תהילה לוי-לאטי, נתנאל שפיגלמן

בינואר האחרון נכנסו לתוקף בסין תקנות חדשות הקובעות את אמות המידה לבחינת בטיחות השקעות זרות. לדברי דובר המשרד האמון על בדיקת ההשקעות, החלת האמצעים החדשים הם יישור קו עם המגמה הקיימת בעולם כיום לשיפור מנגנוני ביקורת הביטחון הלאומי מפני השקעות זרות, הנהוגה בשורת מדינות אחרות: ארצות הברית, האיחוד האירופי, אוסטרליה, גרמניה, יפן ובריטניה.

בחינת בטיחות השקעות זרות קיימת בסין מאז 2011, אך התקנות החדשות הן שיאה של רפורמה מהותית בת עשור בתחום ההשקעות הזרות. באופן ספציפי ניתן למנות גם את חוק ההשקעות הזרות שנכנס לתוקף בשנה שעברה, אשר הגדיר את עקרונות היסוד של הגישה להשקעות זרות, וכולל רשימה של השקעות אסורות. עם זאת, החוק הבהיר כי אין בו די, וכי המדינה תקים מערך לבדיקת בטיחותן של השקעות זרות, המשפיעות או עשויות להשפיע  על בטחון המדינה.

בהתאם לחוק, כללי הבדיקה שלפי ההוראות החדשות הם מקיפים ושיטתיים. הם קובעים כי תיבדקנה השקעות זרות בתעשיות צבאיות ובמתקנים תומכי תעשייה צבאית, כמו גם השקעות באזורים הסמוכים למתקנים צבאיים או למפעלי תעשייה צבאית; השקעות בייצור ציוד רגיש, בתעשיות חקלאיות חשובות, ובמפעלי אנרגיה (לרבות אנרגיה ירוקה), משאבים ותשתיות; שירותי שילוח חשובים, טכנולוגיות מידע ומוצרי אינטרנט, שירותי פיננסים, טכנולוגיות מפתח ועוד.

המינוח "השקעות זרות" רחב, והוא כולל גם העברות (למשל, רכישת מיזמים או אחזקות בהם שכבר נמצאים בבעלות זרה). "מיזם בסין" כולל כמעט כל עסק שפועל בגבולות סין. כלומר, מיזוגים ורכישות מחוץ עשויים לעמוד לבדיקה ביטחונית בסין, אם לחברה הנבדקת יש חברת בת בסין.

עבור כל השקעה, קטנה כגדולה, במיזמים הקשורים לצבא ולביטחון, על המשקיע הזר או הגורם המקומי הרלוונטי לפנות מיוזמתם אל לשכת הביקורת בטרם ההשקעה ולהצהיר עליה. ביתר התחומים האמורים – חקלאות, אנרגיה וכדומה – יש לדווח על מיזמים חשובים, ועל ההצהרה לכלול את מידת השליטה בפועל של המשקיע הזר.

טרם ברור לחלוטין מהם "מיזמים חשובים", והאם סין תפרסם הנחיות מבהירות בנושא. אך טיבה של "שליטה בפועל" נאמר מפורשות: החזקת חמישים אחוזים ומעלה מזכויות ההון בפרויקט. בהעדר בעלות, גם שליטה מהותית תיחשב כ"שליטה בפועל" – יכולת השפעה מהותית על חברי הדירקטוריון, או על החלטותיהם של בעלי המניות. במקרים מסוימים, גם יכולת הכרעה בתחומים מוגדרים במיזם – קביעת אסטרטגיה, כוח אדם, מימון או טכנולוגיה, אף היא תוגדר כשליטה בפועל.

יצוין כי בחוק לבקרת מיזוגים, מוגדרת "שליטה מכרעת" של משקיעים זרים במיזם סיני גם כאשר מדובר במספר משקיעים שאין ביניהם מן המשותף, אך מחזיקים במעל מחמישים אחוזים מזכויות ההון. טרם ברור האם כך תוגדר גם "שליטה בפועל" שעל פי החוק החדש.

הלשכה הבודקת היא אגף בוועדה הלאומית לפיתוח ורפורמה (NDRC), והיא תהיה כפופה הן לוועדה והן למשרד הסחר (MOFCOM). תהליך בדיקת בטיחות ההשקעה כולל שלושה שלבים: סקירה מקדימה, סקירה כללית וסקירה מיוחדת.

הסקירה המקדימה עשויה לארוך עד 15 ימי עסקים מאז הגשת הבקשה. על ההגשה לכלול טופס בקשה, תוכנית השקעה, הצהרה המבהירה כיצד תשפיע ההשקעה על ביטחון המדינה, וכל חומר רלוונטי אחר לפי דרישה. בתום הסקירה יודיע המשרד האם יש צורך ב"סקירה כללית" – בדיקה ביטחונית מלאה, העשויה לארוך עד 30 ימי עסקים נוספים. וככל שהמשרד יקבע שההשקעה תשפיע או עשויה להשפיע על הביטחון הלאומי, ייזום המשרד "סקירה מיוחדת". הסקירה המיוחדת עשויה להימשך עד 60 ימי עסקים נוספים, פרק זמן שבנסיבות מיוחדות – שטיבן עדיין לא ידוע – ניתן להארכה.

במהלך בדיקת המידע המשרד רשאי לראיין את הצדדים ולבקש מידע נוסף. בכל שלב, אם הגיע המשרד למסקנה שההשקעה אינה עונה על הקריטריונים הקבועים בתקנות, המיזם רשאי לצאת לדרך, בכפוף כמובן לרגולציות אחרות. ללא אישור המשרד אין להתחיל במיזם. היה וההשקעה עונה על אחת או יותר מההגדרות שברשימה, המשרד יכול לאסור אותה או לאשר אותה, בכפוף לביטול השפעות אפשריות, באמצעות הצבת סייגים ותנאים עליהם יחתמו הצדדים לעסקה.

בסמכות המשרד להטיל סנקציות. לפי שעה לא מדובר על קנסות מנהליים, אלא על פירוק המיזם באמצעות סילוק אחזקות ונכסים, או ביטול בכוח של השפעת הפרויקט על ביטחונה של סין. סנקציות תופעלנה במקרים של ביצוע השקעה ללא דיווח, וסירוב להגיש בקשה בדיעבד; אי קיום התנאים שהציב המשרד לאשרור העיסקה; מסירת מידע כוזב או הסתרת מידע רלוונטי. רישום של הפרת הסדר יתבצע גם ברשומות האשראי החברתי, שעשויות להוביל לדין משמעתי מצד רגולטורים אחרים, או להוות גורם מחמיר בחקירות שיבצעו רגולטורים אחרים.