תהילה לוי-לאטי, נתנאל שפיגלמן

בינואר האחרון נכנסו לתוקף בסין תקנות חדשות הקובעות את אמות המידה לבחינת בטיחות השקעות זרות. לדברי דובר המשרד האמון על בדיקת ההשקעות, החלת האמצעים החדשים הם יישור קו עם המגמה הקיימת בעולם כיום לשיפור מנגנוני ביקורת הביטחון הלאומי מפני השקעות זרות, הנהוגה בשורת מדינות אחרות: ארצות הברית, האיחוד האירופי, אוסטרליה, גרמניה, יפן ובריטניה.

בחינת בטיחות השקעות זרות קיימת בסין מאז 2011, אך התקנות החדשות הן שיאה של רפורמה מהותית בת עשור בתחום ההשקעות הזרות. באופן ספציפי ניתן למנות גם את חוק ההשקעות הזרות שנכנס לתוקף בשנה שעברה, אשר הגדיר את עקרונות היסוד של הגישה להשקעות זרות, וכולל רשימה של השקעות אסורות. עם זאת, החוק הבהיר כי אין בו די, וכי המדינה תקים מערך לבדיקת בטיחותן של השקעות זרות, המשפיעות או עשויות להשפיע  על בטחון המדינה.

בהתאם לחוק, כללי הבדיקה שלפי ההוראות החדשות הם מקיפים ושיטתיים. הם קובעים כי תיבדקנה השקעות זרות בתעשיות צבאיות ובמתקנים תומכי תעשייה צבאית, כמו גם השקעות באזורים הסמוכים למתקנים צבאיים או למפעלי תעשייה צבאית; השקעות בייצור ציוד רגיש, בתעשיות חקלאיות חשובות, ובמפעלי אנרגיה (לרבות אנרגיה ירוקה), משאבים ותשתיות; שירותי שילוח חשובים, טכנולוגיות מידע ומוצרי אינטרנט, שירותי פיננסים, טכנולוגיות מפתח ועוד.

המינוח "השקעות זרות" רחב, והוא כולל גם העברות (למשל, רכישת מיזמים או אחזקות בהם שכבר נמצאים בבעלות זרה). "מיזם בסין" כולל כמעט כל עסק שפועל בגבולות סין. כלומר, מיזוגים ורכישות מחוץ עשויים לעמוד לבדיקה ביטחונית בסין, אם לחברה הנבדקת יש חברת בת בסין.

עבור כל השקעה, קטנה כגדולה, במיזמים הקשורים לצבא ולביטחון, על המשקיע הזר או הגורם המקומי הרלוונטי לפנות מיוזמתם אל לשכת הביקורת בטרם ההשקעה ולהצהיר עליה. ביתר התחומים האמורים – חקלאות, אנרגיה וכדומה – יש לדווח על מיזמים חשובים, ועל ההצהרה לכלול את מידת השליטה בפועל של המשקיע הזר.

טרם ברור לחלוטין מהם "מיזמים חשובים", והאם סין תפרסם הנחיות מבהירות בנושא. אך טיבה של "שליטה בפועל" נאמר מפורשות: החזקת חמישים אחוזים ומעלה מזכויות ההון בפרויקט. בהעדר בעלות, גם שליטה מהותית תיחשב כ"שליטה בפועל" – יכולת השפעה מהותית על חברי הדירקטוריון, או על החלטותיהם של בעלי המניות. במקרים מסוימים, גם יכולת הכרעה בתחומים מוגדרים במיזם – קביעת אסטרטגיה, כוח אדם, מימון או טכנולוגיה, אף היא תוגדר כשליטה בפועל.

יצוין כי בחוק לבקרת מיזוגים, מוגדרת "שליטה מכרעת" של משקיעים זרים במיזם סיני גם כאשר מדובר במספר משקיעים שאין ביניהם מן המשותף, אך מחזיקים במעל מחמישים אחוזים מזכויות ההון. טרם ברור האם כך תוגדר גם "שליטה בפועל" שעל פי החוק החדש.

הלשכה הבודקת היא אגף בוועדה הלאומית לפיתוח ורפורמה (NDRC), והיא תהיה כפופה הן לוועדה והן למשרד הסחר (MOFCOM). תהליך בדיקת בטיחות ההשקעה כולל שלושה שלבים: סקירה מקדימה, סקירה כללית וסקירה מיוחדת.

הסקירה המקדימה עשויה לארוך עד 15 ימי עסקים מאז הגשת הבקשה. על ההגשה לכלול טופס בקשה, תוכנית השקעה, הצהרה המבהירה כיצד תשפיע ההשקעה על ביטחון המדינה, וכל חומר רלוונטי אחר לפי דרישה. בתום הסקירה יודיע המשרד האם יש צורך ב"סקירה כללית" – בדיקה ביטחונית מלאה, העשויה לארוך עד 30 ימי עסקים נוספים. וככל שהמשרד יקבע שההשקעה תשפיע או עשויה להשפיע על הביטחון הלאומי, ייזום המשרד "סקירה מיוחדת". הסקירה המיוחדת עשויה להימשך עד 60 ימי עסקים נוספים, פרק זמן שבנסיבות מיוחדות – שטיבן עדיין לא ידוע – ניתן להארכה.

במהלך בדיקת המידע המשרד רשאי לראיין את הצדדים ולבקש מידע נוסף. בכל שלב, אם הגיע המשרד למסקנה שההשקעה אינה עונה על הקריטריונים הקבועים בתקנות, המיזם רשאי לצאת לדרך, בכפוף כמובן לרגולציות אחרות. ללא אישור המשרד אין להתחיל במיזם. היה וההשקעה עונה על אחת או יותר מההגדרות שברשימה, המשרד יכול לאסור אותה או לאשר אותה, בכפוף לביטול השפעות אפשריות, באמצעות הצבת סייגים ותנאים עליהם יחתמו הצדדים לעסקה.

בסמכות המשרד להטיל סנקציות. לפי שעה לא מדובר על קנסות מנהליים, אלא על פירוק המיזם באמצעות סילוק אחזקות ונכסים, או ביטול בכוח של השפעת הפרויקט על ביטחונה של סין. סנקציות תופעלנה במקרים של ביצוע השקעה ללא דיווח, וסירוב להגיש בקשה בדיעבד; אי קיום התנאים שהציב המשרד לאשרור העיסקה; מסירת מידע כוזב או הסתרת מידע רלוונטי. רישום של הפרת הסדר יתבצע גם ברשומות האשראי החברתי, שעשויות להוביל לדין משמעתי מצד רגולטורים אחרים, או להוות גורם מחמיר בחקירות שיבצעו רגולטורים אחרים.

