מאת: תהילה לוי לאטי, רביד רום ונתנאל שפיגלמן

ב-23 בפברואר האחרון הודיעה העיר צ'נגדו על הגרלה ייחודית. מאתיים אלף שוברים נמכרו בערכים של בין 27-37 דולר, כאשר הפרס הגדול הוא בשווי של כ-6 מיליון דולר. אלא שהפרס לא יינתן ביואן – הוא ישולם במטבע הדיגיטלי החדש שהנפיק הבנק המרכזי, ה-DCEP (Digital Currency Electronic Payment), מדובר במטבע הדיגיטלי החוקי היחיד בסין לעת עתה.

ההגרלה בצ'נגדו גדולה יותר מזו שנערכה בבייג'ינג בראשית אותו חודש, בה הוגרלו כ-1.5 מיליון דולר בין חמישים אלף משתתפים. ערים נוספות, ביניהן שנז'ן וסוג'ואו, ערכו בחודשים האחרונים בדיקות משלהן לפופולריות המטבע הדיגיטלי המדובר. בדומה להגרלה בבייג'ינג, גם ההגרלה של צ'נגדו נערכה לרגל חגיגות ראש השנה הסינית. עורכת ההגרלה עבדה עם קמעונאים מקומיים בדרך המסורתית, אך גם עם אפליקציית הסחר JD.com.

בכך נראה שהמעבר להגרלת מטבעות קריפטו הוא חלק בלתי נפרד ממהפכת התשלום בסלולרי שעברה סין בשנים האחרונות. שתי האפליקציות העיקריות והמפורסמות ביותר לתשלום דיגיטלי הן Alipay של Alibaba ו-Wechat Pay של Tencent. המטבע הדיגיטלי החדש שפיתח בנק העם הסיני צפוי לעבוד בטכניקה זהה לאפליקציות התשלום, וההגרלות שנערכו מהוות מעין בלוני ניסוי למדידת סיכויי הצלחתו.

כוונתה של ממשלת סין ברורה – היא לא מעוניינת בייצור מטבע ספקולטיבי שישמש רק להשקעות, אלא בהמרת המערכת המוניטרית כולה, שתתבסס בטווח הארוך על המטבע החדש. כך למשל, מקודמת חקיקה שתחייב סוחרים לקבל את ה-DCEP כתשלום חוקי לכל דבר. יתרונות השימוש במטבע הדיגיטלי ברורים: הקטנת העלויות של העברות בנקאיות, צמצום הסיכונים שבעסקאות מזומן לא מקוונות, מיגור הלבנות הון ומימונים בלתי חוקיים. על המטבע החדש יוכל הרגולטור לפקח ביתר יעילות, ולצד זאת, תיחסכנה עלויות שימור מחזור המטבעות והשטרות המזומנים.

מעניין לציין כי לפני שש שנים, החלה בסין דרכו של מטבע קריפטו אחר: הביטקוין. אבי הביטקוין, צ'נדלר גואו, הקים את החווה הראשונה לכריית ביטקוין בסמוך לתחנת כוח הידרואלקטרית במערב סין. כריית ביטקוין דורשת אנרגיה רבה, וגורמי הממשל המקומיים העמידו לרשותו את התחנה ההיא, שבשיאה סיפקה את החשמל הדרוש לכריית כ-30% מכלל הביטקוין בעולם.

גואו מאמין שה-DCEP יכבוש את שוק הקריפטו, וכי "יום אחד כל העולם ישתמש ב-DCEP". לדבריו, סוכני המטבע החדש יהיו בני ובנות התפוצה הסינית הגדולה בארצות זרות, שתוך שימוש טבעי בו עם משפחתם שבסין יטמיעו אותו במדינות השונות.

