרישום תוכנה אורכת כחודש ימים.

הגנה חוזית על קניין רוחני בסין

המשולש החוזי: סודיות, אי שימוש ואי עקיפה

בנוסף לרישום זכויות הקניין הרוחני בסין, ישנה חשיבות רבה להגנה חוזית על זכויות הקניין הרוחני. מאחר שחברות זרות רבות מניחות כי בסין לא נאכפים כללי הקניין הרוחני, הן לא טורחות לחתום על חוזים המסייעים על הגנה על הקניין הרוחני בסין. אנו ממליצים לחתום על חוזים המסייעים בהגנה על קניין רוחני. בסין כדאי לא להסתפק ב NDA (הסכם הסודיות) הכללי אלא לחתום על NNN שכולל לצד חובת סודיות, גם הסכמי אי שימוש ואי עקיפה. בראש ובראשונה, מטרת החוזים היא הבהרת ציפיות והסכמות הצדדים לגבי הקניין הרוחני. בחוזים אלו כדאי להבהיר את  הבעלות על הקניין הרוחני,  וכן הוראות הנוגעות לזכויות הקניין הרוחני, גם לאחר סיום היחסים העסקיים בין הצדדים.

חוק החוזים הסיני מגן על סודות מסחריים אליהם נחשף צד במהלך משא ומתן ומונע שימוש אסור בהם, בין אם נכרת החוזה ובין אם לאו. אך הגנה זו לבדה אינה מספקת: הגדרת "סודות מסחריים" עשויה להתפרש בצמצום, וכמו כן היא לא מבהירה את כללי ברירת הדין. לכן רצוי לחתום על הסכם שמירת סודיות, הן כדי להפגין רצינות, הן כדי לקבוע את כללי ברירת הדין, והן כדי לספק הגנה רחבה יותר. להסכם זה כפוף כל צד החתום על הסכם שמירת הסודיות.

על פי חוק התחרות ההוגנת, הגדרת "סוד מסחרי" היא "מידע טכני או מבצעי שאינו ידוע לציבור, המסוגל להביא יתרונות כלכליים לבעלי הזכויות, שיש לו תחולה מעשית ואשר בעלי הזכויות נקטו באמצעים לשמירת סודיותו". משנחתם ההסכם, הסוד המסחרי יכול להיות בשימוש למטרות החוזה בלבד, ולמטרות שהוגדרו בו בלבד. תחולת ההפרה רחבה, והיא כוללת גם: כפייה או אמצעים בלתי חוקיים אחרים; גילוי או שימוש בסודות מסחריים; גילוי או שימוש בסודות מסחריים, בניגוד להסכם או לדרישות החיסיון המוטלות על ידי הצד בעל הזכויות. צדדים שלישיים המשיגים, משתמשים, או חושפים סודות עסקיים, שידעו או שהיה עליהם לדעת כי הופרו על ידי כל אחד מהאמצעים המפורטים לעיל, ייחשבו אף הם כמפרים סוד מסחרי. יודגש כי כדי לזכות להגנת החוק הסיני, על המידע המוגדר כסוד מסחרי להיות בעל ערך כלכלי.

בית המשפט העליון בסין פירט את אמצעי הזיהוי בהם ישתמשו בתי המשפט, בבואם לקבוע האם בעלי הסוד המסחרי נקטו באמצעים לשמירת סודיותו להלן: הגבלת גילוי הסוד לאנשים מסוימים; נעילת או הצפנת מידע; סימונו כ"חסוי"; שימוש בסיסמאות או קודים המגבילים את הגישה למידע; התקשרות בהסכמי סודיות; הגבלת גישה וביקורים למכונות או אתרים המכילים מידע; וכן אמצעים סבירים אחרים.

הואיל ובדרך כלל הסכם סודיות מגן רק מפני גילוי של הסוד המסחרי, אך לא מפני השימוש בו לצרכים שאינם צרכי ההסכם, יש להתייחס לכך מפורשות בהסכם. לפיכך, חשוב לכלול בהסכם הסודיות התייחסות ספציפית לאי שימוש במידע ואי תחרות.

כמו-כן חשוב לכלול בהסכם התייחסות לאי עקיפה. הסכם זה חיוני כאשר מדובר במרבית ענפי הייצוא הסיניים, בהם המשקל המכריע הוא של המחיר. הוא נועד למקרים בהם השותף הסיני עלול לפנות ישירות אל השוק בו משווק היזם את תוצרתו, ולנסות לשווק בו באופן בלתי אמצעי את תוצרת המפעל במחירים זולים מאלו של היבואן, תוך פגיעה בו. ההסכם אינו חיוני במקרים בהם לאיכות וטיב השירות קיים משקל רב.

הסכמי סודיות ועובדים

חברות רשאיות להחתים עובדי מפתח על חוזה סודיות מפורט ונפרד, או לכלול סעיף סודיות נפרד בתוך חוזה העבודה הכללי עליו העובד חתום גם הוא. נוסף להתייחסות לסודות מסחריים קיימים, יכול הסכם הסודיות לכלול גם הוראה המתייחסת לסודות עסקיים וידע שפותחו על ידי העובד עצמו; מומלץ למעסיקים לקבוע מפורשות הוראה מעין זו. יצוין כי על החברה לזהות בקפידה לאילו עובדים קיימת גישה למידע חסוי, שכן סביר כי בתי משפט לא יכירו בחוזי סודיות כלליים, החלים גם על עובדים חסרי גישה למידע. לפיכך יש לנהל מידע מסווג על פי מערכת כללים שיטתית, שהפרתה תהווה עילה לתביעה. על החברה לאמץ ולאכוף בעקביות מדיניות מידע חסוי כתובה – לרבות סנקציות או תשלומי פיצויים קבועים בגין חשיפת המידע – עליה יחתמו כלל העובדים, לצד הצהרה שהם מבינים את תכניה ויפעלו לפי מדיניות זו. המעסיק יקבע איזה מידע יש לשמור כסודי בתפעול היומיומי של החברה, וכיצד יש לטפל בו. כמובן שיש להגביל מידע שהוא סוד עסקי לגיטימי, שכן אחרת ההפרה לא תיאכף.

בתיאורי התפקיד של העובדים בעלי הגישה למידע זה, יש לכלול חובת שמירת סודיות. יש לבצע נוהל בדיקה קבוע לעובדים בעלי הגישה לסודות עסקיים, ולתזכר אותם בדבר חובתם לשמור את המידע אליו נחשפו בסודיות מוחלטת. יש לנהל תיעוד, קשיח או אלקטרוני, של העובדים המשתתפים בפגישות בהן נידונים סודות עסקיים. רישומים אלו עשויים לשמש כהוכחה לגישה למידע שנטען כי חסיונו הופר. בנוסף, יש להגביל את הגישה הפיזית למסמכים וציוד. במחשבים המכילים סודות מסחריים, למשל, יש להקים חומת אש, ולתייג קבצים המכילים סודות מסחריים כ"מסווג" או "מוגבל", כדי למנוע את החשיפה אליהם בשוגג.