מאת: תהילה לוי לאטי, רביד רום, נתנאל שפיגלמן

תמריצים והטבות בשוק הסיני

עולם הרכבים האוטונומיים הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות בעולם בכלל, ובסין בפרט. החברות הסיניות נכנסו אומנם למרוץ פיתוח וייצור הרכבים האוטונומיים באיחור מסוים, אך כעת הן מדביקות את הפער. ב-2018 פרש הממשל את חסותו על תחום הרכבים האוטונומיים בסין, וטכנולוגיות הרכבים האוטונומיים מהוות אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית "תוצרת סין 2025". לפי יעדי הממשל, עד לשנת 2030, 10% מכלל כלי הרכב שיימכרו בסין יהיו אוטונומיים.

מבחינה פיננסית, כמו תחומים רבים אחרים, גם תחום הרכבים האוטונומיים הסיני הוא הגדול בעולם, וחברות רבות מבקשות נתח ממנו. החברות הפעילות בתחום אינן רק סיניות (הידועות שבהן הן Huawei וענקית האינטרנט Baidu), אלא גם מערביות – בהן היצרניות הגרמניות אאודי, ב.מ.וו. ומרצדס. ישראל מיוצגת בסין בין היתר על ידי חברת מובילאיי, הפועלת יחד עם יצרניות סיניות. התחום מתפתח בצעדי ענק, ובחודשיים הראשונים של 2021 בוצעו בו בסין עשרים וארבע עסקאות מימון בסך 17 מיליארד RMB.

בד בבד עם ההתפתחות המעשית, מתקדמת בסין גם ההתפתחות הרגולטורית. היקף האישורים הנדרש להשקת מכוניות אוטונומיות היה אחד הגורמים לכניסתה האיטית של סין לשוק, והממשל פועל במהירות לפישוט התהליכים. במרץ שעבר פרסם המשרד לביטחון פנים את טיוטת התיקונים המוצעים לחוק הלאומי לבטיחות התעבורה בדרכים.

ברמה המקומית, על מנת להקל על קבלת האישורים, מאפשר הממשל המרכזי למקבלי ההחלטות בערים וברשויות המקומיות לקבוע בעצמם רגולציה פרטנית. העיר שנזן, המפותחת ביותר מבחינה טכנולוגית, הראתה התפתחות רגולטורית משמעותית בתחום, בינואר שנה זו. בתור אזור כלכלי מיוחד, העניק הממשל המרכזי לשנזן עדיפות בפיתוח רכבים אוטונומיים. בדרכיה של שנזן צפויות לנוע ראשונות המכוניות האוטונומיות, והנסיעה הראשונה ברכב אוטונומי אף נערכה בה בדצמבר האחרון.

להלן חלקים מהותיים מתוך טיוטות המשרד לביטחון פנים והעיר שנזן.

טיוטת המשרד לביטחון פנים:

(1) דרישות לבדיקת דרכים של רכבים אוטונומיים וגישה אליהן: בדיקת הדרכים שיוקצו לנסיעת כלי רכב בהם קיימות פונקציות נהיגה אוטומטית תבוצע בזמנים, אזורים ודרכים שיוגדרו בחוק. רכבי הניסוי האוטונומיים מחויבים לעבור מבחנים בכבישים ובמקומות סגורים, ולשאת לוחיות רישוי זמניות בטרם ייצאו לבדיקת הדרכים. לאחר מעבר מבחני הדרכים, ניתן לייצר, לייבא ולמכור רכבים המצוידים בפונקציות נהיגה אוטומטיות בהתאם לחוקים ולתקנות הרלוונטיים. רכבים שיזדקקו לגישה לכביש הייעודי לרכבים אוטונומיים חייבים להגיש בקשה לכמה לוחיות רישוי.

(2) הקצאת האחריות להפרות ותאונות: האחריות על הפרת חוק, או תאונת דרכים בה מעורבים כלי רכב אוטונומיים וידניים, תוטל על הנהג ומפתח מערכת הנהיגה האוטומטית בהתאם לחוקים. נושא האחריות הנזיקית בגין נזק שנגרם לרכבים המצוידים בפונקציות נהיגה אוטומטיות בלבד, ללא מצבי פעולה ידניים, מטופל בנפרד על ידי המחלקות הרלוונטיות במועצת המדינה.

כפי שניתן להבחין, ההוראות בתיקונים המוצעים של המשרד לביטחון פנים, הנוגעות לשאלת האחריות, עמומות. בעיקרו של דבר, תקנות מפורטות באשר לעקרונות האחריות לרכבים אוטונומיים תיקבענה במועד נוסף על ידי המחלקה הרלוונטית במועצת המדינה. ניתן לצפות כי החקיקה בנושא תתפתח בקרוב.

(3) חובת איסוף נתונים: על מפעילות הרכבים האוטונומיים לקבץ את המידע שיצטבר בידן. לא הובהרה מטרת איסוף הנתונים.

לפי שעה, התיקונים המוצעים נוגעים רק לרכבים המצוידים בפונקציית נהיגה אוטומטית, אך נשמרת בהם גם פונקציית ההפעלה הידנית. בהקשר זה, תקנה נפרדת בטיוטה קובעת שחובה לאייש את מושב הנהג ברכב אוטונומי, אם קיים בו מושב שכזה.

טיוטת שנזן:

(1) הכרה בניסויים: התקנות משלבות את ההוראות הרלוונטיות בטיוטה העוסקת ביישום ניסויי כלי רכב בדרכים, שהנפיק המשרד לתעשייה וטכנולוגיות מידע. התקנות מאפשרות בדיקת ביצועי רכבים אוטונומיים בכבישים מהירים באזור המנהלי המיוחד של שנזן, וכן הכרה בתוצאות בדיקות ממחוזות וערים אחרות בסין. התקנות קובעות כי השקת רכב אוטונומי לחלוטין (נטול נהג) מותנית במעבר הערכת בטיחות, בדיקה ואישור של הרשויות הרלוונטיות, ואימוץ אמצעי בטיחות מתאימים.