עם זאת, רבים מטילים ספק בסיכויי הצלחת המטבע הדיגיטלי הסיני. בדומה לביטקוין, המטבע החדש משתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין – מעין ספר דיגיטלי אוניברסלי המשמש לאימות עסקאות. כלומר, משתמש המעוניין לאמת עסקה חדשה, מתועד אוטומטית במאגר הכולל כל עסקה שנעשתה אי פעם ברשת. אך בשונה מביטקוין ומטבעות קריפטו דומים, המופעלים על ידי מערכת מבוזרת, המטבע הדיגיטלי החדש נשלט על ידי גורם יחיד – הבנק המרכזי. נתון זה לבדו מעלה את החשש שהממשל המרכזי יעשה במטבע שימוש לריגול אחרי אזרחים.

אנליסטים סיניים טוענים שה-DCEP בטוח יותר לשימוש מאשר הליברה, המטבע החדש שהנפיקה פייסבוק, והמצוי תחת שליטתה הבלעדית. מדובר במרוץ צמוד לכיבוש שוק הקריפטו: הבנק המרכזי להוט לקדם את התפתחות המטבע, ולנצל את ההזדמנות להוציא את המערכת הפיננסית הבינלאומית משליטתה של ארצות הברית.

ככל שיותר מדינות תשתמשנה במטבע הדיגיטלי הסיני, תוכל להיווצר סיטואציה חדשה של בניית מערכת פיננסית חדשה. זו הקיימת נבנתה על ידי ארצות הברית, בדמותה ובצלמה; הגורמים המאיצים את השימוש במטבע הדיגיטלי החדש מקווים שהוא יסייע להפיכת היואן למטבע בינלאומי, ובכך בעצם למצב בו היואן יהפוך למתחרה משמעותי של הדולר.

עידוד השקעות זרות בגואנדונג

ב-1 בדצמבר 2017 הרשויות בגואנגדונג פרסמו אמצעים חדשים לעידוד השקעות זרות במחוז. היתרונות משתקפים בעיקר בשני היבטים, כמפורט להלן:

מענקים כספיים לפרויקטים במימון זר

1. בונוסים כספיים בשווי של לפחות שני אחוזים מסכום ההשקעה השנתי בפועל יוענקו לפרויקטים העונים על הדרישות הבאות, כאשר גובה המענק לא יעלה על 100 מיליון RMB (כ-15.1 מיליון דולר):
   • פרויקטים חדשים בשווי של יותר מ -50 מיליון דולר;
   • פרויקטים מתחדשים בשווי של יותר מ -30 מיליון דולר;
   • מטה רב לאומי או אזורי ששוויו לפחות 10 מיליון דולר.
2.  תמיכה כספית לפי שיקול דעת הרשויות תוענק לחברות העונות על הדרישות הבאות:
   • עבור חברות פורצ'ן 500 וחברות מובילות בעולם עם השקעות בפועל בשווי ייצור שנתי העולה על 100 מיליון דולר.
   • פרויקטים חדשים בתחום IAB (דור חדש של מידע, ציוד אוטומטי, וביו-פרמצבטיקה) ו-NEM (אנרגיה חדשה וחומר חדש) עם השקעות שנתיות בפועל שאינן יורדות מ-30 מיליון דולר.
   • מטה רב-לאומי או אזורי התורם מעל ל-10 מיליון RMB (כ-1.5 מיליון דולר) להכנסות המחוז, יקבל 30% מהתרומה כמענק בתשלום חד פעמי, המענק מוגבל עד ל-10 מיליון RMB (כ-1.5 מיליון דולר).

הרחבת הגישה לשוק

כ-30 אחוז מהמגבלות על משקיעים זרים הוסרו- מדובר במגבלות בדבר אחוזי החזקה והיקף הפעילות, ובמקביל, פתיחת הגישה בתעשיות שהיו אסורות עבור חברות ומשקיעים זרים. תעשיות כמו סוכנויות שירות משאבי אנוש; ייצור כלי רכב מיוחדים או המבוססים על אנרגיה חלופית; חברות הובלה ימיות בינלאומיות; שירותי אינטרנט ומרכזי שיחות; הקמה ותפעול של תחנות דלק; בנקאות, ניירות ערך וחברות ביטוח חיים ועוד.

