ארכיון תגיות: גיוס כספים

מותו ותחייתו של ה JV – עשרת הדיברות לחברה ישראלית בהקמה וניהול של מיזם משותף- Joint Venture בסין

בשנים האחרונות מגיעות לישראל משלחות רבות מסין. לרוב, במהלך הפגישות עם סטארט אפים וחברות ישראליות מציעים המשקיעים הסינים להשקיע בחברה על ידי הקמת JV בסין. לפיכך, בתקופה האחרונה סייע משרדנו  לחברות ישראליות ובינלאומיות רבות בייעוץ וליווי להקמת (JOINT VENTURE (JV בסין, וההרגשה היא שהJV קם לתחייה.

עד שנת 2017 המדיניות של ממשלת סין הייתה לעודד השקעות כספים מחוץ לסין בתעשיות מעודדות על מנת לרכוש טכנולוגיות מובילות כאשר אז סייענו לחברות סיניות בהשקעות שלהם מחוץ לסין. אולם, המצב כיום הוא שההשקעות מחוץ לסין עדיין מוגבלות ומצד שני הממשל הסיני עדיין מעודד ותומך ברכישת טכנולוגיות מובילות. הדרך כיום להביא טכנולוגיות חדשות ומובילות לסין מבלי להשקיע את הכסף מחוץ לסין היא באמצעות מודל ה- JV. כאשר הצד הסיני משקיע את הכסף, אבל בתוך סין ל JV והצד הזר משקיע טכנולוגיה או ידע וקניין רוחני. מודל זה למעשה משרת מטרה כפולה מצד הסינים, הם מצליחים לרכוש טכנולוגיות חדשות מבלי להוציא כסף מחוץ לסין וכן ה JV עצמו יכול לקבל מענקים וסובסידיות משמעותיות מהממשל המקומי (בעיקר בפרובינציות מרוחקות אשר משוועות לטכנולוגיות חדשות).

בעבר כשסין רק נפתחה לעולם רוב החברות הזרות התאגדו בסין דרך JV מאחר והממשל הסיני לא התיר צורת התאגדות אחרת בתחומי עיסוק רבים. עם השנים צומצמה הקטגוריה המוגבלת בקטלוג להשקעות זרות (הרשימה השלילית) ויותר ויותר תחומים בהם ניתן להקים חברות זרות בבעלות מלאה הפכו להיות מותרים. בהתאם להתפתחות החקיקה התמעטו הJV בסין עד שכמעט ונעלמו ורוב החברות הזרות שנכנסו לסין בחרו להקים WFOE (חברה סינית בבעלות מלאה זרה). הסיבה המרכזית הייתה שרוב הJV שהוקמו בסין נכשלו. לJV באופן כללי יש סיכויים סטטיסטיים מועטים להצליח על אחת כמה וכמה כשמדובר בJV בין תרבותי. המשפט הידוע של הסינים על JV בסין הוא WIN- WIN ויש מי שיגיד WIN-WIN אבל רק לצד הסיני או בהגדרה אחרת שהJV זה מיטה אחת ושני חלומות ולכן קשה מאוד לצלוח אותו.

על מנת לצלוח את התהליך ולהשיג את המטרות שהצבתם, פירטנו להלן בהתאם לניסיוננו הרב את עשרת הדיברות לכל הנושאים שחשוב לדעת ולשים אליהם לב במהלך כניסה ל JV בסין:

  1.  בדיקות מקדימות על השותף הפוטנציאלי: השלב הראשון הוא שחשוב לזכור ש JV זה בעצם שותפות לכל דבר ועניין ותמיד מומלץ לעשות בדיקות מקדימות על השותף הפוטנציאלי, הישויות המשפטיות הקשורות אליו, ההון הרשום של החברה וההון ששולם. כן לנסות לבדוק את החוזק הפיננסי שלו, ההשקעות הקודמות שלו והיכולת שלו לעמוד בהתחייבויותיו ב JV. לא להסתנוור מהסכומים הגדולים שהחברות הסיניות מבטיחות, בסופו של יום בדרך כלל ההיקפים בפועל הרבה יותר קטנים.
  2. מו"מ: בדרך כלל משא ומתן על JV בסין הוא ארוך ומפרך והרבה פעמים הדרך להגיע להסכמות מהירות הם להתכנס פנים מול פנים עם מקבלי ההחלטות. לעיתים, חברות סיניות מעדיפות לבצע את המשא ומתן ללא עורכי דין אבל חשוב שיהיה לכם ייצוג על מנת שתוכלו לקבל מידע מלא ושקוף. חשוב להגיע למשא ומתן מוכנים עם מטרות ברורות ועם הרבה סבלנות לכל השינויים שצפויים בדרך ובדרך כלל יהיו הרבה שינויים גם לאחר שההסכמות הועלו על הכתב. באחד מהמשאים ומתנים שהשתתפתי מנכ"ל החברה הישראלית הודיע לסינים שהוא הגיע עם כרטיס טיסה צד אחד והוא מתכנן להישאר עד שהם יסגרו את כל הנושאים הפתוחים במו"מ, זה נגמר בשבוע שלם של מו"מ במלון באחת הערים היפות בסין כשלבסוף נחתם ההסכם.
  3. חוק הJV : חשוב לדעת כי הJV בסין כפוף לחוק הJV שהוא חוק מאוד מקיף וברובו קובע את התנאים המהותיים להקמת ותפעול הJV, ולא ניתן להתנות עליו בחוזה. הדירקטוריון הוא הסמכות הגבוהה ביותר בJV בהתאם לחוק הJV וכל ההחלטות המהותיות בJV חייבות להתקבל פה אחד על ידי כל הדירקטורים: העלאה והורדה של הון רשום (מקביל להנפקת מניות חדשות בחברה), שינוי התקנון, מיזוג ורכישה ופירוק החברה. כל העברת מניות לצד שלישי נדרשת חתימת כל הדירקטורים. כל ההסכמים הנלווים שתעשו על מנת לעקוף זאת לא יוכלו לעזור במידה ותרצו בפועל לאכוף זאת על החברה בסין מאחר והחברה כפופה לחוק ולסמכות השיפוט בסין.
  4. ליגאל רפ (יו"ר הדירקטוריון) וחותמת החברה: לליגאל רפ (שהוא בד"כ יו"ר הדירקטוריון) יש את הסמכות והכח הגדולים ביותר אבל גם אחריות רבה. למעשה בהתאם לחוק בסין, חותמת החברה עם חתימת הליגאל רפ יכולה לחייב את החברה בכל דבר ועניין. לפיכך, חשוב לחלק את הסמכויות בחברה ובמידה והצד הסיני ימנה את הליגאל רפ על הצד הישראלי לדרוש להחזיק בחותמות החברה.
  5. הסכם רישיון\שירותים: במידת האפשר כדאי שמלבד האחוזים שיגיעו לכם בשל חלקכם בJV החברה הישראלית תחתום גם על הסכם רישיון\שירותים עם הJV שיאפשר להם לקבל סכומים קבועים שאינם תלויים בהכנסות\רווחים של הJV ובמידת האפשר כדאי להוסיף תשלום מקדמה בגין הסכמים אלו.
  6. מינוי בעלי תפקידים: ברוב הפעמים החברה הסינית תדרוש למנות את הליגאל רפ ותציע לחברה הישראלית את תפקיד הסגן שאין לו באמת משמעות, וכן תדרוש למנות את הGM והCFO ותציע לחברה הישראלית את תפקיד המפקח ששוב אין לו באמת משמעות. מצד החברה הישראלית, חשוב מאוד לנסות למנות את תפקידי הGM ששולט בניהול היומיומי של החברה וכן את תפקיד הCFO שמפקח על הכספים.
  7. כספים: חשוב למנות במשותף את משרד רואה החשבון שמלווה את הJV וכן את משרד רוה"ח שיבצע ביקורת. בנוסף, חשוב לבחור את הבנק שבו יפתח חשבון הבנק שלכם (עדיף שזה לא יהיה בנק קטן) ובו זכויות חתימה משותפות וכן אפשרות לגישה מרחוק לחשבון הבנק.
  8. זכויות וטו: בדרך כלל החברה הישראלית תהווה מיעוט בJV כי הסינים ברוב הפעמים דורשים לקבל שליטה. לפיכך, חשוב להגדיל את ההחלטות שבהם יהיה לחברה הישראלית זכות וטו. חוץ מההחלטות הרגילות בסין חשוב לשים לב גם לגבי כל מה ששקשור לעסקאות עם צדדים קשורים שהרבה פעמים מקובלות בסין ופחות במערב. ולאפשר לכם להטיל וטו בכל מקרה של עסקה עם צדדים קשורים.
  9. הון הרשום: איך תורמים את ההון הרשום מבחינת זמנים וסכומים? חשוב שהסעיפים הדנים בכך יהיו ברורים ביותר ותמיד עדיף שההשקעה תתבצע בהתאם לשלבים מפורטים ואבני דרך. לשים לב שאם החברה הישראלית משקיעה הון רשום בידע, קניין רוחני או טכנולוגיה צריך לבדוק שאין התחייבות כלפי מדען ראשי, מוסדות לימוד או חשיפת מס ובמידה ויש לבדוק מהי החשיפה. כמו-כן, במידה וההון הרשום שמועבר הינו קניין רוחני חשוב להבין את משמעות העניין הואיל וזה שונה מהסכם רישיון רגיל ויותר דומה להסכם מכר של הקניין הרוחני לJV.
  10. שונות: חשוב לזכור את ענייני השפה ותמיד לדאוג שיהיה תרגום מתאים, אחרת הרבה דברים עלולים ללכת לאיבוד בתרגום. כמו-כן חשוב להגדיר את השפה הגוברת בחוזים. חשוב להגדיר את הטריטוריה ואת שיתוף הפעולה וכמובן להגביל בנושאים של סודיות, אי תחרות, אי עקיפה ושידול. חשוב להבהיר את התנאים בהם ניתן לסיים את הסכם הJV לפני סיום התקופה כולל התייחסות לDEAD LOCK ומנגנונים מתאימים. בנוסף, חשוב לבחור סמכות שיפוט שתאפשר אכיפה.