לגבי אי תחרות, מומלץ להחתים מראש עובדי מפתח על התחייבות כי לאחר שיסיימו את תפקידם בחברה, הם לא יוכלו לעסוק בעבודה דומה בחברה מקבילה-מתחרה לחברה ממנה פרשו. הסכם זה מספק הגנה רחבה יותר מפני זליגת סודות מסחריים שיודלפו תוך עשיית שימוש בהם. הגבלת אי התחרות מוגבלת  למשך שנתיים בלבד; הסכמים ארוכים מפרק זמן זה לא ייאכפו. בדומה, גם ההיקף הגיאוגרפי של הסכם אי התחרות אמור להיות מוגבל לטווח הגיאוגרפי הנדרש כדי להגן על האינטרסים העסקיים, תוך מזעור הפגיעה בעובד. עוד חשוב לציין כי במידה וחברה מגבילה עובד באי תחרות לאחר סיום ההעסקה, החברה צריכה לשלם לעובד שכר מסוים במהלך תקופה זאת, והדבר צריך להיות מצוין במפורש בחוזה כתגמול שניתן לעובד בעבור עמידה בתנאי אי תחרות. השכר המינימלי משתנה מפרובינציה לפרובינציה, אבל בדרך כלל עומד על כשליש משכר העובד.

אכיפה

בפני מי שזכויות הקניין הרוחני שלו נפגעו עומדות אפשרויות שונות לאכיפה כדלהלן:

אכיפה מנהלית

ניתן לפנות למשרד המקומי של התעשייה, המידע והטכנולוגיה, ו/או למשרד האדמיניסטרטיבי של קניין רוחני העוסק בסימני מסחר (ככל וההפרה נוגעת לסימני מסחר), ו/או לפנות למחלקה העוסקת ברגולציית השוק בפרובינציה הרלוונטית בה התרחשה ההפרה. למשרדים יש סמכות לחקירה, תפיסת מוצרים, סגירת העסק, הפעלת משטרה, הטלת קנסות, השמדת מוצרים.

פנייה לרשויות המנהליות הללו לגבי הפרות של קניין רוחני, תוך דרישה להפסיק את ההפרה ולהפסיק את כל הפעילות העסקית הגורמת להפרה, עשויה להיות יעילה, והיא אף לא כרוכה בעלויות יקרות. לסוכנות הרגולטיבית הרלוונטית נתונות סמכויות ההשגחה והביקורת, והיא מפקחת שלא תהא הפרה חוזרת. במסגרת סמכותה היא יכולה להחרים מוצרים ולהטיל קנסות בגין הפעולות המפרות או תוצאותיהן.

אכיפה אזרחית

מדובר באפיק אזרחי-שיפוטי, שייתכן ויניב פיצויים, אך על פי החוק נזק בגין הפרת זכויות קניין רוחני הוא שווה ערך לאובדן שנגרם לבעלי הזכויות בגין ההפרה. בשל כך על דרך הרוב, סכומי הנזק הנפסקים בבתי משפט בסין אינם גבוהים, שכן לא נכללים בהם פיצויי עונשין. בנוסף, הליכים אזרחיים בבתי משפט עלולים לארוך זמן רב וכן להיכרך בעלויות גבוהות.

אכיפה פלילית

במקרים מסוימים ניתן גם לפנות למשטרה, לשם אכיפה פלילית שתניב קנסות ו/או עונשי מאסר. על פי החוק, פגיעה רבה בקניין רוחני דינה מאסר של עד שלוש שנים, ופגיעה המשבשת את הסדר הכלכלי ושהניבה רווחים גדולים לצד המפר (והפסדים גדולים לצד שהופרה זכותו) דינה מאסר עד שבע שנים. עם זאת, ההליך הפלילי הוא ארוך ומייגע, והקנסות שהוא משית קטנים יחסית, ולכן כאשר מדובר בנזק בהתהוות מומלץ לפנות לאפיקים המנהליים שתועלתם מידית. על איטיות האכיפה הפלילית ניתן ללמוד מסיפורה של ענקית תוכן פיראטי שפעלה בשנגחאי מאז 2006 ועד לאחרונה. בתקופת זמן זו פרסמה החברה למעלה מעשרים אלף תכנים נטולי רישיון לשמונה מיליון מנויים. אכיפה פלילית הביאה להפסקת פעילותה רק בראשית פברואר השנה, כעבור חמש עשרה שנה וכשישה עשר מיליון יואן רווחים.

קניין רוחני סחר אלקטרוני

על מנת למכור מוצרים בפלטפורמות הסחר המובילות בסין, חברות צריכות להוכיח בעלות או רישיון לגבי סימני המסחר של המוצרים הנמכרים. לאחרונה סין מגבירה אכיפה של זכויות קניין רוחני גם בתחום הסחר האלקטרוני ("אי קומרס"). כך למשל, חוות דעת מנחה חדשה של בית המשפט העליון הסיני שפורסמה ב-10 בספטמבר 2020 ונוגעת ליישום כלים בהתמודדות עם הגנה על פלטפורמות אי קומרס שמה נר לרגליה להגביר אכיפה ויעילות תוך הטלת חובת זהירות על מפעילי הפלטפורמה.

חוק הסחר האלקטרוני, מפרט שורה של אמצעים שניתן לנקוט בכדי לעצור את הפרה של קניין רוחני, בין היתר באמצעות מחיקה, חסימה, ניתוק של עסקאות ושירותים, וכן אף הפסקתם אם מדובר בהפרת זכויות חוזרת. בחוות הדעת נקבעו הפרטים שיש לציין בהודעה על הפרה או הפרה נגדית כך יש להוסיף מידע רלוונטי הנוגע להוכחת זכות קיימת של קניין רוחני, תביעות, ראיות ראשוניות, אמצעים ספציפיים ותצהיר על אמיתות ההודעה. בכל הקשור לזכות לפטנטים, הפלטפורמה יכולה אף לדרוש מבעל הזכות והמפעיל להגיש הסבר על התכונות הטכניות או העיצוביות של הפטנט ועוד.