(2) גישה ורישום: יצרניות רכבים המעוניינות להיכנס לשוק הסיני, כפופות למערכת ניהול גישה עליה מפקח המשרד לתעשייה וטכנולוגיות מידע. לרכבים אוטונומיים עדיין אין תקני גישה, ולכן הם אינם יכולים להיכלל בקטלוג מוצרי הרכב, להירשם ולהימכר, וממילא גם לא לנוע בכבישי סין. לעת עתה, גיבוש הסטנדרטים הלאומיים לרכבים אוטונומיים מצוי בשלב טרומי. לפיכך, התקנות קובעות תקנים מקומיים לרכבים אוטונומיים, בד בבד עם פטירתם ממערכת תנאי הגישה הרגילה. דגמי רכבים אוטונומיים העומדים בתקן המקומי או הקבוצתי יורשו להירשם בקטלוג הרכבים האוטונומיים של שנזן, ולאחר מכן להימכר ולקבל רישיון נהיגה בתחום האזור המנהלי המיוחד של שנזן.

(3) אבטחת סייבר והגנת נתונים: הקישוריות ההדדית בין רכבים אוטונומיים מציבה אתגר אבטחת סייבר משמעותי, בנוסף לנתוניהם האישיים של נהגים שייאספו אגב דרכם – פרטי הנהג, מיקומו, כיוון הנהיגה, היסטוריית מסלולים, מהירות ממוצעת או המרחק אותו עבר. פרטיות הנהגים, הנוסעים ואפילו משתתפי תנועה בדרכים אחרות – הולכי רגל, למשל – עלולה להיפגע על ידי חשיפת נתונים אלו. התקנות כוללות פרק המסדיר באופן ספציפי אבטחת סייבר והגנת נתונים עבור רכבים אוטונומיים.

הפרק מטיל את חובת ההגנה על החברות המפתחות את הרכבים האוטונומיים. עליהן להקים מערכות הערכה וניהול אבטחת סייבר, שתגנה על נתוני האינטרנט והנתונים האישיים של הנהגים מפני דליפה, גניבה או חבלה. בנוסף, חל עליהן איסור לאסוף, לעבד ולהשתמש בפרטים האישיים שיצטברו. חלק זה חל גם על איסוף בלתי חוקי של נתונים הקשורים לביטחון המדינה.

(4) אחריות על תאונות דרכים והפרות חוק: היבט חשוב בתקנות הוא חלוקת האחריות במקרים בהם מעורב רכב אוטונומי בהפרת סדר. התקנות מבחינות בין רכבים בהם קיימים גם נהגים (חצי אוטונומיים), עליהם יחולו החוקים והתקנות הקיימים, לבין רכבים אוטונומיים לחלוטין, שהאחריות עליהן תוטל על בעליהן או על אחראי הבקרה כדלהלן. עם זאת, בשני המקרים, כאשר גורם התאונה היה פגם איכותי ברכב האוטונומי, יוכל החייב לדרוש פיצויים מהיצרן או ממפיץ הרכב.

ברכבים אוטונומיים לחלוטין, החלוקה היא בין עבירות תנועה ותאונות המתרחשות במהלך הביצוע הרציף של משימות הנהיגה, עליהן יהיה אחראי הבקר, לבין אלו המתרחשות בגין ניהול, שימוש או תחזוקה לקויים של הרכב, עליהם יישא בעל הרכב באחריות. החלוקה הוסברה לפי עקרון "המרוויח נושא באחריות". כמו כן, מערכות ניטור התנועה הקיימות בדרך כלל לא יכולות לטפל בבעיות טכניות ברכבים אוטונומיים. בהתחשב בכך שהתפעול והתחזוקה מסורים לידי הנהג או בקר הרכב, הטלת האחריות עליהם – ולא על החברה המייצרת – יגרמו להם למלא את חובתם בזהירות ובקפידה, ויימנעו עיכובים ממושכים מהם האינטרסים הלגיטימיים של הקורבנות עלולים להיפגע. על אף חדשנותן של התקנות בתחום חלוקת האחריות, נותרו מספר סוגיות לפתרון עתידי.

(5) הפעלה מסחרית: התקנות מפרטות את הדרישות להפעלה מסחרית של כלי רכב ללא נהג. רכבים אוטונומיים חייבים לקבל אישורי הובלה ורישיונות בטרם השקתם, וניתן לגבות אגרות לשם ביצוע הרישומים. חלק זה אינו קיים לעת עתה במקומות אחרים, ומתמודד עם הכוונות לייצור רכבים אוטונומיים מסחריים.

הצעות הטיוטה של ​​המשרד לביטחון פנים ושל שנזן מהוות צעד ראשון להסדרה סינית בתחום הרכבים האוטונומיים, וצפויה להן השפעה משמעותית על התפתחות השוק בסין. סעיפי האחריות אמורים להשפיע ישירות על פיתוח טכנולוגיות ומודלים עסקיים, והם יחייבו שינויים בגיבוש ההסדרים החוזיים בין מפתחי מערכות נהיגה אוטומטיות ליצרניות הרכבים.

מאת: עו"ד ושותפה תהילה לוי לאטי ורביד רום

ב-17 לאוקטובר 2020 עבר חוק בקרת הייצוא של סין, שנכנס לתוקף ב-1 לדצמבר 2020. חוק זה מהותי לעניין הפיקוח על הייצוא בסין והיקף תחולתו רחב בהרבה בהשוואה לתקנות פיקוח הייצוא שכבר קיימות.

החוק מציג ארבע קטגוריות של "מוצרים מפוקחים" לעניין החוק: מוצרים לשימוש דואלי שיכולים לשמש לצרכים אזרחיים וצבאיים כאחד, מוצרים צבאיים, מוצרים גרעיניים, סחורות, טכנולוגיות, שירותים ומוצרים אחרים החיוניים להגנה על הביטחון הלאומי והאינטרסים של סין, כמו גם לביצוע המחויבות של סין לאי-התפשטות גרעינית. עוד כפופים לחוק הם תחומי המעבר, הובלה, ייצוא מחדש של המוצרים המבוקרים, או ייצוא מאזורים מפוקחי מכס מיוחדים או מקומות פיקוח. פעילויות מבוקרות בסחר כוללות העברת מוצרים המיוצרים  מחוץ לסין; ו"נחשב ליצוא" – אספקת מוצרים המיוצרים על ידי אזרחים סינים, ישויות משפטיות או ארגונים למוסדות זרים וליחידים.