לסיכום, ישנם עוד אלמנטים רבים וחשובים במו"מ לכניסה לJV וצריך לזכור שהאתגרים בJV הינם רבים, למעט האתגרים המסחריים הרגילים נוספים גם אתגרים של הבדלי תרבות ושפה. הצד הזר חייב לוודא שהוא מבין את כל ההשלכות בחוזה הJV ושהינו חוזה שנרשם ברשויות ובו יש מענה מלא לסוגיות שנדונו. מניסיוננו מצאתי שכשאשר חברות ישראליות יודעות ומבינות את המשמעות של הJV בסין וכאשר נעשות בדיקות מקדימות על השותפים וחוזה הJV הינו מאוזן ומאפשר לצד הזר שליטה אמיתית בJV, סיכויי ה JV להצליח הינם גדולים משמעותית.

הזדמנויות חדשות לחברות ביו-טק ישראליות- רפורמה בכללי הרישום בבורסה בהונג קונג

ב-30 באפריל 2018 נכנס לתוקף כללי רישום חדשים המאפשרים לחברות ביו-טק אשר אינן עומדות בדרישות הפיננסיות בהתאם לכללים הנוכחים, להירשם למסחר בבורסה בהונג קונג ("HKEx"). בדומה הכללים יאפשרו לחברות WVR (חברות בעלת מניות מסוגים שונים) חדשניות בעלות שיעור צמיחה גבוהה להירשם למסחר ב-HKEx. חברות משתמשות במבנה WVR מאחר והוא מאפשר למייסד החברה לשמור על שליטה גם לאחר ה-IPO.

הונג קונג הנה שוק ה- IPO הרביעי בגודלו בעולם כאשר מרבית הכספים שגויסו דרך IPO היו מחברות מסורתיות וחברות פיננסיות. בשנה האחרונה נרשמו למסחר 174 חברות חדשות תחת HKEx, שיא רישומים חדש בהונג קונג, כאשר שווים הכולל של החברות ב-HKEx גדל ב-37.9% לעומת 2016. למרות החוזק הכללי של הונג קונג בשוק ה-IPO, ניכרת חולשה תחת הסקטור הטכנולוגי שכן חברות טכנולוגיה ייצגו רק 5.8% מסך הגיוסים דרך IPO בשנה שעברה. מטרת הרפורמה הנה למשוך מגוון רחב יותר של חברות לגייס הון בהונג קונג, ובפרט חברות טכנולוגיה בשל הרצון לגוון את סוג החברות המונפקות ב-HKEx.