רגולציה עבור רישום כתובת וירטואלית בחללי עבודה משותפים

לפי דיווחים אחרונים מצד סטרטאפים בבייג'ין, הרשויות בבייג'ינג מפסיקות בהדרגתיות להנפיק רישיונות עסק לעסקים הרושמים את כתובתם ככתובת דיגיטלית בחללי עבודה משותפים, לרבות חממות סטארט-אפ.

חללי עבודה משותפים התרחבו במהירות רבה בצמוד להתחזקות הסטרטאפים ותחום היזמות בסין, ומנגד, הרשויות מפגרות מאחור בכל הנוגע להסדרה בנושא. רישום עסק באופן מסורתי הוא תהליך מייגע בסין. אולם, עסקים העובדים בחלל משותף המציאו מסלול מהיר, המאפשר את רישום החברה כנגד השכרת דסק עבודה בחלל משותף. הרגולציה החדשה בבייג'ינג דורשת מעסקים לספק מיקום פיזי בנוסף לתעודת בעלות על הנכס. מטרתה של סנקציה זו על כתובות וירטואליות היא להסדיר את הרגולציה המתירנית בתעשיית החללים המשותפים, שהובילה לסוגיות מס חדשות ואי-התאמות בכתובת הרשומה לכתובת בפעול של עסקים רבים.

על אף שלא ניתנה שום הודעה רשמית, ההתפתחות הרגולטורית אינה ייחודית לבייג'ינג. במהלך השנה האחרונה, מקורות בתעשייה דיווחו על פיקוח רגולטורי מוגבר על שטחים משותפים בכל רחבי סין.

הועידה להעברת טכנולוגיה בינלאומית (ITTC) נערכה בשבוע שעבר בבייג'ין. הועידה נערכת מדי שנה בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה הסיני והממשלה המקומית. בין מאות המשתתפים נכחו גם השנה חברות מובילות בתעשיות השונות, וכן אנשי עסקים ומשקיעים מסין ורחבי העולם.

עו"ד תהילה לוי-לאטי בועידה בבייג'ין. הרצאה בנושא טכנולוגיות ישראליות בסין.

האם שוק הנדל"ן של סין הינו בועה או שמא התחזיות האופטימיות אודות הגידול המתמיד באחוזי הצמיחה של סין תתממשנה והדרישה לדירות חדשות בערים תהא גדולה מאי פעם?

שוק נדל"ן הינו אחד מאפיקי ההשקעה הפופולאריים ביותר בסין. בנייני מגורים חדשים רבים הוקמו בשנים האחרונות ברחבי סין, הבנייה המואצת הינה בין היתר חלק מתוכנית הממשלה ליצור 36 מיליון דירות ברות השגה בשנים הקרובות וכחלק מאמונת המשקיעים כי עקב תהליך האורבניזציה המואץ שעוברת סין בשנים האחרונות תגדל הדרישה המקומית לעיור. יחד עם זאת, בנייני מגורים חדשים רבים עומדים ריקים ומיותמים ויוצרים הרגשה של "ערי רפאים".

בשנים האחרונות היו עליות מחירים חדות בשיעור מחירי הנדל"ן בסין כך שכיום, מחירי הנדל"ן בסין אינם פרופורציונאליים להכנסות העובדים. עליות המחירים היו, בין היתר, בשל כניסת משקיעים זרים לשוק הנדל"ן. למעשה, נתח ההשקעות בנדל"ן בסין הוא הענף השני בהיקף ההשקעות הזרות בסין. בנוסף, בשל ההגבלות הרגולטוריות המוטלות על ההשקעות מחוץ לסין רוב ההשקעות הסיניות מוצאות את דרכן לבורסה הסינית או לשוק הנדל"ן המקומי וזאת למרות מאמציה הרבים של ממשלת סין לצנן את שוק הנדל"ן. לפיכך, שוק הנדל"ן הפך לחלק מרכזי בכלכלת סין הצומחת, כך שענף הנדל"ן בסין מהווה כיום כ-20% מהשקעות בנכסים קבועים וכ13.5% מהצמיחה הכלכלית.