חוות הדעת גם מחזקת את הטלת חובת הזהירות נוספת על כל מפעיל פלטפורמה לסחר אלקטרוני כך שאם הוא יודע או צריך היה להיות לדעת שקיימת פגיעה בזכויות הקניין הרוחני, עליו לנקוט באמצעים הנדרשים, אחרת הוא יישא באחריות משותפת על ההפרה.

מניעת ההפרה צריכה להתבצע גם אקטיבית, עובר לה וכפעולה מונעת. בין הכללים שיש לבצע בתוך חובת הזהירות הם: בדיקה תפעולית של מפעילים בפלטפורמה, ביצוע ביקורת סבירה, נקיטת אמצעים טכניים יעילים לחסימת מפרים וסינונם – כך למשל חסימה של המילים "סחורה מזויפת" ו"חיקוי ברמה גבוהה", בחינה ועיון בזכויותיהן של חנויות המסומנות כחנויות מותג או דגל, השארת קישורים למוצרים למכירה חוזרת בעוד התלונה עדיין בתוקף.

חוות הדעת המנחה אמורה לסייע בהטמעת ההתחייבויות הנוגעות לפיראטיות וזיוף בפלטפורמות אי קומרס ומאפשרת גמישות רחבה יותר בהתמודדות עם מפרי זכויות. הדבר משקף את המגמה של סין בשנים האחרונות להגנה על זכויות קניין רוחני. כך לדוגמא  ייצג משרדנו מעצבת אופנה ישראלית ידועה, שבסימן המסחר הרשום שלה בסין נעשה שימוש והועלו חיקויים שלו באתר Alibaba . מיד עם הגשת התלונה על ידי משרדנו בצירוף הוכחת סימן המסחר הרשום,   Alibaba דאגו להסיר את הדפים מהרשת ולשמור על זכויותיה הבלעדיות.

לסיכום

חוקי הקניין הרוחני הסיניים מעניקים הגנה לקניין רוחני, ובשנים האחרונות אנו רואים מגמה של התגברות אכיפה והגנה בתחום זה. דיני הקניין הרוחני היעילים ביותר הם אלו המשלבים באופן נכון שיקולים משפטיים, פרקטיים ואסטרטגיים. שילובי גישות רבים אומצו על ידי חברות רב לאומיות הפעילות בסין. לדעתנו, רישום מוקדם של הזכויות בסין יחד עם בדיקת נאותות בהירה ורציפה, תוך הגנה פרקטית על הקניין הרוחני , יכול להעניק הגנה מרבית בסין.

 

לאחוז את השור בקרניים: איך תיראה שנת המסחר בסין?

סין נכנסת לשנת השור עם שיתופי פעולה משמעותיים. למרות זאת, היא רוצה להיות בלתי תלויה טכנולוגית, מה שמציב דילמה בפני חברות ההייטק הישראליות: לעשות עסקאות או להיזהר?

שנת 2021 היא שנת השור בלוח השנה הסיני. שנת השור מסמלת שנה של הצלחה כלכלית אשר מושגת על ידי מהלכים יזומים ובאמצעות משמעת, עבודה קשה ויציבות. השנה הקרובה תהיה מאוד משמעותית לסין בכמה מובנים ובין היתר בשל מלאות 100 שנים למפלגה הקומוניסטית ולכן סין תחתור לאפיין שנה זאת בהישגים ובהצלחות כלכליות ותשקיע כספים ומשאבים רבים לצורך כך. בין ההישגים והמטרות שסין מסמנת לשנה הקרובה ניתן למנות שיתופי פעולה בינלאומיים, עידוד חדשנות ועצמאות טכנולוגית.

כבר בינואר 2020 נכנס לתוקף חוק ההשקעות החדש של סין, אשר מטרתו הינה להגדיל את ההשקעות הזרות בסין ולמשוך יותר חברות זרות להקים ישות משפטית בסין. החוק מפשט את תהליך הקמת חברה בסין לחברה זרה וכן מכפיף את החברות הסיניות בבעלות זרה לחוק החברות המקומי בדיוק כמו חברות סיניות מקומיות ומאפשר לחברות מקומיות בבעלות זרה להשתתף ברכש ממשלתי.

אחד ההישגים המשמעותיים של סין בנושא שיתופי הפעולה הבינלאומיים, הוא הסכם הסחר עם אירופה (CAI). ההסכם מתווה את הדרך להשקעות הדדיות של סין באירופה ושל חברות אירופאיות בסין. מטרת ההסכם היא לאפשר פתיחת השווקים באופן הדדי וכן יותר שקיפות וצפיות בעבודה בסין. ההסכם יאפשר לחברות אירופאיות גישה לרכש ממשלתי ויגביל העברת טכנולוגיות כתנאי להקמת חברות. הישג משמעותי נוסף הוא החתימה על הסכם הסחר האסייתי RCEP בנובמבר, מדובר בהסכם משמעותי אשר מכניס את מרבית הכלכלות הגדולות באסיה תחת הסכם אחד. ההסכם יוצר בפועל את אזור הסחר החופשי הגדול ביותר בעולם ולמעשה נועד על מנת לקדם ולהאיץ את הצמיחה בכלכלות האסייתיות ובעיקר בסין. גם לישראל כדאי לנצל את ההזדמנות שנוצרה ולנסות לזרז את המגעים להסכם סחר חופשי עם סין או לקדם הסכמי שיתוף פעולה אחרים לשיפור תנאי הסחר או תנאי הפעילות של חברות ישראליות בסין.

יחד עם רצונה של סין לשיתוף פעולה בינלאומי מסתתר הרצון העז אף להיות בלתי תלויה ועצמאית לחלוטין בתחומים מסויימים, כגון טכנולוגיה. למעשה, הקונפליקט עם ארה"ב והסנקציות על חברות הטכנולוגיה הסינית, נתנו לסין מוטיבציה לעודד חדשנות ועצמאות טכנולוגית. לצורך כך בשנים האחרונות השקיעה סין משאבים רבים, בתחילה ברכישת טכנולוגיות בינלאומיות (ע"י מדיניות go global), לאחר מכן על ידי ניסיונות להעברת טכנולוגיות לסין באמצעות עידוד בסובסידיות והשקעות חברות סיניות במיזמים משותפים בסין ולאחרונה לאחר סימון הגדלת העוצמה המדעית והטכנולוגית של סין כמטרה מרכזית באמצעות סובסידיות ומענקים לחברות סיניות וזרות אשר מעבירות טכנולוגיה, מעסיקות טאלנטים וכן רושמות קניין רוחני בסין.