חברות ביו-טק נדרשות לעמוד בקריטריונים הבאים על מנת ליהנות מהרפורמה:

  1.  שווי שוק של החברה הינו לפחות 191.1 מיליון דולר נכון למועד הרישום;
  2. החברה בעלת מוצר ליבה, מוצר ביו-טק אשר נבדק ואושר ע"י הרשויות המוסמכות (FDA, CFDA, EMA), אחד לפחות "מעבר לשלב הקונספט". תנאי זה ייבחן לפי עמידה באבני הדרך ההתפתחותיות המפורטות לפי סוג המוצר בהתאם לסעיף 3.3 של ה-"Biotech Guidance Letter"; לדוגמא על מנת שמוצר ליבה שהינה תרופת מולקולה קטנה או מוצר ביולוגי תעמוד בדרישה זו, על החברה להשלים את שלב I בניסויים קליניים ובמקביל הרשות המוסמכת אינה הביעה התנגדות להתחלת השלבים העוקבים;
  3. החברה פעילה בתחום העסקים הנוכחי שלה לפחות שנתיים פיננסיות טרם הרישום, כאשר סיבת הגיוס המרכזית היא גיוס כספים למו"פ על מנת להחדיר את מוצר הליבה לשוק. החברה עוסקת במו"פ של מוצר הליבה מעל ל-6 חודשים טרם מועד הרישום. במידה ומוצר הליבה נרכש או תחת רישוי מצד ג', על החברה להיות מסוגלת להוכיח כי הייתה התקדמות במו"פ מאז הרכישה או הרישוי;
  4. החברה בעלת זכויות הקניין הרוחני על מוצר הליבה, לרבות בקשות לפטנטים ופטנטים רשומים;
  5. החברה קיבלה השקעת צד שלישי "משמעותית" ממשקיע ״מתוחכם״ לפחות 6 חודשים לפני הרישום, כאשר התנאי ״מתוחכם״ ייבחן לפי לסך הנכסים, הניסיון, הידע, ומומחיותו של המשקיע (לדוגמא חברת תרופות/שירותי בריאות גדולה תיחשב כמשקיע "מתוחכם"); והתנאי "משמעותית" תיבחן בהתאם לאופי ההשקעה, סכום ההשקעה, הסיכון והעיתוי של ההשקעה;
  6. החברה עומדת בדרישות ההון החוזר (עם התחשבות בהכנסות ה-IPO) – כיסוי של לפחות 125% מדרישות ההון שלה במשך שנה לאחר ההנפקה;
  7. על החברה לוודא כי הציבור מחזיק במניות בשווי שוק של לפחות כ-47.8 מיליון דולר מהון המניות המונפק שלה במועד הרישום;
  8. חברות הרשומות לפי כללים אלו אינן רשאיות לבצע כל רכישה, פיטור(ים), עסקאות או הסדרים שיגרמו לשינוי מהותי בעיסוק העיקרי ללא הסכמת HKEx מראש. במידה וה- HKEx סבורה כי החברה לא עמדה בהתחייבותה המתמשכת לשמור על פעולות או נכסים, לחברה תינתן תקופה של עד 12 חודשים על מנת לעמוד מחדש בדרישה זו כאשר כישלון יבטל את רישומה.
  9. בנוסף לדרישות לעיל, ה-HKEx תבחן כל שינוי בעלות בחברה ב 12 החודשים שקדמו למועד הרישום.

חברות WVR נדרשות לעמוד בקריטריונים הבאים על מנת ליהנות מהרפורמה:

  1. שווי שוק של 5.1 מיליארד דולר או שווי שוק של 1.27 מיליארד דולר עם הכנסה של 127.4 מיליון דולר לפחות;
  2. חברה חדשנית עם שיעור צמיחה גבוהה אשר למוטבים שלה חלק פעיל ומהותי בהתפתחות החברה בהתאם לכללי הרישום;
  3. חברה חדשנית עם שיעור צמיחה גבוהה אשר למוטבים שלה חלק פעיל ומהותי בהתפתחות החברה בהתאם לכללי הרישום.