בעבר התמקדו רוב ההשקעות בנכסי נדל"ן מסחריים ובמשרדים וכיום יש עניין גובר בנכסים המיועדים למגורים בעיקר בשל מגמת העיור. בנוסף, ההשקעות עד כה התמקדו בערים הגדולות (בעיקר בייג'ין ושנחאי) וכיום גובר העניין דווקא בערים מ"דרג שני" כמו צ'אנגדו ו-ווהאן.

ההשקעה בנדל"ן למשקיעים זרים עדיין מוגבלת ברגולציה רבה, כך ההון המינימאלי הרשום של חברה העוסקת בנדל"ן צריך להיות לפחות 50% מסך ההשקעה הכוללת במידה וסכום ההשקעה עולה על 3 מיליארד דולר. כמו-כן, משקיעים זרים אינם יכולים לעסוק בתחום הנדל"ן ללא קבלת רישיון עסקים מתאים ממשרד המסחר. בנוסף, על המשקיעים הזרים לקבל אישור על כל פרויקט נדל"ן וכן להציג חוזה חתום על המקרקעין עוד בטרם קבלת האישור.

אנליסטים רבים סבורים כי שוק הנדל"ן בעיקר בערים הגדולות כשנגחאי ובייג'ין כבר סובל מהתחממות יתר. עדות אילמת לבועת הנדל"ן בערים אלו הינם הבניינים הרבים העומדים ריקים בשנחאי ובבייג'ין ומחירי הנדל"ן המרקיעים שחקים. חשש נוסף המלווה את הרקעת מחירי הנדל"ן הינו בשל האינפלציה הגדלה בסין והמהווה גורם דאגה עיקרי לממשל הסיני.

רבים סוברים כי שוק הנדל"ן בסין הינו בועה וסופו כסוף השווקים במזרח אירופה. אולם, אחרים סוברים כי שוק הנדל"ן בסין יוסיף ויתפתח בעיקר בשל היותו אלטרנטיבה להשקעות בשווקי הנדל"ן שקרסו במזרח אירופה ובשאר העולם ובשל ההשקעות ההולכות וגדלות מצד משקיעים זרים, וכן הדרישה המקומית הגדלה מצד האוכלוסייה הגדולה של זוגות צעירים ותהליך האורבניזציה המואץ שעוברת סין בשנים האחרונות. בנוסף, יש לזכור כי יכולתה של הממשלה הסינית להתערב בשוק ולשנות מדיניות כרצונה מפחית את החשש משמעותית. 

בשנים האחרונות מהווה סין את אחד היעדים האטרקטיביים ביותר להשקעות זרות, אולם עד היום התרכזו רוב ההשקעות במזרח סין. מגמה חדשה מניעה יותר ויותר חברות היי טק בינלאומיות וישראליות להשקיע דווקא במרכז ובמערב סין, שם טמון הפוטנציאל העתידי.

החל מתחילת שנות השמונים אז פתחה סין את שעריה למערב, בנתה סין תשתית עסקית חזקה ואטרקטיבית אשר היוותה מוקד להשקעות בפיתוח וייצור בסין בקרב חברות בינלאומיות. אולם, עד לשנים האחרונות רוב ההשקעות הזרות התמקדו בחוף המזרחי בעיקר בערי נמל או ערים הקרובות לערי נמל בהן יש תשתיות לוגיסטיות חזקות. השקעות אלו התמקדו בעיקר ב"ערי המעגל הראשון": בייג'ין, שנגחאי, שנזן וגואנז'ו. ערים אלו הינם ערים חזקות ומשגשגות בעלי תשתיות לוגיסטיות וכוח אדם מקצועי ומנוסה.

