מאת: תהילה לוי לאטי, רביד רום ונתנאל שפיגלמן

ב-23 בפברואר האחרון הודיעה העיר צ'נגדו על הגרלה ייחודית. מאתיים אלף שוברים נמכרו בערכים של בין 27-37 דולר, כאשר הפרס הגדול הוא בשווי של כ-6 מיליון דולר. אלא שהפרס לא יינתן ביואן – הוא ישולם במטבע הדיגיטלי החדש שהנפיק הבנק המרכזי, ה-DCEP (Digital Currency Electronic Payment), מדובר במטבע הדיגיטלי החוקי היחיד בסין לעת עתה.

ההגרלה בצ'נגדו גדולה יותר מזו שנערכה בבייג'ינג בראשית אותו חודש, בה הוגרלו כ-1.5 מיליון דולר בין חמישים אלף משתתפים. ערים נוספות, ביניהן שנז'ן וסוג'ואו, ערכו בחודשים האחרונים בדיקות משלהן לפופולריות המטבע הדיגיטלי המדובר. בדומה להגרלה בבייג'ינג, גם ההגרלה של צ'נגדו נערכה לרגל חגיגות ראש השנה הסינית. עורכת ההגרלה עבדה עם קמעונאים מקומיים בדרך המסורתית, אך גם עם אפליקציית הסחר JD.com.

בכך נראה שהמעבר להגרלת מטבעות קריפטו הוא חלק בלתי נפרד ממהפכת התשלום בסלולרי שעברה סין בשנים האחרונות. שתי האפליקציות העיקריות והמפורסמות ביותר לתשלום דיגיטלי הן Alipay של Alibaba ו-Wechat Pay של Tencent. המטבע הדיגיטלי החדש שפיתח בנק העם הסיני צפוי לעבוד בטכניקה זהה לאפליקציות התשלום, וההגרלות שנערכו מהוות מעין בלוני ניסוי למדידת סיכויי הצלחתו.

כוונתה של ממשלת סין ברורה – היא לא מעוניינת בייצור מטבע ספקולטיבי שישמש רק להשקעות, אלא בהמרת המערכת המוניטרית כולה, שתתבסס בטווח הארוך על המטבע החדש. כך למשל, מקודמת חקיקה שתחייב סוחרים לקבל את ה-DCEP כתשלום חוקי לכל דבר. יתרונות השימוש במטבע הדיגיטלי ברורים: הקטנת העלויות של העברות בנקאיות, צמצום הסיכונים שבעסקאות מזומן לא מקוונות, מיגור הלבנות הון ומימונים בלתי חוקיים. על המטבע החדש יוכל הרגולטור לפקח ביתר יעילות, ולצד זאת, תיחסכנה עלויות שימור מחזור המטבעות והשטרות המזומנים.

מעניין לציין כי לפני שש שנים, החלה בסין דרכו של מטבע קריפטו אחר: הביטקוין. אבי הביטקוין, צ'נדלר גואו, הקים את החווה הראשונה לכריית ביטקוין בסמוך לתחנת כוח הידרואלקטרית במערב סין. כריית ביטקוין דורשת אנרגיה רבה, וגורמי הממשל המקומיים העמידו לרשותו את התחנה ההיא, שבשיאה סיפקה את החשמל הדרוש לכריית כ-30% מכלל הביטקוין בעולם.

גואו מאמין שה-DCEP יכבוש את שוק הקריפטו, וכי "יום אחד כל העולם ישתמש ב-DCEP". לדבריו, סוכני המטבע החדש יהיו בני ובנות התפוצה הסינית הגדולה בארצות זרות, שתוך שימוש טבעי בו עם משפחתם שבסין יטמיעו אותו במדינות השונות.

עם זאת, רבים מטילים ספק בסיכויי הצלחת המטבע הדיגיטלי הסיני. בדומה לביטקוין, המטבע החדש משתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין – מעין ספר דיגיטלי אוניברסלי המשמש לאימות עסקאות. כלומר, משתמש המעוניין לאמת עסקה חדשה, מתועד אוטומטית במאגר הכולל כל עסקה שנעשתה אי פעם ברשת. אך בשונה מביטקוין ומטבעות קריפטו דומים, המופעלים על ידי מערכת מבוזרת, המטבע הדיגיטלי החדש נשלט על ידי גורם יחיד – הבנק המרכזי. נתון זה לבדו מעלה את החשש שהממשל המרכזי יעשה במטבע שימוש לריגול אחרי אזרחים.

אנליסטים סיניים טוענים שה-DCEP בטוח יותר לשימוש מאשר הליברה, המטבע החדש שהנפיקה פייסבוק, והמצוי תחת שליטתה הבלעדית. מדובר במרוץ צמוד לכיבוש שוק הקריפטו: הבנק המרכזי להוט לקדם את התפתחות המטבע, ולנצל את ההזדמנות להוציא את המערכת הפיננסית הבינלאומית משליטתה של ארצות הברית.

ככל שיותר מדינות תשתמשנה במטבע הדיגיטלי הסיני, תוכל להיווצר סיטואציה חדשה של בניית מערכת פיננסית חדשה. זו הקיימת נבנתה על ידי ארצות הברית, בדמותה ובצלמה; הגורמים המאיצים את השימוש במטבע הדיגיטלי החדש מקווים שהוא יסייע להפיכת היואן למטבע בינלאומי, ובכך בעצם למצב בו היואן יהפוך למתחרה משמעותי של הדולר.