רפורמה זו הנה צעד חשוב לשמירה על התפתחות השוק וצפויה למשוך חברות ומשקיעים רבים, לרבות חברות ביו-טק ישראליות, להירשם למסחר ב- HKEx שכן חברות טכנולוגיות מקבלות שוויי גבוהה בבורסה זו. מלבד גיוס הון מהשוק המקומי, ה-HKEx יכולה לשמש שער כניסה לסין ואסיה כולה, שכן דרכה ניתן להגיע לכספם של המשקיעים האמידים ביותר באסיה.

סיסרם מדיקל (לשעבר אלמה לייזרס) הינה החברה הישראלית הראשונה שחלה להיסחר בבורסת הונג קונג לאחר שהשיגו את האישור הנדרש עבור חברות מישראל. סיסרם מדיקל היא ממובילות שוק האסתטיקה הרפואית בעולם, והנה ממוקמת במקום החמישי בנתח השוק העולמי שלה, ובמקום הראשון בסין. החברה הגישה תשקיף לבורסת הונג-קונג בספטמבר 2017 וגייסה 112 מיליון דולר, מהם 88 מיליון דולר יזרמו אליה.

אנחנו ממליצים לעקוב אחר ההתפתחויות השונות בנושא ורישומם של חברות ביו-טק ו-WVR באמצעות כללים אלו על מנת להבין כיצד הליכי רישום אלו מתנהלים בפועל למשל מסגרת זמן הנדרשת לבורסה לאשר כי החברה אכן עומדת בתנאי לעיל.

ההזדמנויות מחכות בדרך המשי

קרן דרך המשי היא הזדמנות טובה לקרנות ישראליות, שיכולות להקים עמה קרן משותפת להשקעות בחברות ישראליות

יוזמת דרך המשי (One Belt One Road) היא יוזמה שהגה ב–2013 נשיא סין, שי ג'ינפינג, ונועדה לקדם את דרך המשי העתיקה — דרך הסחר הסינית, היבשתית והימית. מטרת היוזמה השאפתנית היא לעודד שיתוף, פיתוח ופתיחות כלכלית ותרבותית בין סין לעולם, ולקדם את הסחר של סין עם אסיה, אירופה ואפריקה, וכן עם ישראל.

כחלק מהיוזמה, הוקמה בדצמבר 2014 קרן דרך המשי, בהיקף של 40 מיליארד דולר. מטרת הקרן היא לממש ולסייע לקידום בעולם של יוזמת דרך המשי על ידי השקעות ומימון פיננסי. הקרן מתמקדת בעיקר בפרויקטים של בנייה, תשתיות, אנרגיה ותיעוש, ובשיתופי פעולה פיננסיים החיוניים לקישור של הכלכלה הסינית עם שאר העולם. במאי הודיע ג'ינפינג כי סין תשקיע 124 מיליארד דולר ביוזמת דרך המשי, מהם 14.5 מיליארד דולר בקרן דרך המשי.

אין קריטריונים חד־משמעיים שבהם צריך לעמוד כדי לקבל השקעה או מימון פיננסי מהקרן, אלא עקרונות כלליים שלפיהם הקרן תבחן כל פרויקט. בין העקרונות ניתן למנות את הקווים המנחים הבאים: הפרויקטים צריכים לענות על הצרכים ההתפתחותיים של המדינות והאזורים שבהם יפעלו; הם חייבים לשרת את האינטרסים ההדדיים ולהביא תועלת מעשית לסין ולמדינות לאורך דרך המשי; הם צריכים להיות משמעותיים עבור פיתוח הכלכלה הריאלית — לדוגמה, שיפור יכולות הייצור, הטכנולוגיה, הניהול, התפעול והחדשנות; ועליהם להיות מעשיים מבחינה מסחרית ולהימצא באיזון סביר בין הסיכון לתשואות.

מאז הושקה, הקרן ביצעה כמה השקעות בפרויקטים ובחברות שונות. בין השקעותיה ניתן למנות השקעה של 2 מיליארד דולר והלוואה של 15 מיליארד דולר בקרן משותפת לקזחסטן ולסין. בין הפרויקטים שבהם משקיעה הקרן יש כאלה בתחום כריית נחושת, אלומיניום ומפעל מלט. השקעה נוספת של הקרן נעשתה בשיתוף עם חברת כמצ'יינה (חברת כימיקלים בבעלות ממשלתית סינית) במפעל הצמיגים האיטלקי פירלי. כמו כן, השקיעה הקרן בפרויקטים של גז טבעי ברוסיה.