בשל ההשקעות הזרות הרבות במזרח סין החלו להיווצר פערים כלכליים עצומים בין מזרח סין למרכז ומערב סין. הממשל הסיני מעוניין לצמצם פערים אלו ולהביא את השגשוג והפריחה בהשקעות הזרות בסין גם למרכז ומערב סין. לפיכך, משרד המסחר הסיני יצא בשנים האחרונות עם שני קמפיינים גדולים במטרה לתמרץ השקעות זרות אל תוך היבשת הסינית. ראשית יצא הקמפיין "ללכת מערבה" אשר מטרתו הייתה לעודד השקעות במחוזות המערביים של סין (סינג'יאנג, טיבט, סצ'ואן). לאחר מכן יצא הקמפיין "אל תוך סין" אשר מטרתו הייתה לעודד השקעות במרכז סין (שאנשי, אנחוואי, חנאן, חובאיי וחונאן). הממשל המרכזי העביר לממשל המקומי במחוזות אלו את היכולת להעניק הטבות וסובסידיות רבות לחברות בינלאומיות אשר יקימו שם מרכזי מחקר ופיתוח, מרכזי תכנון או חברות טכנולוגיה אשר יעבירו לשם את הייצור.  בתוכנית החומש האחרונה הדגיש הממשל את תוכניתו בדבר צמצום הפערים בין מזרח למערב.

מעבר להטבות והסובסידיות הממשלתיות המוענקות במרכז ומערב סין לאזורים אלו יש יתרון נוסף והוא עלויות תפעול זולות. בעוד שבמזרח סין התייקרו בהתמדה ובאופן משמעותי עלויות כוח האדם והנדל"ן בשנים האחרונות. במרכז ומערב סין, עלויות אלו נשארו נמוכות בכ-50% מעלויות אלו במזרח סין. יחד עם זאת, למרכז ומערב סין ישנו חסרון מאחר ומדובר בערים בתוך היבשת אשר אינן קרובות לנמלים. לפיכך, עלויות ותפעול התחבורה וההפצה של מוצרים הינו בעייתי יותר וטומן סיכונים רבים. בנוסף, באזורים אלו שהינם פחות מפותחים ישנו קושי לאתר כוח אדם ובייחוד מנהלים מיומנים ומקצועיים.

מרכז ומערב סין לוטשות עיניים להצלחה של מזרח סין ועושות מאמצים רבים בכדי למצב עצמם כיעד החם הבא להשקעות זרים בסין. ערים רבות במרכז ומערב סין מקימות "פארקים תעשייתיים" ו"מרכזי עסקים מתוכננים" בתמיכה וסבסוד של הממשל המקומי. בעזרת ההטבות הם מושכים אליהם השקעות זרות רבות.

חברות היי טק בינלאומיות רבות כגון:  INTEL, HP, IBM כבר החלו להעביר את פעילותן למערב ומרכז סין, במטרה לנצל את הסובסידיות הרבות, העלויות הזולות וההזדמנויות הרבות הטמונות במחוזות אלו. לחברות ישראליות ישנו פוטנציאל רב בעיקר במערב סין בשל הטכנולוגיות הישראליות הרבות העוסקות בתחום המדבור והחקלאות הירוקה. תחומים אשר מערב סין מעוניין לקדם.

הרכבת המהירה אשר נחנכה לאחרונה מבייג'ין לשנחאי הינה בבחינת אבן פינה בתכנון הממשל הסיני להקים רשת רכבות מהירות בכל רחבי סין אשר יחברו את פנים היבשת לחוף המזרחי, ישפיעו ככל הנראה על החלטת חברות בינלאומיות רבות לגבי מיקומן בסין.

אשר על כן, כדאי למהר ולנצל את ההזדמנויות הגולמיות הטמונות כיום במערב ומרכז סין אשר למעשה מהוות את ההזדמנויות שהיו טמונות בחוף המזרחי של סין לפני כעשרים שנים.