בישראל, אשר סין רואה אותה כמוקד חדשנות הורגשה בשנים האחרונות תנועה ערה של משקיעים מסין. אולם, לאחרונה נראה כי ההשקעות מסין מתמקדות בעיקר בטכנולוגיות ישראליות המתאימות לשוק הסיני ולרוב מותנות בהעברת הטכנולוגיה, או פיתוחה לסין וכן ברישום הקניין הרוחני בסין. מחד, מדובר בהזדמנויות משמעותיות לחברות ישראליות לקבל השקעה מסין או לחדור לשוק הסיני, אשר הינו אחד השווקים היחידים בעולם שצפוי לצמוח בצורה משמעותית בשנת 2021, אבל מאידך יש לנקוט במשנה זהירות בהעברת טכנולוגיה לסין. למרות שהחקיקה והגנה על קניין רוחני בסין השתפרה מאוד בשנים האחרונות, חברות ישראליות צריכות להיזהר ולהתגבר על האתגר הטמון בהעברת טכנולוגיה או פיתוחה בסין תוך הגנה על הקניין הרוחני שלהם הכוללת בחירת ובדיקת השותפים או המשקיעים הסינים, גיבוש מבנה ואסטרטגיה מתאימה לכניסה לשוק הסיני וההגנה על הקניין הרוחני, רישום הקניין הרוחני בסין והגנה חוזית מספקת.

 

 

כתבתה של עו"ד תהילה לוי לאטי בוואלה עסקים

לאחוז את השור בקרניים: איך תיראה שנת המסחר בסין? – וואלה! עסקים (ampproject.org)

מותו ותחייתו של ה JV – עשרת הדיברות לחברה ישראלית בהקמה וניהול של מיזם משותף- Joint Venture בסין

בשנים האחרונות מגיעות לישראל משלחות רבות מסין. לרוב, במהלך הפגישות עם סטארט אפים וחברות ישראליות מציעים המשקיעים הסינים להשקיע בחברה על ידי הקמת JV בסין. לפיכך, בתקופה האחרונה סייע משרדנו  לחברות ישראליות ובינלאומיות רבות בייעוץ וליווי להקמת (JOINT VENTURE (JV בסין, וההרגשה היא שהJV קם לתחייה.

עד שנת 2017 המדיניות של ממשלת סין הייתה לעודד השקעות כספים מחוץ לסין בתעשיות מעודדות על מנת לרכוש טכנולוגיות מובילות כאשר אז סייענו לחברות סיניות בהשקעות שלהם מחוץ לסין. אולם, המצב כיום הוא שההשקעות מחוץ לסין עדיין מוגבלות ומצד שני הממשל הסיני עדיין מעודד ותומך ברכישת טכנולוגיות מובילות. הדרך כיום להביא טכנולוגיות חדשות ומובילות לסין מבלי להשקיע את הכסף מחוץ לסין היא באמצעות מודל ה- JV. כאשר הצד הסיני משקיע את הכסף, אבל בתוך סין ל JV והצד הזר משקיע טכנולוגיה או ידע וקניין רוחני. מודל זה למעשה משרת מטרה כפולה מצד הסינים, הם מצליחים לרכוש טכנולוגיות חדשות מבלי להוציא כסף מחוץ לסין וכן ה JV עצמו יכול לקבל מענקים וסובסידיות משמעותיות מהממשל המקומי (בעיקר בפרובינציות מרוחקות אשר משוועות לטכנולוגיות חדשות).

בעבר כשסין רק נפתחה לעולם רוב החברות הזרות התאגדו בסין דרך JV מאחר והממשל הסיני לא התיר צורת התאגדות אחרת בתחומי עיסוק רבים. עם השנים צומצמה הקטגוריה המוגבלת בקטלוג להשקעות זרות (הרשימה השלילית) ויותר ויותר תחומים בהם ניתן להקים חברות זרות בבעלות מלאה הפכו להיות מותרים. בהתאם להתפתחות החקיקה התמעטו הJV בסין עד שכמעט ונעלמו ורוב החברות הזרות שנכנסו לסין בחרו להקים WFOE (חברה סינית בבעלות מלאה זרה). הסיבה המרכזית הייתה שרוב הJV שהוקמו בסין נכשלו. לJV באופן כללי יש סיכויים סטטיסטיים מועטים להצליח על אחת כמה וכמה כשמדובר בJV בין תרבותי. המשפט הידוע של הסינים על JV בסין הוא WIN- WIN ויש מי שיגיד WIN-WIN אבל רק לצד הסיני או בהגדרה אחרת שהJV זה מיטה אחת ושני חלומות ולכן קשה מאוד לצלוח אותו.

על מנת לצלוח את התהליך ולהשיג את המטרות שהצבתם, פירטנו להלן בהתאם לניסיוננו הרב את עשרת הדיברות לכל הנושאים שחשוב לדעת ולשים אליהם לב במהלך כניסה ל JV בסין:

  1.  בדיקות מקדימות על השותף הפוטנציאלי: השלב הראשון הוא שחשוב לזכור ש JV זה בעצם שותפות לכל דבר ועניין ותמיד מומלץ לעשות בדיקות מקדימות על השותף הפוטנציאלי, הישויות המשפטיות הקשורות אליו, ההון הרשום של החברה וההון ששולם. כן לנסות לבדוק את החוזק הפיננסי שלו, ההשקעות הקודמות שלו והיכולת שלו לעמוד בהתחייבויותיו ב JV. לא להסתנוור מהסכומים הגדולים שהחברות הסיניות מבטיחות, בסופו של יום בדרך כלל ההיקפים בפועל הרבה יותר קטנים.
  2. מו"מ: בדרך כלל משא ומתן על JV בסין הוא ארוך ומפרך והרבה פעמים הדרך להגיע להסכמות מהירות הם להתכנס פנים מול פנים עם מקבלי ההחלטות. לעיתים, חברות סיניות מעדיפות לבצע את המשא ומתן ללא עורכי דין אבל חשוב שיהיה לכם ייצוג על מנת שתוכלו לקבל מידע מלא ושקוף. חשוב להגיע למשא ומתן מוכנים עם מטרות ברורות ועם הרבה סבלנות לכל השינויים שצפויים בדרך ובדרך כלל יהיו הרבה שינויים גם לאחר שההסכמות הועלו על הכתב. באחד מהמשאים ומתנים שהשתתפתי מנכ"ל החברה הישראלית הודיע לסינים שהוא הגיע עם כרטיס טיסה צד אחד והוא מתכנן להישאר עד שהם יסגרו את כל הנושאים הפתוחים במו"מ, זה נגמר בשבוע שלם של מו"מ במלון באחת הערים היפות בסין כשלבסוף נחתם ההסכם.
  3. חוק הJV : חשוב לדעת כי הJV בסין כפוף לחוק הJV שהוא חוק מאוד מקיף וברובו קובע את התנאים המהותיים להקמת ותפעול הJV, ולא ניתן להתנות עליו בחוזה. הדירקטוריון הוא הסמכות הגבוהה ביותר בJV בהתאם לחוק הJV וכל ההחלטות המהותיות בJV חייבות להתקבל פה אחד על ידי כל הדירקטורים: העלאה והורדה של הון רשום (מקביל להנפקת מניות חדשות בחברה), שינוי התקנון, מיזוג ורכישה ופירוק החברה. כל העברת מניות לצד שלישי נדרשת חתימת כל הדירקטורים. כל ההסכמים הנלווים שתעשו על מנת לעקוף זאת לא יוכלו לעזור במידה ותרצו בפועל לאכוף זאת על החברה בסין מאחר והחברה כפופה לחוק ולסמכות השיפוט בסין.
  4. ליגאל רפ (יו"ר הדירקטוריון) וחותמת החברה: לליגאל רפ (שהוא בד"כ יו"ר הדירקטוריון) יש את הסמכות והכח הגדולים ביותר אבל גם אחריות רבה. למעשה בהתאם לחוק בסין, חותמת החברה עם חתימת הליגאל רפ יכולה לחייב את החברה בכל דבר ועניין. לפיכך, חשוב לחלק את הסמכויות בחברה ובמידה והצד הסיני ימנה את הליגאל רפ על הצד הישראלי לדרוש להחזיק בחותמות החברה.
  5. הסכם רישיון\שירותים: במידת האפשר כדאי שמלבד האחוזים שיגיעו לכם בשל חלקכם בJV החברה הישראלית תחתום גם על הסכם רישיון\שירותים עם הJV שיאפשר להם לקבל סכומים קבועים שאינם תלויים בהכנסות\רווחים של הJV ובמידת האפשר כדאי להוסיף תשלום מקדמה בגין הסכמים אלו.
  6. מינוי בעלי תפקידים: ברוב הפעמים החברה הסינית תדרוש למנות את הליגאל רפ ותציע לחברה הישראלית את תפקיד הסגן שאין לו באמת משמעות, וכן תדרוש למנות את הGM והCFO ותציע לחברה הישראלית את תפקיד המפקח ששוב אין לו באמת משמעות. מצד החברה הישראלית, חשוב מאוד לנסות למנות את תפקידי הGM ששולט בניהול היומיומי של החברה וכן את תפקיד הCFO שמפקח על הכספים.
  7. כספים: חשוב למנות במשותף את משרד רואה החשבון שמלווה את הJV וכן את משרד רוה"ח שיבצע ביקורת. בנוסף, חשוב לבחור את הבנק שבו יפתח חשבון הבנק שלכם (עדיף שזה לא יהיה בנק קטן) ובו זכויות חתימה משותפות וכן אפשרות לגישה מרחוק לחשבון הבנק.
  8. זכויות וטו: בדרך כלל החברה הישראלית תהווה מיעוט בJV כי הסינים ברוב הפעמים דורשים לקבל שליטה. לפיכך, חשוב להגדיל את ההחלטות שבהם יהיה לחברה הישראלית זכות וטו. חוץ מההחלטות הרגילות בסין חשוב לשים לב גם לגבי כל מה ששקשור לעסקאות עם צדדים קשורים שהרבה פעמים מקובלות בסין ופחות במערב. ולאפשר לכם להטיל וטו בכל מקרה של עסקה עם צדדים קשורים.
  9. הון הרשום: איך תורמים את ההון הרשום מבחינת זמנים וסכומים? חשוב שהסעיפים הדנים בכך יהיו ברורים ביותר ותמיד עדיף שההשקעה תתבצע בהתאם לשלבים מפורטים ואבני דרך. לשים לב שאם החברה הישראלית משקיעה הון רשום בידע, קניין רוחני או טכנולוגיה צריך לבדוק שאין התחייבות כלפי מדען ראשי, מוסדות לימוד או חשיפת מס ובמידה ויש לבדוק מהי החשיפה. כמו-כן, במידה וההון הרשום שמועבר הינו קניין רוחני חשוב להבין את משמעות העניין הואיל וזה שונה מהסכם רישיון רגיל ויותר דומה להסכם מכר של הקניין הרוחני לJV.
  10. שונות: חשוב לזכור את ענייני השפה ותמיד לדאוג שיהיה תרגום מתאים, אחרת הרבה דברים עלולים ללכת לאיבוד בתרגום. כמו-כן חשוב להגדיר את השפה הגוברת בחוזים. חשוב להגדיר את הטריטוריה ואת שיתוף הפעולה וכמובן להגביל בנושאים של סודיות, אי תחרות, אי עקיפה ושידול. חשוב להבהיר את התנאים בהם ניתן לסיים את הסכם הJV לפני סיום התקופה כולל התייחסות לDEAD LOCK ומנגנונים מתאימים. בנוסף, חשוב לבחור סמכות שיפוט שתאפשר אכיפה.

לסיכום, ישנם עוד אלמנטים רבים וחשובים במו"מ לכניסה לJV וצריך לזכור שהאתגרים בJV הינם רבים, למעט האתגרים המסחריים הרגילים נוספים גם אתגרים של הבדלי תרבות ושפה. הצד הזר חייב לוודא שהוא מבין את כל ההשלכות בחוזה הJV ושהינו חוזה שנרשם ברשויות ובו יש מענה מלא לסוגיות שנדונו. מניסיוננו מצאתי שכשאשר חברות ישראליות יודעות ומבינות את המשמעות של הJV בסין וכאשר נעשות בדיקות מקדימות על השותפים וחוזה הJV הינו מאוזן ומאפשר לצד הזר שליטה אמיתית בJV, סיכויי ה JV להצליח הינם גדולים משמעותית.

אזורי הסחר החופשי החדשים בסין

בעבר, כל פתיחת חברה בסין הייתה תהליך בירוקרטי ארוך ומורכב שנמשך חודשים רבים. כמו כן, היו תחומים רבים בהם חברות זרות לא היו מורשות לעסוק בסין. אולם, לאחרונה הנושא משתנה, וסין משיקה שלושה אזורי סחר חופשי נוספים ב-Tianjin, Guangdong ו-Fujian. עם התווספותם של האזורים החדשים, יתרחב השטח של אזורי הסחר החופשי בסין מ-28.78 קמ"ר ל-480 קמ"ר. משמעות הדבר היא כי חברות זרות שיוקמו באזורים אלו יזכו להליך מהיר ויעיל יותר, וכן חובת הדיווחים השנתיים תפחת משמעותית. בנוסף, תחומי עיסוק רבים אשר היו אסורים או מוגבלים עבור חברות זרות, יהיו פתוחים באזורי הסחר הללו בהתאם למפורט להלן.