החוק קובע יישום חוץ-טריטוריאלי, מעין סמכות שיפוט שהיא זרוע ארוכה של הממשל הסיני הנוגעת לארגונים ואנשים פרטיים מחוץ לסין המפרים את הוראות החוק ומסכנים את ביטחון המדינה. הוראה זו מאפשרת לסין לעקוב אחר משתמשי הקצה והשימושים הסופיים של המוצרים, וכן מציבה דרישות ציות (compliance) מיוחדות עבור ארגונים זרים בעת ניהול סחר עם סין. גם חברות סיניות המבקשות אישור לייצא מוצרים מפוקחים צריכות לעבור מסלול מיוחד, הכולל אישור של החברות הזרות המעורבות.

במקביל, תהיה רשימה של הגופים הלא אמינים על ידי משרד המסחר הסיני, ויהיה ניתן להגביל או לאסור על גופים זרים המופיעים ברשימה לעסוק בפעילויות ובמוצרים המפוקחים ליישם בקרה זמנית על סחורות ושירותים שאינם ברשימה (באמצעות מתן הודעה), וניתן לאסור על ייצוא מוצרים מפוקחים.

יצואנים המעוניינים לייצא מוצרים מפוקחים חייבים לפנות לרשויות המוסמכות בבקשה להיתרי ייצוא. בנוסף, עליהם להגיש בקשה להיתר ייצוא במקום בו הם מודעים, או היו צריכים להיות מודעים לכך שמה שמעוניינים לייצא עלול ליצור קונפליקט עם האינטרסים של סין, גם אם אינו מופיע ברשימה ולא כפוף למגבלות.

הרשויות יהיו מוסמכות ורשאיות לנהל רשימת יבואנים ומשתמשי קצה, ועשויות לאסור עליהם או להגביל אותם בסחר במוצרים מפוקחים. רשימה זו תפורסם כאשר יוחלט באופן סופי על איסור שכזה, וסיכוי גבוה שיהיה קשר בין רשימה זו לרשימת הגופים הלא אמינים. זאת ועוד, אספקת שירותים ופעילות עם יצואנים העוסקים בפעילות לא חוקית עלולה להביא לאכיפה כנגד מי שפועל עם המפרים. העונשים בחוק בגין הפרות הם עונשים מנהליים או פליליים הכוללים קנסות גבוהים, חילוט הכנסות שהושגו שלא כדין וסנקציות אחרות לרבות השעיית פעילות, איסור ייצוא לתקופה שאינה מוגבלת בזמן ועוד.

חוק בקרת הייצוא מסמן צעד נוסף של סין לקראת משטר בקרת ייצוא כולל, מקיף ומאוחד ומספק לממשל סין מרחב מסוים ושיקול דעת ביישומו. יש לצפות שממשל סין יוסיף רגולציה נוספת שתבהיר פרטים נוספים והנחיות לציות לחוק, מגבלות הייצוא והיקפו, מה מהווה איום על ביטחון המדינה, הנחיות להקמת מנגנוני ציות פנימיים והשלכות עונשיות נוספות בהפרה. לכן, מומלץ לכל בעלי העסקים שעוסקים במישרין או בעקיפין בסחר בינלאומי במוצרים או שירותים מפוקחים להתעדכן בהתפתחויות וליישם מדיניות הולמת שתואמת למשטר בקרת הייצוא כדי לא לסכן את פעילותם העסקית.

מאת: עו"ד ושותפה תהילה לוי-לאטי והמתמחה רביד רום

מגפת הקורונה הביאה למשבר עולמי ברחבי העולם כולו. אחד המגזרים שהושפע מאוד, נאלץ לחשב מסלול מחדש ולהסתגל הוא מגזר הבנקאות. הלקוחות לא יכולים לבקר בסניפים, ונוצר עומס רב על רכישות של לקוחות פרטיים, הכנסות מריבית נטו והכנסות בינוניות. סגירת מפעלים והתאוששות איטית של המשק השפיעו בצורה ישירה ועקיפה על איכות הנכסים הבנקאיים ועל הצמיחה העסקית.

הבנקים החלו להעדיף וליישם בקרת ציות פנימית, לאור הרגולציה הסינית. פתיחת חשבון בנק עבור מפעל בבעלות זרה תכלול ככל הנראה שאלות רבות מכיוון שבנקים בסין נתונים לביקורת גבוהה מצד בנק סין, בדגש על מדיניות "הכר את הלקוח", הדורשת גילוי מרבי. החל מאפריל 2020, הבנקים מחמירים בפתיחת חשבונות בנק, ובמיוחד עם חברות שזה עתה הוקמו.

הסיבה לשינוי המדיניות שקשה יותר לעמוד בה היא עקב עליית הפעילות הבלתי חוקית במהלך פרוץ המגיפה, פעילות זו נגרמה על ידי אנשים או ארגונים שהחלו לנצל את המשבר דרך איסוף מידע אישי מאנשים עם ידע משפטי מועט עד לא קיים, תוך פתיחת מספר רב של חשבונות עסקיים בשמם, וכלה בעסקאות בלתי חוקיות והלבנת הון. בניסיון להתמודד עם הבעיה, הרשויות בסין לחצו על הבנקים לעדכן את המדיניות של פתיחת חשבונות בנק ברחבי סין.

על מנת לפתוח ולנהל עסק בסין, יש לפתוח שני חשבונות בנק, אחד לכספי RMB (יואנים) ואחד למטבע חוץ. על מנת לעשות זאת, ראשית חייבים להיות נוכחים פיזית בבנק, דבר שאינו אפשרי בהתחשב בהגבלות הנסיעות והתנועה בכל העולם בזמן המשבר. לכן, מספר בנקים התירו ראיונות וירטואליים (עם התניה כי המסמכים יעברו תהליך לגליזציה בשגרירות או בקונסוליה הסינית של המדינה בה המעוניינים להקים עסק בסין מתגוררים) או התירו לקבל אישור פתיחת חשבון בנק באמצעות בדיקה בשיחת וידיאו שיכולה להחליף ביקור פיזי בבנק.

העדכונים האחרונים בנוגע לתהליכי אימות בהקמת חשבון בנק הם שכדי לאמת את כי למבקש אכן יש "עסק אמיתי" בסין, בנקים יישמו כעת הליך ביקור במקום; בהליך זה פקיד בנק יבקר ויתעד את מיקומו הפיזי של המשרד של המבקש כדי לוודא כי קיים צוות עובדים וכן לוודא ולתעד את המיקום הפיזי.