קרן דרך המשי מחפשת שיתופי פעולה עם קרנות ממדינות שונות במטרה להקים קרנות משותפות להשקעה בפרויקטים. זו הזדמנות טובה לקרנות ישראליות לחבור לקרן דרך המשי, ולבחון הקמת קרן משותפת להשקעות בחברות טכנולוגיות ישראליות שעשויות להשתלב ביוזמה.

לקבלת השקעה מקרן דרך המשי או להכרה בכך שפרופיל החברה מתאים לקריטריונים הכלליים של היוזמה, יש חשיבות משמעותית מאוד לחברות ישראליות המעוניינות לפעול בסין או רוצות לקבל השקעה מחברות סיניות. לאחר תקופה ארוכה של עיכובים והשהיות בנתינת אישורים להשקעות של חברות סיניות מחוץ לסין, הוציאה ממשלת סין הודעה מנחה באוגוסט האחרון, שבה הגדיר הממשל הסיני את התחומים שבהם הוא מעודד השקעות סיניות מחוץ לסין. בין התחומים נמנים בנייה, תשתיות, היי־טק, חקלאות, וכן השקעות התואמות את המדיניות של יוזמת דרך המשי. כך למעשה, השקעות בחברות ישראליות העוסקות בתחומים הקשורים ליוזמת דרך המשי יקבלו העדפה מהממשל הסיני להשקעה מחוץ לסין.

תחום משמעותי נוסף הוא הנפקות של חברות ישראליות בבורסה בהונג קונג. המשקיעים בהונג קונג מייחסים משמעות רבה לפעילות של החברה בסין, ובעיקר להשתלבות החברה ביוזמת דרך המשי. במקרה שחברה מצליחה לקבל השקעה או מימון מקרן דרך המשי, יהיה לה קל באופן משמעותי לגייס כספים בהנפקה בהונג קונג. מכאן שחברות ישראליות השוקלות להירשם למסחר בהונג קונג או בסין צריכות לבדוק כיצד באפשרותן להשתלב ביוזמה, או לקבל מימון או השקעה מהקרן.

אם חברות ישראליות ישכילו להכיר את יוזמת דרך המשי ויבדקו אפשרויות מעשיות להשתלב בה, זו תהיה עבורן הזדמנות מצוינת להרחיב את הפעילות העסקית ולגייס כספים בסין.

לחץ כדי לעבור למאמר במרקר

הגברת הפיקוח על העברות כספים מחוץ לסין

בשנים האחרונות ראינו יותר ויותר חברות סיניות פרטיות וחברות בבעלות ממשלתית שיצאו למסע רכישות  בעיקר באירופה ובארה"ב. המסע בא לידי ביטוי בעסקאות מיזוגים ורכישות בין היתר בסכומי עתק, וכל זאת בתמיכת הממשלה הסינית שעודדה חברות מקומיות להתרחב בעולם. התעשיות עליהן הממשלה שמה דגש הן: טכנולוגיה, מדיה, תקשורת, חקלאות, מים, מזון ואנרגיה.

כיום, אינטרס החברות הסיניות הינו משולב: מחד, מבחינה אסטרטגית, ההשקעות מסייעות לחברות לשים את ידן על טכנולוגיות מתקדמות במטרה לייבאן לסין ולהמשיך בפיתוחן. כמו כן, ההשקעות משמשות לצורך כניסה קלה יותר לשווקים חדשים, ומהוות דריסת רגל משמעותית בחו"ל עבור החברות הסיניות העומדות בראשן. מאידך, נוכח ההאטה בצמיחה של הכלכלה בסין והירידה המשמעותית ביתרות המט"ח בשנים האחרונות, ישנם חששות של הממשל הסיני לבריחת הון מהמדינה ורצון להגביר את השליטה והפיקוח על המטבע המקומי. לאור כך ובהמשך למאמר הקודם בנושא, בחודשים האחרונים ננקטו מספר צעדים משמעותיים שנועדו להגביל את העברת הכספים מהמדינה ולהגדיל את הפיקוח על תחום העברות הכספים מחוץ לסין, כפי שמפורט להלן:

PBOC

חובות דיווח חדשות על העברות כספים מחוץ לסין

הבנק המרכזי בסין פרסם לאחרונה שורת הוראות מנהליות חדשות שיחולו על בנקים ומוסדות פיננסים בסין, בכל הנוגע להעברות כספים בינלאומיות ועסקאות בסכומים גדולים. ההוראות החדשות מגדירות את חובות הדיווח של הבנקים, מוסדות פיננסיים ואנשים פרטיים על עסקאות והעברות כספיות בסכומים גדולים בתוך סין ומחוצה לה. כל הדיווחים יועברו למרכז לאיסור הלבנת הון שיפקח על המידע הנאגר מרחבי המדינה.