אזורי הסחר החדשים צפויים להיות ממוקדים בתחומים מסוימים כדלקמן:

  • ב-Tianjin יתמקד האזור בפיתוח המשותף של Beijing, Tianjin ומחוז Hebei, כמו גם במסחר עם מדינות צפון-מזרח אסיה, בשינוע סחורות ובחכירה מימונית.
  • ב-Guangdong האזור החדש יהווה חלק חשוב בשיתוף הפעולה עם Macau ו-Hong Kong, בעיקר בתחום השירותים והייצור.
  • האזור ב-Fujian מתמקד בחיזוק שיתוף הפעולה והקשר הכלכלי של המחוז עם טאיוואן והגדלת הסקטור הפיננסי שלה להשקעות זרות . מדיניות זו, המעוררת אינטגרציה עם טאיוואן, מציעה גם הזדמנויות אטרקטיביות למשקיעים זרים בעלי נוכחות בטאיוואן ובכלל.

23372891_m (7)

Fujian

אזור הסחר החופש ב-Fujian משתרע על שטח של 118.04 קמ"ר ומורכב משלושה אזורי פיתוח קיימים:

  • Pingtan – ענפים עיקריים: תיירות, מסחר והשקעות.
  • Xiamen – מוקד עיקרי: שירותים פיננסיים בין סין לטאיוואן ותעופה.
  • Fuzhou – ענפים עיקריים: ייצור מתקדם, תעופה ושירותים מקצועיים.

יתרונות אזור הסחר החופשי:

  1. הקלה בהליכים להקמת חברה: האזור ב-Fujian יהיה הראשון ליישם את מערכת "טופס הבקשה היחיד", המאפשרת למלא טופס בקשה פשוט באינטרנט בכדי להקים חברה.
  2. מדיניות מס: מדיניות המס שהושקה באזור הסחר החופשי ב-Shanghai (מכסי יבוא מופחתים, דיווח מס על בסיס רבעון וכו') תיושם באזור הסחר החופשי ב-Fujian.
    יחד עם זאת, התכנית קובעת כי תמריצי המס שיושמו ב-Pingtan לא יחולו על החלקים האחרים של אזור הסחר החופשי ב-Fujian.
    האזור יישם נהלי מכס פשוטים באופן בלעדי עבור סחורות מיובאות ומיוצרות בטאיוואן. בנוסף, בדיקות והסגרים של המכס למוצרים מיובאים מטאיוואן יבוטלו, למעט סחורות אסורות ומוגבלות (לדוגמה: כימיקלים מסוכנים).
  3. מסחר חופשי עם טאיוואן:
    הליכי אישור הייבוא עבור מוצרים מתוצרת טאיוואן יהיו פשוטים יותר בתחום הבריאות והקוסמטיקה, תחום המכשור הרפואי ורפואה סינית מסורתית.
  4. הקמת חברה:
    – קיימת הקלה ייחודית למשקיעים מטאיוואן בתעשיות הכלולות "ברשימה השלילית".
    – משקיעים מטאיוואן רשאים לקחת חלק בתעשיית היבול וייצור הזרעים בשיתוף עם בעל שליטה סיני. ככלל,            תעשייה זו אסורה למשקיעים זרים.
    – ספקי שירות מטאיוואן רשאים להקים מיזמים משותפים (JV) או חברות בבעלות זרה מלאה (WFOE), לתפעול      מוקדים טלפוניים בטאיוואן ולצורך מתן שירותי תקשורת.
    – רואי חשבון מטאיוואן רשאים להקים סוכנויות תיווך למתן שירותי הנהלת חשבונות.
    – משקיעים מטאיוואן רשאים להקים חברות שירותי כוח אדם (מלחות) לספינות מסחריות בבעלות טיוואנית. זאת,     ללא צורך בהקמת עסק לניהול ספינות.
  5. תעשייה פיננסית:
    – חברות ובנקים שהוקמו באזור הסחר החופשי רשאים ללוות מטבע חוץ ויואן מחו"ל.
    – חברות רשאיות להמיר את מטבע החוץ המולווה מחו"ל ליואן.
    – בנקים ומוסדות פיננסיים באזור הסחר החופשי רשאים לשתף פעולה עם בנקים ומוסדות זרים בנוגע לתשלומים      בינלאומיים.
    – מוסדות פיננסיים טאיוואנים רשאים להקים חברות (JV) לניהול קרנות באזור הסחר החופשי.
    – משקיעים מטאיוואן יכולים כעת להיות בבעלות יותר מ-50 אחוז ממניות חברה לניהול קרנות (JV).
    – מוסדות פיננסיים רשאים להעביר נכסי יואן ולמכור מוצרי ניהול הון (יואן) בחו"ל.
    – המרות מטבע מקומיות עתידיות נתמכות על מנת להקים מקום מסירה עתידי באזור Pingtan.

Guangdong

אזור הסחר החופשי במחוז Guangdong משתרע על שטח של 116.2 קמ"ר ומורכב משלושה אזורי פיתוח קיימים:

  • Guangzhou Nansha – ענפים עיקריים:  ספנות, לוגיסטיקה, תעשייה פיננסית, מסחר בינלאומי, ייצור מתקדם.
  • Shenzhen Qianhai – ענפים עיקריים: תעשייה פיננסית, לוגיסטיקה מודרנית, שירותי מידע, שירותי טכנולוגיה.
  • Zhuhai Hengqin – ענפים עיקריים: תיירות, שירותים פיננסים, תרבות וחינוך, היי-טק.

מדיניות מס: התכנית קובעת כי תמריצי המס שיושמו באזור הפיתוח של Shenzhen, Qianhai ו- Zhuhai Hengqin לא יחולו על החלקים האחרים של אזור הסחר החופשי ב-Guangdong.

יתרונות אזור הסחר החופשי:

  1. הקלה בהגבלות למשקיעים זרים:
    שירותים בין Hong Kong, Macau ו-Guangdong

    • ספקי שירות מ-Hong Kong ו-Macau רשאים להקים חברות שילוח בינלאומי בבעלות זרה מלאה (WFOE), בתוך אזור הסחר החופשי.
    • ספקי שירות מ-Hong Kong ו-Macau רשאים להקים סוכנויות תיווך ללימודים בחו"ל, בתוך אזור הסחר         החופשי.
    • סוכנויות טיולים בהשקעה מ-Hong Kong או Macau יהיו רשאיות לספק שירותי נסיעות מאורגנות לחו"ל
      (למעט לטאיוואן).
    • משקיעים מ-Hong Kong או Macau רשאים לספק שירותים רפואיים מתקדמים ולהשיק תוכניות פיילוט לניוד
      חולים לצורכי טיפול.
    • עסקי שילוח: ניתן להקים חברה לניהול שילוח בינלאומי, בבעלות זרה מלאה (WFOE).