חלק מסניפי הבנקים מבינים את הדרישה הבעייתית של נוכחות פיזית לקבלת השירות, ובשל כך, יחד עם הבנת החשיבות הרבה של השקעות זרות בסין והרצון לתמרץ אותן, הם נוטים לאפשר לספק מידע ספציפי על ידי סרטון וידאו; לאחר אימות הסרטון במחלקת הבקרה של הבנק ולאחר שאושר, מבוצע ביקור במיקום של "המשרד הפיזי", מה שמאפשר לזר לא להגיע באופן אישי, מכיוון שנציג הבנק עושה זאת.

הבנקים הצליחו להתאים עצמם למצב על ידי ניצול ההזדמנות לפתח שירותים הקשורים לרווחה באופן מקוון ומאפשרים מתן הלוואות דרך אפליקציות. עסקי ניהול הון מקוונים של China Merchants Bank גדלו באופן משמעותי ב-3 שבועות בלבד על ידי מתן הלוואות מקוונות ללא כל אינטראקציה פיזית בינאישית. הדבר בא לידי ביטוי בתוצאה יעילה יותר של חווית הלקוח מול הבנק, כאשר כל תהליך השירות הבנקאי-לקוח הפך לפשוט יותר עם עלויות זולות יותר. לקוחות יכולים להזמין ולמלא טפסים בצורה מקוונת, לסרוק קודי QR כדי לבצע פעולות מגוונות. מנהלי החשבונות שומרים על קשר עם לקוחות בצורה מקוונת וללא הצורך להיפגש פנים מול פנים. הבנקים הבינו את המשמעויות לעתיד והחלו בשינוי הרגלי השירות למול הלקוחות, תוך הצבת יעדים לפעולות חסכוניות וקלות גם לאחר תקופת המשבר, זאת בעזרת שימוש בביג דאטה, מחשוב ענן, AI, 5G, ו-IoT.

נראה שאנחנו נמצאים בעידן חדש ושלמגמת השינוי שהחלה לפני משבר הקורונה והתעצמה בעקבותיו יהיו השלכות משמעותיות להתנהלות הבנקים מול הלקוחות בעתיד גם בסוף המשבר ולטווח הארוך.

מאת: עו"ד ושותפה תהילה לוי-לאטי והמתמחה רביד רום

מדיניות ההשקעות של סין באה לידי ביטוי בקטלוג התעשיות הנמצאות בצורך "עידוד" להשקעות זרות כדי להקל ולמנף השקעות זרות בענפים מסוימים ואזורים ספציפיים בסין.

מבחינת מדיניות השקעות, ממשלת סין משתמשת בעיקר בקטלוג התעשיות המיועדות להשקעות זרות כדי להקל ולהתוות מדיניות של השקעות זרות בענפים שונים ואזורים ספציפיים בסין. על בסיס הקטלוג הנוכחי של הענפים המצויים ברשימה זו להם יש "תמריץ" להשקעות זרות לשנת 2019 הודיעה ממשלת סין כי תמשיך להרחיב את היקף תחומי התעשייה שתקבל תנאים מועדפים תמורת השקעה. לכן, ב-31 ביולי פורסמה טיוטת הקטלוג החדשה לשנת 2020, והיא מכילה פריטים חדשים שנוספו, ו- 76 פריטים מתוקנים שתוקנו על ידי הרחבת מספר הפריטים המקוריים.

טיוטת שנת 2020 מעודדת משקיעים זרים להשתתף באמצעות מדיניות נוחה וגמישה. הענפים בהם מתבקשת השקעה ישירה זרה (FDI) נמצאים בפיתוח איכותי של ענפי הייצור על ידי ייצור ציוד הקשור לבקרת זיהום, ציוד רפואי לבינה מלאכותית, ציוד הקרנת לייזר וציוד מערכות תקשורת. בנוסף, טיוטת שנת 2020 מעודדת השקעות בענף שירותי הייצור. כך לדוגמא, הוספת פריטים כגון תחזוקה ותיקון של ציוד יוקרתי מודרני, פיתוח ויישום של טכנולוגיית ה-Blockchain; השקעות נוספות מעודדות גם כאשר הן מתרחשות באזורים מסוימים בסין, כגון אזורים מרכזיים ומערביים, למשל, עבור מחוז Henan, כאשר סין מנסה לעודד במחוז זה השקעות זרות בייצור, מחקר ופיתוח.

מתן העדפה והיחס המיטיב קיימים עדיין עבור השקעות זרות העוסקות בענפים המפורטים בקטלוג ובאים לידי ביטוי על ידי פטורים ממכס על ציוד מיובא, גישה למחירי קרקע מועדפים ורגולציה רופפת יותר על השימוש בקרקע תוך הורדת מס הכנסה שתינתן עבור השקעות זרות בענפים באזורי המרכז, המערב וצפון מזרח סין.

על רקע המתיחות עם סין ומלחמת הסחר עם ארה"ב, לצד האתגרים הכלכליים והטכנולוגיים שמציבה מגפת הקורונה והמשבר בעקבותיה, סין מבקשת לחזק את האספקה ולהתחיל בשדרוג מבני-כלכלי ​​באמצעות השקעות מבית ומחוץ. הדבר מורגש במיוחד לאחרונה, כאשר בתחילת יולי סין קיצרה את הרשימה השלילית ("השחורה") של שנת 2020, המגבילה או אוסרת הון זר בענפים מסוימים, ופתחה יותר גישה לשוק להשקעות זרות.

חברות ישראליות רבות נוהגות לרשום את סימני המסחר שלהם בישראל, באירופה ובארה"ב אבל לרוב הן אינן כוללות את סין בתכנית שלהן. זאת בעיקר מאחר והם לא מודעים להשלכות של אי רישום סימן מסחר על מכירות החברה או המוצר שלהם בסין. אנחנו ממליצים לכל החברות הישראליות המכוונות לפעילות בינלאומית, גם אם לא בסין, לרשום את סימני המסחר שלהן בסין.