ריכזנו את עיקרי ההוראות והשינויים שייכנסו לתוקף ב-1 ליולי 2017:

דיווח על עסקאות על פי סכומים

  • כל עסקה בודדת או מצטברת במזומן המתבצעת ביום אחד ועולה על 50,000 יואן או על 10,000 דולר (דוגמאות: הפקדה/משיכה/המרה של מזומנים).
  • כל העברה כספית בודדת או מצטברת (בין חשבונות בנק) המתבצעת ביום אחד ע"י חברה, ועולה על סכום של 2,000,000 יואן או 200,000 דולר.
  • כל העברה כספית בודדת או מצטברת המתבצעת ביום אחד ע"י אדם פרטי, ועולה על סכום של 500,000 יואן או 100,000 דולר.
  • כל העברה כספית בינלאומית בודדת או מצטברת המתבצעת ביום אחד ע"י אדם פרטי, ועולה על סכום של 200,000 יואן או 10,000 דולר.

עסקאות  נוספות

על בנקים ומוסדות פיננסים יהיה לדווח על כל עסקה (בכל סכום) לגביה מתקיים חשד סביר להלבנת הון, קשר למימון טרור או פעולה בלתי חוקית אחרת.

מערכות ניהול מתקדמות

על המוסדות הפיננסים לשדרג את מערכות הניהול כך שיוכלו לפקח באופן עצמאי ויעיל יותר על עסקאות והעברות כספיות בסכומים גדולים.

הגבלות ושינוי השיטה של העברות הכספים של אינדיווידואלים בסין

כיום, אזרחי סין יכולים להמיר יואן בשווי של עד 50,000 דולר בשנה. הגבלה זו נותרה בעינה על אף ההוראות החדשות, אולם כחלק משינוי השיטה, ב-1 בינואר 2017 החלו הבנקים לחייב לקוחות להצהיר ולפרט על גבי טפסים חדשים לאיזו מטרה נועד הכסף. אותם טפסים מהווים למעשה אמצעי פיקוח נוסף של הממשלה הסינית במטרה למנוע בריחת הון לצורכי השקעות לדוגמא בנדל"ן ובביטקוין, וכן למנוע הלבנת הון, הונאות מס וכדומה. למרות שמדובר בסכום נמוך יחסית לעסקאות מכר בנדל"ן, סוכנויות בארה"ב ובאירופה הודיעו לאחרונה כי ישנם יותר ויותר משקיעים סינים (פרטיים) שלא מצליחים לעמוד בהתחייבויות כספיות בעקבות מחסור במזומנים. ההגבלות החדשות על סכומים אלו והדיווחים מצד הבנקים והמוסדות הפיננסיים על סכומים גבוהים יותר, צפויים להמשיך להקשות על משקיעים פרטיים להוציא כסף בקלות היחסית שהייתה נהוגה עד היום.

לסיכום, הידוק הרגולציה סביב המסחר במטבע המקומי ובמטבע חוץ נועד להביא ליציבות בשוק מטבע החוץ ולרסן את בריחת ההון מסין, תוך מניעה של פעולות בלתי חוקיות כמו הלבנת הון.
על משקיעים ישראלים, חברות סיניות ותושבים בסין להיות ערים לעדכוני החקיקה ולהליכים החדשים שייכנסו בקרוב לתוקף. הואיל והדרישות החדשות של הבנקים יחייבו התייחסות קפדנית יותר לפרוצדורה ועלולים להביא לעיכובים בהעברות כספים מחוץ לסין בעיקר בהשקעות משמעותיות.