2.  תחום השירותים הפיננסיים:

  • חברות ומוסדות פיננסיים שהוקמו באזור הסחר החופשי רשאים ללוות RMB מחו"ל.
  • חברת אם ב-Hong Kong/Macau, בעלת חברת בת באזור הסחר החופשי, רשאית להנפיק אגרות חוב (RMB) בסין.
  • מוסדות פיננסיים זרים מוסמכים יכולים כעת להקים בנקים בבעלות זרה מלאה באזור הסחר החופשי; כמו כן, מוסדות פיננסיים זרים מוסמכים רשאים להקים מיזם בנקאי משותף עם חברות סיניות.
  • חברות ביטוח ומוסדות תיווך בביטוח, ב-Hong Kong ו-Macau, רשאים להקים סניפים באזור הסחר החופשי.
  • בנקים מסחריים מתומרצים להקים מוסדות באזור הסחר החופשי, לניהול פעילויות Offshore במטבע חוץ.
  • מוסדות פיננסיים (למעט בנקים) הממוקמים באזור הסחר החופשי רשאים לנהל סליקה בינלאומית ( (cross-border RMB settlement.
  • משקיעים מ-Hong Kong ו-Macau המפעילים מוסדות לא פיננסיים באזור הסחר החופשי רשאים לספק שירותי תשלום צד שלישי.
  • מוסדות מוסמכים הרשומים ב-Hong Kong ו-Macau יכולים כעת להקים חברות ליסינג מימוניות באזור הסחר החופשי.

Tianjin

אזור הסחר החופש ב-Tianjin משתרע על שטח של 119.9 קמ"ר ומורכב משלושה אזורי פיתוח קיימים:

  • נמל Tianjin – ענפים עיקריים: לוגיסטיקה (תחבורה), סחר בינלאומי וענפי שירות.
  • שדה התעופה Tianjin – ענפים עיקריים: תעופה, ציוד מכני הנדסי, מרכזי היי-טק למחקר ופיתוח, לוגיסטיקה (תעופה) ושירותי ייצור.
  • Binhai – ענף עיקרי: שירותים פיננסיים.

יתרונות אזור הסחר החופשי:

  1. מערכת ניהול יעילה:
  • שיפור בניהול זכויות קניין רוחני בעזרת מרכז מיוחד שיאפשר עסקאות קניין רוחני בינלאומיות. המרכז יישם שיטות חדשות למימון וביטוח קניין רוחני, ניהול סיכונים ושירותים פיננסיים אחרים.

2.  פיתוח תעשיית ההיי-טק:

  • האזור מעודד פיתוח טכנולוגיה ירוקה ומקיים רשת לשיתוף פעולה כלכלי Asia-Pacific לאספקת טכנולוגיה ירוקה (APEC) ב-Tianjin.
  • הממשלה המקומית מעודדת ייבוא של ציוד טכנולוגי מתקדם ומוצרים טבעיים.
  • השקת נקודות בדיקה למכוניות מיובאות (Parallel Import) העומדות בתקני בטיחות; יצואנים יישאו באחריות לשירות לקוחות לאחר מכירה.
  • האזור מעודד פיתוח טכנולוגיה מתקדמת זרה ותעשיות תחזוקת מוצרים. משקיעים זרים רשאים לעסוק בתיקון וייצור מחדש של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים.

3.  פתיחת תחום השירותים הפיננסיים:

  • מוסדות פיננסיים מוסמכים באזור הסחר החופשי רשאים לבצע החלפות מטבע חוץ בהיקף נרחב, ועלויות יופחתו לעסקים קטנים ובינוניים.
  • משקיעים זרים יוכלו להמירRMB ישירות בחשבון ההון, וסכומי הלוואות יועלו.
  • האזור מעודד השקעות בינלאומיות על ידי ארגונים ויחידים, בשוק ניירות הערך ושווקי מניות בסין או מחוצה לה.
  • גופים מוסמכים (לא בהכרח ממשלתיים) רשאים להקים בנקים קטנים ובינוניים ומוסדות פיננסיים אחרים.
  • משקיעים זרים רשאים להקים בנקים במיזם משותף (JV) עם שותף סיני, או בנקים בבעלות זרה מלאה (WFOE) באזור הסחר החופשי.
  • לחברות זרות יתאפשר (בהדרגה) להשתתף בחוזים עתידיים על מחירי סחורות (Commodity Futures Trading).

4.  חברות ליסינג מימוני:

  • חברות ליסינג מימוני רשאיות לנהל עסקאות פקטורינג הרלוונטיות לעיסוק הראשי שלהם. הרפורמה תעודד ליסינג מימוני בחו"ל ושימוש בינלאומי מוגבר ב-RMB.
  • בדיקות המכס למטוסים, ספינות, הנדסה ימית וציוד מכני הנדסי, שנרכשו ויובאו על ידי חברות ליסינג מימוני באזור הסחר החופשי, יכולות להתנהל מחוץ לאזור הסחר החופשי. זאת, בנסיבות שנקבעו בחוק.
  • קיימת תמיכה בליסינג מימוני בחו"ל, ועידוד סוגים שונים של חברות ליסינג מימוני להרחיב את השימוש הבינלאומי ב-RMB.
  • חברות ליסינג מימוני מקבלות תמריצים להקמת חברות בת מקצועיות.

5.  עסקי שילוח:

  • חברות בבעלות זרה מלאה (WFOE) רשאיות לעסוק בניהול שילוח בינלאומי.
  • מגבלות על יחסי השקעות זרים יתמתנו עבור Equity Joint Ventures ו-Cooperative Joint Ventures בתחום ניהול שילוח בינלאומי. השינוי יאפשר למשקיעים זרים לנצל מודלים אלו על מנת לספק שירותי sub-contract  בתחום השילוח הבינלאומי, בעודם מחזיקים ב-51 אחוז מהמניות.
  • יוקמו מרכזי מימון לשילוח בינלאומי בצפון סין, לשם עידוד הקמת חברות ביטוח, חברות תיווך בביטוח, וארגוני תיווך אחרים בינלאומיים בענף השילוח.