מערכת סימני המסחר בסין עובדת על פי מדיניות "הראשון להגיש" (first to file) באופן שבו הראשון שמבצע רישום של סימן מסחר, הוא שיזכה לרישום סימן המסחר בסין. חברות ישראליות שלא השכילו לרשום את סימני המסחר שלהם בסין סבלו מהפסדים עצומים כדלקמן:

חברה העוסקת בייצור ומכירת טקסטיל פנתה למשרדנו כדי להסדיר את יחסיה מול לקוח חדש איתו התחילה לעבוד בסין. בבדיקה מקרית שערכנו  לגבי סימני המסחר בסין התגלה כי לקוח וותיק  של החברה החליט לרשום את סימן המסחר של החברה על שמו. הלקוח טען שעשה זאת לטובת החברה, על מנת שאדם חיצוני לחברה לא ירשום את סימן המסחר של החברה וימנע ממנה מגוון פעילויות בסין הדורשות סימן מסחר רשום. לאחר שהחברה הבהירה לאותו לקוח כי אינה מתכוונת להעביר לו סחורה אלא אם יבטל את סימן המסחר, התרצה הלקוח והעביר את הבעלות בסימן המסחר הרשום לחברה.

דוגמא נוספת, חברת קוסמטיקה גדולה הייתה מעוניינת לפתוח חנות ב- Amazon וב- Tmall, ולשם כך ביקשה לרשום סימן מסחר בארה"ב ובסין. לאחר בדיקה ראשונית לצורך רישום סימן המסחר, מצאנו כי חברה סינית קטנה הקדימה לרשום את שם חברת הקוסמטיקה כסימן המסחר על שמה בארצות הברית ובסין. משרדנו הצליח לאתר את הסוכן שהיה אחראי לרישום סימן המסחר של החברה הסינית ולאחר משא ומתן ממושך שכלל גם פיצוי כספי, הסכימה החברה הסינית לחתום על הסכם דו קיום (Co-Existence Agreement) לפיו חברת הקוסמטיקה תוכל גם היא לרשום במקביל את סימן המסחר על שמה. מקרה זה נגמר באופן חיובי יחסית אך היה עלול להיגמר בסחיטת סכומי כסף גדולים למען האפשרות לרשום את סימן המסחר.

מלבד אתרי אינטרנט רבים של מסחר אלקטרוני בסין אשר דורשים מסוחרים לרשום סימן מסחר כתנאי לרישום לפלטפורמות המסחר , גם כאשר סוחר מעוניין למכור את מוצריו דרך מפיץ מקומי בסין, אנו ממליצים לרשום את סימני המסחר על שם החברה ולא על שם המפיץ.

חשוב לנקוט אמצעי זהירות ולשים לב כי נתקלנו במקרים רבים בעבר בהם מפיצים רשמו את סימני המסחר של החברות איתן עבדו על שמם בסין ולא עדכנו את החברות ולאחר סכסוך עם המפיץ ניסו לסחוט את החברות ולהרוויח כסף.  בסין קיימת מילה המתארת אנשים אשר מנסים באופן פעיל לרשום סימנים מסחריים כדי לסחוט את הבעלים בפועל ולהרוויח כסף, למכור את סימני המסחר מאוחר יותר או כדי לצמצם את סיכויי הבעלים בפועל להרוויח בסין. אנשים כאלו נקראים "גוזלי סימני מסחר" (Trademark Squatters).

כאשר סימן המסחר של חברה א נרשם ע"י חברה ב בסין, הדבר יכול למנוע מחברה א בעתיד למכור את מוצריה בסין ועל מנת לשלול מחברה ב את הזכויות צריך יהיה להוכיח כי חברה ב אינה משתמשת בסימן המסחר למעלה משלוש שנים והתהליך כלול בליטיגציה ארוכה. הזכויות המוקנות ברישום סימן מסחר בסין הן: זכות בלעדית להשתמש בסימן המסחר, הזכות להעניק רישיון לחברות אחרות להשתמש בסימן המסחר, הזכות להגיש בקשה לתפיסת סוחרים בסחורה מזויפת, הזכות לקבל פיצוי בגין הפרת הזכויות והזכות להגיש בקשה לביטול סימנים דומים שנרשמו במועד מאוחר יותר.

חשוב לציין כי הסימנים המסחריים הם טריטוריאליים. כאשר חברה רושמת את הסימן המסחרי שלה בסין, הוא מוגן רק בסין. יש להגיש בקשה אחרת לסימן מסחרי בהונג קונג או בטיוואן אם החברה זקוקה להגנה באזור זה.

לסיכום, חברה המעוניינת להיכנס לשוק הסיני צריכה לפעול בהקדם האפשרי לרישום סימן מסחר על שמה בסין, כדי למנוע גניבות ומניעת כניסה לשוק זה. נציין גם כי הליך רישום סימן מסחר בסין נמשך כ-13 חודשים ולכן יש להגיש את הבקשה לרישומו כמה שיותר מוקדם.

קרן דרך המשי היא הזדמנות טובה לקרנות ישראליות, שיכולות להקים עמה קרן משותפת להשקעות בחברות ישראליות

יוזמת דרך המשי (One Belt One Road) היא יוזמה שהגה ב–2013 נשיא סין, שי ג'ינפינג, ונועדה לקדם את דרך המשי העתיקה — דרך הסחר הסינית, היבשתית והימית. מטרת היוזמה השאפתנית היא לעודד שיתוף, פיתוח ופתיחות כלכלית ותרבותית בין סין לעולם, ולקדם את הסחר של סין עם אסיה, אירופה ואפריקה, וכן עם ישראל.

כחלק מהיוזמה, הוקמה בדצמבר 2014 קרן דרך המשי, בהיקף של 40 מיליארד דולר. מטרת הקרן היא לממש ולסייע לקידום בעולם של יוזמת דרך המשי על ידי השקעות ומימון פיננסי. הקרן מתמקדת בעיקר בפרויקטים של בנייה, תשתיות, אנרגיה ותיעוש, ובשיתופי פעולה פיננסיים החיוניים לקישור של הכלכלה הסינית עם שאר העולם. במאי הודיע ג'ינפינג כי סין תשקיע 124 מיליארד דולר ביוזמת דרך המשי, מהם 14.5 מיליארד דולר בקרן דרך המשי.