הסוד של סין: הזדמנות לחברות ישראליות לגיוס כספים בסין

(The National Equities Exchange and Quotations (NEEQ) – New Third Board (NTB

NEEQ הינו זירת מסחר שהושקה בכל רחבי סין בסוף שנת 2012 והיום כבר כוללת למעלה מ-3,000 חברות רשומות (רובן בשנז'ן ובשנחאי), אשר גייסו למעלה מ-18 מיליארד יואן בשנת 2015. ה-NEEQ משתמש בפלטפורמת מסחר הדומה לזו של OTC (over the counter) Bulletin Board או -Pink Sheets Trading System בארה"ב.

זירת המסחר הוקמה כאלטרנטיבה לבורסות העיקריות בסין וכמענה לחברות קטנות ובינוניות שרצו לגייס כספים בסין אבל לא יכלו לעמוד בדרישות המחמירות של הרישום בבורסות העיקריות בסין, וגם לא בקבלת הלוואות ואשראי מהבנקים ומהמוסדות הפיננסיים בסין. החברות הללו זוכות בהקלות ברישום לעומת רישום לבורסות העיקריות בסין. כך למשל, אין דרישות פיננסיות מינימליות כגון: רווח נקי, הכנסות או שווי נכסים, וכן פרוצדורת הרישום הינה קצרה יחסית. הפעילות ב-NEEQ אינה מלווה ברגולציה רבה למרות הגידול המהיר של השוק, נושא המהווה אתגרים רבים למשקיעים הסוחרים בניירות הערך ב-NEEQ.

stock

החברות הרשומות למסחר ב-NEEQ מסמלות את הכיוון החדש והשינוי בכלכלה הסינית, כאשר ה-NEEQ מכוון בעיקר לחברות סטארט אפ, טכנולוגיה, חדשנות ומסחר (אבל אינו מוגבל לחברות בתחומים אלו). זאת בניגוד לבורסות העיקריות בסין, שם רשומות למסחר בעיקר חברות גדולות ממשלתיות, ארגונים פיננסיים וחברות נדל"ן.
יתרון נוסף לרישום למסחר ב-NEEQ הינו כי חברות רשומות יכולות לעבור לבורסות העיקריות בסין בפרוצדורת רישום מהירה יותר. עבור חברות רבות בסין הזדמנויות המימון אינן מגיעות רק מרישום ב-NEEQ אלא גם מערוצי מימון אחרים שהופכים להיות נגישים עבורם לאחר ההכרה ברישום ב-NEEQ.
לאחרונה הוחלט כי משקיעים מוסדיים זרים מוסמכים מסוג QFII ו-RQFII יוכלו להשקיע ב-NEEQ, וכן הוחלט להוריד את דרישות הסף בהשקעות של יחידים. מהלכים אלו צפויים להגדיל את הנזילות ב-NEEQ. יחד עם זאת, לאור העניין הגובר ב-NEEQ והעובדה שנרשמו יותר ויותר קרנות למסחר בו, הוציא הממשל הסיני הודעה בתחילת השנה כי בשל דאגה ל"התחממות יתר" הוא לא יאפשר לקרנות פרטיות להירשם ב-NEEQ.

הבשורה החשובה לחברות בינלאומיות וחברות ישראליות היא כי חברות סיניות בבעלות זרה יכולות להירשם למסחר ב-NEEQ, הואיל ואין הגבלה על מקור בעלי המניות.

הדרישות העיקריות לרישום ב-NEEQ הינן כדלקמן:

  1. חברה המוקמת בסין כחוק לפחות כשנתיים.
  2. אם החברה רשומה כחברה בע"מ יש להפוך את החברה ל"חברת מניות משותפת".
  3. תחום עסקים מוגדר ויכולת להמשיך בתחום העסקים.
  4. פעילות ע"פ הממשל התאגידי בסין.
  5. המלצה על החברה מטעם חברות ניירות ערך מובילות בסין ופיקוח מצידן.

בחודשים האחרונים, בשל תנאי הסף הנמוכים והן בשל הקפאת ההנפקות בבורסות העיקריות בסין,  יותר ויותר חברות סיניות נמצאות בהליכי רישום ל-NEEQ וביניהן גם חברות בינלאומיות הרואות בזירת המסחר הזדמנות לגיוס כספים בסין. ה-NEEQ ממלא תפקיד חשוב בכלכלה החדשה של סין ויוצר הזדמנויות מימון לחברות סטראט אפ, היי-טק וחדשנות.