התאגדות בסין – איך לבחור את צורת ההתאגדות המתאימה לך

במסגרת עבודתי בסין הקים משרדנו ישויות משפטיות רבות בסין. בשונה מישראל, בפני חברות בינלאומיות המעוניינות לפעול בסין עומדת האפשרות להקים ישויות משפטיות שונות. לכל ישות משפטית יש יתרונות וחסרונות. לא פעם נתקלתי במצב בו חברה בחרה להקים ישות משפטית אשר אינה עונה על צרכיה ולפיכך, נאלצה לסגור את הישות המשפטית הקיימת ולהחל בתהליך מחדש. הליך הכרוך בעלויות רבות והשקעת זמן. אשר על כן, מומלץ לכל חברה המעוניינת לפעול בסין או הפועלת בסין להכיר את צורות ההתאגדויות האפשריות. בפוסט זה אציג בפניכם שלוש צורות התאגדות מרכזיות בסין, על יתרונותיהן וחסרונותיהן.

משרד מייצג – Representative Office

משרד מייצג הינו משרד המתפקד כשלוחה של החברה הבינלאומית בסין. חסרונו העיקרי של משרד מייצג הינו שאין המדובר בישות משפטית עצמאית ולפיכך, המשרד מוגבל לביצוע עבודות ייעוץ, חקר שוק, שיווק ותיווך בלבד. כמו-כן, המשרד אינו רשאי להתקשר בעסקאות אלא רק לתווך בין חברת האם לחברות השונות, אינו רשאי להעסיק עובדים ישירות ואינו רשאי להנפיק חשבוניות. היתרון העיקרי בהקמת משרד מייצג הינו שזמן ההקמה קצר ועלויות ההקמה נמוכות (אין דרישה להון מינימאלי). צורת התאגדות זו נפוצה בעיקר בקרב חברות בינלאומיות הנכנסות לפעילות בסין לראשונה ומעוניינות לבצע חקר שוק ושיווק ראשוני בטרם כניסתן לפעילות שוטפת בסין. בשנים האחרונות סין הכבידה סין על הליך הקמת משרד מייצג, וכיום רק חברה אשר קיימת שנתיים לפחות יכולה להקים משרד מייצג בסין. בנוסף לכך, העלתה סין את אחוז המיסוי של משרד מייצג (אשר אינו ישות רווחית) לסך של כ-15% מסך ההוצאות.

מיזם משותף – Joint Venture

מיזם משותף הינו חברה המוקמת כשותפות בין שתי ישויות (חברה או אינדיבידואל) בינלאומית וסינית.

ישנם שני סוגים של מיזמים משותפים:

  1. Cooperative Joint Venture.
  2. Equity Joint Venture.

בעבר, מיזם משותף היווה את צורת ההתאגדות הפופולארית ביותר בסין לחברות בינלאומיות, מאחר ובתחומים רבים הרגולציה לא אפשרה לחברות בינלאומיות צורת התאגדות שונה. כיום, מוקמים מיזמים משותפים בעיקר כדי לשלב בין היתרונות של שני הצדדים: הידע הרחב של השוק המקומי והיכולת היצרנית של הצד הסיני מחד והטכנולוגיות החדשניות ומקורות ההון של החברות הבינלאומיות מאידך. כמו-כן, בתחומי פעילות בהם הרגולציה הסינית עדיין מחייבת את החברות הבינלאומיות בהקמת מיזם משותף בלבד (תקשורת, ביטוח). היתרון והחיסרון הגדול במיזם משותף,הוא השותף הסיני, אשר הצלחת המיזם או כישלנו הרבה פעמים טמונה בו. שותף סיני מוצלח, יהיה בעל קשרים ענפים כדי להסדיר את ענייני הביורקטיה הרבים וכן בעל מערכת הפצה רחבה. כאשר שותף לא מוצלח יעשה בדיוק ההפך. רוב המשקיעים הישראליים במיזם משותף מודאגים מניגוד אינטרסים של השותף הסיני, חוסר שליטה של הצד הבינלאומי וכן הקושי להגן על זכויות הקניין הרוחני בסין. כמו-כן, מיזם משותף, הינו צורך זמן רב ודורש מעקב מדוקדק על כל ענייני הכספים, העובדים וההפעלה הבסיסית כדי שיצליח. פרט לכך מיזם משותף הינו חברה סינית בבעלות חלקית זרה. לפיכך, נדרש המיזם המשותף להפקדת הון רשום בסך של כ – 150,000 דולר (20% תוך שלושה חודשים והיתרה תוך שנתיים). מדובר בסכום שיש להמירו למטבע הסיני המקומי ולהפקידו בחשבון החברה בסין, אולם ניתן להשתמש בו למטרות החברה. מס החברות בסין עומד על כ – 25%.

חברה סינית בבעלות זרה מלאה – Wholly foreign owned enterprise

חברה סינית בבעלות מלאה זרה הינה אישיות משפטית נפרדת אשר מצויה בשליטה מלאה של ישות בינלאומית. צורת התאגדות זו הינה צורת ההתאגדות הפופולארית ביותר בסין עבור משקיעים בינלאומיים וישראליים. צורת התאגדות זו מאפשרת לחברה הבינלאומית/ישראלית להחזיק בבעלות מלאה במיזם ולהפעיל אותו ללא כל צורך בשותף סיני שעלול לא לחלוק עימך את אותן המטרות, הציפיות הערכים ותפיסת התרבות המשותפת. ניסיוננו מראה שהוצאות הקמת המיזם המשותף בד"כ עולות על הוצאות הקמת חברה בבעלות זרה מלאה, בעיקר בשל הצורך בקיום מו"מ ארוך עם השותף הסיני. בצורת התאגדות זה יותר קל להגן על הזכויות הקנייניות שלך. גם החברה הסינית בבעלות מלאה זרה נדרשת להפקדת הון רשום בסך של כ – 150,000 דולר.

 לאחרונה, נכנסה לתוקף חקיקה חדשה בנושא ישות משפטית חדשה לחברות זרות שהינה שותפות ותהווה ישות משפטית גמישה יותר ומיועדת בעיקר לקרנות הון הפועלות בסין.

לסיכום

ההקלות הרבות בחקיקה בשנים האחרונות (אשר אפשרו ליותר חברות זרות להקים חברה סינית בבעלות מלאה זרה) והמודעות שמיזמים משותפים רבים חוו קשיים רבים עם השותפים הסינים גרמו ליותר חברות בינלאומיות וישראליות להקים חברה סינית בבעלות מלאה זרה.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי למיזם משותף יתרונות רבים, וביניהם ידע השוק המקומי והקשרים הענפים בשוק המקומי.

לפיכך, אנו ממליצים לכל חברה ישראלית המעוניינת להקים פעילות בסין לשקול היטב את האלטרנטיבות ולקבל ייעוץ משפטי בנוגע ליתרונות והחסרונות של כל אחת מהישויות בטרם קבלת ההחלטה בנושא.