אין קריטריונים חד־משמעיים שבהם צריך לעמוד כדי לקבל השקעה או מימון פיננסי מהקרן, אלא עקרונות כלליים שלפיהם הקרן תבחן כל פרויקט. בין העקרונות ניתן למנות את הקווים המנחים הבאים: הפרויקטים צריכים לענות על הצרכים ההתפתחותיים של המדינות והאזורים שבהם יפעלו; הם חייבים לשרת את האינטרסים ההדדיים ולהביא תועלת מעשית לסין ולמדינות לאורך דרך המשי; הם צריכים להיות משמעותיים עבור פיתוח הכלכלה הריאלית — לדוגמה, שיפור יכולות הייצור, הטכנולוגיה, הניהול, התפעול והחדשנות; ועליהם להיות מעשיים מבחינה מסחרית ולהימצא באיזון סביר בין הסיכון לתשואות.

מאז הושקה, הקרן ביצעה כמה השקעות בפרויקטים ובחברות שונות. בין השקעותיה ניתן למנות השקעה של 2 מיליארד דולר והלוואה של 15 מיליארד דולר בקרן משותפת לקזחסטן ולסין. בין הפרויקטים שבהם משקיעה הקרן יש כאלה בתחום כריית נחושת, אלומיניום ומפעל מלט. השקעה נוספת של הקרן נעשתה בשיתוף עם חברת כמצ'יינה (חברת כימיקלים בבעלות ממשלתית סינית) במפעל הצמיגים האיטלקי פירלי. כמו כן, השקיעה הקרן בפרויקטים של גז טבעי ברוסיה.

קרן דרך המשי מחפשת שיתופי פעולה עם קרנות ממדינות שונות במטרה להקים קרנות משותפות להשקעה בפרויקטים. זו הזדמנות טובה לקרנות ישראליות לחבור לקרן דרך המשי, ולבחון הקמת קרן משותפת להשקעות בחברות טכנולוגיות ישראליות שעשויות להשתלב ביוזמה.

לקבלת השקעה מקרן דרך המשי או להכרה בכך שפרופיל החברה מתאים לקריטריונים הכלליים של היוזמה, יש חשיבות משמעותית מאוד לחברות ישראליות המעוניינות לפעול בסין או רוצות לקבל השקעה מחברות סיניות. לאחר תקופה ארוכה של עיכובים והשהיות בנתינת אישורים להשקעות של חברות סיניות מחוץ לסין, הוציאה ממשלת סין הודעה מנחה באוגוסט האחרון, שבה הגדיר הממשל הסיני את התחומים שבהם הוא מעודד השקעות סיניות מחוץ לסין. בין התחומים נמנים בנייה, תשתיות, היי־טק, חקלאות, וכן השקעות התואמות את המדיניות של יוזמת דרך המשי. כך למעשה, השקעות בחברות ישראליות העוסקות בתחומים הקשורים ליוזמת דרך המשי יקבלו העדפה מהממשל הסיני להשקעה מחוץ לסין.

תחום משמעותי נוסף הוא הנפקות של חברות ישראליות בבורסה בהונג קונג. המשקיעים בהונג קונג מייחסים משמעות רבה לפעילות של החברה בסין, ובעיקר להשתלבות החברה ביוזמת דרך המשי. במקרה שחברה מצליחה לקבל השקעה או מימון מקרן דרך המשי, יהיה לה קל באופן משמעותי לגייס כספים בהנפקה בהונג קונג. מכאן שחברות ישראליות השוקלות להירשם למסחר בהונג קונג או בסין צריכות לבדוק כיצד באפשרותן להשתלב ביוזמה, או לקבל מימון או השקעה מהקרן.

אם חברות ישראליות ישכילו להכיר את יוזמת דרך המשי ויבדקו אפשרויות מעשיות להשתלב בה, זו תהיה עבורן הזדמנות מצוינת להרחיב את הפעילות העסקית ולגייס כספים בסין.

לחץ כדי לעבור למאמר במרקר

בחודש מרץ 2016 נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו וסגנית ראש ממשלת סין ליו ינדונג, והצדדים החלו לגבש את הסעיפים הראשונים לעבר חתימת הסכם סחר חופשי בין ישראל לסין. בעשרים לחודש מרץ הקרוב מתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקור בסין לציון 25 שנים ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות. כאשר מטרת העל בביקור זה, הינו הגדלה משמעותית של היקף הסחר בין ישראל לסין. אשר אחד האמצעים המשמעותיים לגידול בהיקף הסחר הוא הסכם הסחר החופשי הנידון בין שתי המדינות.

הצפי הוא כי הסכם הסחר החופשי צפוי להכפיל את הסחר בין שתי המדינות, להגדיל את התוצר בשתי המדינות ולהוביל לעלייה בהשקעות ולהטבות כלכליות משמעותיות לסין וישראל. ההסכם צפוי לכלול סחר בסחורות, סחר בשירותים, מכס וכללי מקור, השקעות, נושאי תקינה ורגולציה, קניין רוחני ושיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי. ההסכם גם עתיד לכלול הסרת חסמי סחר- כך שהייצוא הישראלי לסין ייהנה מהקלות בכניסה לסין וכך גם מסין לישראל. הדגשים שישראל מעוניינת לכלול בהסכם הנם העדפות בייצוא ההיי-טק לרבות ציוד רפואי, מוצרי תקשורת ומוצרים אלקטרונים ובנוסף העדפות למוצרי טכנולוגיית המים כטפטפות ומגופים ומוצרי חקלאות, פירות וירקות מיוחדים ותבלינים. במקביל סין מעוניינת לייצא ללא מכס מוצרי צריכה, לרבות מוצרים חשמליים אשר סין מייצאת לישראל בכמויות רבות. הציפייה של ישראל כי ההסכם יצליח להקטין את הסתמכותה של ישראל על האיחוד האירופאי וארה"ב כשווקיה המרכזיים ולהגדיל את הייצוא לסין שהינה שוק גדול ומשמעותי.

עד היום סין חתמה על 14 הסכמי סחר חופשי עם מדינות אחרות ובימים אלו סין מנהלת דיונים לקראת הסכם סחר חופשי עם 9 מדינות נוספות, ביניהן ישראל. הסכם הסחר החופשי בין סין לניו זילנד נכנס לתוקף ב1 לאוקטובר 2008 והוא הסכם הסחר החופשי הראשון שסין חתמה עם מדינה מכלכלה מפותחת. ההסכם התייחס לנושאים כמו מסחר בסחורות, סחר בשירותים והשקעות. ההסכם כלל: הורדה הדרגתית של המכס בגין הייצוא לסין. ההסכם איפשר לעד 1,800 סינים בשנה להיכנס לניו זילנד ולעסוק בתחומים כגון רפואה סינית מסורתית, הוראת שפה ושירות מזון וכן הטבות לגבי השקעות ותחום השירותים. כתוצאה מההסכם: קצב הגידול השנתי של הסחר בין שתי המדינות היה מעל -15% לשנה בשנים האחרונות. סין הפכה לשותפת הסחר (טובין) הגדולה ביותר עבור ניו זילנד. השוק הסיני הפך ליעד הייצוא והייבוא הגדול ביותר עבור ניו זילנד. גם שוק ההשקעות נהנה מצמיחה מהירה.

מדינה נוספת שחתמה על הסכם סחר חופשי בשנת 2008 הייתה סינגפור וההסכם עימה כולל בתוכו סחר בסחורות, שירותים, השקעות, פיצויים, נהלי מכס, שיתוף פעולה כלכלי ועוד. בין עיקרי ההסכם: ביטול המכס עבור כ-95% מכלל הייצוא של סינגפור לסין, בעוד אין תעריפים על כל היצוא הסיני לסינגפור. יחס מועדף לסחורות מסינגפור. חברות סיניות וסינגפוריות בענף בתי החולים ושירותים עסקיים נבחרים נהנים מיחס מועדף בכניסה לשווקים. כתוצאה מההסכם: שוק ההשקעות בסינגפור מסתמכות בעיקר על השקעות סיניות. וסין מהווה שותפת הסחר הגדולה ביותר עבור סינגפור.

הסכם הסחר החופשי עם אוסטרליה נכנס לתוקף חלקו ב 2015 וחלקו ב 2016 לאחר שנים רבות של דיונים על ההסכם. ההסכם כולל בתוכו תחומים רבים ונחשב להסכם הסחר החופשי האיכותי ביותר שסין חתמה בנושאי סחר וליברליזציה של השקעות. בין עיקרי ההסכם ישנם: הטבות לייצוא מזון מאוסטרליה, כאשר סקטורים רגישים לסין נשארו מחוץ להסכם. הטבות לייצוא משאבים מאוסטרליה. השקעות סיניות באוסטרליה שאינן עולות על 1.078 מיליארד דולר אוסטרלי, לא ידרשו לאישור תחת כללי השקעות הזרות של אוסטרליה. המכס עבור כ- 95% מהיצוא האוסטרלי יבוטל, בעוד חסמים יוסרו על מנת לאפשר ליותר עסקים סיניים להשקיע באוסטרליה. כתוצאה מההסכם: יצוא סחורות כגון צעצועים, מוצרים חשמליים ומכניים מסין במגמת עלייה. אוסטרליה הפכה ליעד התעופה (למרחקים גדולים) השני בגודלו עבור סין. בנקים סינים פתחו סניפים באוסטרליה, מה שאפשר מימון נח יותר של חברות סיניות בחו"ל. ההשקעות הישירות של סין באוסטרליה עלו בצורה משמעותית.

הסכם הסחר החופשי בין סין לדרום קוריאה שנכנס לתוקף לפני כשנה, כלל בעיקר ליברליזציה בסחר בסחורות מצד שני המדינות עבור כ-90% מהפריטים החייבים במס וכ-85% מנפח הסחר. כתוצאה מההסכם: הסכום הכולל של היצוא לסין בחקלאות, בעלי חיים, ודיג גדל ב- 7.8%. הייבוא לסין באמצעות מסחר דיגיטלי עלה ב32.6%. ההשקעה של סין במגזר השירותים בקוריאה הגיע לשיא של 1.7 מיליארד דולר בשנת 2015.

הייצוא של ישראל לסין עמד בשנת 2015 על 3.1 מיליארד דולר, אולם כמחציתו הורכב מרכיבים אלקטרוניים הנשלט בחלקו הגדול על ידי חברת אינטל שלה מפעלי בדיקה והרכבה רבים בעיקר בסין וחלק גדול נוסף הורכב מייצוא יהלומים. לאחר נטרול ייצוא הרכיבים האלקטרוניים והיהלומים נראה כי בשנים האחרונות לא הייתה צמיחה ממשית בייצוא מישראל לסין. אומנם, ענף המכשור הרפואי מצליח להגדיל את חלקו בייצוא מדי שנה אבל עדיין לא מתקרב למימוש הפוטנציאל שלו בנוסף הייצוא מענף המזון והמשקאות וכן ייצוא כימיקלים ירדו בשנה האחרונה. יצואנים רבים קובלים כי הבעיות העיקריות בייצוא לסין הינם חשש מבעיות בשליטה על הקניין הרוחני והאכיפה בסין, חוקים רבים ורגולציה ותקינה מורכבת וארוכה וכן רמה גבוהה של מכסים. נראה כי ישראל צריכה לשים דגש על העדפה לייצוא מישראל של מוצרים שבהם ישראל מתמחה כגון היי טק, ביו מד, מכשור רפואי, טכנולוגיות חקלאיות כמו גם פירות וירקות. כמו כן, הואיל לישראל יש פוטנציאל לייצא לסין מוצרים טכנולוגים היא צריכה להתמקד בסוגיית הקניין הרוחני ופתרונות לאכיפה של זכויות קניין רוחני בסין. בנוסף, כדאי לישראל להתרכז בענף המכשור הרפואי ולדרוש תקינה מקלה על ייצוא מכשור רפואי מישראל לסין והורדת מכסים למכשור הרפואי וכן למוצרים בתחום החקלאות לרבות פירות וירקות.

מהשוואה להסכמי סחר חופשי אחרים שסין חתמה נראה כי כל מדינה שחתמה על הסכם סחר חופשי עם סין הגדילה את קצב הגידול השנתי של הסחר וסין הפכה להיות שותפת הסחר העיקרית בה וכן הסכם הסחר החופשי גרם לגידול בהשקעות הסיניות במדינה וכן לגידול במספר התיירים במדינה. עוד נראה כי דווקא המדינות שבהם ארך המו"מ זמן רב הצליחו להגיע להסכם איכותי יותר הכולל בתוכו תחומים רבים ומסייע לכלכלת אותה המדינה. לפיכך, נראה כי הסכם סחר חופשי איכותי יכול לסייע משמעותית לשוק היצואנים הישראלי ולעשות שינוי של ממש בייצוא מישראל לסין.